זוגיות בגיל השלישי יכולה להיות פתרון להרבה מאד בעיות וגם נותנת סיכוי לאהבה, חברות, מפלט מבדידות, עניין משותף ועוד וגם יכולה היא לגרום למצב בו הילדים לא יצטרכו לבקר את ההורה המבוגר מידי יום.
יחד עם זאת קיימים סיכונים שעלינו להיות ערים להם, וגם צריך להיות ערים להשלכות שיכולות להיות לזוגיות בגיל זה הכרוכה במגורים משותפים או בניהול חיים משותפים כידועים בציבור או כנשואים כדמו"י.
שלהי החיים היא דבר נפלא אבל כדאי להיות ערים להשלכות הכלכליות שיש למגורים משותפים, ולהיערך מראש.
רק מעטים נותרים רווקים כל ימי חייהם וקיים סיכוי גבוה כי זוגיות שנוצרת בגיל השלישי היא זוגיות שהינה פרק ב' לכל הפחות ולעיתים גם פרק ג' ועוד.
בכל זוגיות פרק ב' יש ניגוד אינטרסים בין הילדים מזוגיות קודמת לבין בת או בן הזוג החדשים.
בדרך כלל כשבני הגיל השלישי נכנסים לזוגיות שניה או שלישית הרי שיש להם כבר ילדים, ואולי גם נכדים.
לאנשים אלו יש גם כספים ורכוש שמרביתם אם לא כולם, נוצרו והושגו קודם לזוגיות השניה/השלישית. לאור זאת עלינו להיות ערים למשמעות של הדברים.
מספר דוגמאות לבעיות צפויות בהן נתקלתי במהלך השנים הרבות בהן אני עוסקת בדיני משפחה:
- בני זוג מתגוררים בדירת הבעל/בן הזוג/הידוע בציבור ולפתע האחרון נפטר. בת הזוג המתגוררת בדירה – זכאית או לא זכאית להמשיך ולהתגורר בה? האם היא זכאית לפיצוי במידה והיא עוזבת מרצונה או בשל בקשת הילדים? האם על העזבון לשלם לה מזונות אשה? האם על העזבון לדאוג למדור עבור האשה?
כל אלו הן שאלות שאין להן פתרון חד משמעי או פשוט. כאשר יש הסכם ממון בין הצדדים השותפים לחיים – מרבית השאלות אם לא כולן יכולות להיענות על פי מה שרשום בהסכם הממון. גם אם אין התייחסות לכל השאלות שיכולות לעלות לפחות יש התייחסות לחלק מן הקושיות.
על כן מומלץ מאד לערוך הסכם ממון ודאי כאשר מדובר במצב של זוגיות בשלהי החיים.
- עוד שאלות שיכולות להתעורר קשורות בהרעת מצב בריאות. כך למשל הבעל/בן הזוג יכול לחלות ולעבור לדיור מוגן או סיעודי. האם במצב כזה יכולה האשה או הידועה בציבור להעלות דרישות כספיות? האם היא יכולה לדרוש להישאר ולהתגורר בבית למרות שבן הזוג צריך למכור או להשכיר את דירתו כדי לממן את המוסד הסיעודי או את בית האבות?
לכל השאלות הללו שיכולות להתעורר אפשר וראוי לתת פתרון בהסכם לחיים משותפים ו/או הסכם ממון בין בני זוג נשואים ו/או הסכם ממון בין בני זוג ידועים בציבור.
צריך בהסכם כזה להבהיר מהן זכויות בן הזוג המתגורר בדירה שאינה שלו, מתי הוא צריך לפנות ובאלו תנאים. האם בן או בת הזוג הינם ברי רשות ולכמה זמן ובאלו תנאים.
- בני זוג חיים יחדיו ואחד מהם נפטר. אם יש צוואה – הירושה תעבור למי שהמצווה הורה בצוואתו. אם אין צוואה – חוק הירושה קובע את דרך החלוקה של העזבון.
אם אין צוואה ובני הזוג נשואים – בן או בת הזוג יורשים מחצית מהרכוש והילדים חולקים במחצית הנותרת והכוונה לילדים מנישואין ראשונים של המנוח/ה.
אם בני הזוג ידועים בציבור הרי שיחול סעיף 55 לחוק הירושה המשווה כמעט לחלוטין את מעמדה של הידועה בציבור למעמדה של אשה נשואה לצורכי ירושה על פי דין.
קשה להניח שאדם ירצה שאשתו לה היה נשוי שנים מעטות או שעמה חי כידועים בציבור משך שנים מעטות – תירש אותו, אבל כך יהיה המצב אם לא יערוך צוואה באחת מארבע הדרכים בהן נעשית צוואה.
- בעיה אחרת שיכולה להתעורר היא דרישת בת הזוג שנותרה בחיים למחצית מכלל הרכוש מכוח הלכת השיתוף. בני זוג נשואים יוצרים שיתוף רכושי מכוח צבירה משותפת של נכסים. הדברים פחות רלוונטיים בנישואין שניים אליהם מגיעים הצדדים עם רכוש שעמלו עליו בעבר.
יחד עם זאת יכול להיווצר מצב בו אלמנה תתבע מחצית מהרכוש גם אם לא הושג בתקופת החיים המשותפים וכבר היו דברים מעולם.
לכך אפשר ליתן פתרון באמצעות הסכם יחסי ממון טרם הנישואין או הזוגיות ולנסח את הדברים כך שיהיו ברורים וודאיים.
על הצדדים לקבוע מראש מה המעמד של בן או בת הזוג ומה רוצים או לא רוצים להעניק בין בצוואה ובין בהסכם יחסי ממון:
- השילוב של הסכם יחסי ממון + צוואה יכולה לתת בטחון כמעט מלא באשר למה יקרה עם הרכוש ובמיוחד עם דירת המגורים בפטירת אחד מן הצדדים.
- חשוב לציין שכיום ניתן להכיר במעמד של ידועים בציבור גם אם לא התגוררו יחדיו ולא חלקו קורת גג אחת כל השבוע אלא לכמה לילות בשבוע. הכרה זו של הפסיקה במעמדם של ידועים בציבור מחדדת עוד יותר את הצורך בהסכם ממון + צוואה, והכל ליתר בטחון, ועל מנת לתת וודאות במערכת היחסים הזוגית ובמיוחד בשלהי החיים ובזוגיות שניה או שלישית.
עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב
יצירת קשר: 03-6969916
