משרד המשפטים הפיץ בתאריך 30.3.21 את תזכיר חוק הירושה, התש”פ-2020 לצורך הערות הציבור. מי שיכול לתרום ולהביע דעה ולהעלות רעיונות מוזמן לתרום משכלו ומניסיונו באשר לתוכנו של חוק הירושה ולתיקונים המוצעים.
חוק הירושה הינו חוק ישן ותוקן לא מעט פעמים, ואולם אין די בכל התיקונים שנעשו בחוק הירושה על מנת להדביק את ההתפתחויות הטכנולוגיות.
חוק הירושה הקיים חוקק בשנת 1965, ואולם מאז היו תיקונים לא מעטים לחוק, אך היו אלה תיקונים מהותיים שלאו דווקא התייחסו לטכנולוגיות חדשות.
כך למשל לא אחת עלתה התהייה מדוע הסרטת אירוע של עריכת צוואה המוסרטת בוידיאו יכולה הייתה לשמש כראיה אך לא היוותה צוואה בפני עצמה ולא יכולה הייתה להיות תחליף לצוואה כתובה למשל.
הקורונה הביאה לסוגים שונים של הקלות (כמו למשל האפשרות להגיש תביעות שונות בדיני משפחה – באמצעות כרטיס חכם של נט המשפט, כגון תביעת מזונות או תביעה לחלוקת רכוש למשל) ובין היתר פרוצדורה של הפקדת צוואה ברשם הירושות כדי שהצוואה תהיה במאגר הצוואות אצל רשם הירושות – התאפשרה באמצעות אמצעים טכנולוגיים כגון זום, ולאו דווקא נוכחות פיסית כפי שהיה עד כה, פרוצדורה שנדרשה בעבר, ולא הייתה כל גמישות בה.
הצעת החוק ממרץ 21
הצעת החוק כוללת תיקונים מהותיים אשר נועדו להפוך את חוק הירושה לחוק מודרני יותר. בין התיקונים הבולטים: הוראה המאפשרת דרך חדשה לעריכת צוואה, באמצעות הקלטה חזותית, המהווה אפשרות לשימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, וכן הוספת האפשרות להוריש לילד שנולד מתאי רבייה של הנפטר, כאשר עד כה ילד כזה לא היה יורש על פי דין.
לפי הדין הקיים היום, אם אדם כותב צוואה בכתב ידו, הצוואה יכולה להיות תקפה בכפוף לקיום כללים נוספים. עליה כולה להיות כתובה בכתב ידו, ועליה להיחתם על ידו ובנוסף התאריך צריך להתנוסס על הצוואה. לעומת זאת אין כל צורך בשני עדים כמו שיש בצוואה בעדים.
נכון להיום אם אדם מקליט את עצמו אומר את דברי צוואתו, צוואה זו לא תהיה תקפה וגם אם ברור שכוונת המוריש הייתה ליצור צוואה – הצוואה בוידיאו לא תוכר גם אם בית המשפט השתכנע שזה אכן היה רצון המצווה ורצון אמיתי שלו ללא כל ספק.
הצעת החוק מבקשת לשנות מצב זה ולאפשר לתת תוקף לצוואה כזו, שבה רואים בהקלטה את פניו של האדם אומר בקולו את דברי צוואתו. כלומר הקלטה שהינה גם שמע וגם וידיאו כשילוב.
ילד שנולד מזרע של מת
ישנם מקרים מצערים בהם אדם הולך לבית עולמו בתאונה לא צפויה ובטרם דאג לפרי זרעו. במקרה בו מוכח לבית המשפט לענייני משפחה כי כוונת המנוח היתה להביא פרי בטן לעולם – מתיר הוא הוצאת זרע מן המת על מנת לאפשר יצירת צאצא לעתיד לבוא.
זוהי דוגמא לרצון להתאים את חוק הירושה למציאות המודרנית שלא הייתה בעבר שכן הפקת תאי זרע מנפטר הינה דבר חדש יחסית שוודאי לא היה עת נחקק חוק הירושה.
על פי הדין כיום, הכשרות לרשת היא רק למי שנולד תוך 300 ימים מפטירת המוריש, כלומר, שהורתו הייתה בחיי המוריש ורק ילד כזה יכול להיות יורש.
טכנית אפשר יהיה לייצר ילד מתאי הזרע גם בחלוף מספר שנים ולאו דווקא במגבלת 300 הימים הקובע כיום החוק.
במקרה זה, לפי הדין כיום, הילד שייוולד לא יהיה זכאי לרשת את הורהו הביולוגי שנפטר. הצעת החוק תאפשר לילד כזה לרשת את הוריו הביולוגיים, זאת בהתאם לתנאים שקבועים בתזכיר החוק ותוך איזון בין עקרונות של כיבוד רצון הנפטר מחד ועקרון סופיות הליכי הירושה, מאידך.
הפחתת העומס על בית המשפט
הצעת החוק מבקשת לערוך גם תיקונים שיקלו על הציבור ויצמצמו את המקרים שבהם יש חובה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. לפי חוק הירושה הקיים, ישנם מצבים שבהם יש חובה להעביר בקשות מסוימות לבית המשפט, גם אם לא הוגשה התנגדות לבקשה למתן צו ירושה או לצו קיום צוואה.
ברור שאם מוגשת התנגדות לצוואה הרי שאוטומטית ההליך עובר מרשם הירושות לבית המשפט ואולם ישנם מקרים בהם התיק מועבר לא בשל התנגדות אלא ביוזמת רשם הירושות, והצעת החוק החדשה מיועדת להקטין את מספר המקרים הללו ולהותיר את המקרים שבית המשפט ידון בהם – למצבים של מחלוקות בין יורשים.
הניסיון שנצבר בשנות פעילות הרשמים לענייני ירושה מלמד, כי בחלק מן המקרים אין הצדקה להטריח את בית המשפט לענייני משפחה ולהעביר אליו את הטיפול בבקשה, והדבר מאריך את ההליכים למתן הצו ללא צורך. לפיכך, הצעת החוק מבקשת לצמצם מצבים אלה ולקבוע שהרשמים לענייני ירושה יוכלו לתת צווי ירושה בחלק מהמקרים, אם לא הוגשה התנגדות למתן הצו.
הצעת התיקון לחוק הירושה המתפרסמת כיום, הוא תוצר של עבודה שהחלה בשנת 1999 עם מינוי ועדת הירושה בראשות כב’ השופט בדימוס יעקב טירקל.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב
יצירת קשר: 03-6969916
