ועדת שיפמן

המטרות שלשמן הוקמה ועדת שיפמן לבחינת מזונות ילדים

המטרה של הקמת ועדת שיפמן הינה לחולל מפנה ומהפכה בדיני מזונות ילדים וליצור נקודת מוצא והתייחסות שונים ממה שהיה מקובל עד כה ונוהג בדין הישראלי. המטרה היא ליצור אחידות ושוויון בין ההורים, ביחס ליכולתם, וליצור טבלאות אשר יביאו למצב של אחידות, כך שפסיקת המזונות תהא צפויה, ופחות נתונה להשקפת עולמו של השופט.

המצב כיום

כיום, מתקיים מצב בו מרבית המזונות ועלויות המחיה של הילדים מוטלים על האב, בעוד שהאם משתתפת במזונות הילדים רק בחלקם הקטן או אם היא משתכרת היטב ובעלת נכסים.  בכל סיטואציה אחרת, האב נושא בחלק הארי של המזונות, וגם אם האישה הינה אמידה ומצבה הכלכלי שפיר מזה של האב – רק חלק קטן מעלויות המחיה של הילדים – מוטל עליה.

המצב הקיים היום נובע מן החוק, דהיינו מהחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשיט – 1959 הקובע כי מזונות יחולו על פי הדין האישי.  מאחר ומרבית האוכלוסייה אם כי לא כולה הינה יהודייה, הדין האישי החל הוא דין תורה, המשית את מרבית הוצאות המחיה הבסיסיות של הילדים על האב.

החובה על האם להשתתף, אם בכלל, חלה מדיני הצדקה, ורק אם ידה משגת קודם כל לכלכל את עצמה.  לעומת זאת אב חב קודם במזונות הילדים, בטרם יכלכל את עצמו. יתר על כן אב נשפט לפי הפוטנציאל שלו ולא לפי הכנסתו בפועל, ועל פי דין תורה על ל”השכיר עצמו לעבד” על מנת לפרנס את ילדיו, וחובה זו מוטלת גם על אב עני מרוד וגם על אסיר.

לעומת זאת, כאשר אין מדובר בבני זוג יהודים, הרי שחלוקת המזונות שוויונית יותר, ונחלקת בין ההורים בפרופורציה להכנסות שלהם באופן יחסי.  במצב כזה שפיר יותר מצבם של הגברים, אולם מדובר במיעוט יחסית.

מאחר והמצב דרש חשיבה מחדש ומפנה יסודי – הוקמה ועדת שיפמן, לפני מספר שנים, כאשר בנובמבר 2012 – פרסמה את מסקנותיה.

מטרת ההצעה הינה להבטיח כי ההורים ימלאו את אחריותם ההורית כלפי ילדיהם כאחריות ראשונית מתוך ניסיון שאחריות זו – לא תוטל על המדינה, אלא במקרים של מצוקה וקשיים כלכליים ממשיים.

נוסחת ועדת שיפמן

ועדת שיפמן גיבשה נוסחה מתמטית המבוססת על שני מרכיבים עיקריים:  הכנסות כל אחד מן ההורים, וחלוקת הזמנים המתקיימת בין ההורים.  מטרתה לפשט את פסיקת המזונות.

הועדה מבקשת לזנוח את התפיסה המגדרית הקלאסית לפיה הנשים הן אלו המטפלות בילדים ולעומת זאת הגברים הם אלה אשר מפרנסים את המשפחה/הילדים.

נכון להיום, המלצות הועדה הן בגדר המלצות בלבד, והן אמורות להשתלב בהמלצות ועדת שניט העוסקות בחלוקת האחריות ההורית ובמשמורת ילדים, והן טרם קיבלו ביטוי בחקיקה.

מעניין יהיה לעקוב אחר הליכי החקיקה, ולבדוק האם ניתן יהיה לחלץ את נושא מזונות הילדים מציפורני הדת, ולהתאים את המצב למאה בה אנו חיים, או שמא נמשיך ונשלם את המחיר בגין החטא הקדמון של בן גוריון שלא הפריד בין דת ומדינה, כאשר עוד הייתה הזדמנות לעשות כן.

דיני מזונות אזרחיים בניגוד למזונות המשולמים על פי הדין האישי יכולים לחולל מהפכה של ממש במצב.  נקודת המוצא היא שוויון בין גברים ונשים בכל הנוגע לאחריות כלפי ילדיהם, דבר המהווה שינוי של ממש לעומת המצב היום בו מרבית האחריות מוטלת על האב.

השינויים המוצעים, לדעת הח”מ, לא יפשטו את הנושא, ולא ימנעו מחלוקות לפחות בשנים הראשונות אם וכאשר הדבר יוסדר בחקיקה.  הח”מ צופה כי המחלוקות בעניין חלוקת הזמנים בין ההורים, חלוקה שיש לה השלכות מיידיות על סכום המזונות – ילכו ויתגברו, וכך המחלוקות בעניין המזונות, לא יפתרו בנקל.

יתר על כן, הורים שבעניינם ניתן פסק דין קודם לכן או שהגיעו להסכם גירושין הכולל גם את מרכיב מזונות הילדים – יבקשו לפתוח את הנושא מחדש במידה וירגישו מקופחים, ויצא ככל הנראה, כי ידיו של בית המשפט לענייני משפחה – תהיינה מלאות עבודה עוד יותר.

מה גם שכאשר יש מחלוקת על גובה השתכרות מי מהצדדים או שניהם או מחלוקות בדבר יכולת ההשתכרות האמיתית של מי מהצדדים – אין הדבר פתיר בעזרת טבלאות ונוסחאות – אלא יש לשמוע הוכחות בנדון.