מהי חטיפת ילדים?
חטיפת ילדים היא לקיחה של ילד מהמקום הקבוע אליו הוא רגיל למקום קבע אחר, בתחומי הארץ או לארץ אחרת, בהפתעה ומבלי ליידע מראש ולקבל את הסכמה ההורה השני, תוך הפרה של זכויות המשמורת / זכויות הסדרי הראייה של ההורה השני.
לעיתים נוכל לראות כי לאחר גירושין או במהלכם אחד ההורים עלול לחטוף את ילדו ממקום המגורים וזאת ללא הסכמה מפורשת של ההורה השני ובלא נטילת רשות לכך מבית המשפט.
התמודדות מול חטיפת ילד מתבצעת על ידי באמצעים משפטיים שונים, כפי שיפורטו להלן, על מנת להבטיח את שלומו של הילד ולקיים את הסדרי המשמורת/שהות הרצויים ו/או שנקבעו על ידי בית המשפט/בית הדין.
באילו מקרים קיים סיכוי לחטיפת ילד?
חטיפת ילדים מתרחשת לעתים קרובות בסכסוכי גירושין טעונים עם רכיב משמורת שאינו מוסכם בין בני הזוג המתגרשים,
המניעים הנפוצים כוללים:
– הבטחת משמורת: הורה עלול לחטוף את הילד כדי להבטיח משמורת בלעדית, מתוך אמונה שמעבר לתחום שיפוט אחר, למשל במדינה בחו”ל, עשוי לספק סביבה משפטית נוחה יותר לשאיפותיו.
– פחד מאובדן משמורת: החוטף עלול לחשוש מאובדן משמורת או גישה לילד עקב פסיקות בית המשפט בהליך, מה שמוביל להעברה מונעת של הילד לחזקתו הבלעדית במקום מרוחק.
– ניכור הורי: במקרים מסוימים, החוטף שואף להרחיק את הילד מההורה השני, ולשבש את מערכת היחסים של הילד איתו.
צריכים להתייעץ? עו”ד עם 38 שנות ניסיון לשירותכם – השאירו פרטים:
חוק חטיפת ילדים – אמנת האג
אמנת האג נחתמה בשנת 1980 היא אמנה בינלאומית השואפת להגן על ילדים מחטיפה מעבר לגבולות בינלאומיים, וזאת במטרה ליצור מערכת חוקים אוניברסלית אשר תטפל במקרים שבהם עוזבים הורים עם ילדיהם את מדינת האם, בניגוד לעמדה של ההורה השני. נכון להיום חתומות על אמנת האג יותר מ- 100 מדינות, ביניהן גם מדינת ישראל.
בישראל, חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ”א 1991 מקבע את תקפותה אמנת האג.
אמנת האג נועדה להבטיח שני דברים עיקריים:
- חזרה בטוחה של הילדים אשר הורחקו בניגוד לדין או רצונם חזרה למדינת האם.
- להבטיח כי תישמר זכות המשמורת של ההורים בהתאם לחוק.
החוק לפי אמנת האג מציין כי במידה והילד נחטף על ידי אחר ההורים למדינה אחרת ללא הסכמה של הצד השני, אותו צד רשאי להגיש בקשה להחזיר את הילד לארצו המקורית. כל מדינה אשר חותמת על אמנה זו מתחייבת לפעול על פי חוק זה ולהשיב את הילד לארץ ממנה נחטף.
להסבר מפורט על אמנת האג: לחצו כאן>>
כדי שבית המשפט יכיר בפעולה כחטיפה, יש לעמוד בשני תנאים מרכזיים:
ראשית, מקום מגוריו הקבוע של הילד הוא המדינה ממנה נלקח.
שנית, הילד צריך להיות משולב היטב בחיים במדינה, כולל כל ההיבטים הטכניים של קביעות, כגון: מגורים קבועים, לימודים במסגרת חינוכית מקומית, דיבור בשפה המקומית, חיים חברתיים עם חברים מקומיים ועוד.
מה נחשב לחטיפת ילדים מבחינה חוקית?
הגדרת חטיפת ילדים על פי החוק מתייחסת למצבים בהם הורה מוציא את ילדיו הקטינים, עד גיל 16, מחוץ למדינה המוגדרת כמקום מגוריהם הרגיל, וזאת ללא הסכמת ההורה השני ובלי ידיעתו.
חטיפה תיחשב גם במקרה שבו הילד יוצא מהארץ בידיעת ובהסכמת ההורה השני, אך אינו מוחזר בתום התקופה שהוסכם עליה. בשני המקרים הללו, הפעולה תוגדר כחטיפת ילדים בעיני החוק.
כך גם אם הסכימו הצדדים לעקור מישראל לארצות הברית לצרכי בדיקה בלבד ואפשרות להשתקע, אך הייתה הסכמה ששני ההורים צריכים להסכים להמשיך ולהתגורר בארצות הברית ואחד מהם אינו מסכים – עשוי בית המשפט להורות על החזרת הילדים לארץ מאחר וזהו מקום מושבם הרגיל על פי הגדרת החוק.
החשיבות של עולה מהירה וחדה במקרה של חטיפת ילדים מישראל
חשיבות הפעולה המהירה במקרה של חטיפת ילדים מישראל נעוצה במורכבות והייחודיות של הליך החזרת ילד שנחטף לחו”ל. הזמן הוא גורם קריטי בתהליך זה, שכן ככל שחולף זמן רב יותר, כך פוחתים הסיכויים לאתר ולהשיב את הילד. מהירות התגובה עשויה להיות המפתח להצלחת המאמצים להחזרת הילד, ולכן נדרשת פעולה מיידית ונחושה מרגע גילוי החטיפה.
עיקרי ההליך הטכני בבית המשפט:
– לפי התקנות המיוחדות לבית המשפט לענייני משפחה – בית המשפט יקבע מועד לדיון תוך 15 יום מיום הגשת התביעה.
– פסק הדין בתביעה יינתן לא יאוחר מ 6 שבועות מיום פתיחת התיק.
– לאחר פסק הדין יש זכות להגשת ערעור לבימ״ש המחוזי תוך 7 ימים בלבד. עולה אם כן שפרקי הזמן קצרים בענייני חטיפת ילדים יחסית להליכים אחרים הנוגעים לגירושין בין בני זוג.
מקרים חריגים בהם טובת הקטינים עשויה להצדיק את החטיפה:
בהחלטות הנוגעות לקטינים, טובת הילד היא השיקול המרכזי. לכן, ייתכנו מקרי קיצון בהם תידחה בקשת החזרת הקטין ותתקבל חטיפתו למדינה אחרת:
- כאשר החזרת הקטין למדינת המקור עלולה לגרום לו נזק נפשי או פיזי:
- במקרה של מדינת מקור שאינה מיטיבה עם הקטין
- לאחר הסתגלות ושהייה של יותר משנה במדינת היעד (מה שמדגיש את הצורך בפעולה מהירה)
- כאשר ההורה שנשאר במדינת המקור אינו מתנגד להגירה
- כאשר הקטין מביע רצון להישאר במדינת היעד:
- בהתחשב בגישה המודרנית הרואה בקטין ישות אוטונומית בעלת רצונות משלה
- תוך שקלול זהיר של העדפותיו אל מול שיקולים נוספים
במקרה של חטיפת ילדים – ייעוץ משפטי נחוץ
ככל שיש יותר מקרים בהם הורים גרושים מתמודדים עם מחלוקות בנוגע לילדים, וככל שהעולם הופך לכפר קטן ואפשרויות הרילוקיישן גדלות – כך הולך ועולה השימוש באמצעים קיצוניים כלפי הצד השני.
כיום, סכסוכים בין הורים עלולים לעלות מדרגה במהירות ולהחריף עד לכדי מצב בו מתרחשים אירועים של חטיפת ילדים. כאשר העולם הוא כל-כך גלובאלי ופתוח, אתם יכולים למצוא את עצמכם עומדים חסרי אונים מול הורה שבחר לקחת את הילד ללא הסכמתכם – מבלי להחזיר אותו לחזקתכם.
במקרה כזה של חטיפת ילדים בפועל, חשוב לבצע את התהליך המשפטי הכרוך בהחזרת הילד בצורה מבוקרת ומחושבת, בליווי עורך דין דיני משפחה מקצועי בתחומו. בצורה כזו אתם תצמצמו עד כמה שניתן את הנזקים שנגרמים לילד ולמקסם את סיכויי חזרתו לחיקכם.
משרדנו מתמחה בטיפול בסוגיות חטיפת ילדים, הן ממדינה זרה למדינת ישראל, וכן מישראל למדינה זרה.
אנו מעמידים עבורכם את 38 שנות הניסיון שלנו והידע שצברנו בהליכי חטיפה. צרו עמנו קשר לייעוץ פרטני אודות המקרה שלכם – נשמח לסייע.