האם אפשר לחייב עזבון של סבים לשלם מזונות לנכדים?
מהם התנאים בהם עזבון יחויב במזונות ובמיוחד במזונות של נכדים להבדיל ממזונות ילדים קטינים?
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
תקציר:
ישנם מצבים בהם יחויב העזבון של הסב ו/או הסבתא לשלם מזונות לנכדים שהינם קטינים או שהינם נזקקים, ואולם אלו הם מקרים חריגים ביותר, ובדרך כלל מזונות מושתים על ההורים ולא על הסבים, לא כל שכן כאשר מדובר בעזבון.
אב ברח ונעלם והותיר את ילדיו ללא תשלום מזונות וללא כל פתרון למחייה
יורם ברח מן הארץ כאשר נישואיו עם יהודית עלו על שרטון, והוא החליט כי כנקמה על רצונה להתגרש – לא יתן לה גט לעדי עד, ולא יאפשר כל פעולות משפטיות כנגדו, ועל כן ארז מזוודה קטנה ונעלם מבלי להתגרש ומבלי להתגונן כנגד התביעה שיהודית הגישה למזונות הילדים בבית המשפט לענייני משפחה. לבני הזוג נולדו ארבעה ילדים בהפרשים של שנתיים וכולם היו קטינים בשלב שמשבר הנישואין צץ ועלה.
לצדדים לא הייתה דירת מגורים ולפיכך לא עמד כל הרכוש לחלוקה אגב הגירושין. יהודית עבדה במשרה חלקית כגננת והשתכרה סכום זעום, אשר לא יכול היה לשלם שכר דירה ולפרנס את הילדים ואותה עצמה.
תקופה קצרה לאחר בריחתו של יורם לדרום אמריקה – נהרג יורם באירוע מסתורי שפשרו לא נודע עד היום ויתכן שהסתבך עם כנופיות או גורמים שליליים בלית ברירה, נוכח מצבו הכלכלי הירוד ובריחתו ללא כסף מן הארץ.
אמם של הילדים תבעה את הסב, אביו של אבי הילדים בתביעת מדור ומזונות
לפיכך, הגישה יהודית תביעה כנגד אביו של יורם אשר היה קשיש וחולה. בין הגשת התביעה לבין דיוני ההוכחות נפטר האב והלך לבית עולמו, ואולם קודם לכן מצא בית המשפט לנכון לחייבו במהלך קדם המשפט הראשון במזונות זמניים בסך של 4,000 ₪, שכן ברור היה שאם הקטינים, לאור מצבה הכלכלי, גם אם תתאמץ מעל ומעבר לא תוכל לכלכל ארבעה קטינים, לשלם שכר דירה עבורם, דהיינו את המדור, ואף לכלכל את עצמה, וכל זאת גם אם כלל המשפחה תחיה בצמצום.
לעומת זאת, בסב התקיים כלל ה”אמידות” והייתה לו פנסיה מכובדת וכן שלוש דירות ששתיים מהן הושכרו. על פי דיני הצדקה מצא בית המשפט לענייני משפחה כי ניתן לחייב את הסב במזונות.
בצוואה, בעדים שערך אביו של יורם טרם פטירתו הוא הוריש את כל הרכוש לבתו, אחותו של יורם, אשר לאחר בריחתו של יורם, טיפלה בו היטב.
צו קיום צוואה ניתן לצוואת הסב המנוח
האחות היורשת הגישה בקשה לצו קיום צוואה לרשם הירושות ובתום 4 חודשים אושרה הצוואה ויהודית קיבלה צו קיום צוואה. אחותו של יורם, היורשת היחידה על פי הצוואה, הגישה בקשה לביטול המזונות הזמניים שנפסקו כנגד הסב, בהיותה היורשת היחידה של העיזבון וטענה כי לא מוטל עליה כל חיוב משפטי לשלם מזונות לילדים של אחיה.
בית המשפט דחה את בקשתה במקרה זה והטיל עליה כיורשת של מלוא העזבון לשלם לילדיו של אחיה סך של 4,000 ₪ לכל ארבעתם.
מהי התשתית המשפטית לחיוב עזבון של סבים בתשלום מזונות לנכדים?
סעיף 57 לחוק הירושה, התשכ”ה – 1965 קובע, כי נכד זכאי למזונות מן העזבון, אולם זאת רק במקרים מסוימים וחריגים.
הזכות למזונות מן העזבון קבועה בסעיף 56 לחוק הירושה וחלה כלפי קרובים מדרגה ראשונה כאשר חיוב עזבון סבים הוא המקרה החריג. כלומר אין כל קושי לחייב עזבון של אב בתשלום מזונות לקטינים שאין להם רכוש או הכנסה, אך לעומת זאת כדי לחייב עזבון של סבים יש לעבור הרבה משוכות.
וזוהי לשון סעיפים 56-57 לחוק הירושה
- הניח המוריש בן-זוג, ילדים או הורים והם זקוקים למזונות, זכאים הם למזונות מן העזבון לפי הוראות פרק זה, בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה.
כלומר, בסעיף זה הזכות לקבל מזונות חלה רק בנוגע לקרובים מדרגה ראשונה.
- (א) הזכות למזונות היא –
(1) לבן-זוגו של המוריש – כל זמן אלמנותו אולם רשאי בית המשפט לתת מענק חד-פעמי לאלמנת המוריש הנישאת שנית אם נראה לבית המשפט לעשות כן בנסיבות העניין ובשים לב לזכויות ילדי המוריש;
(2) לילדי המוריש – עד גיל 18 לילד נכה – כל זמן נכותו, לילד שהוא חולה נפש – כל עוד הוא חולה נפש, ולילד מפגר – כמשמעותו בחוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ”ט-1969.
(3) לילד בגיר של המוריש שבית המשפט ראה לפי הנסיבות שמן הראוי לקבוע לו מזונות – עד גיל 23.
(4) להורי המוריש שהדאגה לפרנסתם הייתה עליו ערב מותו – כל ימי חייהם.
(ב) בן-זוג שערב מות המוריש נשללה ממנו זכותו לקבל מזונות ממנו, אינו זכאי למזונות מעזבונו.
(ג) איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העזבון כאילו היו נשואים זה לזה.
(ד) ילד, לעניין מזונות – לרבות ילד שנולד אחרי מות המוריש, ילד שלא מנישואין, ילד מאומץ, וכן נכד של המוריש שנתייתם לפני מות המוריש או שהדאגה לפרנסתו הייתה על המוריש ערב מותו ואין הוריו יכולים לספק לו מזונותיו.
משמע – הילדים של יורם ויהודית יכולים היו להגיש תביעה למזונות כנגד עזבון סבם מאחר וענו על כל הקריטריונים המתבקשים: הם התייתמו לפני פטירת המוריש, ולא היה בידי אמם כדי לספק את צרכיהם, וגם בשל כך שבית המשפט השית על הסבא להשתתף במזונותיהם על פי החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות).
הכשרה לרכישת מקצוע
חוק הירושה קובע גם את חובת העזבון להכשיר את הנזקק למקצוע על מנת שיוכל לפרנס את עצמו. לפיכך אין להוציא מכלל אפשרות כי ילדיו של יורם יוכלו לדרוש גם הכשרה למשלח יד כגון מימון לימודים אוניברסיטאיים וכיוצ”ב מן העזבון. גובה החיוב נתון לשיקול דעת בית המשפט ומתייחס לכל מקרה כאל מקרה ייחודי.
וכך קובע סעיף 58 לחוק הירושה:
- מזונות מן העזבון – לרבות הוצאות הכשרתו של הזכאי למשלח יד.
המקרה שלפנינו נופל לגדרו של סעיף 57ד ועל כן פסק בית המשפט את אשר פסק בנוגע למזונות הקטינים.
כאשר הנכד של המוריש נתייתם לפני מות המוריש; שהדאגה לפרנסת הנכד הייתה על המוריש ערב מותו ואין הוריו יכולים לספק לו מזונותיו – יחויב גם העזבון.
הגבלה זו שבחוק מצביעה על כך שהמחוקק נתן דעתו על אפשרות חיוב עזבונם של סבים במזונות נכדיהם. כשהוא נתן דעתו על האפשרות הזאת מצא המחוקק לנכון גם להגביל אותה, וראה לעניין זה גם את פסק הדין שניתן בעז’ (ת”א) 102562/05 פלונים נ’ עזבון פלמוני.
