חובת מזונות בין קרובי משפחה – מהי?

מרבית המקרים המגיעים לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הרבני עוסקים בתביעת מזונות עבור קטינים, כלומר ילדים עד גיל 18 (מדריך על כך – כאן) או בתביעת מזונות של אישה עבור מזונותיה שלה (מדריך על כך – כאן).

בנושאים אלו נכתבו אלפי פסקי דין וההלכות בעניין זה ברורות. באתר זה אפשר למצוא הרבה מאמרים בנושא מזונות ילדים ומזונות אישה.

יחד עם זאת קיימת חובת מזונות בין קרובי משפחה אחרים וקיימים מקרים (לא כל כך מרובים) של קרובי משפחה אחרים (שאינם אישה או ילדים) שהגישו תביעת מזונות כנגד קרוב משפחה אחר.

תביעת מזונות של קטינים כנגד סבים וסבתות

כאשר אב הינו חסר יכולת או נעלם מן הארץ או אסיר, ובכל מקרה אינו תומך בילדיו, לא אחת מוגשת תביעת מזונות בשם הקטינים על ידי האם כנגד הסב והסבתא מן הצד של האב. מספר פסקי דין זיכו את הקטינים בהשתתפות של הסבים במזונותיהם, בנוסף לעובדה שהאם מכלכלת את ילדיה.

קיימים גם פסקי דין אשר קבעו כי החובה היא קודם כל על האם, וכי אין הצדקה בנסיבות אותם מקרים, להשית חיובים כספיים על הסב והסבתא מצד האב. במקרים אחרים הוצאה הודעת צד שלישי כנגד הסבים מצד האם, שהרי אחריותם של הסבים מצד אחד הינה כאחריות הסבים מהצד השני.

תביעת מזונות של קטינים כנגד אמם

כאשר הילדים נמצאים במשמורת האב יכול האב בשמם של הקטינים לתבוע את האם להשתתף במזונותיהם. ישנם פסקי דין אשר קבעו חיוב כלפי האם ופסקי דין אחרים פטרו אותה מהשתתפות במזונות הקטינים. הכל לפי נסיבות המקרה.

תביעות חריגות יותר הן תביעות של הורים כנגד ילדיהם, בהם נתבעים הילדים לפרנס את ההורים. גם כאן אין פסיקה חד משמעית. ישנם מקרים בהם חויבו הילדים וישנם מקרים בהם לא חויבו אולם אין מקרה כואב יותר מאשר הורה הנזקק להתחנן לפני ילדו כי יפרנס אותו לעת זקנה כאשר ברור שההורה גידל ופרנס את ילדו כשהיה קטן ונתן לו חינוך ועשה כמיטב יכולתו עבורו.

תביעות למזונות בין אחים – גם בין אחים ישנה אפשרות תיאורטית לתביעת מזונות – אדון בתביעת מזונות בין אחים בהמשך המאמר.

על סמך מה מבוססות תביעות מזונות בין קרובי משפחה?

כולן מבוססות על החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) הקובע כי בכל מקום בו הדין האישי אינו קובע חיוב – יכול בית המשפט מכוח החוק לקבוע חיוב כספי כלשהו. הדין האישי במקרה שלנו הינו דין תורה אשר קובע חיוב של אב כלפי אשתו וכלפי ילדיו. על כן כל אימת שמדובר בתביעה מסוג אחר – יחול החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי”ט- 1959, הקובע בסעיפים 5-4, באילו נסיבות חב אדם במזונות קרוב משפחתו.

סעיף 4 לחוק קובע כי: “אדם חייב במזונות שאר בני משפחתו, והם –

• הוריו והורי בן-זוגו
• ילדיו הבגירים ובני זוגם
• נכדיו
• הורי הוריו שלו ושל בן-זוגו
• אחיו אחיותיו שלו ושל בן-זוגו

סעיף 5 לחוק קובע כי : “אין אדם חייב לספק מזונות לבן-משפחה לפי סעיף 4                               

אלא במידה שנתקיימו שלוש אלה:

(1) יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן – זוגו ושל הילדים הקטינים והילדים הקטינים של בן-זוגו.

(2) אותו בן-משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר.

(3) אותו בן-משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2 או לפי סעיף 3 או מעזבון, ואינו יכול לקבלם מבן-משפחה הקודם לאותו אדם בסדר שנקבע בסעיף 4″.

המדובר בשלושה תנאים מצטברים שיש לעמוד בהם טרם יקבע חיוב מזונות.

תנאי הכרחי עליו מתבסס חיוב בן המשפחה לזון את קרובו הינו נזקקותו של התובע, זאת כאמור עולה מסעיף 5(2) לחוק, אשר אינו יכול לספק צרכיו מעבודה או מנכסים או ממקור אחר.

מלשון סעיף 5, המונה שלושה תנאים מצטברים שקיומם הכרחי לעצם חובתו של אדם לזון את בן משפחתו, עולה כי במידה ואותו בן משפחה יכול לספק צרכיו מעבודה או מנכסיו או מכל מקור אחר – אין כל חובה חוקית לזון אותו.

תנאי סעיף 5 נידונו גם ב- ע”א 4480/93 פלוני נ’ פלונית פ”ד מח (3) 482 ונקבע: “תנאי הסעיף הם למעשה שני התנאים הראשונים של דיני צדקה: סעיף קטן 5(1) קובע כי חובת המזונות תוטל רק על “אמיד” (המוגדר כמי שיש ביכולתו לספק מזונות לבן משפחתו המנוי בסעיף 4 לאחר שסיפק צרכיו וצרכיהם של ילדיו הקטינים וילדי בן זוגו הקטינים ושאין לערבבו עם “עשיר”) כלפי “נצרך” המוגדר כמי שאינו יכול לספק את צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר על אף מאמציו (סעיף 5(2) ושאינו יכול לקבל מזונות בסעיף 2 או לפי סעיף 3, או מעיזבון או מבן משפחה הקודם בסדר לפי סעיף 4 וסעיף 5(3)”.

 ראינו אם כן שמדובר במקרים חריגים ואולם חשוב לדעת כי במקרה בו קיימים בני משפחה עשירים/אמידים ולעומת זאת בן המשפחה האחר סובל מנכות או מחוסר יכולת לכלכל את עצמו והוא חסר נכסים – ייתכן ובית המשפט לענייני משפחה ייתן לו סעד מכוח חוק המזונות.

מזונות בין אחים – מקרה בוחן

ניקח לצורך הדוגמא אישה בעלת נכות של 100%, המקבלת מן המוסד לביטוח לאומי כ- 3,000 ₪, המתגוררת בשכר דירה ציבורי (עמידר, חלמיש), ןמשלמת תשלום סמלי לשכירות ולה אח, אשר משתכר 15,000 ₪ נטו, בעלים ביחד עם אשתו של שני נכסי מקרקעין, בת זוגו של האח משתכרת גם היא משכורת טובה, ולהם שני ילדים בוגרים, הלומדים באוניברסיטה ונתמכים חלקית על ידי ההורים.

האם במקרה כזה קיים סיכון שהאח יחוייב במזונות אחותו?

נראה כי התשובה לכך חיובית.

ואולם לו האח היה משתכר משכורת ממוצעת, וילדיו היו קטינים, והוא חב בפרנסתם כמובן על פי דין תורה, קיים סיכוי טוב שלא היה כל טעם בהגשת תובענה כזו על ידי האחות. כאמור, כל מקרה לגופו ועל פי נסיבותיו המיוחדות.

בע”א 113/77 יעקב בוימגולד נ’ אביגדור בוימגולד ,לא (3) 164, מתייחס השופט שמגר בפסק דינו של ביהמ”ש העליון הנכבד לסעיף 5 לחוק התיקון לדיני משפחה (מזונות) ולשאלת “חוסר יכולת ההשתכרות” באומרו: “הכוונה היא לאדם אשר מפאת מצב בריאותו, או מסיבה שאינה תלויה בו ומרצונו, נבצר ממנו לפרנס את עצמו מעבודה ואין לו מקור אחר למחייתו”.

מכלל הן שומעים לאו. מי שיכול לעבוד ואינו עושה כן – אינו מחוסר יכולת השתכרות אלא בוחר הוא מבחירה שרירותית שלא לעשות כן, ובמקרה כזה לא יפסקו מזונות עבור אדם כזה, שמרצונו אינו מנסה לכלכל את עצמו, ומנסה ליפול על קופת הציבור ו/או על קרובי משפחה.

לסיכום

תביעות מזונות בין קרובי משפחה מעבר למזונות ילדים ואישה הן נושא מורכב וחריג, המתבסס על החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות). מקרים אלו דורשים עמידה בתנאים מחמירים, הכוללים נזקקות של התובע ויכולת כלכלית מוכחת של הנתבע. פסיקות בתי המשפט מדגישות את הצורך בבחינת כל מקרה לגופו, תוך איזון בין צרכי הצדדים והכרת הזכות הבסיסית לכלכל את עצמם.