מזונות ילדים – מבוא: מהם חובות הורים בישראל כלפי ילדיהם?
סכום המזונות יכול להיקבע בהסכמה הדדית בין ההורים. אם ההורים אינם מגיעים להסכמה, ניתן להגיש תביעה למזונות ילדים, ובית המשפט יכריע ויקבע את הסכום המתאים.
חשוב לציין שהמזונות הם זכותו של הילד ולא של ההורה, ולכן כל הסכמה בין ההורים או החלטה שיפוטית חייבת להתבסס על טובת הילד ועל צרכיו, כדי שתהיה תקפה ומחייבת.
במידה וההסכמה או ההחלטה התקבלו מתוך התחשבות בטובת הילד, שינוי בסכום המזונות, בין אם מדובר בהגדלה או בהקטנה, יתבצע רק כאשר ישנו שינוי נסיבות מהותי המצדיק זאת.
מהם הקריטריונים לקביעת מזונות ילדים ובמה בית המשפט מתחשב?
בעמ”ש (ת”א) 14612-10-16 פ.ב. נ’ א.ב, נקבע כי לשם פסיקת היקף המזונות יש לבחון הקריטריונים הבאים:
א. צרכי הילדים על פי רמת החיים בה הורגלו ערב הפירוד;
ב. היכולות הכלכליות של שני ההורים מכל המקורות, לרבות שכר עבודה;
ג. היחס בין היכולות הכלכליות של ההורים;
ד. חלוקת זמני השהות אצל כל אחד מההורים.
* בהמשך המדריך אפרט בהרחבה את כל העקרונות המחייבים לקביעת מזונות ילדים שנקבעו בפסיקת בית המשפט על רצף הזמן.
צריכים להתייעץ? עו”ד עם 38 שנות ניסיון לשירותכם – השאירו פרטים:
חישוב מזונות ילדים – מהלכה למעשה
להלן הקריטריונים לחישוב, סימולציות חישוב לפי נתוני בסיס, כמו גם את התמונה המלאה של פסיקת בית המשפט על מנת לספק לכם את האינדיקציות הברורות לסכום המזונות שדרוש לשלם בהתאם לנסיבות.
כמה מזונות משלמים על ילד אחד?
נושא מזונות ילדים עבר שינוי מהותי מאז שנת 2017, מועד שבו יצא תקדים מבית המשפט העליון 919/15, שדן בהרכב מורכב במזונות ילדים וניסה ליצור שוויון מגדרי בין גברים לנשים. נכון שנקבע כי בזמני שהות שווים או קרובים לכך, ובהשתכרות שווה או דומה בין ההורים – לא משולמים מזונות אבל יש להביא בחשבון שני מצבים שהינם שגרתיים וקורים חדשות לבקרים:
- מצב בו הורים אינם משתכרים משכורת דומה ובדרך כלל, אם כי לא רק, הגבר הוא זה אשר משתכר יותר מן האישה ובאופן משמעותי.
- מצב בו אין חלוקת זמנים שווה ואחד ההורים בדרך כלל האם מהווה את הבית העיקרי.
בנסיבות אלו עלינו לדון בכל זאת במזונות ובגובהם, שכן עם כל הכבוד לשינוי ההלכה הפסוקה -עדיין יש מצבים בהם יש פערים קיצוניים בין הורים וכפועל יוצא מכך עדיין עלינו להתייחס לנושא המזונות ולגובה המזונות.
בעבר היה מקובל לפסוק עבור מזונות ילד 1 סך של 1,200-1,400 ₪ לחודש (בצירוף הוצאות חריגות כגון חינוך, חוגים, בריאות, הוצאות בית ספר וכו – ואולם לפני מספר שנים יצאה פסיקה דווקא מבית המשפט המחוזי, (המשמש ערכאת ערעור על בית המשפט לענייני משפחה) לפיה גם מזונות של 1,600-1700 ₪ לילד הינם סכום סביר ביותר.
וכך נקבע בפסיקה בהתחשב בכך שישנם מקרים בהם קטינים מתגוררים בשני בתים ובהתחשב בכך שכבר לא ניתן לפסוק סכומים בסיסיים בלבד, אלא שיש להתייחס לשינויים בדפוס חלוקת הזמנים.
כל זאת כאמור לעיל בהתאם להלכה אשר נקבעה במסגרת בע”מ 919/15 פלוני נ’ פלונית, על פיה החל מגיל 6 שנים ועד 15 שנה חבים שני ההורים לשאת במזונות ילדיהם הקטינים, תוך התחשבות בצרכי הקטינים, יכולותיהם הכלכליות של כל אחד מההורים, קביעת יחסיות היכולות הכלכליות של ההורים, חלוקת זמני השהות ואופי האחריות בפועל של כל אחד מההורים ביחס לקטינים. וראו לעניין זה גם את, עמ”ש (מרכז) 65692-11-19 ד.ס. נ’ ל. צ. ס.
קטין אחד בבית אחד אל מול קטין אחד בשני בתים:
בפרשת ס.נ’ ס. הנ”ל הובהרה סוגיית שיעור מזונותיו המינימליים של קטין בהתייחס למגורים בבית אחד אל מול מגוריו בשני בתים ובהתייחס לשינוי שהביאה אחריה הלכת בע”מ 919/15 וכדלקמן: בעבר, כל עוד נהגה ההלכה “הישנה” לפיה חיוב המזונות מוטל לשכמו של האב בלבד, צמצמה הפסיקה חיוב זה אך ורק ל”צרכים ההכרחיים” של הקטין וזאת על מנת שהנטל המוטל על האב לא יכביד עליו יתר על המידה . . . צרכים הכרחיים אלו הוערכו בפסיקה הנוהגת בסכומים אשר השתנו מעת לעת ובעבור הזמנים הועמדו על סכומים הנעים בין 1,150 ₪ ל- 1,400 ₪ . . .
מעת שקמה ועמדה ההלכה החדשה המחייבת את ההורים יחדיו לשאת במזונות הילדים סברו בתי המשפט שאין עוד מקום לצמצם צרכי הקטינים לצרכים הכרחיים בלבד אלא שיש לספק את מלוא צרכיהם ואלו הוערכו בסכומים הנעים בין 1900 – 1600 ₪ כסך מינימלי חודשי שאינו נדרש לראיה …
אך יותר מכך, כאשר הקטין נדרש לחלוק את זמני השהות בשני בתים עולים צרכיו (או, אם נדייק, עולה עלות צרכיו) אף מעבר לשיעור הנזכר, שהרי ההורים נזקקים להוצאות כפולות, שכן גם האם וגם האב נדרשים לקניית כיכר לחם וקרטון חלב (למרות שהקטין עמו רק בחלק מהזמן), וכל אחד מההורים אף נדרש לרכישת ביגוד מתאים וצרכים אחרים שיישארו בביתו עבור הקטין.
כך, כדוגמה, אין זה מצופה כי בכל פעם שיעבור קטין מבית הורה אחד לאחר הוא ייטול עמו את נעלי הבית שלו, את הפיג’מה, או את המחשב בו הוא משתמש, כשם שברי שכל אחד מההורים יידרש, כדוגמה, לתשלום עבור רשת האינטרנט בביתו וכיוצ”ב. מתוך שכך, הוערכו צרכיו של קטין המתגורר בשני בתים בסך מינימלי של 2,250 ₪ .
אם כך, הפסיקה הכירה בצרכים מינימאליים של קטין, שאינו חולק זמני שהות בשני בתים בחלוקה דומה, שאינם דורשים ראיה והעמידה אותם על הסך של שבין 1,600 ₪ ל – 1,900 ₪ לחודש לקטין, לרבות הוצאות אחזקת מדור ולהבדיל מהוצאות ‘מדור’ שאינם נכללים בסכומים כאמור.
כמה מזונות משלמים על 2 ילדים?
יש שופטים שיקבעו כי עבור הילד השני יש לשלם מעט פחות, זאת מאחר שישנם תשלומים שאינם משתנים אם בבית יש ילד אחד או שניים. כך למשל הארנונה הינה אותו סכום עבור ילד אחד שניים או שלושה. בגדים של הילד הבכור/ה אפשר להעביר לילד שלאחריו ולא חייבים לקנות הכל חדש ובחלק מהבגדים אפשר להשתמש עבור הילד השני או השלישי. אפשר גם לומר שאם מבשלים מרק מוסיפים עוד כוס מים, ויש מרק לעוד ילד.
מנגד יש שופטים שיאמרו שאין להפחית מזונות בגין ילד אחד נוסף, ורק מספר ילדים מהווה מסה משמעותית להפחתת מזונות עבור הילדים הנוספים. כך שבעקרון אם נקבע שעבור ילד אחד יש לשלם סכום של 1,400 עד 1,700 ₪ הרי שלא תהיה הפחתה בגין הילד השני בהכרח, ואם תהיה היא תהיה בסביבות המאה שקלים.
כמה מזונות משלמים על 3 ילדים?
בהתייחס לאמור בפסיקה שלעיל הרי שילד שלישי אמור לקבל מזונות נמוכים יותר בהתחשב בהוצאות הקיימות ממילא לקיום בית של שני ילדים. יהיה מי שיאמר שאחזקת דירה ורכישת מזון שהן הוצאות גדולות הן מאד דומות עבור שני ילדים או שלושה ולכן יש להפחית מהמזונות של הילד השלישי.
דברים אלו אולי נכונים באשר למזונות בסיס, צרכים הכרחיים ובסיסיים, אך לכל ילד יש צרכים משלו, אחד לומד בחוג מוסיקה והשני לומד בחוג שחיה והשלישית הולכת לבלט, והוצאה אחת אינה במקום האחרת ואי אפשר לחסוך אותה.
הלכת ורד: מהי הלכת ורד המתייחסת למזונות כאשר יש מספר ילדים במשפחה ולא אחד או שניים
כאשר יש יותר מילד אחד ובהתאם להלכת ורד, אין להכפיל את סכום צרכי הילד במספר הילדים, קרי, החישוב אינו לינארי, אלא פוחת מאחר וההוצאות עבור הילד השני והשלישי יורדות בהתאם. לדוגמה הוצאות עבור מיזוג, חשמל, גז, זהה בין מקרה בו יש ילד אחד בבית לבין מקרה בו ישנם 3 ילדים, כך שאין כל הגיון שמזונות עבור 3 ילדים יהיה כפול שלוש ממזונות עבור ילד אחד.
למשל, אם להורים 3 ילדים וצרכי כל ילד הם 1,500 ₪, הסכום המצרפי עבור עלות הילדים לא יהיה 4,500 אלא סכום נמוך ממנו. נניח כ- 4,000 ש”ח. כמובן שכאשר אחד הילדים מגיע לגיל 18 סכום המזונות ישתנה בהתאם, לכן נהוג לקבוע שההוצאות בגין הילד הבכור הן הנמוכות יותר, בעוד שההוצאות על צעיר הילדים הן הגבוהות יותר. לא 1,500 לכל ילד כמו בדוגמא שלנו.
האם ניתן להעריך בוודאות מה יהיה גובה המזונות בהתחשב בפרמטרים כגון חלוקת הזמנים והשתכרות הצדדים? כנראה שלא לגמרי
מזונות המשולמים עבור ילד אחד משתנה ממקרה אחד למשנהו, אינו דומה מקרה בו האב עשיר והאם ענייה למקרה הפוך בו האם עשירה והאב עני. אין דומה מקרה בו יש אחריות הורית משותפת וחלוקת זמנים שווה או קרובה לכך, למקרה בו האם היא המשמורנית היחידה והאב זכאי להסדרי שהות מופחתים.
ככל ולאב יהיה אפשרות כלכלית לשלם תשלומי מזונות גבוהים ולאם לא יהיה אפשרות לכלכל את הילדים, כך האב ישלם מזונות גבוהים יותר. ומנגד- ככל והאב זכאי להסדרי שהות גבוהים יותר ובוודאי במקרה בו ישנו משמורת משותפת הרי שהאב ישלם תשלום מזונות פחותים יותר.
כך שלא ניתן לקבוע סכום מדויק שתוכלו לדעת כמה מזונות משלמים על ילד אחד, שניים או שלושה – אפשר להגיע רק להשערה שמבוססת על תקדימי עבר בשילוב המקרה הפרטני שלכם.
האם במשמורת משותפת משלמים דמי מדור ואם כן – מהו הסכום?
חיוב המדור הינו חיוב בנוסף על תשלום המזונות השוטפים אותם משלם האב עבור מזונות הילדים, חיוב זה יהיה אך ורק במקרה בו האם שוכרת דירת מגורים או לחילופין היא מתגוררת בדירתה כשהיא משלמת משכנתא עבור דירת המגורים.
חיוב דמי המדור עבור ילד אחד עבור שניים ועבור שלושה ילדים
חיוב גובה דמי המזונות נהוג לחייב עבור ילד אחד כ-30% מדמי המדור שהאם משלמת, ואילו במקרה בו ישנם שני ילדים, האב ישלם כ-40% עבור דמי המדור, וכשמדובר במקרה בו ישנם 3 ילדים ישלם האב 50% דמי מזונות.
מסיבה זו הרבה ממקרי חלוקת רכוש בגירושין עם ילדים מתבצעת באופן שהאם נשארת לגור בדירה של הצדדים עד שהילד הקטן מגיע לגיל 18.
יש לציין כי האם אינה יכולה לשכור דירה כראות עיניה והאב ייאלץ לשלם תשלומים גבוהים, אלא חיוב האב יהיה בהתאם לדירה סטנדרטית המקובלת בשוק המתאימה למגורי הילדים.
עד מתי משלמים מזונות ומדור או מזונות בלבד עבור הילדים?
חיוב מזונות הילדים הינו עד גיל 18, או סיום הלימודים התיכוניים לפי המאוחר מבין השניים, בין אם מדובר במקרה בו יש ילד אחד ובין אם מדובר במקרה בו ישנם 3 ילדים, בכל מקרה לאחר גיל 18 לא ניתן לחייב את האב בתשלום מזונות אלא סכום סמלי בגובה שליש לתקופת הצבא.
מכל מקום המנהג הנפוץ בבתי הדין ובבתי המשפט – בפסיקה – שהאב משלם מזונות ילדים שליש מהסכום שהאב שילם עד שהילדים הגיעו לגיל 18 וזאת עד הגיע הילד לגיל 21 או לאחר שחרורו של הילד מהצבא.
סימולציות חישוב מזונות ילדים לפי נתונים:
השתכרות האב נטו 10,000
השתכרות האם נטו 4,000
מספר הילדים 2
שכר דירה 0
משכנתא 3,000
הוצאות גן/מעון/צהרון 1,000
הוצאות חינוך/שיעורים פרטיים/חוגים 500
סכום מזונות ילדים הצפוי 5,000
השתכרות האב נטו 6,000
השתכרות האם נטו 4,000
מספר הילדים 2
שכר דירה 2,500
משכנתא 0
הוצאות גן/מעון/צהרון 1,000
הוצאות חינוך/שיעורים פרטיים/חוגים 400
סכום מזונות ילדים הצפוי 3,500
השתכרות האב נטו 8,000
השתכרות האם נטו 8,000
מספר הילדים 3
שכר דירה 0
משכנתא 2,000
הוצאות גן/מעון/צהרון 500
הוצאות חינוך/שיעורים פרטיים/חוגים 400
סכום מזונות ילדים הצפוי 4,500
השתכרות האב נטו 8,000
השתכרות האם נטו 8,000
מספר הילדים 1
שכר דירה 0
משכנתא 2,000
הוצאות גן/מעון/צהרון 500
הוצאות חינוך/שיעורים פרטיים/חוגים 200
סכום מזונות ילדים הצפוי 2,000
השתכרות האב נטו 5,000
השתכרות האם נטו 2,000
מספר הילדים 2
שכר דירה 2,500
משכנתא 0
הוצאות גן/מעון/צהרון 500
הוצאות חינוך/שיעורים פרטיים/חוגים 350
סכום מזונות ילדים הצפוי 3,400
השתכרות האב נטו 3,500
השתכרות האם נטו 2,000
מספר הילדים 2
שכר דירה 2,000
משכנתא 0
הוצאות גן/מעון/צהרון 300
הוצאות חינוך/שיעורים פרטיים/חוגים 150
סכום מזונות ילדים הצפוי 2,800
השתכרות האב נטו 16,000
השתכרות האם נטו 7,000
מספר הילדים 4
שכר דירה 0
משכנתא 4,000
הוצאות גן/מעון/צהרון 600
הוצאות חינוך/שיעורים פרטיים/חוגים 1,000
סכום מזונות ילדים הצפוי 8,000
השתכרות האב נטו 12,000
השתכרות האם נטו 9,000
מספר הילדים 3
שכר דירה 0
משכנתא 3,500
הוצאות גן/מעון/צהרון 600
הוצאות חינוך/שיעורים פרטיים/חוגים 900
סכום מזונות ילדים הצפוי 6,000
השתכרות האב נטו 5,000
השתכרות האם נטו 8,000
מספר הילדים 1
שכר דירה 0
משכנתא 2,500
הוצאות גן/מעון/צהרון 700
הוצאות חינוך/שיעורים פרטיים/חוגים 200
סכום מזונות ילדים הצפוי 1,800
השתכרות האב נטו 6,000
השתכרות האם נטו 9,000
מספר הילדים 2
שכר דירה 0
משכנתא 0
הוצאות גן/מעון/צהרון 800
הוצאות חינוך/שיעורים פרטיים/חוגים 500
סכום מזונות ילדים הצפוי 3,200
כמה נקודות לציון במזונות ילדים:
מינימום מזונות לילד 1,250 + שליש מדור לילד אחד (40% לשני ילדים ו- 50% לשלושה וארבעה ילדים) + מחצית הוצאות
חינוך+מחצית הוצאות רפואיות חריגות.
אם משכורת האם גבוהה (מעל 6,000 ₪), יפחתו המזונות המוטלים על האב.
כאשר מדברים על מינימום לילד אחד- לא מכפילים את אותו סכום כשיש שלושה או ארבעה ילדים.
חוגים/שיעורים פרטיים – הוצאה שהיא בגדר דיני הצדקה ולא צרכים הכרחיים.
ביגוד הנעלה מזון ומדור – הינם צרכים הכרחיים
צריכים להתייעץ? עו”ד עם 38 שנות ניסיון לשירותכם – השאירו פרטים:
העקרונות העומדים לנגד עיני השופטים המכריעים את גובה מזונות הילדים וחלוקתם בין ההורים + מספר מקרי בוחן
בהתאם לדין והפסיקה בשנים האחרונות, ולאור ההכרעה בבע”מ 919/15, השתנה אופן קביעת מזונות ומדור ילדים במסגרת פסקי הדין שניתנו כאשר נקבעו מספר פרמטרים אותם נדרש בית משפט לבחון בעת שקובע גובה המזונות בנוגע לילדים מעל גיל 6 ונקבעו בנוסף פרמטרים לחישוב מזונות קטינים בכלל.
כן נקבע בפסיקה כי על בית משפט לבחון את צרכי הקטינים; יכולות כלכליות של ההורים, מכל מקור שהוא לרבות שכר עבודה; קביעת היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים האחד מול רעהו וחלוקת משמורת בפועל (ראו: עמ”ש 14612-10-16).
עוד נקבע כי בית משפט אינו מחויב לעשות חישוב אריתמטי דווקני ויש מקום לתחושתו של השופט באשר לזהות ההורה הנושא בעיקר נטל גידול הילדים באופן שהשקעתו אינה באה לידי ביטוי בחישוב מתמטי של זמני השהות ובהתאם לנסיבות (ראו: עמ”ש 11623-08-18).
תלה”מ (תל אביב-יפו) 11324-01-22 א.ג.ט נ‘ א.ט
נקבע על ידי כב’ השופט יחזקאל אליהו כי נוכח הכנסות זהות וזמני שהות זהים אין לפסוק מזונות לילדי בני הזוג, אלא אך ורק לילדים שהינם מתחת לגיל 6, והעריך את סכום המזונות לכל ילד עד גיל 6 שנים ב- 1,300 ₪ עבור מדור ועבור מזונות גם יחד, אך סכום זה ייפסק עם הגיע כל קטין לגיל 6, כך שבסופו של דבר ההורים יישאו ישירות כל אחד מהם בצרכי הילדים עד לבגרותם.
עמ”ש (חיפה) 50207-12-23
בתיק זה נדון ערעור בו בני הזוג הינם דרוזים ויש להם שלושה ילדים. נקבע כי הלכת בע”מ 919/15 חלק גם על בני זוג שאינם יהודיים. בית המשפט המחוזי בשבתו כערכאת ערעור קבע כי נוכח חלוקת הזמנים בין ההורים שהינה 35%-65% הרי שהאב ישלם לכל ילד עד להגיעו לגיל 18 שנה 800 ₪ לחודש. למותר לציין שלפני ההלכה במזונות שהשתנתה 919/15 האב היה משלם הרבה יותר והנני מעריכה כי היה משלם לפחות 1200-1300 לילד. יש לציין כי הכנסות ההורים שוות ועומדות על 9000 ₪ לחודש לכל אחד מהם.
תלה”מ 27286-07-19 בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד
מקרה בו האיש מחזיק בחנויות תכשיטים של המשפחה הגרעינית שלו ואילו האישה קצינה בכירה ששכרה נאה, וכאן נקבע כי לא ישולמו מזונות כלל מאחר והאישה משתכרת פי שלושה מן הבעל, היא מגדלת שלושה ילדים ואילו הבעל מגדל ילד אחד. בנסיבות הללו לא נפסקו מזונות כלל ונקבע כי כל ילד יקבל את צרכיו מההורה אשר מגדל אותו ללא העברות של תשלומים בין ההורים. גם אם נדמה שהיה צריך לפסוק אחרת הרי שבית המשפט הביא בחשבון כי למרות שהאישה מגדלת שלושה ילדים ואילו הבעל ילד אחד בלבד – הרי שנראה שמה שהיטה את הכף הוא שלאשה יש בבעלותה דירה ללא משכנתא, משמע אין לה הוצאות מדור ושכרה הפנוי זהה לשכרה נטו, ומשכך נטה בית המשפט שלא לפסוק מזונות, שכן האמין לכך שבעל משתכר שליש מן האישה.
תלה”מ 4599-10-19 כב’ השופטת ונקרט
בפסק דין נוסף שניתן בבית המשפט לענייני משפחה נקבע גם שם סכום די בסיסי עבור מזונות ילדים שעל האב לשלם לאם, ואין ספק שלפני הלכת בעמ 919/15 חיוב האב היה שונה עד מאד ולא מן הנמנע שהיה יותר מכפול. בפסק הדין נקבעו ממצאי עובדה לפיהם יחס ההשתכרות: 40% האם 60% האב, יחס זמני השהות: 57% האם 43% האב, יחס הוצאות שאינן תלויות שהות בהכרח: 65% האם 35% האב.
אשר להוצאות המדור, משקיים פער של 10% בזמני השהות על האב להעביר לאם 5% על מנת להשוות את הוצאות המדור (ואחזקת המדור), הועמדו הוצאות המדור על 5,000 (בדומה למשכנתא המשולמת על ידי הצדדים) ומתוך הערכה של שכ”ד ריאלי שיוציא כל אחד מהצדדים לכל הפחות עת תימכר הדירה. בתחשיב זה על האב להעביר לידי האם סך נוסף של 250 ₪ בגין עלות המדור וסך של 5% מעלות אחזקת מדור, אשר מצאתי להעמידה על 1,500 ₪ לשלושת הקטינים, דהיינו 75 ש”ח נוספים, ובסה”כ 325 ₪ בגין עלות מדור ואחזקת מדור יחד.
עולה אם כן שהאב חויב ב- 450 עבור כל ילד פלוס מעט למעלה ממאה ש”ח למדורו של כל ילד. בסך הכל משלם האב קצת יותר מ- 550 ₪ לילד למזונות ולמדור, כאשר בפועל שכרו עולה על זה של האישה מחד וזמני השהות שלו אינם שווים. גם במקרה זה אפשר לומר שנעשה שוויון מגדרי ולא נגרם עוול לאף צד נוכח התחשבות בית המשפט בצורה נכונה מדודה ושקולה בכל הפרמטרים הרלוונטיים.
בית המשפט המחוזי (מרכז) בעמ”ש 31135-07-20 ש. נ’ ש
נקבע כי חיובם של ההורים הוא מכוח דיני הצדקה, היינו ביחס ליכולתם הכלכלית (בע”מ 919/15). גם כאן נעשה שימוש בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא הן לעניין צרכי הקטינים והן לעניין יחסי ההכנסות ביניהם. כיוון ששיעור צרכי מזונותיו של כל קטין הועמד על 2,400 ₪ בשני הבתים גם יחד, אמור כל אחד מההורים לשאת במחצית סך זה, היינו 1,200 ₪ כל אחד, בפועל נקבע כי האישה נושאת ב 70% מסך זה כך שעל הגבר להוסיף ולשלם לידה סך של 480 ₪ בגין כל קטין המהווים 20% מסך המזונות הנדרשים על מנת להשלים את חלקו, כך שהאחריות על ההורים תהא שווה. גם כאן נראה כי הסכומים שהושתו על הגבר הינם נמוכים ביותר ומתחשבים ביכולת של כל הורה.
בכל הקשור לחלקו של הגבר במדור הקטינים נקבע כי את הוצאות המדור יש לחלק ביחס לזמני השהות שכן כלל ההוצאות לעניין המדור הן הוצאות שהייה המכוסות ע”י ההורה אצלו שוהים הקטינים, ומכיוון שיחס זמני השהות שנקבע הוא 60:40 הרי שהגבר צריך להוסיף ולהשלים לחלקה של המשיבה 10% מהוצאות המדור ובסה”כ 210 ₪ לשני הקטינים יחדיו (105 ₪ לכל קטין). גם בעניין המדור משלים האב את הפערים אך אינו משלם סכומי עתק כפי שהיה בעבר, כאשר האב היה מחויב ב- 40% משכר הדירה לשני ילדים ו- 50% לשלושה ילדים.
מה היו המזונות שנקבעו כצרכי ילד בעבר וכיצד השתנתה תפיסת המינימום?
בעניין זה, תחילה נקבע בפסיקה כי יש להעריך צרכיו הבסיסיים של קטין על סך 1,150 ₪ (בבר”ע 1895/02 ב.י נ’ ב.נ), וסכום זה ברגיל הושת על האב ואם האם שילמה שכר דירה היה מתווסף לסכום זה גם אחוז יחסי של שכר דירה עבור אותו ילד. עבור קטין אחד – היה משולם סך של 30%.
במהלך השנים עלה הסכום וכיום נקבע כי יש להעמיד צרכיו של קטין על סך של 1,600 ₪. ראו לעניין זה החלטת כב’ השופט שנלר בעמ”ש 46291-01-16 ; ראו עמ”ש 32385-11-18 א.ג נ’ ר.ג. ואף נפסק למעלה מכך במקרים מסוימים (ראו רמ”ש (מרכז) 59188-10-18), שם נקבע כי לאחר בע”מ 919/15 אין לבחון אך את צרכיו הבסיסיים של הקטינים, אלא יש לאמוד את כלל צרכיהם, וכי צרכיו של קטין המתגורר בשני בתים עולים על זה שמתגורר בבית אחד, והערכה כזו אף מגיעה לסך של 2,250 ₪.
תלה”מ (אשדוד) 11276-07-20
ממצאי העובדה בתיק זה היו כדלקמן:
ההכנסות הפנויות של הצדדים מגיעות לסך כולל של 45,000 ₪. מתוכן, סך של 30,000 ₪ לאיש (67%) וסך של 15,000 ₪ לאישה (33%). חלוקת זמני השהות של ההורים עם הקטינים הינה כאמור לעיל שמונה לילות בשבועיים אצל האישה (57%) ושישה לילות אצל האיש (43%).
משכך וביחס להכנסות הצדדים על האיש לשאת בסך של 3,350 ₪ מתוך מזונות הקטינים ועל האישה לשאת ביתרה. בשים לב לכך שהאיש נושא נוכח חלוקת זמני השהות בסך של 2,150 ₪ (43%), הרי שעל האיש להעביר לאישה סך נוסף של 1,200 ₪ עבור מזונות הקטינים (דהיינו, 3,350 ₪ פחות 2,150 ₪).
בכל הנוגע להוצאות המדור ואחזקתו, הנחת המוצא הינה שההוצאות דומות עבור כל אחד מהצדדים. בהתייחס למדור עצמו האישה נושאת בעלות מדור של 7,900 ₪ והאיש נושא בעלות של 8,500 ₪. סך כל המדור עומד על סך כולל של 16,400 ₪. מדור הקטינים עומד על 40% מכך ובסך הכל על סך של 6,560 ₪. על האיש לשאת ב- 67% מסכום זה ובסך של 4,395 ₪. בפועל ונוכח חלוקת זמני השהות, נושא האיש ב- 43% ובסך של 2,821 ₪.
מכאן, שעל האיש לשאת בהפרש התשלום ובסך הכל עליו לשאת בגין מדור הקטינים בסך נוסף של 1,574 ₪.
עולה אם כן, שהגם שמשכורתו של האב הינה גבוה ביותר – 30,000 ₪ נטו – הרי שחיובו במזונות הקטינים הינו מזערי. לא למותר יהיה לציין כי לדעתי אב בעל הכנסה כזו בעבר ולפני חידוש ההלכה בבע”מ 919/15 כאמור לעיל – היה משלם לפחות 7,000 ₪ עבור שלושה ילדים אם לא למעלה מכך.
פסק דין של השופט שדאפנה תלה”מ 64079-11-18
לאחר ניתוח מקיף נקבע כי לפי פס”ד מנחה של המחוזי, במהלך קביעת חיוב אב במזונות יש לבחון את הפרמטרים, כדלהלן:
א. הערכת וקביעת צרכי הילדים לפי רמת החיים שהורגלו הילדים ערב הפירוד (צרכים תלויי שהות ובכללם מדור והחזקתו, צרכים שאינם תלויי שהות וצרכים חריגים).
ב. היכולות הכלכליות של הצדדים (לא רק הכנסותיהם הפנויות של ההורים, אלא קביעת יכולת כלכלית מכל המקורות העומדים לרשות ההורים, לרבות שכר עבודה).
ג. קביעת יחסיות ביכולת הכלכלית של ההורים זה מול זה.
ד. חלוקת משמורת בפועל (שקלול הוצאות תלויות שהות ביחס היכולת הכלכלית של שני ההורים, וקביעת גובה החיוב בהתאם).
כן נפסק כי אין מדובר בנוסחאות אריתמטיות נוקשות. הכל תלוי במכלול נסיבות העניין, כששיקול העל הוא טובת הילד ורווחתו בבתי שני הוריו. עוד יצוין כי עפ”י ההלכה הפסוקה העדכנית, כיום, נאמדים צרכיו ההכרחיים של קטין בסך של 1,600-2,250 ₪ לחודש.
ביישום לענייננו, נוכח פסיקת ביהמ”ש בעניין גובה המזונות ההכרחיים ובשקלול כל הנתונים הספציפיים, יכולותיהם הכלכליות של הצדדים (נקבע כושר השתכרות לאישה של לפחות 13,000 ₪ בחודש ולאיש לפחות 18,000 ₪ נטו) ופערי ההכנסות, כאשר האיש משתכר יותר ממה שמשתכרת האם, ובהתחשב בזמני השהות שכמעט שווים, ומבלי לערוך חישוב מדוקדק, נמצא לחייב את האיש בתשלום מזונות הקטין בסך של 600 ₪, סכום שכולל הוצאות המדור ואחזקתו.
בנוסף, יישאו הצדדים בחלקים שווים בכל הוצאות הקטין שאינן נובעות משהותו: קרי, הוצאות החינוך והבריאות השוטפות והחריגות. סכום זה זעום בהתחשב בפערים בין הצדדים וכאמור לעיל בעבר לפני בע”מ 919/15 היה נפסק סכום שונה כמזונות הקטין.
גם כאן אני מוצאת לנכון להדגיש כי בעבר עם אותן נתונים אב שמשתכר 18,000 ₪ נטו היה מחויב במזונות קטין בסך של 2,500 ₪ לכל הפחות ובמקרה זה חויב רק ב- 600 ₪.
האם יש משמעות לבחירת הערכאה שתדון בענייני המזונות?
אכן כן, לבחירה איזו ערכאה תדון, אזרחית או דתית, השפעה מהותית על סכום המזונות שיקבע!!
ההלכה של בית המשפט העליון מיולי 2017 האומרת שבחישוב מזונות הילדים ייקחו בחשבון גם את שכר האם (והביאה לתיקון העוול המגדרי רק עבור ילדים מעל גיל 6, והיא תקפה כיום רק לתיקים המתנהלים בבתי המשפט למשפחה!
לעומת זאת – בתי הדין הרבניים אינם מכירים ואינם מתייחסים להלכה זו. בבית הדין הרבני לא משיתים חיובים על האם.
על פי פסיקת בית המשפט העליון, דמי המזונות נחלקים בין ההורים באופן הבא:
מיום הלידה ועד גיל 6, האב מחויב לשלם מזונות מלאים לילדיו ללא קשר ליכולתו הכלכלית, גם אם הוא עני, מחוסר עבודה או נכה. חובת המזונות בתקופה זו כוללת את הצרכים הבסיסיים של הילד. צרכים נוספים, שאינם נחשבים לצרכים בסיסיים, יחולקו בין ההורים.
מגיל 6 ועד גיל 18, נושאים שני ההורים במזונות הילדים, תוך התחשבות בחלוקת זמני השהות ביניהם ובפערי השכר.
עבור ילדים מעל גיל 18, הנמצאים בשירות חובה או בשירות לאומי, עשויה להיות חובת תשלום מזונות בגובה של שליש מהסכום המקובל.
הוצאות רפואיות מיוחדות והוצאות חינוך
- בדרך כלל, הסכום המשלם עבור דמי מזונות ומדור כולל גם הוצאות מיוחדות והוצאות חינוך. הוצאות אלה אינן משוערכות מראש אלא נקבעות לפי הוצאתן בפועל, והן כפופות להמצאת הוכחות, כגון קבלות או אסמכתאות אחרות.הוצאות מיוחדות כוללות בין היתר: טיפולי חירום רפואיים, תרופות, משקפיים, טיפולים פסיכולוגיים, וטיפולים לילדים בעלי צרכים מיוחדים.
- הוצאות חינוך כוללות בין היתר: תשלום עבור מעון, חוגים וקייטנות.
- הוצאות מיוחדות בדרך כלל מחולקות בין ההורים על פי יחס הפערים בשכר ביניהם.
- כשבאים לבחון את תשלום המזונות יש לדעת שתשלום מזונות ילדים כולל תשלום עבור כלכלה, מדור, מחציות חינוך ורפואה
- הוצאות הכלכלה כוללים תשלום עבור צרכיו השוטפים של הילד, כגון: אוכל, ביגוד והנעלה, משחקים, ריהוט וכו’.
מהי התפיסה אודות צרכים של ילדים בשני בתים כשיש זמני שהות משמעותיים לאב?
קיימת התחשבות בכך והמזונות מופחתים, גם לפני גיל 6, זאת חרף ההלכה בדבר חובת האב במלוא הצרכים ההכרחיים של הילדים
פסקי דין בבתי המשפט לענייני משפחה בעניין זה:
השופט יחזקאל בפסק הדין בתלה”מ 11324-01-22, השופט ברינגר בפסק דין בתלה”מ 48009-10-21, השופט רן ארנון בפסק הדין בתלה”מ 38914-03-22, השופטת מורן ואלך-ניסן בתלה”מ 30204-07-20 לגבי סכום המזונות והמדור מתחת לגיל 6 – כולם מפחיתים גם את סכום המזונות גם מתחת לגיל 6 שנים של הילדים וזאת לאור זמני השהות השווים.
כלומר: למרות שההלכה קובעת שעד גיל שש האב חייב בצרכים הכרחיים של הילדים ואין להפחית מחיובו – בפועל רבים משופטי בית המשפט כמפורט לעיל מביאים זאת בחשבון וקובעים סכומים נמוכים יותר גם מתחת לגיל 6 שנים. (כך גם נכונים הדברים לגבי פסק דין של השופט ברינגר, תלה”מ 37928-03-21 , תלה”מ 66993-06-18 . בעניין מזונות זמניים בו מסביר השופט ארז שני את הלוגיקה של הפסיקה, וכן פסק דין של סגנית הנשיאה לשעבר, מירה דהן, תלה”מ 17231-09-19 ו השופטת אייזנברג אשר מתייחסת לשיעור ההפחתה בפסק דינה תלה”מ 18590-11-17).
בתי המשפט נוהגים לקבוע בשפה כזו או אחרת, כי בהתחשב בעובדה כי מחצית מהזמן שוהים הקטינים עם אביהם הנושא באופן ישיר בהוצאותיהם השוטפות, וכך למעשה יוצא הוא ידי חובת מזונותיה, הרי שיש לחייבו במזונות מופחתים ובלבד שטובת הקטינים לא תיפגע עקב ההפחתה המדוברת.
יש לציין כי שיעור ההפחתה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט כאשר ברור כי כל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו הספציפיות ובכללן גובה הכנסות הצדדים, צורכי הקטין, רמת החיים לה הורגל הקטין ועוד יש לציין כי ככל שהפער בין הכנסות הצדדים יצטמצם, יהיה מקום לבצע הפחתה גבוהה יותר, שיעור ההפחתה כאמור ייגזר לכל מקרה לגופו.
יתירה מכך, גם כאשר ישנם זמני שהות פחותים ושאינם שוויוניים עם האב יש להתחשב בהוצאות שהוא משלם באופן ישיר בימים שלו:
כך קבעו השופט ג’יוסי (מחוזי חיפה), בעמ”ש 28488-09-19, השופטת גילה ספרא-ברנע בתלה”מ 68193-11-21, השופט שקד בתלה”מ 55934-03-17, השופט אליאס בתלה”מ 50999-07-17 והשופט שקד בתלה”מ 25329-11-17.
צריכים להתייעץ? עו”ד עם 38 שנות ניסיון לשירותכם – השאירו פרטים:
לאחר שאושר הסכם בין ההורים, הכולל את נושא מזונות הילדים, ישנן שתי דרכים לשינוי סכום המזונות, הגדלת מזונות או הפחתת מזונות:
- תביעה לשינוי סכום המזונות על ידי אחד ההורים כאשר ארע שינוי נסיבות מהותי ואף דרמטי – מדובר בחריג, מכיוון שההסכם אושר ומדובר ב”מעשה בית דין”. כלומר: על המבקש להראות שינוי נסיבות מהותי כדי להביא לשינוי במזונות.
*הפחתת מזונות או הגדלת סכום מזונות שנקבע בפסק דין או בהסכם נעשים במשורה בלבד ובצורה מצומצמת, כאשר לאורך כל הדרך העיקרון המנחה הוא עיקרון טובת הילד.
*פיטורים מעבודה אינם בהכרח מצדיקים הפחתת מזונות: פיטורים כשלעצמם אינם עולים כדי שינוי נסיבות מהותי, שכן האב לא אבד את כושר השתכרותו ובית המשפט פוסק את המזונות לפי כושר ההשתכרות ויכולת ההשתכרות ולא בהכרח לפי ההשתכרות בפועל.
*עוד כך למשל נישואין מחדש ולידת ילדים נוספים אינם בהכרח שינוי נסיבות מהותי מאחר וזוהי אפשרות שניתן לצפות מראש ואינה בהכרח מפתיעה אלא צפויה.
**לא כל שינוי נסיבות הוא מהותי כך שיש בו כדי להשפיע על סכום המזונות. יתר על כן טובת הילד נבחנת והיא שיקול על מבין השיקולים שבית המשפט שוקל.
יודגש כי התחייבות למזונות גבוהים כלשעצמה הינה שינוי נסיבות שמצדיק הפחתה, גם אם התחייבות האב הינה לסכום שעולה או קרוב לסכום השתכרותו החודשי.
- תביעה עצמאית של הקטין להבדיל מתביעה להגדלת או להפחתת מזונות, וזאת כתביעה ראשונית– עם השנים הלך והתפתח מוסד התביעה העצמאית של הקטין. זאת, עקב החשש כי שבשל המאבק המשפטי ביניהם, טובתו של הקטין תפגע. על כן, הקטין יכול באמצעות אפוטרופוס (אחד ההורים) להגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעת מזונות כתביעה עצמאי.
בעקבות פסק דין של בג”ץ נקבע, כי בתביעה עצמאית של קטין יחול “המבחן המהותי” כדי לפתוח את נושא המזונות מחדש. מדובר במבחן דו-שלבי מצטבר:
שלב א‘ – תבחן השאלה, האם הערכאה שאישרה את ההסכם הכולל גם את המזונות קיימה דיון ענייני בנושא המזונות.
נקודת המוצא היא שהערכאה שקיימה את הדיון על אישור ההסכם, בחנה האם ניתן מענה לצרכי הקטין, ולא הייתה מאשרת הסכם שלא מיטיב עם הקטין.
שלב ב‘ – השאלה שתבחן היא, האם הקטין אכן קופח בסכום המזונות שנפסקו לו. בית המשפט יבחן את גילו של הקטין, צרכיו והכנסות ההורים. אם בית המשפט יגיע למסקנה, כי הקטין לא קופח, נושא המזונות לא ייפתח.
אם קיים קיפוח מהותי והסכום בלתי סביר הרי שבית המשפט יפתח את נושא המזונות בין כך ובין כך, והנושא כונה על ידי כב’ השופט ארז שני “קו פרשת המים”.
במקרה של קיפוח מהותי של הקטין בסכום המזונות שנפסקו לו, בית המשפט יבחן מחדש את נושא המזונות הן במסלול תביעה עצמאית והן במסלול תביעה רגילה.
לשירותכם בענייני מזונות ילדים – עורכת דין מזונות אלינור ליבוביץ’
עורכת דין ליבוביץ’ היא אחת מעורכות דין לענייני משפחה הפעילות הוותיקות ביותר בישראל, עם ניסיון מצטבר של מעל 38 שנים (!) ניסיון בתחום דיני המשפחה והגירושין, לרבות מומחיות מיוחדת בדיני מזונות ילדים. המשרד טיפל באלפי מקרים, בקיא בכל ניואנס ויכול לספק עבורכם מעטפת מלאה של הגנה משפטית ושמירה על האינטרסים החשובים שלכם, בכלל זה אינטרסים הכרוכים במזונות ילדיכם.
אנו מייצגים בכל הערכאות האזרחיות, בית המשפט לענייני משפחה, בית המשפט המחוזי, בג”ץ, וכן בבית הדין הרבני האזורי והגדול בירושלים, ובכל ערכאות הערעור הרבניות והאזרחיות (משפחה). למשרדנו ניסיון רב בכל הסוגיות הנוגעות לדיני משפחה גירושין וכן בענייני ירושה, התנגדות לצוואות, וניהול עזבון.
לזכות המשרד המלצות רבות מלקוחות עבר, כמו גם מקולגות שמשתפים עמנו פעולה לאורך השנים. אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר בכל עת ולקבל את הסיוע המקצועי והבטוח ביותר עבורכם. נשמח להיות העוגן המשפטי שלכם!
