איך תחולק דירת המגורים של זוג מתגרש?
האם שווה בשווה או באופן יחסי להשקעות המקוריות של כל אחד מבני הזוג ו/או הוריו?
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
בעל ואישה שנישאו, ואחד מהם השקיע יותר ברכישת דירת המגורים, האם זכאי הוא להשבה של החלק היחסי שהושקע ביתר? התשובה לשאלה זו הינה שלילית, אלא אם כן, ערכו הצדדים ביניהם הסכם ממון הקובע אחרת, או רשמו את הדירה בלשכת רישום המקרקעין, באורח יחסי להשקעותיהם, כלומר לא שווה בשווה.
לא אחת קורה כי כאשר בני זוג נישאים ורוכשים דירה, אחד הצדדים ו/או הורי אחד הצדדים מביא עמו לנישואין ו/או לרכישת הדירה – כספים בסכום נכבד יותר באורח משמעותי, מן הצד השני. לא מעטים הם המקרים בהם הורי צד אחד אינם יכולים לסייע במאומה לרכישת הדירה והם אף מתקשים לממן חתונה, ומנגד הורי הצד השני משופעים בכספים, ומעניקים לזוג הצעיר, סכום כסף מכובד שמשמש לרכישת דירה. במרבית המקרים צדדים נישאים ו/או הוריהם אינם שווים ביכולותיהם הכספיות.
האם בעת הגירושין, זכאי הצד שהביא כספים ביתר, להחזר היחסי? ככל התשובה לכך הינה שלילית. איזון המשאבים עם הגירושין יעשה מחצה במחצה, בלא כל קשר להשקעות המקוריות.
בע”א 66/88 דקר נ’ דקר פ”ד מג (1) 122, 127 פסק כב’ השופט שמגר: “כאשר בני-זוג רושמים נכס בבעלות משותפת, הרי ההנחה היא, שבני-הזוג התכוונו לאיזון ולשוויון, וכל תרומת יתר של צד אחד היא בגדר ויתור או מתנה של צד זה לצד אחר”
בע”א 343/87 פרי נ’ פרי פ”ד מד (2) 154, 164 הוסיף כב’ השופט שמגר בעניין זה: “אין באירועו של משבר בחיי הנישואין כדי לגלגל אחורה כל שנעשה וניתן, וכדי להפוך את המתנות שהוחלפו במשך חיי הנישואין לבטלות. מי שמבקש להתנות מתנה בתנאי מתלה או בתנאי מפסיק או מי שמבקש להצמיד חיוב למתנה, אשר אותה העניק צריך לעשות זאת בצורה ברורה הניתנת לזיהוי”.
בע”א 1548/96 בנק איגוד נ’ לופו פ”ד נד (2) 559 אמרה השופטת דורנר: “אכן חוק יחסי ממון בין בני-זוג תשל”ג – 1973יצר הסדר שיתוף התקף רק בפקיעת הנישואין, ואילו במהלך הנישואין הותיר הוא את הסדר הרכוש לדיני הקניין הכלליים”.
נתינת הכספים העודפים ע”י מי מבני הזוג לצורך רכישת הדירה, שנרשמה בחלקים שווים ע”ש שני בני הזוג, נשלטת ע”י דיני המתנה. כמתנה היא הושלמה עם נתינת הכספים, ולא ניתן לחזור ממנה שנים לאחר ביצוע העסקה.
גם הוראת סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, המסמיכה את בית המשפט לקבוע איזון החורג ממחצית, לא תוכל לסייע במקרה כזה, מקום שדיני המתנה אינם מעניקים תרופה למקרה כגון זה ובמרבית המקרים אנשים הנישאים זה לזו אינם מביאים לנישואין סכומי כסף זהים.
הסעד של סעיף 8 לחוק יחסי ממון מדבר במקרים קיצוניים שמיועדים למנוע אי צדק ועוול. מקרה בו אחד הצדדים השקיע יותר כסף ברכישת הדירה ולא גיבה את זכותו לדרוש את היתרה שבעודף – בהסכם ממון – אינו נופל לגדר המקרים החריגים המצדיקים סטייה מן הכלל של חלוקה שוויונית.
יש שופטים הסבורים כי דיני המתנה של הדין הכללי גוברים על הוראת סעיף 8לחוק יחסי ממון. הכספים העודפים של המימון, לפני הינתנם למי מבני הזוג, היו בגדר מתנה שהעניק צד למשנהו. כמתנה הנכס אינו בר-איזון מכוח הוראת סעיף 5(א) (1) לחוק יחסי ממון, ועל נכס, שאינו בר-איזון, אין תחולה להוראת סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון.
יתר על כן גם אם הייתה תחולה להוראת סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, לא היה מקום להפעיל שיקול דעת מתקן, באשר הצדדים – כזוג שנישא – גמרו בדעתם, שדירת המגורים תהיה נכס משותף, ונתנו לכך ביטוי ברישום הזכויות. אין להחזיר את הגלגל אחורנית, ולהורות עם פקיעת הנישואין, דהיינו במעמד הגירושין, על חלוקה לפי ההשקעות המקוריות בדירה.
זו אינה מדיניות שיפוטית נכונה, ואם אפשר יהיה לפתוח ולהתחשבן בנוגע להשקעות המקוריות של כל אחד מבני הזוג – לא יהיה לדבר סוף וקץ, והדבר גם יהיה מנוגד לכוונת צדדים שמתחתנים ומקימים תא משפחתי אחד ומאוחד.
הדבר יגרום לעומס יתר על בתי המשפט. לא סביר לערוך דיונים על השקעות מקוריות של אנשים, בני זוג, ברכישת דירה למגורי המשפחה, שנים לאחר עריכת העסקה. גישה כזאת חותרת תחת אושיות חיי הנישואין וההתחשבנות תהיה בלא קץ. על פי הגיון זה יוכל צד שהשתכר יותר משמעותית לטעון להחזר כספים, והרי ברור שאין בכך הגיון או טעם. אנשים אינם יכולים לנהל חיי נישואין תוך התחשבנות מתמדת ביניהם באשר לתרומה הכספית של כל אחד מהם.
מה גם שבדרך כלל האישה מוותרת כאשר הילדים קטנים על התפתחות מקצועית ועל פיתוח קריירה, ומסכימה לעבוד פחות ולהשתכר פחות מתוך הבנה שכך ייטב לילדים. לא יעלה על הדעת שבעת משבר של התא המשפחתי – יטען הבעל כי תרומתה הכספית נמוכה יותר ולפיכך מגיע לה פחות בחלוקת הרכוש.
זוגות שנישאים, אם הם רואים את הדברים באורח שונה – צריכים לערוך הסכם ממון, אם הם חפצים להחזיר את ההשקעות המקוריות ולהתחשבן ביניהם על גובה ההשקעה הראשונית ו/או על מתנות כספיות שניתנות לבני הזוג על ידי ההורים.
בהעדר הסכם ממון אין להחזיר הגלגל אחורנית ואין אפשרות להתחשבן על השקעות מקוריות של כל צד ברכישת דירת המגורים ששימשה למגורי המשפחה כולה.
