התנגדות לצוואה בעילה של זיוף הצוואה ועמידה על בדיקות כימיות בניגוד לבדיקות אחרות

קיימים סוגים שונים של בדיקות לצורך בדיקה אוטנטיות של מסמך, דהיינו האם הינו מסמך מקורי או שמא זויף

סוגים שונים של בדיקות כימיות מיועדות לסייע בהגשת התנגדות לקיום צוואה מחמת טענה של זיוף הצוואה.   נושא זה של סוגי הבדיקות שיש לבצע לצורך בדיקת צוואה, האם זויפה אם לאו, נדון לא אחת בפסקי דין.

בפסק דין שניתן על ידי הש’ בר יוסף בתע’ 70970-06-20, ארע מקרה בו מתקיימת מחלוקת של ממש בין אח ואחות – יורשים על פי דין של עזבון אמם המנוחה – כאשר האחות טוענת לזיוף הצוואה על ידי האח ואילו האח טוען לכך שהצוואה הינה אותה צוואה שיש בידי אחותו אלא שבשל נזקי לחות נמחק חלק קטן מן הצוואה, ובעיקר חתימת עדת הקיום. לטענת האח המדובר בפגמים שנובעים, כאמור, מנזקי לחות בלבד, ואין להם כל קשר לזיוף או לשינוי הצוואה, וניתן להיווכח בכך והמומחה שמונה על ידי בית המשפט תומך בטענתו ומדגיש כי השינויים הקיימים הינם פועל יוצא של נזקי לחות ולא של זיוף.

בקשתה של האחות לערוך מבחנים מסוג אחר לצוואה – נדחתה, על אף שבמקור נענתה.  יצויין כי בית המשפט מינה בהסכמת הצדדים את המומחית הגב’ איה שוחט, מומחית ותיקה ומנוסה אשר הציעה שלא לקבל על עצמה את המינוי מחמת העובדה כי אין לה מכשור לבדיקות כימיות הנדרשות במקרה זה.

דא עקא שהמומחה שעליו המליצה, אשר יש לו את המכשור לצורך בדיקות כימיות – לא ביצע את הבדיקות הכימיות, שלגביהן קבע שהינן מיותרות במקרה זה, למרות שהעברת המינוי מהמומחית המקורית – אליו, נעשתה לצורך כך, שאחרת המומחית המקורית יכולה הייתה לבצע בעצמה את בדיקת השוואת כתבי יד.

נקבע כי לצורך בדיקת אותנטיות החתימה לא היה צורך בביצוע הבדיקות הכימיות המיוחדות. לפי קביעת בית המשפט מומחה הממונה על ידי בית המשפט – קובע בעצמו אילו בדיקות צריך לעשות, ועל אלו הוא יכול לוותר לטעמו. עוד נקבע כי האחות לא הניחה תשתית מתאימה לפסילת חוות דעת המומחה רק מחמת הטענה שבוצעה בדיקת אינפרא-אדום ולא בדיקות כימיות אחרות. הנושא הוא בשיקול הדעת של המומחה ובית המשפט לא יתערב בכך בהעדר סיבה מוצדקת והגיונית.  לבית המשפט אמנם קיימת סמכות להתערב אך ברוב המקרים הוא מעדיף שלא לעשות כן ונותן למומחה מרחב גדול של שיקול דעתי עצמאי.

לפיכך בית המשפט מאמץ את מסקנת המומחה כי ההבדלים בין שני העותקים של הצוואה נובעים מנזקי לחות ולא מזיוף. טענת הזיוף נדחתה אם כן.

ככלל, עדותו של מומחה נבחנת על ידי בית המשפט בשני מישורים: מישור המהימנות האישית – במסגרתו נבחנת מהימנותו של המומחה ככל עד אחר; ומישור האמינות המקצועית – במסגרתו נבחנים רמתו המקצועית של המומחה, וטיב ואופי הבדיקה או הבירור האחר שערך המומחה, ואשר מכוחם הגיע למסקנותיו. על פי שניים אלה – נקבעת בדרך כלל יכולתו של בית המשפט לאמץ את חוות דעתו ולסמוך עליה.  הכשרתו המקצועית הבסיסית של המומחה וכן ניסיונו המקצועי, ובהשתלמויות המעשירות את ידיעותיו – הינם פרמטרים שבית המשפט שוקל בקובעו עבור הצדדים המתדיינים מומחה שיכריע במחלקות.

כך גם לא נעתרה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב’ השופט יהורם שקד, בת”ע 51995-04-19 ות”ע 1728-06-19), אשר דחה בקשה של המבקש למינוי מומחה לבדיקה כימית באשר לגיל נייר ודיו.

בהליך זה מונתה הגב’ טל חגג רוקח למתן חוות דעת מקצועית במספר עניינים: בחינת אותנטיות חתימות על גבי מסמכים מסוימים, בדיקת מועד משוער בו נערכו מספר חתימות ואת גיל הנייר ועוד. לאחר החלטת המינוי ובטרם החלה בעבודתה, הודיעה המומחית לצדדים כי את בדיקות גיל החתימה והנייר ביכולתה לבצע רק באמצעות מיקרוסקופ, מכשור נוסף ובדיקות ידניות “ולא על סמך בדיקות כימיות”.  המומחית ציינה באותה הודעה כי ניתן להגיע לממצאים ומסקנות בסבירות טובה על פי בדיקות מקרוסקופיות וכי “בבדיקות כימיות ניתן להגיע לממצאים יותר וודאיים, לעיתים ישנו צורך לפגוע במסמך מבחינת גירוד הדיו שבו”. בשלב זה לא היו למבקש שאלות או טרוניות כלפי המומחית והיה ידוע לו אלו בדיקות יכולה היא לבצע ואלו לו.

עולה אם כן כי למבקש היה ידוע בטרם החלה המומחית בעבודתה, כי המומחית יכולה להגיע לממצאים בקשר לגיל חתימה ונייר אם כי לא באמצעות בדיקות כימיות שאותן אין ביכולתה לערוך. אין חולק כי באותו שלב לא נשמעה כל השגה כלפי מינוי המומחית.  לאחר קבלת הממצאים ביקש המבקש לפסול את חוות הדעת ולמנות מומחה אחר.

המבקש, טוען כי מתשובות המומחית לשאלות ההבהרה  עולה כי הבדיקות נעשו בצורה שטחית ופשוטה ולא היו מספקות, בפרט לטענתו כשהמומחית לטענתו הודתה כי ניתן להגיע לתכונות הנייר שמצאה (צבע, רשרוש וכו’) על-ידי שימוש באמצעים מלאכותיים. טענות אלו טען המבקש במסגרת בקשתו לפני ביהמ”ש קמא למינוי מומחה אחר שיבצע את אותן בדיקות גיל נייר וגיל חתימה ( הדיו בו נעשתה החתימה) שנמסרו למומחית, הפעם תוך שימוש באמצעים כימיים.

המשיב בתשובתו לבקשה חלק על טענות המבקש בעניין זה. לשיטתו , המומחית בדקה את המסמכים “מכל עבר ובכל בדיקה אפשרית, ומסקנותיה מבוססות כדבעי” וכי במסגרת תשובות המומחית לשאלות ההבהרה דחתה המומחית, אחת לאחת, כל האפשרויות התיאורטיות שהעלה המבקש.

האם הגיוני למנות מומחה נוסף

ביהמ”ש לענייני משפחה קבע כי מינוי מומחה נוסף מטעם בית המשפט (ללא פסילת המומחה שמונה על ידו) היא אפשרות שקיימת בידי בית המשפט. עם זה, מינוי שכזה לא ייעשה דרך שגרה ועל בית המשפט לנקוט בו רק לאחר שהוא שקל שוב ושוב בעניין ולאור התרשמותו מן המומחה. יש לציין כי הדבר קורה אך לעיתים נדירות ובדרך כלל לא נפסל מומחה שמונה על ידי בית המשפט וחוות דעתו מתקבלת ברוב המקרים.

כך נקבע ברע”א 337/02 מזרחי נ’ כלל חברה לביטול בע”מ (פ”ד נו (4) 673) שעסקה בשיקולים המנחים למינוי מומחה רפואי נוסף מטעם בית המשפט בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל”ה-1975 (ומכאן האנלוגיה הברורה למינוי מומחים בבית המשפט לענייני משפחה):

ביהמ”ש יטה למנות מומחה רפואי נוסף כל אימת שהתרשמותו מהמומחה הרפואי שמינה – בהתייחס לחוות דעתו ולעדותו בפניו – תהיה מצדיקה שמיעת חוות דעת רפואית נוספת, כדי להשתכנע במצב הרפואי לאמיתו. כך הוא, למשל, כשקיימות גישות רפואיות שונות ומתברר שהמומחה הרפואי שמונה מתבסס על אחת מהן בלבד, מבלי שביהמ”ש משתכנע שאותה גישה של המומחה הרפואי משקפת את דעתם של מרבית מומחי הרפואה באותו שטח רפואי.

מטבע הדברים, אין ביהמ”ש מצוי בשטח הרפואה ובגישות ובהשקפות השונות שבו. כשקיימות גישות שונות בנושא הרפואי הנידון בפניו, אין ביהמ”ש יודע בד”כ מראש את השקפתו של אותו מומחה המתמנה על ידו, ואף לא את העובדה בדבר קיום השקפות וגישות שונות בנושא. כך עלול לקרות, שיד המקרה שבמנוי רופא פלוני תהא מכרעת לגבי תביעתו של התובע. לעתים, עלול להיגרם נזק או עוול למי מהצדדים, אך בשל זאת שנבחר, בדרך מקרה, מומחה רפואי בעל השקפה פלונית, אף שאין זו ההשקפה הרפואית הרווחת או השלטת. ומקרה אחר, שבו יתעורר צורך במינוי מומחה רפואי נוסף, יכול ויתקיים, כשספק קיים לבית המשפט אם התייחס המומחה הרפואי נכונה אל התובע בשאלת המהימנות שיחס לתלונותיו של התובע”

בענייננו עותר המבקש למעשה למינוי מומחה נוסף מטעם ביהמ”ש, שיחווה דעתו בחלק מהשאלות המקצועיות שהופנו למומחית וזאת על בסיס בדיקות מסוג אחר (בדיקות כימיות). אלא שהמומחית טרם נחקרה על חוות-דעתה. חקירה תתקיים בעתיד ורק לאחר שביהמ”ש קמא יתרשם מהמומחית שמינה, בהתייחס לחוות דעתה ולעדותה בפניו, אם יסבור כי מסקנותיה בכל הנוגע לגיל החתימה והניירות אינן מסייעות לו באופן מספיק להגיע למסקנה נכונה במחלוקות העומדות לפתחו (מחלוקות שהן רחבות יותר, כשחוות דעת המומחית בעניין גיל החתימות והנייר, בדומה לחוות דעתה בקשר לאותנטיות החתימות, מהווה רק ראייה אחת ממגוון הראיות שנפרשו לפניו) – ישקול את מינוי המומחה הנוסף ואת התרומה שיכולה לקום ממינוי חריג שכזה.

לכן בשלב זה נדחית הבקשה. יחד עם זאת הבקשה יכולה לידון בעתיד.

ראינו אם כן שני מקרים בהם למרות קשיים ובעיות העולים מן המינוי לא ממהר בית המשפט לענייני משפחה לא כל שכן בית המשפט המחוזי היותו ערכאת ערעור לפסול חוות דעת קיימת מטעם מומחה.

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן 

יצירת קשר: 03-6969916