זכויות הידועה בציבור כאלמנה כלפי המוסד לביטוח לאומי או קרנות הפנסיה
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה!
דניאלה וזאב חיו יחדיו עשרים שנה אך מעולם לא נישאו. כל אחד מהם החזיק בדירה נפרדת, ואולם לפחות שישה לילות מתוך שבעה במהלך השבוע – בילו וחיו יחדיו. בנסיבות אלו נכון יהיה לומר כי דניאל הייתה הידועה בציבור של זאב, למרות שהצדדים החזיקו בדירות נפרדות ולא חלקו קורת גג אחת.
בעיות פוריות מנעו מבני הזוג להביא ילדים. כאשר נפטר זאב במפתיע, ללא רקע רפואי מוקדם, היו בני הזוג עדיין צעירים ולא הביאו בחשבון את החשש מפני מחלות או מוות, וגם לא דאגו לעגן את יחסיהם – כידועים בציבור – במסמך מסודר.
דניאלה פנתה למוסד לביטוח לאומי בבקשה לקבל קצבת שארים אך נדחתה על הסף, מאחר ולצדדים היו שתי כתובות נפרדות. בלית ברירה הגישה דניאלה תביעה לבית הדין לעבודה כנגד המוסד לביטוח לאומי, ובתביעתה עתרה להכרה בה כידועה בציבור ובזכויותיה כתוצאה מסטאטוס זה.
בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי סעיף ההגדרות בפרק “ביטוח זקנה וביטוח שאירים”, נקבע כי “אלמנה” היא: “מי שהייתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו”. “אשתו”– על פי סעיף 1 לחוק לביטוח לאומי היא: “לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו”.
מכאן כי ניתן להכיר בידועה בציבור כ”אלמנה” לצורך ביטוח שאירים, בהתקיים שני תנאים כמפורט להלן:
האחד – כי בשעת פטירתו של מבוטח היא הייתה ידועה בציבור כאשתו.
השני – כי היא גרה עימו בשעת פטירתו.
ראה לעניין זה את פסק הדין שניתן בעב”ל 28455-04-11 המוסד לביטוח לאומי נ’ ויקטוריה גודן.
בפסיקה נקבע מבחן כפול להכרה בני זוג כידועים בציבור. “המבחן להכרה כ“ידועה בציבור כאשתו” של פנסיונר הוא כפול:
ראשית– על בני הזוג לקיים חיי משפחה, דהיינו מערכת יחסים אינטימית המבוססת על יחס של חיבה, הבנה, מסירות ונאמנות המעידה על קשירת גורל.
שנית– עליהם לנהל משק בית משותף, אך לא סתם מתוך צורך אישי של נוחות וכדאיות כספית או סיכום ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי משפחה משותפים כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים.
ראה לעניין זה את פסק הדין שניתן בעב”ל 37-6/97 ד”ר אליציה פוגל נ’ מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי בע”מ.
באשר לדרישה לניהול משק בית משותף, נקבע: “משק בית משותף” אינו יכול להיבחן לפי בחינה טכנית של מאפיינים מסוימים, אלא לפי התמונה הכללית המצטיירת מכלל הנסיבות. כך, ניהול חשבון בנק משותף הוא מאפיין, אך היעדרו אינו מביא בהכרח למסקנה כי לא מדובר במשק בית משותף. באותו אופן, כל שיתוף קבוע אחר בנכסים או העדרו אינו יכול להצביע לבד על מעמד של בני זוג כידועים בציבור.
משק בית משותף פירושו שיתוף במאמצים ובאמצעים לשם קיום מגורים, אכילה, לינה וכיו”ב צרכים שאדם נזקק להם, כאשר כל אחד מבני הזוג תרם אם מכספו, אם מעמלו, את חלקו לפי יכולתו ואפשרויותיו.” עב”ל 98/08יחיאל נ’ המוסד לביטוח לאומי.
אשר לתכליתו של חוק הביטוח הלאומיבפרק ביטוח שאירים נפסק: “תכליתו של חוק הביטוח הלאומי הוא להעניק לאלמנה קצבת שאירים על מנת לשמר את רמת חייה של האלמנה פחות או יותר כפי שהיו לפני פטירת בן הזוג”. עב”ל 1169/01 אורה אביטל נ’ המוסד לביטוח לאומי.
עם זאת, בעב”ל 59/03 גבריאלה סבן נ’ המוסד לביטוח לאומי, נקבע כי אין לשלול קיומם של חיים משותפים גם כאשר הידועה בציבור עצמאית מבחינה כלכלית: “ראשית, חיים משותפים אין משמעותה בהכרח הטלת חובת הפרנסה של בן-זוג אחד על משנהו, ודאי לא בהכרח הגבר את האישה. שנית, ברור שכאשר המנוח חלה ונזקק למעון סיעודי לא פירנס עוד את המערערת. אין בכך רבותא. ידועה בציבור זכאית לקצבת שאירים כשם שאלמנה זכאית לה, בלי להוכיח שהגבר פירנס אותה.”
עוד נקבע שם כי יש להתאים את המשפט למציאות החיים וכי מגורים בשתי דירות נפרדות אינם, בהכרח, שוללים ניהול משק בית משותף, במיוחד כאשר לכל אחד מבני הזוג דירה משל עצמו, מתקופה שקדמה ליצירת הקשר ביניהם: “כאשר מדובר בזוג מתבגר ובקשר שני, הדבר בהחלט סביר ונהוג.”
בנסיבות אלו הוכרה דניאלה כמי שהייתה ידועה בציבור של המנוח ונקבע כי תקבל את קצבת השארים המגיעה לה משל הייתה אלמנתו של המנוח.
