מהו הסדר קינון
הסדר קינון הוא מצב – שיש וניתן להגיע אליו אך ורק בהסכמה – בו הילדים נותרים להתגורר בבית המקורי (בין בבעלות ובין בשכירות) שהיה למשפחה ערב הפירוד בין ההורים או הגירושים, ואין הם עוברים בין ההורים במסגרת חלוקת זמנים והסדרי מפגש, ולמעשה לא מתקיימים הסדרי שהות קלאסיים.
מי שעובר מבית לבית אלו הם ההורים, אשר מתגוררים הן בבית עם הילדים – בימי חלוקת ימי השהות והסדרי המפגש – ומתגוררים מחוץ לבית בדירה משלהם (שכורה או בבעלות) בימים בהם ההורה האחר שוהה עם הילדים ומטפל בהם ובצרכיהם, ובקיצור אחראי עליהם. ההורים אחראיים בלעדית על הילדים במשך חלק מהשבוע ובחלק אחר הם חיים בדירה אחרת בגפם, ובכל מקרה ללא הילדים.
ואולם הסדר כזה ייתכן אך ורק בהסכמה ואין בית משפט יכול לכפות על זוג מתגרשים או זוג שנפרד הסדר זה, בו הם עצמם מטלטלים מבית לבית. כך יוצא שבמקום שהילדים עוברים מבית לבית כל יום או כל מספר ימים בין מקום מגורי ההורים – ההורים הם אלה שעוברים מבית לבית ובפועל חיים בשני בתים, במקום שהילדים יחיו בשני בתים.
יצויין כי הסדר זה מצריך סוג של אמידות כלכלית שכן בפועל התא המשפחתי שנפרד מחזיק שלוש דירות/בתים, הן מבחינת שכר הדירה והן מבחינת האחזקה.
יתכן מצב בו ההורים ישהו באותה דירה כאשר הם לא שוהים עם הילדים, אבל הסכמה כזו לגור באותו בית עם האקס, גם אם הוא לא נמצא, הינה מרחיקת לכת. הדבר מצריך לא רק השלמה עם העובדה שהתגרשתם אלא גם רצון והסכמה להמשיך ולנהל נכס משותף ולחלוק בו.
על כן הסדר זה מצריך סוג של אמון, שכן ההורים שנפרדו חולקים ביניהם דירה, בה שניהם עושים שימוש כאשר הם שוהים עם הילדים. גם הנסטינג הקלאסי בו לכל הורה יש דירה משלו והוא משתמש בה בבלעדיות מצריך אמון, לא כל שכן סיטואציה בה ההורים חולקים את אותה דירה (כאשר אין הם עם הילדים), מצב שמוזיל עלויות, אך מצריך יכולות אחרות מבחינת מערכת היחסים בין אקסים שלהם ילדים.
היתרונות לילדים ברורים. הם ישנים באותה מיטה ונמצאים באותו בית כל הזמן ולא מחלקים זמנם בין שני בתים וחוסכים זמן הסעות מבית לבית ונותרים להתגורר בסביבתם המוכרת, שמן הסתם קרובה לבית הספר ולחברים.
דווקא מי שעושה הקרבה הם ההורים שישנים בכל לילה או שניים במקום אחר, וגם משקיעים יותר כספים בסידור זה. יתר על כן הם אינם מוכרים את הדירה שבבעלותם כי בעצם הילדים מתגוררים שם 24/7 ועל כן אין כספים העומדים לרשותם אלא אם כן יש להם ממקורות אחרים חיצוניים.
הייטיב לתאר זאת כב’ השופט זגורי בפסק דין שניתן לאחרונה: “על פי רוב, נהוג לראות בהסדר קינון הסדר יקר יותר עבור המשפחה וזאת מהטעם הפשוט שבניגוד להסדר השכיח של חלוקת זמני שהות של ילדים בשני בתי ההורים, במקרה של קינון, יש צורך להחזיק למעשה 3 משקי בית או יחידות דיור: דירת המשפחה בה גרים הילדים/ות, דירה להורה א’ (אב/אם) ודירה להורה ב’ (אב/אם). אם לוקחים בחשבון את הוצאות הליכי הפירוד ו/או מקרים שבהם למי מההורים מערכת יחסים חדשה לאחר הפירוד, הרי שאותה “עוגת הכנסות” שהייתה למשפחה ערב הסכסוך מצטמצמת באופן משמעותי וכפועל יוצא נמצא, כי הסדר הקינון אינו אפשרי מבחינה כלכלית ברבים מהמקרים, אפילו ייחשב הדבר להסדר המיטיב עם הילדים. מסיבה זו, הסדר קינון נחשב (בארה”ב לפחות) להסדר חלוקת אחריות הורית שמתאים מבחינה כלכלית לבני מעמד בינוני עד גבוה”.
איך משפיע הסדר הקינון על חלוקת המזונות בין ההורים ועל גובה החיוב במזונות
במישור רמת החיים: העובדה שההורים הסכימו על הסדר קינון מצריכה הותרת רמת החיים כפי שהייתה שכן אי אפשר ליצור מצב בו לא יופעלו מתקני הבית כדי לחסוך בחשמל, או להזניח גינה כדי לחסוך במים. כך גם רמת הצריכה של כלכלה ומזון לא אמורה להשתנות לטובה או לרעה.
במישור קביעת ההורה המרכז: בהסדר קינון קביעת ההורה המרכז חייבת להיעשות בסמיכות לעריכת ההסדר במיוחד בהתייחס להוצאות החזקת המדור והוצאות תלויות שהות כגון הכלכלה והמזון.
במישור השפעת הסדר קינון הורי על הוצאות ההורים: בעקבות הסדר קינון הורי, על כל הורה למצוא לעצמו דיור חלופי בזמנים שאינם זמני שהות בבית הצדדים. מצבו הכלכלי של הורה שגר בדירת הוריו/בן זוג אחר מושפע פחות ממצבו הכלכלי של הורה שנדרש לשכור דירה ויש להתייחס לכך בחישוב ההכנסות הפנויות של כל הורה בהתאמה.
במישור השוויון במימוש האחריות ההורית הכלכלית: בניגוד למקרים “רגילים” של תנועת הילדים בין שני בתי ההורים הילדים מצויים באותו בית. עם זאת, יש לקחת בחשבון את הצורך בהשוואת יכולות הצדדים לבלות עם הילדים בזמני שהות ולממן עבורם צרכים שאינם תלויי שהות ברמה דומה לעבר (למשל הוצאות בילוי ופנאי, ביגוד והנעלה). גם בהקשר זה חשוב לבחון מי ההורה המרכז.
פרמטרים לסיוע בקביעת ההורה המרכז לצרכי ההחלטה הזמנית במזונות זמניים
יש לבחור בהורה שביצע את רכישות הצרכים והמצרכים תלויי שהות ושאינם תלויי שהות קודם פסיקת המזונות הזמניים ואף קודם המשבר, כנקודת התחלה ובסיס לקביעת ההורה המרכז, שיעשה זאת כעת בעקבות פסיקת המזונות הזמניים. יש לשקול חיוב במזונות של מי שהיה הורה מרכז קודם הסדר הקינון, מקום שהוכח שאינו ממשיך לעשות כן מבחירה במהלך הסכסוך.
בעד ונגד ההסדר של קינון
הסדר הקינון, ה”נסטינג”, מקורו בעולם הציפורים, ומשמעותו שהגוזלים נשארים בקן וההורים הולכים ושבים. ההורים באים להתגורר איתם חצי שבוע לסירוגין.
גירושין עם ילדים הוא הליך קשה עבורם, שיכול להיות כרוך במעבר דירה, בית ספר, שינוי המסגרת החברתית וכיוצ”ב. ילדים עשויים להיפגע ממצב כזה, שלא לדבר על מקרים קשים של ניכור הורי.
בהסדר של קינון אין כל שינוי או גריעה ממצבם הפיסי של הילדים במשבצת המגורים ורק ההורה המטפל מתחלף ויש להניח שההליך יעבור ביתר קלות.
עד מתי יחול הסדר כזה של נסטינג
הסדר נסטינג לא חייב להימשך לעד וגם לא עד מעבר של קטינים לבגירים, גם הסדר של מספר שנים מאפשר לילדים להסתדר עם המצב ולהסתגל לגירושין.
שיטת הנסטינג עושה זאת בצורה הדרגתית יותר. ככל שאדם אמיד יותר כך הוא יכול להאריך את תקופת הנסטינג.
היתרון הגדול ביותר של הסדר הקינון הוא שמירה על השגרה של הילדים וצמצום ככל שניתן של המשבר והשבר בעת גירושי הוריהם.
הילדים ממשיכים להתגורר כל הזמן בביתם הקבוע, בתוך סביבתם המוכרת ולנים מדי לילה באותה מיטה, כל זאת מבלי לעבור את הטלטלות ותחושת חוסר היציבות הכרוכות במעבר בין הבתים הנפרדים של הוריהם.
חסרונות הנסטינג
ההורים נאלצים למעשה להמשיך ולחלוק זה עם זה את המגורים במסגרת הדירה המשותפת, וזאת גם אם הם אינם שוהים בה בו זמנית, אלא חולקים ביניהם את זמני השהות עם הילדים, הדבר אינו פשוט.
המדובר בפתרון שמתאים רק להורים שמסוגלים לשמור על מערכת יחסים תקינה וקשר יותר מאשר טוב ולחלוק ביניהם את האחריות על תחזוקה, סדר וניקיון ומימון העלויות.
האם הפתרון של נסטינג הוא ריאלי אם בני הזוג לשעבר כועסים ומאשימים האחד את השני וטרם התגברו על הגירושין?
במציאות של ימינו, בה זוגות רבים מתגרשים על רקע של מערכת יחסים עכורה במיוחד, עתירת כאב, תסכול וכעס, סביר להניח שאותם זוגות יעדיפו לצמצם ככל הניתן את הקשר עם בני הזוג מהם התגרשו, מאשר להמשיך ולשמור עמם על קשר רצוף, ולחלוק עמם את אותו הבית, על כל הכרוך בכך.
בנוסף, על ההורים לשכור לעצמם דירת מגורים נוספת, בה הם יתגוררו בזמן שהם אינם שוהים עם הילדים בדירה במשותפת. בין אם שכירת דירה משותפת לשניהם באופן לפיו שניהם חולקים אותה לחילופין, ובין אם שכירת שתי דירות נפרדות לכל אחד מהם, כל אחד על פי יכולתו הכלכלית ורצונותיו.
זמניות היא שם המשחק
הבחירה בשיטה זו לרוב מוגדרת מראש כפתרון זמני בלבד, לזמן קצוב, של מספר שנים בלבד וזאת במטרה להרגיל את הילדים בהדרגה למציאות הגירושים של הוריהם, ולצמצם ככל הניתן את הקשיים הכרוכים בכך.
נסטינג יכול להתאים לתקופה מסויימת ו/או לפרק זמן מסויים ואולם כאשר החיים של אחד מן ההורים או של שניהם משתנה – יחול שינוי והנסטינג ייפסק ומצב זה צריך להיות מוגדר מראש ובבירור בהסכם הגירושים.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב
יצירת קשר: 03-6969916
