העלמת כספים בגירושין: מדריך מעשי ומשפטי להתמודדות נכונה

מהי העלמת כספים ולמה היא מתרחשת?

הברחת נכסים בגירושין – תופעה מוכרת עם השלכות כבדות

במהלך הליך גירושין, עולה לא פעם הסוגיה של העלמת או הברחת כספים, כאשר אחד הצדדים מנסה להסתיר חלק מנכסיו כדי למנוע את חלוקתם. הסיבות לכך מגוונות: ניסיון לשמור על הון אישי גבוה יותר, חשש מתשלומי מזונות משמעותיים, רצון להימנע מתשלום כתובה או אפילו נקמנות כלפי בן הזוג.

בתי המשפט רואים בחומרה ניסיונות להבריח נכסים. הדין בישראל מתייחס אליהם כאל חוסר תום לב, ובמקרים מסוימים אף נוקט באמצעים משפטיים נגד הצד המעלים. ישנן השלכות כבדות למי שנתפס מבצע הברחת נכסים, ובתי המשפט עשויים להפעיל כלים משפטיים לשם סיכול ניסיונות אלו, כולל סנקציות כספיות, פסיקת איזון רכוש בלתי שוויוני, ביטול עסקאות שנעשו למטרות הברחה ואף אישור חקירות פיננסיות נרחבות.

המסגרת המשפטית – חובת הגילוי הפיננסי והאיסור על הברחת רכוש

המסגרת המשפטית לחלוקת רכוש בגירושין בישראל מבוססת על שני עקרונות עיקריים:

חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973 – חל על זוגות שנישאו לאחר 1.1.1974, וקובע כי עם פקיעת הנישואין, יש לבצע איזון משאבים בין בני הזוג, כך שהנכסים וההון שנצברו במהלך הנישואין יחולקו שווה בשווה, אלא אם נערך הסכם ממון הקובע אחרת.

חזקת השיתוף – חלה על זוגות שנישאו לפני 1974 ועל ידועים בציבור, וקובעת כי כל הרכוש שנצבר במהלך חיי הנישואין הוא משותף, אלא אם הוכח אחרת.

במסגרת הליך הגירושין, בני הזוג מחויבים למסור גילוי מלא של נכסיהם. חובת הגילוי נובעת הן מחוק יחסי ממון, הן מדיני החוזים והן מתקנות סדר הדין האזרחי. כל אחד מהצדדים מחויב להצהיר על הכנסותיו, חסכונותיו, השקעותיו והתחייבויותיו, לרבות הצגת מסמכים בנקאיים, דו”חות מס ונכסים אחרים.

השלכות של הפרת חובת הגילוי:

ביטול עסקאות שנעשו לצורך הברחה – אם יוכח כי בן זוג העביר נכסים לצד שלישי במטרה להימנע מאיזון משאבים, ניתן לבטל את העסקה ולהשיב את הנכס לחלוקה.

איזון משאבים בלתי שוויוני – בית המשפט עשוי לקבוע כי בשל חוסר תום לב, בן הזוג השני יקבל חלק גדול יותר מהרכוש המוצהר.

קנסות וסנקציות כספיות – במקרים חמורים, בית המשפט עשוי להטיל סנקציות על בן הזוג המעלים.

השלכות פליליות – במקרים מסוימים, הברחת נכסים עלולה להוות עבירה פלילית של מרמה והונאה, בפרט אם מדובר בהתחמקות מתשלומי מזונות.

פסיקה לדוגמה: בית המשפט העליון הדגיש כי חובת הגילוי הפיננסי היא חלק מרכזי מהליך איזון המשאבים, וכי ניסיון להסתיר רכוש עלול להוביל לתוצאה הפוכה ולחייב את המעלים להעביר חלק גדול יותר מהרכוש לצד השני.

כיצד בני זוג מנסים להבריח נכסים ומהם הסימנים לכך?

הברחת נכסים מתבצעת במגוון שיטות, אך לרוב היא כוללת אחד או יותר מהדפוסים הבאים:

העברת כספים לצד שלישי

שיטה מוכרת מאוד (כנראה הכי מוכרת) היא להעביר סכומים גדולים להורים, אחים או אפילו חברים קרובים, תחת אמתלה של הלוואה או מתנה, מתוך מטרה לקבל את הכסף בחזרה לאחר שההליך המשפטי יסתיים.

לפעמים זה נעשה בגלוי ולפעמים דרך מנגנונים מחושבים יותר, כמו פתיחת חשבונות בנק על שם בן משפחה ורישום העברות כהלוואות לגיטימיות. במקרים כאלה, השאלה העיקרית שבית המשפט ישאל היא האם הכספים הללו באמת נועדו לשימוש אמיתי של אותו צד שלישי, או שמא מדובר במנגנון להסתרת רכוש.

פתיחת חשבונות בנק סודיים

יש בני זוג שמקימים חשבונות בנק על שמם או על שם מקורב במדינות זרות, במיוחד במקומות המאפשרים שמירה על סודיות בנקאית. אחרים פותחים חשבון חדש באותו בנק בו מתנהל חשבון משותף, אך רושמים אותו רק על שמם.

המטרה כאן היא ליצור מאגר כספי נפרד, שאינו נכלל ברשימות הכספים הרשמיות. חשבון כזה עלול להתגלות במקרה דרך תנועות כספיות בחשבון המשותף או בעזרת חוקר פרטי, אך לפעמים הדבר מתגלה רק בדיעבד, כשהסכומים כבר אינם ברי השבה.

משיכת מזומנים חריגה

כאשר בן זוג מתחיל למשוך מזומנים בסכומים חריגים, זה יכול להיות סימן ברור להברחת רכוש. לפעמים הוא מצדיק את זה בטענה שהוא זקוק לכסף להוצאות שוטפות או לעסק, אך בפועל הכסף מועבר לכספת פרטית או לצד שלישי. מזומן הוא הנכס הקשה ביותר לאיתור לאחר שנמשך מהמערכת הבנקאית, ולכן מי שמתכנן להבריח כספים יודע שזה אחד האמצעים האפקטיביים ביותר. 

יצירת חובות פיקטיביים

יש לא מעט מקרים שבהם אנשים מגיעים לבית המשפט עם טענות על חובות ענקיים שאינם משאירים להם רכוש לחלק עם הצד השני.

במקרים מסוימים מדובר באמת בחובות אמיתיים, אך לא פעם אלה חובות “על הנייר” – הלוואות לכאורה שניתנו להם על ידי קרובי משפחה או חברים, אך בפועל לא היה להן שום קיום ממשי. בתי המשפט כבר מכירים את השיטה ובודקים בקפדנות מתי נוצר החוב, האם באמת היה צורך בו, ואם יש ראיות ממשיות לתשלומים שנעשו בפועל.

הקטנת הכנסות באופן מלאכותי

בני זוג עצמאים יכולים לשלוט טוב יותר על רישומי ההכנסות שלהם, מה שמאפשר להם להקטין באופן מלאכותי את ההכנסות המדווחות.

חלקם מבקשים מלקוחות לדחות תשלומים עד לאחר סיום הליך הגירושין, אחרים רושמים חלק מההכנסות על שם שותפים או קרובי משפחה, ויש גם כאלה שמדווחים על הפסדים לא קיימים. ניתן כמובן להיעזר ברו”ח כדי לנתח את הדוחות הכספיים ולהשוות אותם לשנים קודמות, כדי לבדוק אם הירידה בהכנסות אמיתית או מפוברקת.

העברת בעלות על נכסים

רישום נכסים על שם קרובי משפחה או העברתם ללא תמורה זמן קצר לפני הפרידה הוא צעד מוכר שנועד להעלים רכוש. בן זוג עשוי להעביר דירה, רכב או מניות לחבר קרוב או לאחיו, כדי שהם “יחזיקו” בנכס עד שהגירושין יסתיימו.

שופטים נוטים לבחון לעומק עסקאות כאלה, במיוחד אם הן נעשו סמוך לתחילת ההליכים. אם יש הוכחות לכך שהעברה בוצעה למטרות הברחה, ניתן להורות על ביטולה ולהחזיר את הנכס למסת הרכוש לחלוקה.

רכישת נכסים יקרי ערך ורישומם על שם אחר

אחת השיטות המתוחכמות יותר להברחת כספים היא קניית נכסים יקרים שקשה לעקוב אחריהם, כמו תכשיטים, יצירות אמנות או מטבעות קריפטוגרפיים, ורישומם על שם צד שלישי. בניגוד לנכסים כמו דירה או רכב, שאותם קל לאתר ברישומי טאבו או משרד הרישוי, פריטים אלה אינם תמיד מדווחים ואין עליהם רישום מסודר. לעיתים, בן הזוג פשוט שומר אותם בכספת פרטית ומוציא אותם מהמשוואה הכלכלית לחלוטין. 

**בתי המשפט בוחנים את ההתנהלות הכלכלית של בני הזוג על פני תקופה ארוכה, ולכן גם הברחות שבוצעו חודשים או שנים לפני פתיחת הליך הגירושין עשויות להיחשף ולהתבטל.

השיטות המשפטיות והמעשיות לחשיפת העלמות כספים

החוק מעניק לבן הזוג הנפגע כלים משפטיים לחשוף רכוש מוסתר, ובתי המשפט מכירים בזכותו של כל צד להבטיח חלוקה הוגנת של הנכסים.

גילוי מסמכים ודרישה להצהרת הון

השלב הראשון בחקירת העלמת כספים הוא דרישת גילוי מסמכים. כל אחד מהצדדים רשאי להגיש לבית המשפט או לבית הדין הרבני בקשה לחייב את הצד השני להמציא:

דפי חשבון בנק (כולל חשבונות בישראל ובחו”ל)

דו”חות מס (שומות מס הכנסה, הצהרות הון)

רשימות נכסים והשקעות (מניות, קרנות פנסיה, פוליסות ביטוח)

תדפיסי אשראי וכרטיסי חיוב

הסכמים עם צדדים שלישיים (חוזי הלוואות, העברות כספים)

*המסגרת המשפטית המחייבת גילוי מסמכים:

• תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018 – מחייבת כל צד לגלות מסמכים רלוונטיים השייכים לו.
• בפסיקה תקדימית קבע כי בית המשפט רשאי להסיק מסקנות נגד צד המסתיר מידע כלכלי ולפסוק איזון רכושי לרעתו.

מינוי חוקר פרטי

כאשר יש חשש שהצד השני מעלים נכסים באופן מתוחכם, ניתן לשכור חוקר פרטי המתמחה באיתור רכוש. חוקרים פרטיים עושים שימוש במגוון שיטות חוקיות:

בדיקת רישומי בעלות במאגרי מידע רשמיים – לשכות רישום מקרקעין, רשם החברות, רשם המשכונות.

מעקב אחר התנהלות כלכלית חשודה – הוצאת כספים במזומן, העברות חריגות, שימוש באנשים קרובים להחזקת נכסים.

איתור נכסים בחו”ל – כולל רישום חשבונות בנק בחו”ל ונכסים רשומים במדינות בעלות חקיקה מקלה (Offshore).

צווי גילוי ועיקול

בני זוג החוששים כי הצד השני עומד להעלים כספים יכולים לפנות לבית המשפט ולבקש צו עיקול על נכסים וחשבונות בנק כדי למנוע הברחתם. הצו יכול לחול על:

חשבונות בנק

זכויות סוציאליות (פנסיה, קרנות השתלמות, ביטוחים)

נדל”ן ורכוש יקר ערך

נכסים פיננסיים אחרים (מטבעות קריפטוגרפיים, ניירות ערך, מניות)

*סעיף 11 לחוק יחסי ממון מאפשר לבית המשפט להטיל עיקולים במקרים של חשש להברחת רכוש.

חקירת צד ג’ ואיתור רכוש באמצעות גורמים חיצוניים

כאשר קיים חשד שנכסים מוחזקים בידי גורם שלישי (כגון הורים, חברים או שותפים עסקיים), ניתן להגיש בקשה לחקירת צד ג’ ולחייב גופים חיצוניים למסור מידע. גורמים שניתן לפנות אליהם:

בנקים וחברות אשראי – לחשיפת חשבונות וכרטיסי אשראי נוספים.

מעסיקים – לאיתור משכורות בלתי מדווחות, בונוסים ותנאים סוציאליים.

רשם החברות ורשם המשכונות – לחשיפת עסקים נסתרים, נכסים רשומים והתחייבויות פיקטיביות.

שימוש בבדיקות פורנזיות פיננסיות

בשנים האחרונות נעשה שימוש גובר ברואי חשבון פורנזיים, המנתחים דוחות כספיים כדי לחשוף העלמות רכוש. כלים מתקדמים כוללים:

זיהוי עסקאות סיבוביות – העברות חוזרות ונשנות בין חשבונות בנק שונים.

איתור עסקאות נדל”ן סמויות – בדיקת רישום מקרקעין מול דיווחים פיננסיים.

ניתוח תזרים מזומנים – בדיקת פערים בין הצהרות הצדדים להוצאות בפועל.

שירותים אלו נפוצים במיוחד כאשר מדובר בבני זוג בעלי עסקים או נכסים מסועפים.

איתור מטבעות קריפטוגרפיים ורכוש דיגיטלי

אחד האמצעים הנפוצים כיום להברחת רכוש הוא השקעה במטבעות קריפטוגרפיים (כגון ביטקוין, את’ריום ועוד). מטבעות אלו קשה יותר לאתר מאחר והם אינם מופיעים במערכת הבנקאית המסורתית.

כדי לחשוף נכסים כאלה, ניתן:

לבצע חקירה פיננסית מורחבת – ניתוח עסקאות בנקאיות החושפות קניית קריפטו.

לדרוש צו גילוי מסמכים מפלטפורמות מסחר דיגיטליות.

לבחון שימוש בארנקים דיגיטליים חיצוניים (Ledger, Trezor).

פסק דין לדוגמה:  בית המשפט חייב בן זוג לחשוף ארנקי קריפטו לאחר שהוכח כי השקיע סכומים משמעותיים שלא דווחו במסגרת איזון המשאבים.

שימוש בחוקרים פיננסיים בינלאומיים

כאשר יש חשד להחזקת נכסים בחו”ל, ניתן להשתמש בשירותים של חוקרים פיננסיים בינלאומיים, המתמחים באיתור חשבונות בנקים, נכסים עסקיים ונדל”ן במדינות זרות.

כלים משפטיים לאיתור נכסים בחו”ל:

הגשת בקשות סיוע משפטי בינלאומי (על בסיס אמנות בינלאומיות).

איתור חברות Offshore הרשומות במקלטי מס.

חילופי מידע פיננסי במסגרת אמנות בינלאומיות (CRS, FATCA).

טבלת השוואה בין שיטות איתור נכסים:

כיצד לפעול כאשר מתגלה הברחת כספים בגירושין?

כאשר בן זוג מגלה שנעשו ניסיונות להברחת נכסים, עליו לפעול במהירות כדי למנוע אובדן כספים ולשמור על זכויותיו במסגרת חלוקת הרכוש. ההתמודדות עם הברחת נכסים כוללת צעדים משפטיים מיידיים, בקשות לצווים שונים, שימוש במומחים פיננסיים והפעלת סנקציות כנגד הצד המעלים.

השלב הראשון הוא פנייה דחופה לעורך דין מומחה לדיני משפחה, שיבחן את המקרה וימליץ על הצעדים המשפטיים הנדרשים. ככל שהכספים כבר הועלמו, ייתכן שיידרש תהליך מורכב של איתור והשבה, ולעיתים אף נקיטה בהליכים אזרחיים ופליליים כנגד בן הזוג.

במקרים בהם נדרש סעד דחוף למניעת הברחת רכוש נוספת, ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני ולבקש צו מניעה זמני, אשר ימנע מבן הזוג לבצע פעולות נוספות של הברחה או הסתרה של נכסים. צו זה יכול להקפיא חשבונות בנק, למנוע העברת נכסים ולהטיל מגבלות על פעולות כלכליות נוספות.

ניתן גם לבקש צו עיקול על נכסים מסוימים, כולל חשבונות בנק, קרנות פנסיה, מניות ונכסי נדל”ן. בתי המשפט נוטים להיעתר לבקשות אלו כאשר מוצגת תשתית ראייתית מספקת לחשש מהברחת רכוש. עם זאת, יש לזכור כי צווי עיקול מחייבים הצגת הוכחות, ולכן חשוב להצטייד במסמכים המעידים על העלמת הכספים או הכוונה לעשות כן.

בני זוג שהכספים נעלמו מחשבונם יכולים גם לדרוש חקירה פיננסית רשמית באמצעות רואה חשבון פורנזי או מומחה כלכלי אחר. במקרים מסוימים, ניתן להגיש בקשה לחקירת צד ג’, למשל נגד שותפים עסקיים, בנקים או בני משפחה של בן הזוג, כדי לאתר כספים שהועברו אליהם במרמה.

העלמת נכסים עשויה להוות לא רק עבירה אזרחית אלא גם עבירה פלילית, במיוחד כאשר מדובר בהסתרת נכסים במסגרת הליך משפטי. סעיף 220 לפקודת מס הכנסה קובע עונשים על הצהרות כוזבות בנוגע להכנסות ורכוש, והעלמת כספים עשויה להיחשב כהונאה, זיוף או מרמה לפי חוק העונשין. במקרים חמורים, ניתן להגיש תלונה לרשויות החוק, מה שעשוי להוביל להליכים פליליים נגד בן הזוג המעלים.

ישנם מקרים בהם בית המשפט יגזור על הצד שהעלים נכסים סנקציות חמורות, לרבות חיובו לשלם לצד השני סכומים גבוהים מעבר לחלקו ברכוש. כך למשל, בפסק דין שניתן זה מכבר, נקבע כי בן זוג שהסתיר נכסים במהלך הליך הגירושין יחויב לשאת בתשלומים מוגדלים בשל חוסר תום הלב שבו נהג. בית המשפט העליון הדגיש כי הברחת רכוש עשויה להשפיע לרעה על חלוקת הרכוש ולשמש עילה לחלוקה בלתי שוויונית לטובת הצד הנפגע.

צעדים נוספים שניתן לנקוט כוללים הגשת תביעה אזרחית להשבת כספים, במיוחד כאשר ניתן להוכיח שהם הועברו במרמה או הופקדו אצל צדדים שלישיים במטרה למנוע את איזונם בגירושין. בית המשפט עשוי להורות על החזרת הכספים ולפסוק פיצויים בגין הנזק שנגרם לצד הנפגע.

במקרים בהם בן הזוג המעלים מתנהל בחוסר תום לב קיצוני, ניתן לבקש מבית המשפט להפעיל סעיף 8 לחוק יחסי ממון, אשר מאפשר חלוקה בלתי שוויונית של הרכוש במקרה של נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. כך, בן הזוג הנפגע עשוי לקבל חלק גדול יותר מהנכסים על חשבון הצד שהסתיר רכוש, כדי להשיב לו את המגיע לו ולמנוע יתרון בלתי הוגן לצד שהעלים.

בתי המשפט אינם מקלים ראש בהברחת כספים, במיוחד כאשר היא פוגעת בזכויות הצד השני. במקרים חמורים, ניתן אף לשלול מאותו בן זוג הטבות כלכליות שונות, כגון מניעת חלוקה של זכויות סוציאליות או מניעת קבלת כספים המגיעים לו מתוקף הסכם ממון. פסקי דין רבים מלמדים כי העלמת רכוש אינה משתלמת בטווח הארוך, שכן בתי המשפט פועלים בנחישות כדי להשיב לצד הנפגע את חלקו, ולעיתים אף מעבר לכך, כעונש על חוסר תום הלב של הצד המעלים.

שלבי הפעולה

שלב 1: איסוף מידע וראיות

לפני נקיטת צעדים משפטיים, יש לאסוף מידע שיכול להעיד על הברחת נכסים. ראיות מוצקות יגדילו את הסיכוי להוכיח את קיומה של ההברחה ולנקוט בפעולות אפקטיביות להחזרת הכספים.

סקירת דוחות בנק – לבדוק האם קיימות העברות חריגות, משיכות במזומן או פתיחת חשבונות חדשים.

בדיקת הצהרות מס – יש לבדוק האם בן הזוג דיווח על הכנסותיו במלואן, או שמא דווחו הפסדים פיקטיביים להקטנת הרכוש המדווח.

איתור העברות כספים לקרובים – לעיתים כספים מועברים לחשבונות של בני משפחה, חברים או שותפים עסקיים, מתוך כוונה להשיבם בעתיד.

מעקב אחר עסקאות חריגות – מכירת נכסים במחירים הנמוכים משמעותית ממחיר השוק יכולה להוות אינדיקציה להברחת רכוש.

שימוש במומחים פיננסיים – ניתן להיעזר ברואי חשבון, כלכלנים או חוקרים פרטיים המתמחים באיתור נכסים והברחת כספים.

שלב 2: פנייה מיידית לערכאות משפטיות

כאשר ישנן ראיות לכך שבן הזוג הבריח כספים או נמצא בתהליך של הברחה, ניתן לפנות לבית המשפט או לבית הדין הרבני ולבקש סעד דחוף.

בקשה לצו מניעה זמני

צו זה אוסר על בן הזוג לבצע פעולות נוספות ברכוש, כולל העברות כספים, מכירת נכסים או נטילת הלוואות משמעותיות. הצו ניתן כאשר יש חשש סביר שהמשך הפעולות יגרום נזק בלתי הפיך.

צו עיקול על חשבונות בנק ונכסים

אם קיים יסוד סביר להניח כי בן הזוג הבריח כספים, ניתן להגיש בקשה לצו עיקול על חשבונות בנק, מקרקעין ונכסים נוספים. צו זה ימנע הברחות נוספות ויבטיח כי הכספים יישארו זמינים לחלוקה הוגנת בהליך הגירושין.

צו גילוי מסמכים

בית המשפט רשאי להורות על גילוי מסמכים פיננסיים, כולל דוחות בנק, הצהרות מס ודוחות כספיים של עסקים שבבעלות בן הזוג. צו זה מאפשר לחשוף נכסים מוסתרים ולמנוע המשך הסתרתם.

חקירת בן הזוג בבית המשפט

במקרים חמורים, ניתן לזמן את בן הזוג לחקירה בבית המשפט, שבה יידרש לספק הסברים על תנועות כספיות חשודות. אם יתברר כי מסר הצהרות כוזבות, הדבר עלול להוביל לפסיקת סנקציות חמורות נגדו.

שלב 3: תביעת השבת הכספים והשלכות אפשריות

לאחר שהוכחה הברחת הכספים (כזו שכבר לא ניתן למנוע), ניתן להגיש תביעה להשבתם או להחלת עקרון “אשם המבריח”, אשר מאפשר לבית המשפט לקבוע חלוקה בלתי שוויונית של הרכוש לטובת בן הזוג שנפגע.

השבת כספים שהוברחו – אם ניתן להוכיח שכספים הוברחו באופן בלתי חוקי, בית המשפט עשוי להורות על החזרתם לחלוקה שוויונית.

חלוקה לא שוויונית של הרכוש – כאשר מוכח כי אחד הצדדים פעל להברחת רכוש, בית המשפט רשאי לקבוע חלוקה מוטה לטובת הצד הנפגע (ע”א 2626/90 ראש חודש נ’ ראש חודש).

סנקציות משפטיות – הברחת כספים עלולה להיחשב כהפרת חובת תום הלב ולגרור חיוב בהוצאות משפט גבוהות ואף פיצוי כספי לצד הנפגע.

שלב 4: שימוש בחקירה כלכלית ובחוות דעת מומחים

במקרים מורכבים, מומלץ להיעזר במומחים פיננסיים וחוקרים פרטיים. אלו יכולים לספק דוחות מפורטים על תנועות כספיות, איתור נכסים בחו”ל ושימוש בחברות קש. דוחות מומחים משמשים כראיה משמעותית בהליך המשפטי.

שלב 5: פנייה לרשויות ולגורמים רגולטוריים

במקרים חמורים במיוחד, בהם קיימת עבירה פלילית כגון העלמת מס או הצהרה כוזבת לרשויות, ניתן לפנות לרשויות המס ולרשות לאיסור הלבנת הון, ולעיתים אף למשטרה, אשר עשויות לפתוח בחקירה פלילית נגד בן הזוג המבריח.

מניעת הברחת כספים לפני ובמהלך הליך הגירושין

כאשר מתעורר חשד כי בן הזוג עלול להבריח כספים, חשוב לנקוט בצעדים מקדימים שיגנו על הזכויות הכלכליות עוד לפני פתיחת הליך הגירושין. ככל שההיערכות מוקדמת יותר, כך גדל הסיכוי למנוע הברחות ולשמור על איזון המשאבים העתידי.

איתותי אזהרה מקדימים

עוד לפני שהליך הגירושין יוצא לדרך, יש לשים לב להתנהגויות פיננסיות חריגות מצד בן הזוג, כגון:

-משיכות מזומנים לא מוסברות או תכופות

-שינויי שליטה בחשבונות בנק או העברת כספים לחשבונות על שם קרובי משפחה

-מכירת נכסים במחירים נמוכים ממחיר השוק

-פתיחת חשבונות בנק נפרדים או העברת נכסים לחברות פרטיות

אסטרטגיות למניעת הברחה מוקדמת

גילוי ערנות ומעקב פיננסי שוטף

לפני פתיחת הליך הגירושין, מומלץ לאסוף מסמכים פיננסיים רלוונטיים, כולל דפי בנק, דוחות מס, חוזי השקעות ורישומי בעלות על נכסים. תיעוד זה ישמש כהוכחה במידה ובן הזוג ינסה להעלים כספים בהמשך.

הקפאת שינויים בנכסים משותפים

בני זוג החושדים כי הצד השני מתכנן הברחת נכסים יכולים לבקש מהבנק להגדיר את החשבון המשותף ככזה הדורש חתימה כפולה לכל פעולה מהותית, ובכך למנוע העברות חד-צדדיות של כספים.

פנייה מוקדמת לעורך דין ורו”ח

ייעוץ משפטי בשלב מוקדם יאפשר קבלת המלצות ממוקדות, לרבות הפעלת חוקרים פרטיים או רואי חשבון משפטיים לצורך איתור נכסים חשודים.

בדיקת עסקאות חריגות בחברות פרטיות

כאשר אחד מבני הזוג הוא בעל שליטה בעסק פרטי, יש לעקוב אחר שינויים במאזנים הפיננסיים של החברה, לרבות הקטנת שווי נכסים, דיבידנדים פיקטיביים או העברות כספים בלתי מוסברות.

בחינת שימוש בכרטיסי אשראי והלוואות

בן זוג המנסה להבריח כספים עשוי לצבור חובות או לבצע רכישות אישיות משמעותיות לפני הגירושין, מתוך כוונה להעמיס חובות על חשבון משותף.

מקרה לדוגמא ממציאות החיים

רפי ניהל מינימרקט שכונתי גדול ביחד עם שני שותפים נוספים. המינימרקט היה רשום כחברה בערבון מוגבל וכל אחד מן השותפים קיבל משכורת של 5,000 ש”ח לחודש.

מרבית הרווחים לא דווחו. חלק ניכר מהמכירות בוצע ללא רישום והרווחים העודפים חולקו בין השותפים. בפועל, כל אחד מהשותפים השתכר לפחות 12,000 ש”ח בממוצע וכן מומנו מן המינימרקט כל הוצאות המזון והניקיון של הבית.

הבעיות החלו כאשר חיי הנישואין של רפי ואשתו, תקוה, עלו על שרטון. חברה של תקוה ראתה את רפי באחד הערבים מסתודד עם בחורה בפאב בפאתי תל אביב וסיפרה לתקוה. תקוה הגיעה למחרת למינימרקט ועשתה לרפי סקנדל בנוכחות השותפים והלקוחות. באותו הערב נעלמו 40,000$ שהוסתרו מתחת למזרון בביתם של בני הזוג.

תקוה הגישה תביעת מזונות וטענה כי השתכרותו של רפי היא לפחות פי שלושה מתלוש השכר, וכי רמת חייהם הגיעה לכ- 15,000 ש”ח בחודש לכל הפחות ועל כן תבעה 11,000 ש”ח עבורה ועבור הילד.

תקוה טענה כי הפסיקה לעבוד לפני שבע שנים כאשר המינימרקט החל לשגשג וכי רפי היה מביא לבית את הכספים שקיבל ב”שחור” וכי הם הסתירו מתחת למזרון 40,000$ מרווחים אלו. תקווה טענה כי הפסקת עבודתה היתה על רקע שגשוג המינימרקט וכי בלא עידודו של רפי לא היתה עוזבת את מקום עבודתה ויוצאת ממעגל העבודה.

רפי טען בכתב הגנתו כי לא היו דברים מעולם וכי אין לו רווחים מלבד אלו המוצהרים, ושיש להם ביטוי בתלוש המשכורת שלו. רפי הכחיש כי חסכו 40,000$ או כל סכום אחר. הוא גם הכחיש רמת חיים גבוהה וטען כי חיו ברמה נמוכה ומתחת לממוצע.

רפי שכר עורך דין מומחה בדיני משפחה אשר יעץ לו כבר בתחילת ההליך להיזהר מפני חוקרים פרטיים ובלשים, מפני אנשים שידובבו אותו, ומכל תעוד של כסף “שחור. רפי החל לרשום בקופה כל שקל ושקל, ונמנע מלשוחח אודות המקרה באמצעות הטלפון או עם אנשים אחרים.

תקווה לעומתו נעזרה בעורך דין שלא התמחה בדיני משפחה ואשר לא יעץ לה “לבנות את התיק”, כלומר להיעזר בשירותי חוקר פרטי קודם להגשת התביעות ובכך חשפה תקווה את עצמה, קודם לאיסוף חומר כנגד רפי. לו היתה נערכת עבודה מודיעינית טרם הגשת התביעות ומסירתן לרפי – יתכן שניתן היה להוכיח כספים לא כשרים שנאספו על ידו ועבודה לא תקינה במינימרקט.

תקוה לא הצליחה להוכיח כי בני הזוג ובנם חיו ברמת חיים גבוהה, שכן את כל הכספים שרפי השתכר הם חסכו בדולרים שנעלמו, או בזבזו ללא קבלות. רפי היה מתוחכם יותר וחשב צעד אחד קדימה. לא היו כל ראיות לרווחים הלא מדווחים.

גם מהצגת דו”חות המע”מ החודשיים, ממאזן הבוחן שהגיש רואה החשבון של החברה לשנה הנוכחית, מדו”ח מס הכנסה שהוגש בשנה הקודמת, וממסמכים אחרים – לא עלה כי ההכנסות גבוהות יותר.

בסופו של דבר, נפסקו לתקוה מזונות בסך של 2,000 ש”ח ולבן בסך של 1,000 ש”ח. בית המשפט קבע במפורש כי טענותיה של תקוה על הכנסות בסך של 15,000 ש”ח לחודש לא הוכחו, וכן כי לא עלה בידה להוכיח כי בני הזוג חסכו כספים או חיו ברמת חיים מעל הממוצע.

רפי מלגלג בכל הזדמנות על תקוה ואומר לה: “סדרתי גם אותך וגם את מס הכנסה”. תקווה מצטערת על כך ששיתפה פעולה עם רפי וסייעה לו להעלים הכנסות. לו כל ההכנסות היו מדווחות בהתאם לחוק מצבה היה אחר.

לסיכום

העלמת כספים בגירושין היא תופעה נפוצה המשפיעה באופן משמעותי על איזון המשאבים בין בני הזוג. כפי שראינו, ישנם מניעים שונים להברחת רכוש, החל מחשש לאובדן כלכלי ועד רצון לנקמה, והדרכים לביצוען כוללות העברות סמויות, פתיחת חשבונות נפרדים, שימוש בחברות פרטיות ועוד.

בעוד שהחוק הישראלי, באמצעות חוק יחסי ממון, חזקת השיתוף ודיני החוזים, מספק כלים להתמודד עם הברחת נכסים, האחריות העיקרית למניעת הפגיעה מוטלת על הצד הנפגע.

גילוי ערנות ומעקב פיננסי מוקדם, ייעוץ משפטי מדויק ושימוש באמצעים משפטיים כגון צווי מניעה וחקירות פיננסיות – יכולים למנוע הפסדים משמעותיים ולשמר את זכויות בן הזוג השני. בתי המשפט נוטים להחמיר עם מי שפועל בחוסר תום לב, וכפי שראינו בפסיקה, הם יכולים לבטל הברחות נכסים ולהטיל סנקציות חמורות.

מי שעומד בפני הליך גירושין חייב לפעול בזהירות, לתעד כל שינוי כלכלי חריג ולנקוט בפעולות מניעה עוד לפני שמתחילה המחלוקת המשפטית. התנהלות נכונה תבטיח חלוקה הוגנת של הרכוש ותמנע ניצול של פערי מידע וכוח בין בני הזוג.