הפחתת מזונות לאחר גיל 15

גיל 15 – האם מהווה הוא מפנה לצורך חיוב במזונות?

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

את נושא השוויון יש לבחון בהביאנו בחשבון גם המעמד הבלתי שווה בעבודה ובהשתכרות של האישה לעומת הגבר?

בדרך כלל, בית המשפט לענייני משפחה, כאשר הוא פוסק מזונות ילדים לטווח ארוך – מביא הוא בחשבון את הצרכים המשתנים בין גיל לגיל.  אין הוצאה בגין ינקות – הכרוכה במימון טיטולים, מטפלת או מעון יום יקר – דומה להוצאות בגיל 15 ואילך – גיל בו אמנם אין צורך בתשלום עבור טיפול בילד אך לילד הוצאות בגין חוגים, שיעורים פרטיים, והוצאות ביגוד ובילוי מוגברים, שהרי זהו גיל ההתבגרות….

בית המשפט עושה שקלול של הצרכים בכל הגילאים ופוסק סכום אחד, אשר אמור לאזן בין הצרכים בגיל מסויים לבין הצרכים בגיל אחר.  רק במקרים מועטים יחסית, פוסק בית המשפט מזונות ילדים מדורגים המשתנים מגיל לגיל.  אמנם, ישנם פסקי דין הקובעים דירוג והתייחסות לצרכים השונים, אך אלו מיעוט ביחס לפסקי הדין הקובעים סכום אחד (בצירוף מחצית הוצאות חינוך ורפואה), שישולם החל מהגיל בו נפסקים המזונות ועד לגיל 18 או סיום הלימודים התיכוניים, לפי המאוחר.

מדוע בכלל עולה השאלה הנוגעת לגיל 15 שנים דווקא בהקשר של מזונות ילדים?

בדיני משפחה, אין שוויון בין גברים לנשים. המזונות ההכרחיים חלים על האב בצורה אבסולוטית, ואפילו האם היא אישה אמידה, אין אפשרות להשית את המזונות הבסיסיים עליה.

שוויון בין האב לאם למעשה חל רק מרגע שילדים מגיעים לגיל 15 שנה. או אז מדובר אך ורק בחיוב מדיני הצדקה, שיושת על האם והאב בחלקים שווים ביניהם בפרופורציה להשתכרותם ולהכנסתם הפנויה.

האם ישנם מקרים בהם יש נפקות לגיל 15 שנה?

עקרונית, התשובה לכך היא חיובית. כך למשל בעמ”ש 3603-04-10 מצא לנכון בית המשפט שלערעורים להפחית מזונות ילדים החל מגיל 15, זאת מאחר והאב הגיע לכדי פשיטת רגל, ועל כן יש מקום להתחשב בגילאי הילדים ובלשון בית המשפט:

“……….כאשר מצבו של המערער מבחינה כלכלית הורע מאד ואף הגיע בשלב מסויים לפשיטת רגל יש מקום להתחשב בכך שהילדים הגיעו לגיל 15 ושחובתו לזון אותם היא מדין צדקה. יש אף להתחשב בכך שהמשיבה הייתה אז בגיל העבודה ואך עליה היה להשתתף במזונות ילדיה מדין צדקה. החובה לזון את הילדים חלה על שני ההורים מדין צדקה ביחס ישיר להכנסותיהם……………..

יש לציין כי בחובה מדין צדקה שווים האם והאב וחיובה של האם במזונות ילדיה תלוי ביכולתה לתת צדקה. החלוקה בין ההורים תהא חלוקה שוויונית להבדיל מחלוקה שווה………חלוקה יחסית בין ההורים על פי הכנסתו הפנויה של כל אחד מהם”.

מהי התייחסות בית המשפט לקביעת מזונות ילדים בפשיטת רגל?

ברור מאליו שאב המגיע לפשיטת רגל יכול לפרנס את ילדיו – במקרה הטוב – בצמצום, ובמינימום ואף פחות מכך.

כך קבע בית המשפט באלו המילים בע”א רפופורט נ. רפופורט: …”פשיטת רגל של המערער מהווה נימוק להפחתת המזונות שכן המערער איבד את רישיונו לעסוק במקצוע עריכת הדין הלכה היא כי מי “שזכאי למזונות מפושט רגל חייב להסתפק ברמת חיים צנועה”.

ראינו אם כן ששילוב של מצב כלכלי גרוע בצירוף הגיע הילד או הילדים לגיל 15 שנה יכול להביא להפחתת המזונות ולמסקנה של בית המשפט כי זהו המקרה הנכון לגרוע מרמת החיים של הילדים ו/או להטיל על האם להשלים את הנדרש לילדים לפי יכולתה.

האם יש משמעות לעיתוי של הדיון במזונות קטינים?

ככל הנראה, התשובה לכך הינה חיובית. בפועל ככל שגילאי הילדים קרובים יותר לגיל 15 בסמוך לדיון – תהיה לכך השפעה על קביעת המזונות, השפעה חיובית בנוגע לאב אשר ישלם מזונות נמוכים יותר. יחד עם זאת אם הילדים פעוטים בית המשפט יקבע סכום אחיד למזונות ילדים ולא יתייחס לכל הפחתה בגיל 15.

כאמור, האב מחויב בדמי מזונות ילדים בגילאים 15-18 מדין צדקה. אם הדיון המשפטי במזונות הילדים לא יערך בסמוך לגיל 15 או לאחריו, יאלץ האב לשלם את אותם המזונות ששילם עד גיל 15 גם עד גיל  18 ו/או סיום התיכון. הסיבה לכך נאמרה בפסיקה לא אחת – והיא ששינוי בגיל הילדים אינו משמש עילה עצמאית להפחתת מזונות ילדים.

לעומת זאת, אם הדיון ייערך בסמוך לגיל 15 ולאחריו גדולים הסיכויים שהמזונות שיושתו על האב יהיו נמוכים יותר בפועל.

רוצים להתייעץ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!

צריכים עורך דין לענייני משפחה/גירושין?

לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

מלאו את הפרטים שלכם | נחזור אליכם בהקדם

עוד בנושא

החלטה חריגה של בית המשפט המחוזי הביאה לפסילת חוות דעתו של מומחה בתחום הנפשי והחלפתו במומחה חילופי, נוכח עבודה רשלנית משהו. בהחלטה הנוגעת לפסילת מומחה התנהל מאבק עז בין ההורים אודות קטין פעוט, כאשר האם עתרה להגבלת המפגשים ועתרה להערכה פסיכיאטרית, ואילו האב טען שאין לכך כל הצדקה עניינית, וכי העבר שאליו מתייחסת האם, שייך […]

שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות השתהות בהגשת תביעה אינה, כשלעצמה, שיהוי כמובנה המשפטי.   שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות נוצר מקום שיש בהשתהות בפנייה לבית-המשפט משום שימוש לא נאות בזכות התביעה הנתונה לתובע ופגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע.  במקרים בהם שימוש המגיע כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי  יביע על כך בית המשפט ביקורת. ישנם מקרים […]

ברוב המקרים הבעל הוא זה שהינו המפרנס העיקרי וזה שמביא את מירב האמצעים לכלכלת המשפחה, ועדיין הדברים נכונים בשנת 2023 במאה הנוכחית. אמנם אין ספק שיש נשים יזמיות ומרשימות ביכולות שלהן אך אחוזן הוא נמוך, וכאמור הגבר הוא זה שאחראי על אספקת אמצעי הקיום למשפחה, ובין היתר ישנם גברים המנהלים חברות, בין גדולות ובין קטנות. […]

דילוג לתוכן