השיתוף של שי לי שינדלר ובעלה ליעד אגמון שעשה אקזיט מטורף

בעבר היה ביטוי שאמר בצורה עממית: אתה לא יושב בשני מושבים במטוס ולא אוכל שני סטייקים ליום.  אז בשביל מה יש צורך בכל כך הרבה כסף??? לטעמי הביטוי הזה נכון לשנים עברו, וכבר אינו רלוונטי.  גישה זו שייכת לאנשים של “פעם”, שכן כיום יש אפשרויות מגורים, התניידות ובילוי בעשרות מיליוני דולרים או שקלים. יש המון אפשרויות לניצול הכספים העומדים לרשותך בצורה פזרנית יותר או פחות.  המשפחות העשירות בישראל מחזיקות בבתי פאר בשווי של עשרות מיליוני דולרים, במכוניות פאר בעלויות של כמיליון שקלים ולמעלה מכך, וביאכטות עם חדרי שינה מפוארים יותר מסוויטה במלון חמישה כוכבים. הם יוצאים לחופשות יוקרה, וסועדים את ליבם במסעדות יוקרה. עשירי ישראל יודעים ליהנות מהדברים הטובים שיש לחיים להציע.

ונכון – לא יושבים בשני מושבים במטוס, אבל אפשר לנסוע במחלקה ראשונה ויותר מכך – במטוס פרטי. ובאשר לסטייקים – אפשר לאכול סטייק ואגיו – שעלותו גבוהה, וקשה להעלות על הדעת שמשפחה סטנדרטית, זעיר בורגנית או אפילו מהעשירון העליון, תאפשר זאת לעצמה, אלא לעיתים רחוקות, גם אם המצב הכלכלי משופר.

רשימה של העשירים בישראל לשנת 2021 מביאה לידי ביטוי קיומה של שכבת עושר חדשה, מסוג חדש, ואת התחזקותה הדי מהירה, כאשר כסף חדש מתחיל להאפיל על כסף ישן. הפרופיל של העשירים הישנים, של בעלי הכסף הישן המאופיין בחליפות יוקרה נדחק אט אט ומוחלף בטישירטים של עובדי ההייטק וגם של המתעשרים הנעולים בסינקרס ובמקרה הגרוע גם בסנדלי שורש.

מחצית מהרשימה המפרטת את המצטרפים לרשימת העושר החדשה מתייחסת למתעשרי ההייטק. בעוד שעד לפני מספר שנים חלקם היה זניח, כיום מגיעים מתעשרי ההייטק למקום מכובד ביותר ברשימת העושר.

האם האקזיט המדובר הוא גם של שי לי שינדלר או שהכל שייך לבעלה?

התשובה אינה חד משמעית, ואולם בהעדר הסכם ממון בין הצדדים, ובהתחשב בעובדה שהמדובר בזוג נשוי, שלו שלושה ילדים, סביר להניח ששי לי שינדלר הינה בעלת מחצית מן הסכום שהרוויח בעלה, מכוח איזון משאבים בין בני זוג. לליעד אגמון, שזה אינו האקזיט הראשון שלו,  “יש את זה”.

מובן שהתשובה יכולה הייתה להיות שונה לו לבני הזוג היה הסכם ממון המחריג מן השיתוף הזוגי נכסים כאלה ואחרים ומייחס אותם לבן הזוג האחד ולא לשניהם, ואולם כל עוד אין בנמצא הסכם ממון, בין מי שעשה אקזיט גדול עד מטורף, לבין מי שהוא נשוי לה וחי עמה חיים שגרתיים, כמו כל זוג ו/או בדומה לו – סביר להניח שלו היה בית המשפט נזקק לשאלה זו – היה פוסק כי כל מה שנעשה והושג במהלך חיי הנישואין – משותף הוא ושייך שווה בשווה לשני הצדדים, וזאת מכוח חוק יחסי ממון בין בני זוג העוסק באיזון משאבים במקרה של גירושים או מוות.

ויש לציין כי לטעמי דווקא המקרה של שינדלר ובעלה הוא פשוט. בני הזוג נשואים זה לזו ואינם חיים – כמו זוגות אחרים – כידועים בציבור. אלו הם נישואין ראשונים, וכל אחד תרם את תרומתו לשגשוג המשפחה בדרכו שלו. משכך – הקביעה בדבר שיתוף ואיזון הינה בלתי נמנעת, לו הייתה עולה על הפרק.

מנגד – ישנם מקרים הרבה פחות מובהקים. למשל כמו המקרה של הבעלים של מלנוקס, איל ולדמן, ואישה שהייתה בת זוגו במשך מספר שנים, שלומית פן, שם בית המשפט הכריע אחרת לחלוטין, וקבע כי לא מגיע לה מאומה.  או כמו המקרה של קובי מימון ובת זוגו, שלא הייתה נשואה לו, אך הינה אם שלושת ילדיו, שחיתה עמו שנים רבות במסגרת של ידועים בציבור, אשר יצאה עם רכוש זעום, על אף שחיתה שנים רבות עם הטייקון, הביאה לו ילדים, ובני הזוג ניהלו חיי משפחה שגרתיים לכל דבר וענין.

בשבע השל עשירי ההייטק ברשימת 100 עשירי ראל ממספר זניח, לקרוב למחצית מהרשימה. הונם המשותף זינק פי ארבעה.

אופציות ומניות הינם נכסים לכל דבר

הבסיס לחלוקת רכוש בגירושין/בפרידה מצוי בסעיף 5(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973, אשר קובע שעם פקיעת הנישואין “זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג” (למעט נכסים מסוימים, כמו לדוגמה נכסים שהיו שייכים לאחד מבני הזוג טרם הנישואין, אשר אינם חלק מהמשוואה.

במילים אחרות, כאשר בני זוג מתגרשים (וכאשר ידועים בציבור- שעקרון השיתוף חל עליהם  נפרדים), כל אחד מהצדדים זכאי לקבל את מחצית מהשווי של הנכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים. היות שאופציות ומניות הן בהחלט “נכסים”, חלוקתן בגירושין או בפרידה של ידועים בציבור הינה ככל נכס אחר של בני הזוג.

בישראל של שנת 2022, המהווה בית לכאלפי חברות היי-טק, זוגות מתרגשים רבים מתמודדים במסגרת חלוקת הרכוש ואיזון המשאבים עם נושאים של שיתוף במניות ואופציות אשר נמצאות בבעלות אחד מבני הזוג ו/או עומדות לרשותו.

מציאות החיים מלמדת כי מניות ואופציות יכולות להיות בעלות ערך רב בתוך מצבת הרכוש המשפחתית, אך עדיין אופן חלוקתן איננו תמיד ברור. לא למותר לציין כי דין מניות איננו כדין אופציות, ודרך הפעולה בכל אחד מהמקרים הינה שונה. אופציות לא תמיד תהיינה שוות כסף אם החברה לא תנפיק או תימכר, וחברות נסגרות ונעדרות ערך ואזי גם האופציות חסרות ערך. מניות הן נכס בעל שווי כלכלי כספי.

חלוקת מניות בגירושין ומהו ההבדל בין חברה פרטית או ציבורית, ואיזה סיכון יש למתגרש אם השליטה בחברה נותרת של בן הזוג ממנו התגרשת?

בכל הנוגע לשאלה איך מחלקים מניות בגירושין, התשובה משתנה והשאלה המהותית ביותר היא האם מדובר בחברה פרטית או בחברה ציבורית. במידה שעסקינן בחברה פרטית, האם לפנינו עסק משפחתי שבו אחד מבני הזוג הוא הבעלים של 100% ממניות החברה, ואז המניות אינן רק בעלות שווי נוכחי, אלא הן גם מקור ההכנסה הצפוי לעתיד ולשנים רבות קדימה.

כמו כן, עולה שאלה, האם לבקש את חלוקתן של המניות כמניות, או להעדיף את קבלת שוויין בכסף. אם מדובר על חלוקת מניות כמניות בחברה פרטית, רצוי שבן הזוג “שמקבל” את המניות יגן על עצמו מפני עמדת מיעוט מול בעלי המניות האחרים, שיהיו יכולים בהמשך לפעול כנגד האינטרסים הכלכליים שלו (עד כדי דילול מניותיו, הברחת כספי חברה, הברחת רווחים וכו’).

כך או כך מניות הן נכס לכל דבר שניתן לחלק אותו במסגרת הגירושין בין בני הזוג. אופן החלוקה משתנה ממקרה למקרה, ודורש בחינה משפטית מדוקדקת, המלווה לעתים בחוות דעת כלכליות של בעלי מקצוע כגון רואי חשבון או אקטוארים בהתאם לעניין.

חלוקת אופציות בגירושין

לגבי חלוקת אופציות בגירושין, הרי שאופציה הינה נייר ערך שעובד מקבל מחברה כאפשרות לרכוש מניות בעתיד, במחירים קבועים ובמועדים נתונים. הכל לפי תנאי החוזה שעליו חתם העובד

אולם אופציה היא לא נכס נזיל. מימושה תלוי בתקופת ההבשלה, אשר מתחילה עם הקצאת האופציה ומסתיימת במועד המימוש, אם וכאשר יש מימוש ולא תמיד המימוש מגיע בפועל ולעיתים חברה נסגרת והאופציות אינן שוות מאומה. אופציות אשר טרם “הבשילו” נקראות בשפה המקצועית “non vested options”, ואילו אופציות שהבשילו נקראות “vested options”. זוהי הבחנה חשובה אשר משפיעה על ההליך המשפטי בין בני הזוג.

בישראל יש כאמור למעלה מכמה אלפי חברות הזנק (סטארט-אפים) והמציאות לגבי האופציות הניתנות לעובדים השתנתה לבלי היכר.

הפרמטרים הקובעים בחלוקת מניות ואופציות בגירושים

שאלות שיש לשאול על מנת להכריע כיצד יחולקו האופציות בין בני הזוג, מהו המועד הקובע לאיזון השווי הכספי, ומה מגיע לבן הזוג האחר מתוך האופציות המוקצות בין שהבשילו ובין אם לאו

• האם האופציות המדוברות ניתנו כבונוס או כשכר?
• האם ערכן או היקפן היה קשור לאיכות ביצוע התפקיד בעתיד?
• האם מדובר באופציות שהוגדרו מתוך רצון למשוך לחברה כוח אדם איכותי?
• האם האופציות מותנות בהישארות העובד בחברה?

הסוגייה האחרונה שהוזכרה כאן, התניית האופציות בהישארות בעבודה, יכולה להעלות שאלות משפטיות מורכבות. ניקח לדוגמה אופציות שהעבודה בעבורן בוצעה בעבר, אך מועד מימושן טרם הגיע ומותנה בהישארות במקום העבודה. ייתכן בהחלט שאם תקופת העבודה שבוצעה בעבר הייתה טרם הנישואין, אזי האופציות לא יהוו נכס בר חלוקה, ואילו אם תקופת העבודה הייתה במסגרת הנישואין, יהיה ניתן לשערך ולחלק אותן גם אם מימושן כרוך בתנאי עתידי  ועדיין יש להן ערך.

מועד האיזון – יכול להיות מועד הקרע אך במקרים מסויימים איזון למועד הקרע יקפח את אחד הצדדים

ביולי 2017 התקבל בבית המשפט לענייני משפחה פסק דין תקדימי בנושא זה, אשר קבע כי ישנם מצבים בהם ראוי להמתין עם המועד של חלוקת שווי האופציות לעת המימוש בפועל. פסק הדין ניתן על ידי כב’ השופט נחשון פישר (תמ”ש 28246-07-16) בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, ואושר לאחר מכן גם בבית המשפט המחוזי וגם בבית המשפט העליון.

מדוע דווקא הגירושים של עובדי חברות ההזנק הפכו להיות מורכבים יותר מאשר גירושים של אנשים המחזיקים בנכסי מקרקעין?

הבעיה הקשה ביותר היא שלרוב אין דרך לאמוד את השווי של חברת הזנק בנקודת הזמן של הגירושים, וכך גם לא את שווי האופציה, בניגוד לאיזון משאבים של נכסי נדל”ן זכויות פנסיה וכיוצא באלה. ב’גירושי הייטק’ מתווספים נכסים רבים שאינם מוחשיים, ולא ניתן תמיד לחלקם או לקבוע את שוויים במועד הפירוד, ולא תמיד ראוי וצודק לחלק אותם בשווי שלהם במועד הגירושים, כמו גם אופציות שטרם הגיע מועד הבשלתן, אופציות בשלות ומניות.

לעיתים יעדיף בית המשפט את שיטת החיתוך הקר ולא יאפשר לבני זוג להיות שותפים לאורך זמן ברכוש מוחשי או וירטואלי, ולעיתים אם יתברר כי שיטת החיתוך הקר תגרום נזק – ידחה המועד לאיזון משאבים למועד הבשלת האופציות. כך החליט כב’ השופט פישר בפסק הדין המוזכר לעיל.

חלוקת אופציות ומניות בעת גירושין

סוגיית השיתוף במניות ובאופציות שמקבל או זכאי לקבל אחד מבני הזוג, לעת הגירושין, מעסיקה זוגות רבים אשר עומדים בפני גירושין, וגם את מי מבני הזוג אשר מתכנן גירושים מבלי שבן הזוג האחר עוד יודע על כך. ומדוע? זאת מאחר ואופציות ומניות מהוות לעיתים נכס חשוב מתוך נכסי התא המשפחתי, וסוגיית דרך חלוקתן לעת גירושין לא תמיד ברורה. בפס”ד של בית המשפט לענייני משפחה שניתן לפני לא מעט שנים סקר כב’ השופט י. גייפמן סוגיה מעניינית ועקרונית זו (תמ”ש 17652/03 פלונית נ´ אלמוני).

אופציות הן זכויות הניתנות ע”י החברה לעובד לרכוש מניות של החברה במועדים נתונים ובמחירים קבועים. עבור כל אופציה נקבעת תקופת הבשלה (vesting) המתחילה בעת ההקצאה ומסתיימת במועד בו היא ניתנת למימוש וזוהי ההבשלה- . אופציות שתאריך הבשלתן הגיע מוגדרות כ- vested options, בעוד שאופציות שמועד הבשלתן טרם הגיע מוגדרות כ- non vested options

לא ניתן להתייחס לכל סוגי האופציות באופן זהה. המטרה לשמה ניתנות אופציות לעובדים יכולה להשתנות ממקרה למקרה, או אפילו להשתנות במסגרת של אותה חברה. אופציות יכולות להוות תגמול על עבודה בעבר או בהווה או להוות תמריץ לעבודה בעתיד. לאור הגמישות והגיוון בתוכניות האופציות השונות בחברות נוהגים בתי המשפט לבחון כל מקרה ומקרה לגופו ולפי נסיבותיו.  אי אפשר להתייחס באותה גישה לאופציות שניתנו כתגמול על עבודת העבר ולאופציות אשר חלקן הגדול לפחות, יאפשרו פדיונן, לאחר תקופה נוספת בה העובד מחוייב להמשיך לעבוד. המקרה האחד אינו דומה לשני, וכפועל יוצא מכך – גם משתנה התשובה לשאלת השיתוף. כך למשל אם אדם מחוייב לעבוד עוד מספר שנים או פרק זמן מסויים בחברה שהקצתה לו את האופציות וזאת כתנאי למימושן –יהיה מי שיקבע, אם כי לא בהכרח ולא חד משמעית, כי בן הזוג האחר אינו יכול לדרוש שיתוף משאבים מלא.

הדברים הפוכים באשר לאופציות שהוקצו בגין תגמול לעבר. אלו תהיינה משותפות בכל מקרה וברות איזון, במועד הבשלתן.

האם העובד חייב להישאר במקום עבודתו כתנאי למימוש האופציות הינה שאלה שיכולה להיות רלוונטית לאיזון המשאבים בין בני זוג אך לא בהכרח

תנאי ההישארות בעבודה כשלעצמם אינם משנים את מהות האופציות, אם האופציות ניתנו כתמורה לעבודה בתקופת העבר. אם עבודת העבר נעשתה ע”י בן הזוג במהלך הנישואין –הרי שהמדובר בנכס בר איזון/ בר שיתוף בין בני זוג, אף אם העובד נדרש להישאר במקום עבודתו גם לאחר מועד הפרוד או מועד תום האיזון, כתנאי למימוש הזכויות. אם עבודת העבר נעשתה לפני הנישואין – המדובר בנכס שאינו משותף או בר איזון, אף אם העובד נדרש להישאר במקום עבודתו במהלך הנישואין כתנאי למימוש הזכויות.

הניסיון לטעון כי התניית הזמן לצורך מימוש האופציות הוא רכיב הקובע את מהות האופציות – אינו בהכרח נכון. יש לבחון את המטרה עבורה ניתנו האופציות בנפרד ממגבלת הזמן לצורך המימוש.  כך יתכן שמניות הוקצו אך המימוש שלהן הוא בעתיד לבוא, וגם במקרה כזה יהיה זכאי בן הזוג לאיזון משאבים מלא ולמחצית משווי האופציות, או לעת המימוש של האופציות או למועד יום הקרע, הכל תלוי בקביעת בית המשפט לפי נסיבות העניין, אך יש לשים לב כי יש הבדל בין איזון למועד הקרע בין בני הזוג לבין איזון למועד בו האופציות תהיינה נזילות, תעבור תקופת ההבשלה וניתן יהיה לממש אותן ולקבל כסף תמורתן.

כל עוד ניתנו האופציות כפיצוי עבור עבודת בן הזוג במהלך הנישואין, המשך הדרישה להעסקה הוא אך ורק תנאי, אך אין הוא משנה את הזכות החוזית שכבר קיימת ועומדת לרשות העובד, ומשכך הזכות הינה ברת שיתוף ונתונה לאיזון משאבים כולל בין בני זוג.

כלל הזמן time rule

אם תקופת העבודה שעבורה ניתנו האופציות חפפה את תקופת הנישואין המדובר בנכס בר שיתוף או בר איזון. אם קיימת חפיפה חלקית – תחשיב השיתוף או האיזון יתבצע לפי כלל הזמן “time rule”,  המשקלל את תקופת העבודה במהלך הנישואין ביחס לתקופת העבודה הכוללת שעבורה ניתנו האופציה, כמקובל בחלוקת נכס פנסיוני בין בני זוג.

דברים אלו נכונים לא רק באשר לאופציות אלא גם באשר לכל זכות בעלת שווי כלכלי. כך למשל איש קבע, אשר עבד במסגרת שירות קבע בצבא 20 שנה אך מתוכן היה נשוי רק עשר שנים – ישלם לאשתו רבע מן הפנסיה על פי המשכורת האחרונה, ולא מחצית ממנה.

היתרונות בהייטק

היתרונות בהייטק הינן לא רק משכורת גבוהה שיכולה להגיע לפי שניים שלושה וארבעה מן השכר הממוצע במשק ואף ליותר מכך, ולא רק התנאים המפנקים כגון, מענקים, מימון ארוחת צהריים, ארועי חברה ועוד ועוד. הלהיט של עולם ההייטק והממון העתידי של בן הזוג הוא חלוקת אופציות. אופציות הן האפשרות העתידית לקבלת מניות בחברה בשווי מסוים. קביעת מועד הענקת האופציות קריטית ליכולתם של בן או בת הזוג לקבל מהן חלק, וגם למס שיושת עליהן.

כאמור לעיל אמנם את האופציות עובד ההייטק מקבל, אבל במקרה של גירושין, יכול מאוד להיות שגם בן או בת הזוג יהיו זכאים לפיצוי בשל נכסי הקריירה.

שתי בעיות עיקריות שיש להביא בחשבון במקרה של גירושין מעובד הייטק

אופציות יכולות להיות גם סמויות או מותנות ובן הזוג האחר יכול שלא לדעת עליהן, גם אם יבקש חשיפת הסכם ההעסקה. צד שלא ידע על קיומן של אופציות יכול גם שלא לדרוש אותן ולוותר עליהן במשתמע בהסכם הגירושין, וכמובן שהכל תלוי בעורך הדין ובמידת מומחיותו והכל תלוי גם בניסוח תנאי הסכם הגירושין.

בעיה נוספת היא מועד המימוש שהוא בדרך כלל עתידי. זה מקשה על הערכת השווי של הנכסים הידועים לצד השני וגם על חישוב פיצוי הולם לבן או לבת הזוג במסגרת הגירושין. אין חפיפה בין מועד הקרע למועד המימוש בפועל, ולעיתים מועד הקרע עשוי להיקבע כמועד הקובע לאיזון המשאבים.  אם האופציה תמומש בסכום גבוה יותר בעתיד ובית המשפט קבע את מועד הקרע כמועד הקובע – הרי שבן הזוג הפסיד.

מנגד אם נקבע סכום כתגמול בגין האופציות ובסופו של דבר מסיבה כלשהי החברה הפסיקה את פעילותה- ובן הזוג לא קיבל מאומה עבור האופציות הרי שכל תשלום שביצע כלפי בן הזוג האחר – הוא מתן כספים ביתר, ושלא בצדק, בסופו של יום.

קשה מאד להעריך באיזה סכום צריך בן הזוג ההיי-טקיסט לפצות את בת זוגו בגין האופציות שברשותו מאחר והערך שלהן משתנה לפי מחיר המניה. הדרך השכיחה ביותר לחלוקת האופציות היא תשלום מחצית מהשווי שלהן במועד הקרע בין בני הזוג. אך כאמור תשלום כזה יכול להיות טוב לאחד ורע לשני, שכן אם שווי המניה ינסוק בעתיד – בן הזוג שקיבל את שווין למועד הקרע – הפסיד. מנגד – במידה והחברה לא עשתה אקזיט או הנפקה – לא בהכרח ניתן יהיה לממש את האופציות ואז בן הזוג ששילם – הוא זה שהפסיד.

שווין של אופציות אינו דבר קבוע. לכן, ערכן יכול לעלות או לרדת במקרה של דחיית התשלום למועד מאוחר יותר ממועד הפרידה או הגירושין.

במקרה שלאופציות יש שווי תיאורטי למועד הקרע אך הן אינן ניתנות למימוש, העובד יתקשה לגייס כסף לשלם לבן הזוג, בעוד שהוא עצמו עוד לא זכה לראות אגורה מההשקעה ואולי גם לא יראה לעולם, ולא מן הנמנע כי העובד יצטרך לוותר על חלקו בדירה המשותפת ככל שיש כזו ו/או לקחת הלוואה מהבנק כדי לשלם לבן או בת הזוג את חלקו באופציות. משמש יתכן מצב שבן הזוג ההיי-טקיסט יצטרך לשלם סכום גדול על האופציות שברשותו, למרות שבפועל ייתכן שלא יזכה לממש אותן במחיר דומה מכיוון שמחיר המניה עשוי לרדת.

מנגד אם תהיה הנפקה טובה – העובד שנותר עם האופציות ופדה אותן מבן או בת זוגו – יכול למצוא עצמו במצב כלכלי טוב יתר משמעותית.

החלום ושברו או החלום ומימושו

עובד או עובדת בתחום ההיי טק משתלבים בחברת סטארט-אפ וחולמים על היום בו היא תגיע אל האקזיט המיוחל, כך שהאופציות שבידיו יהפכו לסכומים משמעותיים. ברור אם כן ואין לאף אחד אשליה שאת האופציות מקצים עבור עבודה קלילה ובשעות מעטות.  ההיי-טקיסטים משקיעים את מיטב מרצם בעבודה, עובדים שעות ארוכות, לפעמים אל תוך הלילה ולפעמים בחו”ל. לאורך כל הדרך הם מקבלים תמיכה מבן או בת הזוג, שמצידם מאמינים ומדמיינים בדיוק כמו העובד/בן או בת הזוג את החיים הטובים של המשפחה ביום שאחרי האקזיט המיוחל.

מדוע בעצם זכאי בן הזוג למחצית מהאופציות? התשובה ברורה והיא נובעת כאמור לעיל מחוק יחסי ממון בין בני זוג או מעקרון השיתוף בין בני זוג שהינם ידועים בציבור

החלום על האקזיט היה משותף לשני בני הזוג, ובן הזוג מתקשה להשלים עם העובדה שבמועד האקזיט הוא/היא לא יקבל כלום במקרה שהאופציה מתממשת דווקא אחרי הגירושים. יש לציין כי על-פי החוק היבש, שווי הנכסים לחלוקה בין בני הזוג נבדק במועד הקרע, כלומר הפרידה של הצדדים, אולם במקרה של אופציות, ההכרעה הזאת תוביל לכך שאחד מבני הזוג עלול להיות מקופח ולא לקבל את ערכן של המניות הנכון – או לחילופין לקבל יותר ממה שמגיע לו, ואזי בן הזוג ששילם יוצא נפסד.

באופן שגרתי וזהו הנוהל המקובל, בית המשפט לענייני משפחה, ימנה מומחה אשר יערוך תחשיב על בסיס ‘ממד הזמן’ של תקופת השיתוף. בדרך-כלל כתוב בכתב האופציה שאם יש אקזיט או מכירה או כניסת משקיעים או פיטורים שלא מסיבות מוצדקת ולעתים גם פטירה של העובד, האופציות יהפכו לאופציות ברות-מימוש. על כן, מאוד חשוב לבצע את הבדיקה ולהבין על בסיס מה האופציה הובשלה כבר, ואם לא – אז מתי הצפי. אם כתב האופציה ניתן בזמן הנישואים, אז סביר שלגרוש/ה יהיה בסיס ליהנות ממנה. אם הדברים מתבררים בבית הדין הרבני אזי המחלוקת עשויה להיות מורכבת יותר הגם שגם בית הדין הרבני ממנה מומחים מטעמו – רואה חשבון או אקטואר – לברור הנושאים הכספיים בין בני הזוג.

יעוץ למתחתנים עתידיים

בהנחה שהתחתנת אחרי שהוענקו לך אופציות, רצוי לערוך הסכם ממון, במסגרתו צריך לכתוב שהאופציות על כל רכיביהן, לרבות מימושן בעתיד, יישארו שלך. בנוסף, כמובן שצריך לפתוח חשבון נפרד בו יופקדו הכספים. יש להבחין בין אופציות שכבר הוקצו לבין אופציות שעתידות להיות מוקצות לעובד לאחר תקופת הנישואין. אם עובד הייטק מתחתן עוד בטרם קיבל אופציות, והוא צופה פני עתיד, כדאי לו לעשות הסכם ממון שבו יצוין כי האופציות העתידיות יהיו רק שלו, וכי זה נכס מוחרג מן השיתוף, והכל ככל שיש הסכמה בין בני הזוג שכך יהיה, ויתכן שגם לא תהיה הסכמה כזו מצד בת הזוג.

הסכם ממון גובר על הוראות החוק

חשוב לדעת כי הסכם הממון גובר על עקרון  איזון משאבים שבחוק יחסי ממון ולכן אנשי הייטק ובני זוגם צריכים לדעת מהן הזכויות, למה הם מוכנים ועל מה הם מוותרים. הסכם ממון כזה שנכרת טרום נישואין או עם תחילת הנישואין או במהלך צריך להיות מאושר על ידי בית המשפט ו/או על ידי בית הדין הרבני.  רק אם הסכם הממון נכרת בטרם נישואין ניתן לאשרו אצל נוטריון אך בכל מקרה הנני ממליצה לאשר הסכם ממון שכזה בבית המשפט גם אם טרם נישאתם.

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן 

יצירת קשר: 03-6969916