חובת השקיפות גוברת על הפרטיות בהליכי משפט הנוגעים לחלוקת רכוש בגירושים

השנים האחרונות הן שנים רעות עבור הזכות לפרטיות. ממש כך. הטכנולוגיות המתקדמות מאפשרות פגיעה בזכות לפרטיות של כל אזרח. היכולת לפרוץ לטלפון נייד של כל אדם ואדם מדאיגה ועוד יותר מטריד השימוש בה. תוכנות כגון “פגסוס” מאפשרות חדירה קיצונית לפרטיות של אדם.  גם צילום של אנשים במהלך שהותם בבית מלון, סיפור שהתפרסם בשלהי ינואר 22 מטריד הגם שאינו מצריך טכנולוגיות מתקדמות. אלו וגם אלו פוגעות בזכות האדם שלנו, בזכות היסוד לפרטיות.

יש מי שיאמר שפגיעה בפרטיות מוצדקת כאשר המטרה היא לסכל מבצעי חבלה של גורמים עוינים שמטרתם לפגוע במדינת ישראל ובאזרחיה או כאשר הפגיעה בפרטיות מסייעת להקטין את כוחן של משפחות הפשע.

יש מי שגם יאמר שחיוב אזרחים באיכון ובשליחת מקום הימצאם לעת בידוד בצל מחלת הקורונה – גם הוא מזכיר משטרים חשוכים.

גם בבית המשפט לענייני משפחה נבחנת זכותו של אדם לפרטיות אל מול ערך יסוד לא פחות חשוב והוא השקיפות בהליכים משפטיים לרבות ובמיוחד השקיפות בבית המשפט לענייני משפחה העוסק בפועל בפירוק משפחות ורכושם.

 

בית המשפט לענייני משפחה דחה בקשה חוזרת ונשנית לחשיפת מסמכים ששימשו את חוות הדעת של המומחה, רואה חשבון חוקר והאישה ערערה וזכתה

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה התקבלה ובקשת האישה לקבל את החומרים עליהם הסתמך המומחה – תיבחן בצורה יסודית ועניינית ולא תתקבל טענה בדבר חסיון גורף של המסמכים מפאת פרטיות צדדים שלישיים.

הצדדים הם בני זוג לשעבר אשר התגרשו במהלך ההליך המשפטי ובין יתר ההליכים, הגישה האישה תביעה רכושית לאיזון משאבים כנגד הגרוש, אשר הינו רואה חשבון ושותף מנהל בשותפות רואי חשבון גדולה.

 

שקיפות כערך חשוב

על מנת, לברר את שווים של נכסי הבעל, בין היתר בפירמת רואי חשבון בו הוא שותף יש צורך בחשיפת מסמכים בפני המומחה, וגם האישה דורשת כי המסמכים שישמשו את המומחה יועברו לעיונה והכל על מנת שתוכל לחקור את המומחה ולערער ולהרהר על ממצאיו של המומחה.  לטענת האישה שקיפות הוא שם המשחק בהליכים משפטיים בין בעל לאשתו, ודאי לאחר הגירושים.

 

פרטיות כערך חשוב לא פחות ודאי של צדדים שלישיים

זה צידם האחד של הדברים. הצד השני נוגע לשותפיו של הבעל בפירמה, אשר מטבע הדברים אינם מעוניינים כי מידע אודות הפירמה ידלוף ויהיה חשוף לאנשים נוספים. יש להבהיר מראש כי האישה אינה יכולה להתמודד עם הממצאים בגפה והיא תהא חייבת להיעזר במומחים נוספים מטעמה, כלכלנים או רואי חשבון, אשר יבחנו את המסמכים. כך שבפועל מידע רב אודות פירמת רואי החשבון בה שותף הבעל ידלפו או למצער יהיו חשופים לפחות למספר גורמים.

במסגרת ההליך, מינה ביהמ”ש קמא את רו”ח ZZZ כרו”ח חוקר וכמומחה  מטעמו לבדיקת היקף נכסי הצדדים ושווים והאחרון פנה לאישה ולבעל וביקש לקבל מידע ומסמכים רבים וכל צד התבקש להעביר לצד השני העתק המסמכים שהעביר למומחה. כידוע בבית המשפט לענייני משפחה מתמנה מומחה מטעם בית המשפט, שהינו מומחה ניטרלי.  אין מגישים חוות דעת מטעם מומחים של הצדדים אלא רק מטעם המומחה שמונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

הבעל התנגד להעביר מסמכים לעיונה של האישה, וזו פנתה לבית המשפט ודרשה כי הבדיקה והחקירה של המומחה דהיינו הערכת השווי ינוהל בשקיפות, דהיינו המסמכים שישמשו את המומחה הממונה, יהיו חשופים גם לצד השני.

לטענתה, הבעל נמנע מלהעביר אליה חלק מהמסמכים שהעביר למומחה בנימוק שהעברת המסמכים הקשורים לשותפות שבה הבעל שותף עם צדדי ג’ שאינם צד להליך, עלולה לפגוע בהם ומדובר במידע רגיש. נושא הפרטיות של צדדים שלישיים הינו מהותי ואין לזלזל בו.

 

איזון בין שני הערכים היא מלאכתו של בית המשפט

בית המשפט צריך היה למצוא את האיזון בין שני הערכים החשובים הללו אך כשל בכך. ביהמ”ש קמא דחה את הבקשה וקבע כי האישה תוכל לחזור ולפנות אליו לאחר שתוגש חוות דעת המומחה .המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה הנ”ל ובית משפט דחה את הבקשה וקבע שלא הייתה הוראה שיפוטית או הוראת דין אחרת שמחייבת כל צד להעביר לצד השני העתק מכל מסמך שהוגש למומחה.

בית המשפט גם קבע בפסק דינו שאין בהחלטה שנתן כדי לקבוע כי עם הגשת חוות   דעת המומחה לא תיחשף האישה למלוא המסמכים שהוגשו למומחה ושעליהם נסמך הוא לצורך עריכת חוות דעתו.

הבעל הסכים להעביר למבקשת את המסמכים שלא גולו לה בתנאי שהמבקשת תחתום על הסכם סודיות וחסיון מקצועי ואולם הוא עמד על כך שהמבקשת תחתום על סעיף בכתב ההתחייבות לפיו אם המבקשת תפר התחייבותה, היא תשלם למשיב פיצוי בסך של מיליון ₪. האישה חתמה על כתב ההתחייבות לסודיות לאחר שמחקה את סעיף הפיצוי, שהיא התנגדה לו בתוקף, והעבירה את ההסכם החתום לב”כ הבעל.

לאחר שהוגשה טיוטת חו”ד המומחה לצדדים, עתרה המבקשת שוב לביהמ”ש קמא וביקשה את חשיפת כל המסמכים, על מנת שתוכל לבחון את הטיוטה ולהעביר את  הערותיה, אך בית המשפט דחה בקשה זו.

לאחר שהוגשה חו”ד הסופית של המומחה, בקשה המבקשת שוב את קבלת מלוא  המסמכים שהועברו למומחה ע”י המשיב. המבקשת ביקשה להורות למומחה להעביר לה את מלוא חומר הגלם שהועבר אליו לצורך הכנת חוות הדעת וכן את כלל ההתכתבויות של המומחה עם המשיב.

כפועל יוצא מכך החליט ביהמ”ש קמא לדחות את הבקשה וקבע כי במהלך חקירת המומחה ע”י המבקשת תועלה הסוגיה, יינתנו תשובות מפורטות ע”י המומחה  וככל שאגיע למסקנה שאי חשיפת המסמכים עלול לפגוע בזכויות המבקשת, תינתן החלטה  בהתאם.

 

המבקשת לא השלימה עם ההחלטה, הגישה בקשת רשות ערעור והתבקשה תשובת המשיב

בית המשפט המחוזי לאחר עיון בבקשה ובתשובה סבר שיש לתת רשות ערעור ולקבל את הערעור. בית המשפט שלערעורים רשאי לתת רשות ערעור ולקבל את הערעור מהטעם שהוראות סעיף 52 (ב) לחוק בתי המשפט  קובעות כי ניתן לדון בערעור על החלטת ביניים וכי ישנו חשש שייגרם נזק ממשי למבקש או אם יתקיים הליך מיותר או  אם קיימת טעות ברורה בהחלטה.

ככלל, ערכאת הערעור תתערב בהחלטת ביניים רק כאשר להחלטה מושא הערעור השפעה רבה על זכויות הצדדים ויהיה קשה להביא לתיקון הפגם או שהוא בעל השפעה מכרעת על הדיון.

ברע”א 06/7682 אליהו חברה לביטוח נ’ חיים אלוש נקבע כי: “ככל שהחלטת הביניים היא בעלת השפעה מכריעה יותר על זכויות הצדדים או על אופן ניהול הדיון בערכאה הדיונית, כך שיהיה קשה יותר להשיב את המצב לקדמותו, אם יתברר  בשלב מאוחר יותר שההחלטה הייתה שגויה, ייטה בית המשפט שלא לדחות את הבירור לשלב הערעור על פסק הדין … הנטייה להתיר את הערעור המידי תתגבר ככל שהחלטת הביניים היא  בעלת אופי בלתי הדיר ..”

המקרה דנן המתואר לעיל הוא מקרה חריג המצדיק התערבות של ערכאת הערעור כבר בשלב זה, היות שאם לא יתאפשר למבקשת לקבל ולו חלק מכל המסמכים הרלוונטיים שעמדו בבסיס חוות דעת המומחה, לא יתאפשר לה לבחון לעומק את מסקנות חוות הדעת ולחקור כדבעי את המומחה וכך תפגע  קשות זכותה להשיג על מסקנות המומחה, שעה שלחוות הדעת השפעה מהותית ביותר על התביעה הרכושית לאיזון משאבים.

חוות דעת המומחה מבוססת על מסמכים רבים שהועברו ע”י הצדדים. על מנת לבחון את נכונות מסקנות המומחה, כל צד זקוק לבחון את מלוא חומרי הגלם. רק כשמלוא חומר הגלם גלוי בפני הצדדים, יש להם יכולת לנתח כראוי את הממצאים ואת מסקנות של המומחה.

כפי שציין כב’ השופט רובינשטיין בבע”מ 06/8339 פלוני נ’ פלונית “ככלל מתנהל ההליך בבית המשפט לענייני משפחה בשקיפות רבה יותר מאשר הליך אזרחי  רגיל… ברי אפוא שמתקין התקנות ביקש לעשות את ההליך בבית המשפט לענייני משפחה, כהמשך לאשר נהג במידה מסוימת בענייני משפחה גם בעבר, שקוף וגלוי במיוחד, ולהטיל על  הצדדים חובות מוגברות בכל הנוגע למסירת מידע”.

 

מסתמן כי המומחה צידד בצד אחד דבר שאינו ראוי

היה על המומחה להגיש בקשה למתן  הוראות ולא להחליט בעצמו שהמסמכים לא יגולו. ברור שיש לשמור על זכויותיהם של צדדים שלישיים שאינם צד להליך ואולם, על בית המשפט להחליט מה יגולה ומה לא יגולה והדבר אינו נתון להכרעתו של המומחה.

לא ברור גם, מדוע יש להסתיר התכתבויות שנערכו, ככל שנערכו, בין המשיב למומחה .תקנה 91(ב) לתקנות קובעת כי: “חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט תוגש בצירוף רשימת  האסמכתאות שהוא הסתמך עליהן בחוות דעתו, אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת”.

תקנה זהה הייתה קיימת גם בתקנות הקודמות. כב’ השופט עמית ציין בע”א 08/3079 מדינת ישראל נ’ הקדש קרן עזרה “… יש ליתן פירוש מרחיב למילה אסמכתאות, במובן זה שעל מומחה המגיש חוות דעת לבית  המשפט לצרף את מסד הנתונים והחומרים עליהם הסתמך בחוות דעתו כמו חשבוניות, חוזים, קבלות וכיוצב'”.

משנטען כי גילוי חלק מהמסמכים עלול לפגוע בצדדים שלישיים עולה השאלה כיצד לאזן בין  ערך ההגנה על הפרטיות לבין אינטרס הפרט והכלל לקיים משפט אמת, תוך חשיפת מלוא הנתונים הרלוונטיים ההכרחיים למתן הכרעה שיפוטית מושכלת, הנשענת על תשתית עובדתית מלאה.

כך קבעה כב’ השופטת פרוקצ’יה בבע”מ 04/3542 פלוני נ’ פלונית ופלוני כי: “האיזון בין זכות ההגנה על הפרטיות לבין צורכי עשיית משפט צדק מחייב עמידה על דרישת המידתיות”.

עוד נקבע שם כי: “מצבים המתירים פגיעה בפרטיות של  צד שלישי על דרך הצגת מידע מוגן הנוגע אליו במשפט לא – לו הם נדירים ויוצאי דופן ביותר. דרישה לגילוי מידע מוגן של אדם שאין לו ענין במשפט תחייב מידת שכנוע רבה בדבר נחיצותו  וחיוניותו… בירורם של עניינים אלה יקשה בלא שמיעת עמדתו של הצד השלישי בטרם יורה בית המשפט על הצגת מידע מוגן הנוגע אליו”.

ברע”א 92/1917 יעקב סקולר ואח’ נ’ ניצה ג’רבי ואח’, מנה בית המשפט את השיקולים שיש לבחון, שעה שמול הצורך בגילוי מלוא הפרטים והשקיפות לצורך עשיית משפט צדק עומדת זכותו של צד ג’ לפרטיות.

נקבע שיש להתחשב בין היתר במידת החשיבות והחיוניות של המידע, בשאלה האם הונחה תשתית עובדתית לכאורית המצדיקה את גילוי המידע? האם קיימת  אפשרות לקבל את המידע על בסיס ראיות חילופיות שלא יהיו כרוכות בפגיעה בפרטיות? ומה  היקף הגילוי הנדרש לצורך עשיית צדק? 4259-07-21 רמ”ש.

החלטתו של ביהמ”ש קמא שקבע כי רק אם במסגרת החקירה יגיע בית המשפט למסקנה כי אי חשיפת המסמכים עלולה לפגוע במבקשת, “תינתן החלטה בהתאם”, לא מאזנת כראוי בין זכותה של המבקשת לבין זכותם של צדדי ג’.

לדברי בית המשפט שלערעורים כיצד תוכל המבקשת לערוך חקירה רצינית  ומעמיקה אודות חוות הדעת שעה ש”עיניה מכוסות” לפחות חלקית והיא כלל לא מכירה חלק  מהמסמכים שעליהם מבוססת חוות הדעת של המומחה ? יש ראשית להכריע אילו מסמכים יועברו למבקשת  ורק לאחר שנושא זה יוכרע והמסמכים יועברו, תוכל המבקשת להתמודד עם חוות הדעת ולנסות  לקעקע אותה אם תחפוץ בכך.

 

כיצד היה צריך לנהוג בית המשפט לענייני משפחה שדן פעם אחר פעם בבקשות לחשיפת המידע שהוצג למומחה ואשר פעם אחר פעם סרב לקבל החלטה המאשרת את הבקשה

הדרך שעל ביהמ”ש קמא לילך בה היא לערוך בירור מקדים אודות סוג המסמכים שלא גולו, הנימוקים לכך שכל אחד מהם לא גולה, חשיבותם של המסמכים שלא גולו לצורך קביעת ממצאי חוות הדעת והיקף הפגיעה שעלולה להיגרם לצדדי ג’ כתוצאה מחשיפתם. לא ניתן להסתפק באמירה גורפת וכללית של המומחה כי חשיפתם עלולה לפגוע בפרטיותם של צדדי שלישיים.

על ביהמ”ש לקיים דיון בשאלות הנ”ל ולערוך את האיזון הראוי בין שני העקרונות  המתנגשים – חשיפת האמת וגילוי המסמכים מצד אחד, מול זכותם של צדדי ג’ למניעת פגיעה  בפרטיותם.

על ביהמ”ש קמא לשקול קבלת עמדתם של צדדי ג’ שנטען כי הם מתנגדים לחשיפת המסמכים ואולי אף לזמנם לדיון על מנת להביא להסכמות על היקף הגילוי.

על ביהמ”ש לבחון  כל מסמך שמבוקש לחסותו לגופו ולבדוק מה מידת חשיבותו ומה מידת הפגיעה שתגרום חשיפתו לצד ג’. על מנת שכבר בשלב ראשוני זה לא ייחשף דבר שעלול לפגוע בצדדי ג’, על המבקשת וכל  אנשי המקצוע מטעמה לחתום על כתב התחייבות לסודיות.

אין כל הצדקה לכלול בו סעיף סנקציה כספית ויש להסתפק בכך שייקבע במסמך שידוע לחותם עליו כי אם יפר את  התחייבותו הוא צפוי וחשוף לתביעה בגין נזקים שייגרמו לצדדי ג’ עקב החשיפה האסורה.

דברים אלו הם בבחינת קווי מתאר כלליים וכמובן שביהמ”ש קמא רשאי לערוך כל בירור אחר או נוסף הנחוץ לו לצורך ההכרעה  בשאלה זו.

רק לאחר שביהמ”ש קמא יכריע אילו מסמכים ספציפיים ניתן להעביר למבקשת במלואם או לאחר השחרת חלק מהם והמבקשת תקבלם לידה ותוכל לבדוק אותם, ניתן יהיה לשלוח שאלות  הבהרה למומחה ואף לערוך את חקירת המומחה.

 

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן 

יצירת קשר: 03-6969916

רוצים להתייעץ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!

ניב יחזקאלי
קרא עוד
לפני שאתחיל קודם כל חשוב לי לומר שאלינור בנאדם. כבר מהפגישה הראשונה היה לי חיבור וכימיה איתה. היא מאוד סובלנית, קשובה, נעימה, ישרה לא חיפשה לקחת את התיק אלא ללכת בדרך היפה בלי משפטים ובלאגן. היה לי מענה לכל שאלה שרק רציתי בכל שעה ובכל זמן אלינור עורכת דין מהשורה הראשונה. אבל צנועה שאין להסביר עורכת דין מנוסה עם סופררר הבנה וניסיון במה שהיא עושה אלינור הביאה אותי למקום אחר בחיים ואיפשרה לי להתחיל את החיים שלי מחדש ממקום בטוח וחזק.
יובל גולדברגר
קרא עוד
משרד מצוין. מקצועי מיומן וישר עם ניסיון של עשרות שנים
דרור דקל
קרא עוד
מקצועית, אמינה, מחירים הוגנים מאוד
אורי דן
קרא עוד
כשיצאתי לפנסיה, הבנתי שאני נכנס לפרק חדש בחיי - וזהו השלב שעליי להתכונן לעתיד. שלב זה כלל עריכת צוואה. כדי להבטיח שכל בני המשפחה יקבלו את המגיע להם, פניתי אל משרדה של עו"ד אלינור ליבוביץ. תודה על העזרה והסיוע המשפטי והמקצועי.
דנה לוין
קרא עוד
פרידה מבן הזוג היא לא פשוטה אף פעם. עם זאת, הצוות המקצועי של עו"ד אלינור ליבוביץ ליווה אותי ברגישות לאורך כל הליך הגירושין, סייע לי, תמך בי ועזר לי בכל שלב. אין ספק, הם סייעו והביאו לתוצאות הטובות ביותר עבורי ועבור משפחתי. תודה רבה על המקצועיות והרגישות!
ליה ברקוביץ
קרא עוד
כדי להבין האם בעלי ואני אכן צריכים להתגרש, פניתי אל עו"ד אלינור ליבוביץ - והתחלנו בהליך גישור. כך, הצלחנו לגשר על הפערים, להתכונן לעתיד המשותף - ולהבין כיצד נבנה את הפרק הבא בחיינו היטב ומבלי לפגוע בילדים המשותפים שלנו. תודה!
י עוז
קרא עוד
עורכת דין מנוסה בטירוף בדיני משפחה, יודעת להבחין בין העיקר לטפל. הראתה מסירות ורגישות יוצאת דופן לכל פרט ופרט בתיק שהסתיים בהצלחה. תודה רבה
שירה צדיק
קרא עוד
תותחית-על, מקצועית, כמו אנציקלופדיה בתחום דיני משפחה. יודעת הכל ונותנת מעצמה תמיד מכל הלב. תודה רבה על האדיבות והנכונות!
הקודם
הבא
צריכים עורך דין לענייני משפחה/גירושין?

לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

מלאו את הפרטים שלכם | נחזור אליכם בהקדם

עוד בנושא

החלטה חריגה של בית המשפט המחוזי הביאה לפסילת חוות דעתו של מומחה בתחום הנפשי והחלפתו במומחה חילופי, נוכח עבודה רשלנית משהו. בהחלטה הנוגעת לפסילת מומחה התנהל מאבק עז בין ההורים אודות קטין פעוט, כאשר האם עתרה להגבלת המפגשים ועתרה להערכה פסיכיאטרית, ואילו האב טען שאין לכך כל הצדקה עניינית, וכי העבר שאליו מתייחסת האם, שייך […]

שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות השתהות בהגשת תביעה אינה, כשלעצמה, שיהוי כמובנה המשפטי.   שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות נוצר מקום שיש בהשתהות בפנייה לבית-המשפט משום שימוש לא נאות בזכות התביעה הנתונה לתובע ופגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע.  במקרים בהם שימוש המגיע כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי  יביע על כך בית המשפט ביקורת. ישנם מקרים […]

ברוב המקרים הבעל הוא זה שהינו המפרנס העיקרי וזה שמביא את מירב האמצעים לכלכלת המשפחה, ועדיין הדברים נכונים בשנת 2023 במאה הנוכחית. אמנם אין ספק שיש נשים יזמיות ומרשימות ביכולות שלהן אך אחוזן הוא נמוך, וכאמור הגבר הוא זה שאחראי על אספקת אמצעי הקיום למשפחה, ובין היתר ישנם גברים המנהלים חברות, בין גדולות ובין קטנות. […]

עורכת דין אלינור ליבוביץ’ – מחלוצות עורכי הדין לענייני משפחה וגירושין בישראל, עם ניסיון מקצועי עצום של 37 שנים (!) ברציפות

למשרד ניסיון מצטבר של טיפול באלפי תיקים בדיני משפחה, גירושין וירושה – כולל הצלחות תקדימיות בשורת תחומים, לרבות: מזונות, משמורת, ידועים בציבור, ניכור הורי ועוד.

עו”ד ליבוביץ’ ניהלה במשך שנים ארוכות בהצלחה את פורום דיני משפחה וגירושין באתר “וואלה!”. היא העבירה הרצאות במסגרת רשמית של לשכת עורכי הדין למאות עו”ד וחנכה דורות של עורכי דין בתחום לאורך השנים.

במשרד חיים ונושמים כל ניואנס של דני המשפחה. ראינו כבר את כל הסרטים. טיפלנו בכל הסוגיות. פירקנו את כל סוגי המוקשים ועמדנו בכל אתגר – מה שהקנה למשרד מעמד מיוחד של אוטוריטה בתחום.

אלינור ליבוביץ' עורכת דין גירושין ומשפחה
דילוג לתוכן