התנהגויות שונות הנובעות מפרידה או מגירושין
אין גיל מוקדם מידי או מאוחר מידי לגירושין. כשרע אז רע
כעורכת דין לדיני משפחה וגירושין, אשר מנהלת תיקים כ- 31 שנה (נכון לאפריל 2018) אני יכולה לציין מניסיוני הרב אין גיל מוקדם או מאוחר מידי כדי להיפרד ולהתגרש.
טיפלתי בבני זוג שכבר בליל החתונה פרצה ביניהם ובין קרובי המשפחה מהומה שהובילה לקרע בלתי הפיך (ריב בין קרובי משפחה שהפך לקטטה אלימה, שגרמה לכל אחד מבני הזוג לצדד במשפחה שלו) ועד לאנשים קשישים בני כמעט 90, אחד מהם בכיסא גלגלים ומתקשה בתפקוד – שהחליטו שהם שונאים זה את זו ובדיוק עכשיו זה הזמן להיפרד ולתמיד.
גירושין לאחר תקופה קצרה עשויים להיות קלים ופשוטים אך לא תמיד וישנם מקרים בהם אחד מבני הזוג עדיין לא השתחרר או מבקש לנקום ומכביד ומסבך במקום להקל ולפשט את הליכי הגירושין
פרידה מבן זוג עשויה ללבוש פנים שונות בסיטואציות שונות של החיים. לעיתים, הפרידה היא לאחר תקופה קצרה, כאשר שני בני הזוג מבינים שאינם מתאימים זה לזה, אין להם ילדים, אין להם רכוש משותף, והם יכולים להתגרש בהסכם, ללא הליך משפטי, אלא אך ורק להיעזר בייעוץ של עורך דין לגירושין, כיצד לנסח את ההסכמות שלהם, ואין הם זקוקים לייצוג אלא אך ורק לעצה מקצועית.
המתואר לעיל נראה מאד הגיוני וסביר, משמע זוג ללא ילדים, יכול לחלק את הרכוש שנצבר (בדרך כלל מועט אם הנישואין קצרים או אם יש דירה אפשר לערוך הסכם לפירוק שיתוף בהסכמה ולמכור את הדירה בשיתוף פעולה ואפילו ללא כינוס נכסים).
יחד עם זאת, חשוב לי לציין שגם אם במרבית המקרים זוג צעיר יכול להיפרד ללא קשיים או משקעים, לא בכל מקרה זה כך, ובימים אלו אני מטפלת במקרה בו בני זוג שחיו יחד כארבע שנים, בהם האישה מיררה את חייו של הבעל, ומנעה ממנו חיים סבירים, ומשזה קם והלך, אין היא מוכנה לסיים את פרשת הנישואין הכושלת בדרכי נועם והיא פתחה בבית הדין הרבני תביעה בה עתרה לחייב את הבעל במלוא הכתובה ותוספת כתובה ואף לתת לה פיצויי גירושין.
ככל הנראה, והגם שאיני פסיכולוגית, האישה פגועה עד מאד והיא מעוניינת לרפא את פצעיה באמצעות ריפוד כיסיה בכספים רבים, הגם שאינה צודקת בגישתה, זכותה לנהל את ההליך ולנסות להשיג כספים בשיעור נכבד ביותר.
כמי שמייצגת את הבעל ואף מזדהה עמו במקרה זה, המלצתי לו להציע לאשתו בנפרד תוספת של כמה עשרות אלפי שקלים לא משום שהיא צודקת בטענותיה המשפטיות אלא כדי לחסוך זמן ועוגמת נפש הנובעת מניהול הליכים משפטיים, ועל מנת להביא לסיום בדרכי שלום.
כל ההצעות נדחו, והאישה מעוניינת גם באיזון משאבים על פי חוק יחסי ממון וגם בתשלום דמי כתובה ותוספת כתובה בסך של 400 אלף ₪, והכל בניגוד להלכה לפיה אין כפל מבצעים ואי אפשר לקבל גם את חלקה בפנסיה ובביטוח המנהלים של הבעל וגם את פיצויי הכתובה. אי אפשר ליהנות גם מהדין האזרחי וגם מהדין הדתי באותה נשימה.
ברור לי שכאשר היוזמה היא של אחד מבני הזוג, כאשר השני מוצא עצמו נטוש שלא ברצונו, הצד הננטש מרגיש פגוע, כפי שחשה האישה בתיאור שתיארתי לעיל את המקרה. יחד עם זאת חבל על כל רגע, בו אנשים צעירים וללא ילדים מעכבים את הפירוד ביניהם, אינם מגיעים להסכם גירושין, והזמן יורד לטמיון.
מה גם שידוע הוא שאצל נשים קיים שעון ביולוגי, ואישה המתקרבת לגיל 40 צריכה להזדרז בקבלת החלטות בנוגע לילדים ולהביאם לעולם (ולמרות שאני ערה לפלאי הרפואה ולאפשרויות להביא ילדים גם בגילאי 50 ואפילו 60 אני מאמינה שהטבע יודע מה הוא עושה וככל שיקדם – עדיף).
זה באשר לגירושין לאחר זוגיות קצרה וללא ילדים. הדברים שונים עד מאד כשיש ילדים משותפים, יש רכוש לחלוקה שעליו אפשר להתווכח, עשויה להיות חוסר הסכמה על היקף הרכוש המשותף ודרך חלוקתו בין בני הזוג (אפשר לטעון במקרים מתאימים להברחת נכסים מפני בן הזוג השני) או על חלוקת הסדרי השהות עם הילדים או גובה מזונותיהם.
לעיתים, הפרידה היא לאחר זוגיות ארוכה, שאליה הובאו ילדים אהובים, ומגיעה לאחר תקופה ארוכה של סכסוכים, ולעיתים היא מגיעה בהפתעה גמורה.
זכורים לי מספר מקרים בהם זוגות היו נשואים 30-40 שנה והפרידה נפלה על אחד הצדדים כרעם ביום בהיר והוא כלל לא צפה את הגירושין. במקרים כאלה, אפשר לטעון גם ולעיתים יהא זה נכון כי בן הזוג הננטש מנותק רגשית או חי בבועה משלו, או לא שם לב לתחושות בן הזוג.
לעיתים, הפרידה דורשת התארגנות חדשה בחיים, הכוללת בין היתר התארגנות טכנית וכלכלית, הגעה להסכם גירושין על חלוקת הרכוש, המשמורת ומזונות הקטינים.
לעיתים, ההתמודדות היחידה היא ההתמודדות הרגשית, וזה קורה כאשר הצדדים גמישים ונוחים האחד עם השנייה ולהיפך ולא מערימים קשיים או מעלים דרישות מופרזות במשא ומתן על הסכם הגירושין.
בני הזוג עשויים להיות צעירים, במערכות יחסים צעירות ובוסריות, או בוגרים בעלי ניסיון. בכל מקרה ומקרה – פרידה מבן זוג היא מאורע קשה מאד, הגורם ללחצים, ודורש התארגנות כלכלית, טכנית ופסיכולוגית מחודשת.
כמובן שהמצב שונה אם יש ילדים או אין ילדים, וכשם שהחיים משתנים מרגע שנולדים ילדים, החיים גם משתנים דרמטית אם אתם מתגרשים כאשר יש לכם ילדים וקיימת אחריות כלפיהם, בד בבד עם ההנאה המרובה הנובעת מגידולם והאהבה שאנו חשים כלפיהם.
מתי אחד הצדדים עלול ליפול לדיכאון הנובע מהגירושין?
אין לכך כללים ברורים ואישיותו של אדם שונה לחלוטין מזו של משנהו. יש אנשים בעלי יכולת להתגבר ולהתמודד עם כמעט כל דבר ויש אנשים שיתמוטטו כתוצאה מפירוק התא המשפחתי ועצם הצורך להתגרש.
אין נוסחה שיכולה לצפות את התגובה ואת ההתנהגות. נכון הוא שככל שהקשר קצר יותר, עמוק פחות, כאשר אתה הוא היוזם או לפחות שותף בהחלטה על הפרידה והגירושין, אזי ההשלכות והתוצאות של הפרידה קטנות יותר וסיכויי ההתמודדות שלך גבוהים יותר.
מנגד גם פרידה וגירושין בנישואין, קצרים ללא ילדים וללא סיבוכים מיותרים יכולים לגרום צער עמוק עד אובדן תפקוד מלא או חלקי עבור חלק מן האנשים. ודאי שהדברים נכונים כשמדובר בגירושין לאחר שנים של נישואין, ילדים וכיוצ"ב
עזרה של בני משפחה חברים ומכרים
ברוב המקרים, גם כאשר קשה להתמודד, בעזרת סביבה תומכת וזמן, רוב האנשים מתגברים היטב על גירושין מבן זוג, ויכולים להמשיך הלאה.
לנו הישראלים משפחה קרובה, בה אנו פוגשים לעיתים קרובות וכן חברי ילדות, חברים מהצבא או חברים לעבודה בפניהם אנו יכולים בדרך כלל לפרוק את ליבנו, לשתף, לקבל עצות שונות, ולהתקדם לקראת פרידה שלמה עם מה שפחות כאב.
לסביבתו של הפרט, יש חשיבות רבה בהתפתחות של דיכאון כתוצאה מגירושין. כאשר אדם יוצא מתוך מערכת יחסים לתוך ואקום משפחתי או ואקום חברתי, הסיכוי שיפתח דיכאון גדול יותר. כאשר האדם נמצא בתוך מערכת חברתית מחבקת, תומכת, מכילה ומקשיבה, הסיכוי להתמודדות טובה עולה.
הרבה פעמים אני ממליצה לפנות לטיפול קצר טווח 3-4 מפגשים למטפל משפחתי או מאמן אישי, קואצ'ר וכיוצ"ב אשר נותן תמיכה מקבילה להליך המשפטי, וכך בכוחות משותפים אפשר לעלות על דרך המלך לאחר הפרידה או אפילו במהלכה.
עם זאת, ישנם מקרים שבהם הפרידה היא קשה וכואבת, ההתמודדות בעייתית ומתמשכת. במקרים כאלה, עשוי אפילו להתפתח דיכאון שיביא לתפקוד חלקי או חלילה חוסר תפקוד. בהרבה מקרים, ניתן בדיעבד לעמוד על סימנים מקדימים ביכולתו של המתגרש או המתגרשת להתמודד עם משבר, עם דחייה או עם פרידה, אך מי שיכול להבחין בכך הוא בעל המקצוע הטיפולי ולאו דווקא עורך הדין שאין לו הכשרה מסודרת ופורמלית לכך גם אם יש לו אינטואיציות טובות.
כאשר אני נוכחת לדעת מניסיוני, כי עשוי להתפתח דיכאון וכי לא מדובר אך ורק בעצב סביב אובדן התא המשפחתי – אני ממליצה מאד לפנות לפסיכולוג או לפסיכיאטר. אין מה להסס או מה להתבייש. מזמן הבנו שדיכאון או מחלת נפש קשה יותר אינה שונה במהותה ממחלה פיסית אחרת.
קבלת תרופות לטווח קצר אשר מסייעות להתמודד אינו אמור לפגוע בתפיסה של אדם את עצמו ואינן אמורות ליצור לו תדמית כלשהי, גם אם נטל כדורים פסיכיאטריים המרוממים את מצב הרוח למשך תקופה קצרה. אל נשכח כי פירוק משפחה, גירושים וכיוצ"ב הינם אחד האירועים היותר קשים שאדם חווה בימי חלדו, ואין כל פסול ודאי שלא בושה בהתמודדות באמצעות טיפול תרופתי.
טיפול תרופתי הנתמך בטיפול פסיכולוגי ולהיפך יכולים לסייע משמעותית בהתמודדות עם גירושין ופירוק המשפחה גם אם תקופת השיקום תהיה ממושכת ולא קלה.
אדם המצוי בדיכאון כתוצאה מגירושין בעצם כרוך במעגל שוטה. מצד אחד הוא אינו יוצא לבלות, ולפגוש באנשים מאחר והוא בדיכאון ומנגד הדרך ליציאה מהדיכאון היא באמצעות הכרת אנשים חדשים, התרועעות עם חברים ותיקים או משפחה וכיוצ"ב.
מי שבדיכאון אינו יוצא לאירועים ואז גם הדרך להיכרויות חדשות או למפגשים חברתיים אינה פתוחה בפניו, ומשכך הוא נכנס עמוק יותר לדיכאון וחוזר חלילה.
כשאדם שנמצא בדיכאון מכיוון שהוא מתאבל על זוגיות שהסתיימה, וחושש שלא יוכל עוד להיות בזוגיות, באמת לא מוצא הזדמנות לזוגיות חדשה כאשר הוא אינו יוצא מהבית.
בטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי או אצל מאמן או מטפל, ניתן לעבד את הכאב שנובע מן הגירושין, להתאבל החלומות שהיו ועל התנפצות הציפיות, לקבל את הכלים ולמצוא את הדרך לאגור כוחות על מנת להמשיך לחיות, להתקדם ולהתפתח, להיות מסוגל ליצירת קשרים חברתיים ובעקבותיהם זוגיות חדשה וטובה יותר, יש לקוות.
גם פרידה וגירושין בהסכמה שאתה יזמת ואפילו אם נעשו בדרך חיובית ובהסכם יכולים להביא בן אדם לדיכאון
עם זאת, חשוב לציין שגם כאשר הפרידה נעשית מתוך החלטה משותפת בדרכי נועם ובהסכמות הוגנות הבאות לידי ביטוי בהסכם גירושין והסכם ממון כולל, ההתמודדות עמה עשויה להיות קשה לכל אחד מבני הזוג.
משמע מי שסובל מהגירושין זה לא רק מי שננטש ונעזב אלא גם מי שקיבל החלטה לפרק את החבילה ולהתגרש יכול לסבול לא מעט גם אם הוא היוזם, שכן גם לפירוד חסרונות משלו, אף אם היית מעוניין בכך. יש בכך ויתור על תקווה שהייתה להצליח לקיים תא משפחתי שלם שמח ומאושר, וזוהי תקווה שמי שמתגרש יודע כי ירדה לטמיון ומסיבה זו גם אם אתה היית היוזם של הגירושין – אין ספק שגם אתה תהיה עצוב וחסר אנרגיה תקופה מסוימת.
המשפחה והחברים הקרובים צריכים להיות ערניים למצב של אדם המצוי בתהליך גירושין על מנת לאבחן ככל שיש לכך מקום דיכאון, ולהמליץ על דרכי הטיפול בכך.
