מהי הרחבת חזית בהליך משפטי
הטענה להרחבת חזית עולה כאשר אחד הצדדים טוען כי המדובר בעילה חדשה אשר הועלתה לראשונה, שלא במסגרת כתבי הטענות. ככלל אין התובע או הנתבע יכול להעלות טענת עובדתית חדשה או לעתור לעילה שונה, מהעילות המפורטות בכתב התביעה ולהעלות טענות חדשות בין עובדתיות ובין משפטיות במסגרת הסיכומים.
האיסור ‘להרחיב חזית’ עיקרו בכך שבעל דין, תובע או נתבע, אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת, כפי שהוצבה בכתבי הטענות שהוגשו על ידי הצדדים, אלא אם כן הוא מבקש זאת מבית המשפט וזה נענה לבקשתו לתקן את כתבי הטענות, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא.
בע”א 6799/02 יולזרי נ’ בנק המזרחי המאוחד בע”מ, פ”ד נח(2) 154, נקבע כי הרציונל העיקרי העומד בבסיס האיסור להרחיב חזית הוא “מניעת עיוות דין, והדברים מקבלים משנה תוקף שעה ששינוי החזית הוא מצד התובע”.
מבחינת הנתבע, משקפים כתבי הטענות של התובע את עילות התביעה נגדו, ועל בסיסם הוא בונה את קו ההגנה שלו. אם יאפשר בית-המשפט לתובע לשנות את גרסתו במהלך הדיונים, הרי שיכולתו של הנתבע להתגונן- עלולה להיפגע והדברים נכונים שבעתיים כאשר המדובר בשלב הסיכומים
כך נקבע בע”א 2281/06 שמואל אבן זוהר נ’ מדינת ישראל וכן בע”א 1653/08 ליפץ נ’ בנק לאומי לישראל בע”מ: הגיונו של הכלל בדבר שינוי החזית נתחם בשאלת הפלוגתאות שהעלו הצדדים בתחילת הדיון, ובצורך לשמור על אינטרס הצד שכנגד, שהכין את מסלול הטיעון שלו, בהתאם לטענות שהעלה יריבו במשפט.
עוד עולה החשש ממצב בו בהיעדר הכלל בדבר איסור בדבר שינוי חזית, יתגוננו צדדים מפני טענה שכלל לא הועלתה כנגדם, וכך עלול שיוענק לתובע יתרון בלתי הוגן, ועל כן, אין מקום לדון בטענה החדשה שהועלתה בסיכומים.
שינוי חזית אסור יכול וייווצר רק במקום בו החזית כבר גובשה בין הצדדים. גיבוש וקיבוע החזית מתרחש ברגיל עם החלפת כתבי הטענות באופן סופי, משמע לאחר עריכת כל התיקונים לכתבי בית הדין ועם סיום ההליכים המקדמיים.
אומר על כך כב’ הנשיא גורן בספרו, סוגיות בסדר דין אזרחי (סיגא, מהדורה שמינית, תשס”ה-2005) 91: “משקבעו שני הצדדים את רשימת הפלוגתאות העומדות לדיון, גודרת רשימה זו את הסוגיות שבהן ידון בית המשפט, ואין להרחיב את הדיון לשאלות משולבות של עובדה ומשפט שלא נכללו באותה רשימה.”
ובהמשך ( גורן, 263): “כידוע, הפלוגתאות מתגבשות כתוצאה מחילופיהם של כתבי הטענות בין הצדדים”.
מועד הניסיון להרחבת חזית הוא בעל משמעות מרובה
יש משמעות למועד בו נעשה ניסיון להרחבת חזית וככל שהמועד יקדם מבחינת ההליך המשפטי וככל שהצד השני יכול להיערך לכך הרי שבית המשפט יאפשר לתקן את כתבי הטענות.
האפשרות לשינוי והרחבת חזית אפשרי יותר והגיוני יותר שיקרה בשלב הדיונים המקדמיים קודם שלב ההוכחות. כך ככל שמדובר בטענה חדשה הרי יש די זמן לצד האחר להיערך לקראתה.
דוקטרינת האיסור להרחבת חזית נועדה, כדי שלא ימצא צד בהליך, בלא שהיה ער לטענת הצד האחר, והוא מוצא עצמו מתמודד עם טענה חדשה מבלי שעלה בידו להיערך לכך כראוי.
מדיניות ניהול התובענה ב”קלפים גלויים” המעוגנת אף בתורת תום הלב, מסיטה את המשקל מהיכולת הטקטית של מי מהצדדים להפתיע את הצד האחר אל בירור עניני, תוכני, מהותי של הסכסוך וטענות הצדדים (בש”א 16621-06 בפני כב’ השופט מגן אלטוביה).
הכלל הוא, כפי שציין בית משפט העליון מפי כב’ השופטת חיות בע”א 6799/02 יולזרי נ’ בנק המזרחי: …”שבעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו במפורש או מכללא”.
על כן טענות שחורגות ממסגרת עילת התביעה, ואינן כרוכות ביסודן בתשתית המשפטית והעובדתית שנפרשה שם, דינן להידחות על הסף.
בבית המשפט לענייני משפחה מתקיימת גמישות יתירה בסדרי הדין אך לא בהכרח יאפשר בית המשפט לטעון טענות משפטיות שזכרן עלה בשלב מאוחר יותר
כאמור בפסיקה “האיסור ‘להרחיב חזית’ עיקרו בכך שבעל דין אינו רשאי לחרוג מכתבי הטענות. ברע”א 9123/05 אדמוב פרוייקטים בע”מ נ’ סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע”מ נקבע כי יש לבחון את הדברים מבחינה מהותית.
יפים לעניין הדברים הבאים: ‘…הפרוצידורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות…’ (ע”א 189/66 ששון נ’ “קדמה” בע”מ, פ”ד כ(3) 477, 479 (1966)).”
יש הבדל בין הרחבת חזית בטענות עובדתיות לבין הרחבת חזית בטענות משפטיות
מסגרת הבחינה המהותית נקבע כי יש ליתן תשומת לב מיוחדת ל“הרחבת חזית“, שעניינה טענות עובדתיות חדשות, בשונה מטענות משפטיות.
בע”א 9803/01 תחנת שירות ר”ג בע”מ נ’ סונול ישראל בע”מ, פ”ד נח(3) 105 :
“הכלל של שינוי חזית מופנה בעיקר כלפי טענות עובדתיות, אך גם כלפי טענות משפטיות שיש בהן שינוי מהותי של חזית הטיעון. אולם, כאשר מדובר בטענה משפטית הנמצאת בגדרה של מסגרת עילת התביעה, והנובעת מהנתונים העובדתיים והמשפטיים הפרושים בפני בית המשפט והצד שכנגד – אין לנעול את הדלת בפניה (ע”א 271/75 שושן נ’ שושן, פד”י ל(1), 473, 476; ע”א 776/86 עודה נ’ מנהל מס ערך מוסף, פד”י מד (4) 652, 658)…”
בתמ”ש 24621-12-09 מ.ב. ואח’ נ’ פ.נ. ואח’ עלתה טענה להרחבת חזית בהליך שעניינו התנגדות לצוואה.
במסגרת הליך זה עלתה טענה לפיה הטיעונים המשפטיים והעובדתיים שעלו במהלך הדיונים התייחסות לסוגיית הכשירות של המנוח המצווה, אשר בנוגע לצוואה שהותיר הוגשה התנגדות לצוואה, אך לא עלתה הסוגייה של השפעה בלתי הוגנת ולכן יש להתעלם מטיעון זה שעלה בסיכומים.
בית המשפט דחה את הטענה בדבר הרחבת חזית ואפשר את הסיכומים בכל הסוגיות שהועלו. בית המשפט קבע כי בנסיבות דנן ולאור הפסיקה בסוגיה של הרחבת ושינוי חזית –אין מקום להורות על מחיקת חלקים נרחבים מהסיכומים העוסקים בטענה להשפעה בלתי הוגנת ומתן פסק דין על סמך החלקים הנותרים שעניינם כשירות המנוח.המדובר בטיעון משפטי הנובע מתוך כתבי הטענות שנפרשו בפני בית המשפט ובעיקר מדיוני ההוכחות הרבים שנשמעו ואשר ניתן לדון ולהכריע בו לגופו של עניין אף אם הדבר לא נטען בצורה פורמאלית ומפורשת במסגרת כתבי הטענות.
לפיכך, לא ניתן לטעון כי הכרעה בשאלה על יסוד העדויות והראיות שנשמעו תביא לעיוות דין ו/או שהיא אינה אפשרית שכן לא נשמעו ולא הובאו ראיות אשר יאפשרו הכרעה בשאלה זו.
יתר על כן עסקינן בהכרעה בשאלה משפטית: תחולתה של הדוקטרינה בדבר השפעה בלתי הוגנת והיקף תחולתה על הסוגיה של שינוי הוראת מוטבים.
בית המשפט אינו מייחס חשיבות יתירה לטענה לפיה התובעים העלו בסיכומיהם טענות משפטיות רבות ומגוונות שלא בא זכרן בכתב התביעה, וקובע כי גם אם הועלו גם טענות עובדתיות חדשות ואולם זהו מספר טענות מצומצם יחסית ובכל מקרה טענות אלה זכו לליבון ולדיון עובדתי במסגרת ההוכחות שנשמעו.
על כן דוחה את בית המשפט את הטענה בדבר הרחבת חזית ומאפשר כי הסיכומים יתייחסו לא רק לשאלת כשירות המנוח לערוך צוואה אלא גם בסוגייה של ההשפעה הבלתי הוגנת אשר גרמה ליצירת הצוואה כפי שהיא.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב
יצירת קשר: 03-6969916
