איך מתייחס בית משפט לרכיב בהסכם גירושין שלא אוזכר כלל?
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
בתמ”ש 15471-11-11 ג’. נ ג. שניתן בימים האחרונים של דצמבר 14, בודק כב’ השופט נחשון פישר כיצד יהיה נכון להתייחס לסוגיית הפנסיה של הגבר, כאשר הסכם הגירושין שותק ומתעלם לחלוטין מנושא זה ואינו מאזכר אותו מטוב ועד רע.
האם עסקינן בלקונה או בהסדר שלילי? הפסיקה אינה אחידה במחלוקת זו, אם כי נטיית הלב של השופטים לדרוש אזכור מפורש של ויתור על זכויות בהסכם גירושין, ובהעדרה – קיים סיכוי גבוה כי בית המשפט יראה בכך לקונה, ולא הסדר שלילי, ויפסוק על פי הדין.
מעשה במקרה בו הצדדים חתמו על הסכם ממון וגירושין. לטענת התובעת, טעתה לחשוב כי לא מגיע לה חלק בפנסיה של הנתבע, ולפיכך לא תבעה אותה, והנושא כלל לא אוזכר בהסכם הגירושין. הנתבע מנגד, טען כי התובעת ויתרה על זכותה זו תמורת הגדלת דמי המזונות וכי, לו אכן הייתה היא זכאית למחצית מכספי הפנסיה, כטענתה, לא היה שוקל הוא היוון זכויותיו והפקדת תמורתם, בחשבון הבנק המשותף של הצדדים.
המחלוקת בין הצדדים נגעה גם בשאלה האם רשאית להגיש תביעה בהתחשב בכך שההסכם כולל סעיף “סל” בגין העדר תביעות.
בג”צ 7947/06 איילת קהלני נ’ בית הדין הרבני הגדול, 24.12.06 מפי כב’ השופטת ארבל, הינו צומת דרכים לפרשנות סעיף העדר תביעות בהסכמי גירושין בין בני זוג.
וכך כותבת כב’ השופטת ארבל: “… במיוחד אני סבורה כי יש ליתן את הדעת לויתור בלתי מפורש בהסכם גירושין על זכויותיו של אחד מהצדדים שמא נעשה שלא בגמירות דעתו המלאה של הצד המוותר, ויתכן שיהיה מקום לשקול יצירת חזקה לפיה ויתור בלתי מפורש יעביר את הנטל להוכחת גמירות הדעת לצד הטוען לויתור…”
כב’ השופט שוחט בתמ”ש (ת”א) 99783/99 פלונית נ’ פלוני, קבע בנוגע לתביעת אישה לפיה זכאית היא לזכויות שצבר הבעל, אשר לא אוזכרו בהסכם הגירושין שנכרת בין הצדדים: זכותה מוכרת בדין, על פי הלכת השיתוף. לפיכך, דווקא הנתבע היה צריך לדאוג להחריג זכות זו במפורש בהסכם. לא לתובעת האחריות לכלול את זכותה בהסכם. כשרצו הצדדים להחריג נכסים מסוימים מגדר השיתוף הכולל… עם כל הכבוד מה שברור לא צריך לכתוב. צריך לכתוב מה שלא ברור ואם סברת, אתה הנתבע, כי הפנסיה אינה כלולה אתה היית צריך לכתוב זאת בהסכם במפורש.
כאמור, בענייננו (פסק הדין של כב’ השופט פישר) אין כל אזכור או אמירה בהסכם, במפורש או במשתמע, לעניין זכויות האישה בפנסיה של הבעל.
על כן קובע בית המשפט כי נטל השכנוע עובר לכתפי הנתבע, להוכיח כי אכן ויתרה התובעת על זכותה זו שבדין.
לאחר קיום הליך של הוכחות מגיע בית המשפט לידי מסקנה כי עו”ד פ., ששימש עו”ד לשני הצדדים יחד, לצורך ניסוח ההסכם, לא סייע לאישה במתן יעוץ בנוגע לזכויותיה הרכושיות בכלל ובזכות לפנסיה בפרט, הצדדים הגיעו לאחר שהסכימו ביניהם על איזון המשאבים ללא קבלת כל מידע נוסף או יעוץ ממנו. טענת הנתבע כי עו”ד פ. אמד את גובה דמי המזונות לא הוכחה בחקירת העד, וכן לא הוכח כי הצדדים שוחחו עם עו”ד פ. על קצבת הפנסיה.
התובעת מודה כי קצבת הפנסיה של הנתבע הייתה מיועדת לפרנסתו אלא שלא היה ידוע לה כי היא זכאית למחצית קצבת הפנסיה ביחס למשך שנות נישואיהם. אין לנתבע כל ראיה או אסמכתא לפיה ידעה התובעת בטרם חתמה על ההסכם כי עומדת לה זכות קניינית בקצבת הפנסיה של הנתבע.
הצדדים לא פנו לייעוץ פנסיוני. התובעת מודה כי אכן הופקדו לחשבון המשותף סכומי כסף שהינם ככל הנראה מענק פרישה שקיבל הנתבע ודמי היוון שלקח, ברם כספים אלו נועדו לפירעון המשכנתא על הבית ולחובות משותפים.
עיון בהסכם מלמד, בניגוד לטענת הנתבע, כי לא שילם כספים ביתר כנגד ויתורה של התובעת על קצבת הפנסיה. דמי המזונות שולמו ברמת הסבירות ובסכום מקובל ובנוסף לכך – אין כל אמירה כי סכומים כלשהם שולמו ביתר וזאת כנגד ויתורה של התובעת על קצבת הפנסיה.
יתר על כן, היכן שרצה לוודא הנתבע כי התובעת ויתרה על זכויות ספציפיות טרח להעלותן על הכתב בהסכם עצמו בצורה מפורשת.
ככלל, בתי המשפט דחו מתן תוקף להוראה כללית בהסכם בדבר העדר תביעות בלא שפורטו נכסים ספציפיים שהצדדים ויתרו עליהם. כלומר – אין אזכור – אין ויתור. וכדברי כב’ הש’ אספרנצה אלון בתמ”ש (משפחה קר’) 18390/04 א. א נ’ ה.א.
מן המפורסמות הוא כי זכויות סוציאליות ופנסיוניות הינן זכויות אותן על בני הזוג לאזן או לחלוק בניהם ע”פ העניין (ע”א 841/87 אסא רון נ’ חנה רון, פ”ד מה(3) 793 (1991); ע”א 809/90 מרדכי חי לידאי נ’ דבורה לידאי, פ”ד מו(1) 602 (1992) ; בע”ם 10916/03 צה”ל נ’ פלונית, בע”ם 4870/06 פלונית נ’ עזבון המנוח פלוני).
על כן, מעת שלא נזכר עניין הזכויות הסוציאליות והפנסיוניות במפורש בהסכם הממון הרי שעל הצדדים לחלוק בזכויות אלו וכל צד זכאי למחצית הזכויות אותן צבר משנהו בתקופת הנישואין.
גם כב’ השופטת שטמר מביהמ”ש המחוזי בחיפה בע”מ (חי’) 416/06, פלוני נ’ פלונית, דוחה ערעור שהגיש בעל במקרה בו חויב לחלוק את כל זכויותיו הפנסיוניות, אשר לא אוזכרו בהסכם הגירושין, וזאת לאור ההלכה בבג”צ קהלני:
…סבורה אני, כי אין בנוסחו של ההסכם, המראה כביכול על וויתור על נכסים שאינם כלולים בו, כדי לשלול את זכותה של התובעת לעמוד כעת על זכויותיה הקנייניות, ככל שמדובר בנכסים אשר לא נזכרו בהסכם ואשר התובעת לא ידעה על קיומם בשעת כריתת ההסכם…
בפס”ד ש.א. נ’ ש.ד. מקיף ויסודי עורך כב’ השופט דרורי מביהמ”ש המחוזי י-ם סקירה משפטית של פסקי דין שניתנו לאחר פס”ד קהלני ועל בסיסו מגיע לכלל מסקנה כי:
…תמונה זו של הפסיקה בשלוש השנים האחרונות (פסק הדין בפרשת קהלני ניתן ביום 24.12.06), מעידה על כך שהמדיניות הפרשנית, ככל שהדבר נוגע לנושא שאינו מוזכר בהסכם הגירושין, היא כזו, שלא ניתן להסיק אוטומטית וויתור או מחילה; נהפוך הוא, מוטל על הטוען לוויתור או למחילה נטל ראייתי להוכיח, שהשתיקה בהסכם הגירושין, משמעה שהצד שכנגד הבין וידע שיש לו זכות מסוימת, והוא וויתר עליה…
יתר על כן, לדעת השופט דרורי בהתייחסות לפס”ד של השופט שוחט 99783/99 פלונית נ’ פלוני, ומאחר והמדובר בזכות שבדין, כמקרה דנא, אין כל צורך להעלותו כלל בהסכם הגירושין.
…עצם קיום הזכויות בדין, והצורך – או ליתר דיוק, היעדר הצורך – לכלול אותם במפורש בהסכם הגירושין.., עמ (י-ם) 222/08 ש’ א’ נ’ ש’ ד‘.
עוד נקבע כי הסוגיה של ויתור על קצבת פנסיה הינה הרת משקל בחשיבותה הן לתובעת והן לנתבע כמקור פרנסה. על כן אי העלאת נושא זה בהסכם עצמו מחשידה ומעלה ספק בנוגע לטענות הנתבע כי הדבר לובן בין הצדדים. האינטרס שהקצבה תהא של הנתבע בלבד נתונה הייתה לנתבע, ולו אכן כטענתו ויתרה התובעת על חלקה בקצבה, מדוע שלא ידרוש הימצאותו של הויתור בהסכם עצמו.
העובדה כי אין כל התייחסות לקצבת הפנסיה, לא לחיוב ולא לשלילה עומדת לחובת הנתבע.
יפים דברי כב’ השופט איתי כץ בתמ”ש (י-ם) 10382/06 נ’ ג’ נ’ מ’ ג‘, לעניינינו: …מבחינה אובייקטיבית סבורני בהקשר זה כי ככל שהזכות בגינה מוגשת תביעה הינה מהותית יותר, קשה לטעמי לומר כי היא נכללת בסעיף העדר תביעות כללי ונדרש לצורך ההכללה, כי הצדדים יתנו עליה את הדעת ויאזכרו אותה מפורשות בנוסח הסעיף… זכויות אלה הינן זכויות מהותיות ובסיסיות ביותר, אשר הדעת נותנת, כי ויתור עליהן ועל הסעדים הנובעים מפגיעה בהן נדרש שיהא ויתור מפורש וחד משמעי…
גם כב’ השופט שנלר בעמ”ש 39641-05-10 פלונית נ’ פלוני, תומך בגישה זו בזו הלשון:
…על פי הפסיקה, בן זוג הטוען לוויתור של בן הזוג האחר על זכות ממונית, נדרש להצביע על ויתור מפורש ואין די בוויתור משתמע וכללי. עמד על כללי הזהירות וההקפדה לעניין סוגיית הויתור, כב’ השופט אלון בפסק דין פלונית לעניין הסקת מסקנות של ויתור מצד בן זוג אחד לטובת בן הזוג האחר, ברכוש שנחזה להיות משותף. לדבריו: …צריך שהוויתור יהא בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, על דרך הסכמה פוזיטיבית… (ע”א 753/82 פלונית נ’ פלוני, פ”ד לז(4) 626, 634). כך החזיק אחריו בדעה זהה כב’ השופט טירקל כאשר הסביר ש“הסכמה פוזיטיבית” נבחנת על בסיס השאלה האם ניתן להסיק מן העובדות כוונה של בן הזוג להסכים, וזאת בין אם הובעה הכוונה במפורש ובין אם התנהגותו “מדברת” בשפה חד-משמעית (עמוד 632). כך גם יש להפנות להערתה של כב’ השופטת ארבל בבג”צ 7947/06 קהלני נ’ בית הדין הרבני הגדול …
פסק דין 113/07 ר.א נ’ א.ג.א מפי כב’ השופטת צפת מגיע למסקנה שונה. כב’ השופטת צילה צפת בפסה”ד דלעיל, גורסת כי סעיף ויתור בלתי מפורש חל על כל הזכויות בין אם הן מפורשות ובין אם אינן מפורשות בהסכם ובמידה וצד להסכם טוען כי לא ידע על זכויות המוקנות על פי דין ולכן לא ויתר עליהן, עליו הנטל להוכיח כי הוטעה או חתם בטעות. לפיכך, עתירת התובעת במקרה שם נדחית מאחר ולא עתרה לביטול ההסכם.
שם טענה המשיבה כי לא ידעה על זכותה לקבלת חלקה בפנסיה הצבאית של המערער. בימ”ש קמא קיבל את התביעה היות וסעיף העדר תביעה היה כללי ביהמ”ש שלערעור קיבל הערעור והפך את פסק הדין, והטיל על המשיבה את הנטל להוכיח כי הייתה טעות או הטעיה מכוח סעיפים 14-18 לחוק החוזים, עת חתמה על הסכם הגירושין.
ההלכה השולטת בנוגע לסעיפי ויתור בהסכמי גירושין וממון מטילה את נטל ההוכחה על הטוען לוויתור על זכויות שלא סוכמו באופן מפורש בהסכם הגירושין, ללא שיש צורך בהגשת תביעה לביטול ההסכם.
יפים לענייננו דברי כב’ השופט אלון גביזון בתמ”ש (ב”ש) 43199-06-11 פלוני נ’ אלמונית בזו הלשון: … בפסק הדין בעניין בג”ץ 7947/06 קהלני נ’ בית הדין הרבני הגדול, הובעה עמדת כבוד השופטת ארבל לפיה ניתן לשקול יצירת חזקה לפיה ויתור בלתי מפורש יעביר את הנטל להוכחת גמירות הדעת לצד הטוען לויתור. דברים אלו נאמרו מעבר לנדרש ומבלי שנקבעו כהלכה מחייבת (ס’ 4 לפסק הדין).
ממועד שניתן פסק הדין בעניין קהלני לעיל, בתי המשפט (בערכאות מחוזי ושלום) פעלו כפי עמדת כב’ השופטת ארבל בפרשת קהלני באופן שיצר מדיניות פרשנית לפיה ככל שהדבר נוגע לנושא שאינו מוזכר בהסכם הגירושין, לא ניתן להסיק אוטומטית ויתור או מחילה.
התייחסות לסוגיה זו אפשר למצוא גם בפס”ד תמ”ש 18418-08-10 ש’ ב’ מ’ נ’ ע’ ב’ מ’ מפי כב’ השופט איתי כץ לפיו קבע ביהמ”ש כי העותרת אכן הוטעתה, כנטען על ידה בבקשה לבטל הסכם הגירושין. חרף זאת, מצא ביהמ”ש לא לבטל ההסכם משום ייחודו של הסכם הגירושין, אך מצא לקבוע כי סעיף הויתור לא יחול על הזכות המוקנית שלא הופיעה בהסכם הגירושין:
יפים לעניין זה דבריו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים בתמ”ש 17362/97 ג.ח נ’ נ.ש מפי כב’ השופט ב’ גרינברגר (שהביע עמדה דומה בעניין זכות התובעת בזכויות הפנסיה של בעלה למרות סעיפי העדר תביעות שבהסכם כדלקמן):
…במקרה דנן נחתם בין הצדדים הסכם שהתייחס למספר מרכיבים רכושיים שבאו לידי ביטוי במשא ומתן בין הצדדים ככל שתוכח טענת התובעת כי הוסתר מפניה מידע באשר לנכסים וזכויות שונות, תתבקש המסקנה כי סעיף הויתור שבהסכם לא יחול עליהם, כך שניתן במקרה כזה לבקש פסק דין הצהרתי אשר על פיו שמורות לתובעת זכויותיה על פי כל דין מחוץ למסגרת ההסכם…
יחד עם זאת חשוב לציין כי ישנם מקרים בהם הויתור הבלתי מפורש והמשתמע או קיומו של סעיף סל – יובילו לתוצאה הפוכה ואולם הכל תלוי בנסיבות המקרה ולהלן תיאור של מקרה כזה בו התוצאה הייתה הפוכה:
בבע”מ 3610/12 פלונית נ’ פלוני הוגשה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעמ”ש 39641-05-10, במסגרתו נדחה ערעורה של המבקשת על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב-יפו בתמ”ש 24840-08, בו נדחתה תביעת המבקשת לקבל מחצית מדמי הפנסיה החודשית המשולמת למשיב.
תוצאות שלושת הגלגולים של סוגיה זו היא דחיית עתירתה של המבקשת, כך שבעלה לשעבר, המשיב – יקבל את מלוא הפנסיה החודשית המשולמת לו, ואילו המבקשת תיוותר ללא זכות זו, שיכולה הייתה לקבל לו הייתה מקבלת ייעוץ משפטי נכון ולו הייתה מכלכלת את ענייניה בתבונה.
עינינו הרואות אם כן, כי על צדדים מתגרשים לקבל ייעוץ משפטי על מנת למנוע תביעות עתידיות.
בנסיבות מיוחדות אלו ולמרות שההלכה המשפטית קובעת כי ויתור צריך להיות מפורש וספציפי – דהיינו היה צריך לאזכר את נושא הפנסיה במפורש בהסכם הגירושין שהאישה תחשב כמוותרת על זכויותיה – לא תקבל האישה את חלקה בפנסיה, למרות הזכות העקרונית לאיזון משאבים, דהיינו לחלוקה שווה של כל מה שנצבר במהלך חיי הנישואין עד לגירושין.
משום כך אין צורך להכביר מילים על חשיבותו של ניסוח הסכם ממון וגירושין, כמו גם על הצורך בייעוץ מקצועי ויסודי של עו”ד לגירושין בעת ניהול מו”מ על תנאי הגירושין.
