הסכם ממון – גם לעניין חובות

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

פעמים רבות נערך ונחתם הסכם ממון בין בני זוג העומדים להינשא או כאלה העומדים בפני גירושין, על מנת להגן על רכוש שיש לאחד מן הצדדים ולוודא כי הוא לא יעבור לבעלות בן הזוג האחר.  הסכם ממון כזה נערך כאשר אחד מבני הזוג מגיע ממשפחה מבוססת עם רכוש וכספים או כאשר הוא צבר במהלך שנות עבודתו סכומים לא מבוטלים, כאשר עסקינן בבני זוג או באחד מהם שאינם נישאים צעירים ושניהם או אחד מהם לפחות הספיק לצבור ניסיון מקצועי ולחסוך כספים.

במקרים אחרים, נחתם הסכם ממון על מנת לחמוק מחובות ולהשאיר יותר רכוש בתוך המשפחה. כך למשל במקרה שבו בעל שניהל עסקים הסתבך בחובות, נוטה הוא לעיתים לערוך עם אשתו הסכם ממון, לעיתים הסכם ממון פיקטיבי ולמראית עין לפיו הרכוש כולו עובר לבעלותה והוא מוותר על מלוא חלקו ברכוש המשותף שמיועד בדרך כלל להיות שייך לשני הצדדים גם יחד.

בעלי רכוש חפצים להסדיר את חלוקתו בעת הצורך, בדרך כלל לעת גירושין על מנת למנוע או להעניק זכויות לבן הזוג. אבל, גם בני זוג נטולי רכוש, הצופים צבירת רכוש עתידי (פיתוח קריירה, הון אנושי וכיוצ”ב), זקוקים להסכם ממון, ואילו בעלי חובות גם הם זקוקים להסכם ממון, אם אכן ברצונם למנוע את שיתוף בן / בת הזוג בחובות כאשר המטרה היא להותיר את הרכוש בשליטת המשפחה ולא להשתמש בו לסגירת חובות.

בלא קיומו של הסכם ממון – בני הזוג הינם שותפים בזכויות ובחובות, והנושים עלולים להיפרע מכל אחד מבני הזוג. הסכם ממון המנוסח ועשוי היטב, בידי עורך דין מקצועי ומיומן בתחום דיני המשפחה עשוי להביא לכם את התוצאה המקווה.

הסכם ממון פיקטיבי או הסכם ממון למראית עין

לעתים, חותמים בני זוג על הסכם ממון, בניסיון למנוע השתלטות נושים על נכסיהם במידה וצברו חובות שקשה לשלמם בלא לממש נכסים. כך, עורכים בני הזוג לעיתים הסכם יחסי ממון למראית עין, במסגרתו מעביר בן הזוג החייב בחובות כלפי נושים, לבן הזוג האחר את כלל הרכוש או את רובו.

כדי שההסכם ייראה אמין, כשר ותקף גם כלפי הנושים, ההסכם מאושר בפני בית המשפט לענייני משפחה או בפני בית הדין הרבני אשר נותן לו תוקף של פסק דין.

למרבה הצער, לפעמים המציאות מפתיעה והליך כזה מגשים את עצמו ובסופו של דבר בני הזוג מוצאים עצמם מסוכסכים באמת ועומדים בפני גירושין.  מקרה כזה יקשה על הצד המוותר לטעון כי ההסכם היה למראית עין ויקשה עליו לבטלו.

הסכם ממון פיקטיבי עלול להיות מוכרז כ”חוזה למראית עין“, אשר דינו להתבטל. החוק קובע, כי חוזה שנכרת למראית עין בלבד – בטל, ואולם אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמך בתום לב על קיום החוזה.

בדרך כלל, כאשר בני זוג מחליטים לערוך הסכם פיקטיבי, מערכת היחסים הזוגית שלהם תקינה, וההסכם נועד להציל את הרכוש מנושים. ואולם, כאשר קורה והמערכת הזוגית באמת מגיעה לסיומה, נוצרת בעיה בין בני הזוג עצמם. אחד מבני הזוג טוען, כי השני ויתר על חלקו ברכוש, ויש לאכוף את ההסכם ביניהם. ואילו בן הזוג השני טוען כי מדובר בהסכם פיקטיבי, כאשר לאמיתו של דבר לא התכוון לוותר על חלקו לטובת האחר ועשה זאת אך ורק כדי לחמוק מהנושים ולא לוותר על הרכוש המשפחתי.

במקרים רבים, קבעו בתי המשפט, כי משניתן להסכם הממון תוקף של פסק דין – מושתק הצד שויתר על חלקו ברכוש מלהעלות כל טענה כנגד אמיתות ההסכם ונכונותו, אין לאפשר לבעל ליהנות מפרי חטאו ויש לדחות את הטענה לפיקטיביות ההסכם. קיים השתק לדידו של בית המשפט של הצד המוותר הטוען כי עסקינן בהסכם למראית עין או הסכם פיקטיבי שיש לבטלו ו/או אין לבצע אכיפה של ההסכם.

נושה הפונה לבית המשפט ומבקש להכריז על בטלות הסכם הממון, צריך להוכיח ולשכנע, כי ההסכם נועד להברחת נכסים והינו למראית עין בלבד. לכך נדרש נטל הוכחה מוגבר.

בית המשפט יבדוק, בין השאר – האם בוצעה העברה אמיתית, מהו העיתוי לעריכת ההסכם ביחס לעיתוי צמיחת החובות והיוודעם, האם הסכם הממון הוא חד צדדי לטובת בן זוג אחד בלבד, כאשר השני נותר עם החובות בלבד, האם התקיים סכסוך מוקדם בין בני הזוג, האם הצדדים מוסיפים לנהל חיים משותפים או שמא התגרשו, מה הייתה כוונתם האמיתית של בני הזוג, האם יש בנמצא נסיבות חשודות, המעידות על מרמה (חדלות פירעון של אחד מבני הזוג, ניהול עסקאות באופן בלתי מקובל, אי העברת חזקה פיסית ברכוש) ועוד.

יש הבדל גדול בין מקרה בו מעביר הבעל את נכסיו לאישה במטרה לפצותה על העוול שגרמו לה מעשיו, ובין מקרה בו נועדה ההעברה להקנות לאישה עדיפות על פני נושים אחרים, המתדפקים על דלתו, תוך ביצוע העדפה פסולה. במסגרת הליך פשיטת רגל יכול נאמן ורשאי הוא לנסות לבטל הסכמים מסוג זה המעדיפים העדפה ברורה את אחד הצדדים ונותנים לו יתרון כלכלי בהעדיף ההסכם בצורה גורפת צד אחד (בדרך כלל את הצד נטול החובות וההתחייבויות).

במקרים רבים, ביטלו בתי המשפט הסכמים שנקבע כי כל תכליתם הייתה להבריח רכוש מנושים.  זאת אם ההליך יפתח על ידי הנושה, אך לא אם ההליך יוגש על ידי אחד מבני הזוג אשר ויתר על הרכוש.

לא פעם ולא פעמיים קרה כי בני זוג שהיו בעלים בחלקים שווים של דירת מגורים או של נכסים אחרים, כאשר לבעל היה חוב כספי לבנק בסכום של מאות אלפי שקלים. בני הזוג כרתו הסכם, בו נקבע שזכויות הבעל בדירה יעברו לרעייתו.

בני הזוג התגרשו והבנק טען, כי מדובר בהסכם פיקטיבי ומהווה ניסיון להבריח רכוש לנוכח חובו של הבעל לבנק. ואילו האישה טענה, כי ההסכם הוא אמיתי ויש לכבדו ולקבוע, כי היא בעלת מלוא הזכויות בבית.

במקרים מסוג זה, קיימת פסיקה לטובת בני הזוג ופסיקת אחרת הינה לטובת הבנק וכל מקרה הוא  לגופו.