עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב נדונה בפני כב’ השופט פוגלמן בבע”מ 9048/15 פלונית נ’ פלוני [פורסם בנבו, 12/01/16], ועניינה השאלה איזו ערכאה מוסמכת לדון בביטול של הסכם גירושין. תוצאת פסק הדין אינה מפתיעה ואינה מחדשת מאומה – במידה ובית הדין הרבני אישר הסכם גירושין הרי שתביעה לביטול הסכם גירושין – תוגש לפתחו. במידה והסכם הגירושין אושר בבית המשפט לענייני משפחה – הרי שהדיון בשאלה האם יש עילות לביטול הסכם הגירושין, אם לאו, ייערך בבית המשפט לענייני משפחה.
בין הצדדים נכרת הסכם גירושין שאושר בבית הדין הרבני
עסקינן במקרה זה בבני זוג לשעבר שנישאו בשנת 1993 ונולדו להם שלושה ילדים. במהלך שנת 2004 נוצר קרע בין הצדדים והם חתמו על הסכם גירושין, הסכם שאושר ושקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו בחודש יוני שנת 2004.
במסגרת הסכם הגירושין, הוסכם כי האישה תעביר לבעל את זכויותיה בדירת מגוריהם שבבעלותם המשותפת. כחודש לאחר מכן, התגרשו הצדדים אך המשיכו להתגורר יחד בדירה מבלי שזכויות האישה בה הועברו למשיב.
כ-8 שנים לאחר מכן, בשנת 2012, הגיש הבעל שתי תביעות נגד האישה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו: תביעה לאכיפת הסכם הגירושין; ותביעה לסילוק ידה של האישה מהדירה. מנגד, הגישה האישה, גם כן לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו, שלוש תביעות נגד הבעל: תביעה לביטול הסכם הגירושין; תביעה רכושית; ותביעה למזונות אישה וילדים.
הבעל הגיש בקשה לדחיית התביעה לביטול הסכם הגירושין על הסף. בית המשפט לענייני משפחה (כב’ השופטת א’ ז’יטניצקי רקובר) הורה ביום 19.5.2014 כי הן התביעה לביטול הסכם הגירושין שהגישה האישה; הן התביעות לאכיפתו ולסילוק ידה של האישה מהדירה תועברנה לבית הדין הרבני האזורי שאישר את הסכם הגירושין.
נקבע כי האישה העלתה טענות של פגמים בכריתת הסכם הגירושין כעילה לביטולו, ומשכך לבית הדין הרבני האזורי הסמכות לדון בטענות אלו נוכח עיקרון “הסמכות הנמשכת“. בצד זאת, הדיון בתביעתה הרכושית של האישה ובתביעתה למזונות נותר בבית המשפט לענייני משפחה.
האישה ערערה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי
הערעור על ההחלטה שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נדון ונקבע כי במקרה זה אין מקום לסטות מהכלל שלפיו הערכאה שאישרה את ההסכם היא שתדון בשינויו, לרבות בביטולו. עוד נקבע כי משהאישה עצמה הגישה תביעה לביטול הסכם הגירושין לבית הדין הרבני – עניין שאליו נידרש להלן – וטענה שם לגופו של עניין ברור כי הבינה את נושא הסמכות העניינית.
בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון – נדחתה
האישה טוענת כי הותרת הדיון בבית הדין הרבני פוגעת ביכולתה לנהל את מכלול ההליכים בין הצדדים. זאת, משבית המשפט לענייני משפחה מנוע לטענתה מלקיים דיון בתביעתה הרכושית ובתביעתה למזונות עד להכרעת בית הדין הרבני בשאלת תוקפו של ההסכם. לטענתה הכרעה זו נדחית נוכח אי נכונותו של בית הדין לקיים דיון לגופן של טענות האישה בדבר פגמים בכריתת הסכם הגירושין ובדבר עילות נוספות לביטולו.
עוד נטען כי שגו הערכאות הקודמות שהורו על העברת התביעות לבית הדין הרבני שתפקידו באישור הסכם הגירושין היה טכני בלבד והתרחש לפני כעשור; וכי מהמקרה עולה שאלה עקרונית בדבר הערכאה המוסמכת לדון בטענות בעניין ביטול הסכם גירושין ויחסי ממון. האישה מוסיפה כי פסק הדין של בית הדין הרבני ניתן מבלי שהתקיים למעשה דיון בתביעה לביטול ההסכם; וכי היא אולצה לעזוב את דירת מגוריה ומגורי ילדיה תוך שנגרם לה עיוות דין.
בית המשפט העליון מפי כב’ השופט פוגלמן דחה את הבקשה וקבע כי טענות האישה נוגעות ליישומו של עיקרון הסמכות הנמשכת בנסיבות העניין; הן ערעוריות באופיין; ואינן מעוררות שאלה משפטית רחבה. החלטת בית המשפט לענייני משפחה נומקה על ידו במפורט ואושרה על ידי בית המשפט המחוזי. משכך לא נמצאה עילה ליתן רשות לערער.
