הסדרי שהות להורים גרושים במהלך החגים

הסדרי שהות בחגים

מאבקי משמורת ילדים או מאבקים בכל הנוגע לחלוקת הסדרי מפגש בין הורים במהלך תיק גירושין, שהנם בלתי פתורים, כמו גם הסדרי שהות כלומר הסדרי מפגש המופיעים בהסכם גירושין שהנם חסרי פירוט או הסכמי גירושין העוסקים בחלוקת הזמנים אשר ההורים סוטים מהם אפילו בהסכמה, אך אינם מעוגנים בהסכם חדש – הנם פתח לצרות צרורות ובתקופת החגים הבעיות מתחדדות.

יתר על כן הורה המבצע מעשה חד צדדי מספר שעות לפני החג, יכול לצאת וידו על העליונה – זמנית בלבד – שכן לא בכל מקרה אפשר לשים פעמינו לשופט תורן ולשנות את המציאות.

תקופת החגים משמעותית ביותר אצלנו הישראלים, בין אם התא המשפחתי התפרק ובין אם לאו. יחד עם זאת הרגישות קיימת יותר כאשר התא המשפחתי מתפרק ובמיוחד בשלבים הראשונים של הליך הגירושין או אז כל אחד מההורים רוצה כי הילדים יבלו עמו ועם משפחתו את החג.

רק התחשבות בזולת, שיתוף פעולה בין ההורים וראייה לטווח ארוך יאפשרו לבני הזג ולילדים הסתגלות חלקה וקלה יותר ומעבר נעים של החגים בפרט ושל הליך הגירושין בכלל.

במקום להאשים את האחר מומלץ ליצור הסדרי שהות/ראייה בהם רק עקרונות כלליים אלא חלוקה מפורטת של החגים, לפי ימים ואפילו להתייחס לשעות הבאה והחזרה של הילדים – על מנת למנוע אי הבנות או עגמת נפש.

איך צריך להיראות הסכם גירושין בהתייחס לחלוקת הזמנים בין ההורים (מה שנקרא בעבר הסדרי ראיה וכיום חלוקת זמני שעות או הסדרי מפגש)?

• ההסכם צריך להיות בשפה פשוטה ברור ובסיסי מאד ללא שאפשר יהיה לפרש את חלוקת הזמנים ושאר ההסדרים אלא בצורה אחת בלבד.
• יחד עם זאת מוצע להוסיף סעיף המאפשר גמישות האחד כלפי השניה ולהיפך בכל הנוגע להסדרי השהות.
• מוצע כי בלא כל קשר לחלוקת הזמנים בימי החול תהיה חלוקת זמן שוויונית של הילד עם כל אחד מהוריו במהלך החגים.
• מוצע לעשות הבחנה בהסדרי השהות בין ילד צעיר לבוגר מבחינת צרכיהם ופעולותיהם בימות החג, דהיינו, השתתפות בקייטנות, תנועות נוער, קורסים העשרה והשלמה לימודיים מחד ומנגד התחשבות בעובדה שילד בגיל העשרה נזקק לחיי חברה.
• מוצע להעמיד את הילדים בפני עובדה, שכן ההורים הם אלו הקובעים לילדים את הסדרי החיים ואין לאפשר לילדים לשחק ולזגזג בין ההורים.
• יחד עם זאת בהתייחס לסעיף הקודם יש להתחשב בילדים בגיל ההתבגרות המעוניינים לבלות בערבים ובלילות של החגים עם חבריהם על מנת שלא לפגוע בהשתלבות החברתית שלהם.
• חובה להימנע כמעט בכל מחיר מעירוב הילדים במלחמה שבין ההורים לרבות בכל הנוגע לחלוקת הסדרי המפגש בין הילדים לבין ההורים במהלך החגים.
• יש לתת משקל ולהתחשב בחלוקת החגים בבית המקיים אורח חיים מסורתי על מנת לאפשר לילדים לחוות את חגי ישראל כהלכתם ובחגים אחרים בהם הטקסים פחות משמעותיים לתת עדיפות להורה השני. ממילא כל שנה מתחלפים החגים בין ההורים.

תקופת החגים הינה תקופה המציפה רגשות שכבר חלקם שכחו ונרגעו עבור הורים גרושים שכן בתקופת החגים תחושה המשפחתיות גדלה וכל אחד מעוניין להיות עם משפחתו  ובוודאי עם ילדיו.  למרבה הצער יש צורך לבחור ובחג אחד הילדים יבלו עם הורה אחד ובחג אחר עם ההורה האחר.

האם אפשר לחוג את החגים עם הגרוש או הגרושה?

מעטים הם ההורים שיכולים לבלות ולקיים את החגים יחדיו, המדובר במקרים בודדים ונדירים ואין קושי להבין מדוע לאחר הגירושין או אפילו לאחר הפירוד הפיסי כל צד מעוניין לעשות את החגים עם משפחתו ללא הצד השני.

עת הורים מתגרשים נקבעת המשמורת אצל אחד מההורים או משמורת משותפת. כך או כך, נהוג כי את החגים מחלקים בין ההורים בצורה שיוויונית, ללא קשר לשאלת המשמורת. פסק דין למשמורת הילדים יכול ויינתן בדרך של פסק דין או בדרך של הסכמות הבאות לידי ביטוי בהסכם גירושין.

חשוב מאוד לשים לב, כאשר באים לערוך הסכם גירושין, לעובדה כי בפירוט חלוקת החגים ישנם חגים קצרים בני יום אחד או יומיים, וישנם חגים המתפרסים על פני שבעה ימים, כשבין החג הראשון לחג השני ישנם ימי חול המועד.

רצוי מאוד לדאוג לפרט אצל מי הילדים נמצאים בחג הראשון, אצל מי בחג השני, כאשר בשנה שלאחר מכן כמובן שהחלוקה תתחלף בין ההורים, וכן לציין מתי מתבצעת העברת הילדים מההורה האחד להורה השני בחול המועד.

חג סוכות המתקרב ובא

אנחנו לאחר ראש השנה, שיש לקוות כי עבר בשלווה ובנחת ובתחושה טובה, ולפני יום הכיפורים.

בחג הסוכות המתקרב, ישנו החג הראשון, לאחר מכן חול המועד הנפרס על פני ימי השבוע שלאחר מכן, ואז החג השני.

במקרה זה, הילדים יהיו בחג הראשון אצל ההורה האחד, בחג השני אצל ההורה האחר, ואילו את ימי חול המועד יש לחלק החל מיום שישי בבוקר ועד רביעי שלאחר מכן בצורה שווה, כך שכל הורה ישהה עם הילדים בעצם יומיים וחצי בחול המועד וחג אחד.

חג גובר על שבת או שבת גוברת על חג?

המון פעמים קיימת אי הבנה מה גובר על מה בהסדרי השהות. מכיוון שחג גובר על שבת, הרי שמן הראוי לציין כי במקרה שהשבת נמנית על ימי חול המועד, כמו במקרה שתואר לעיל, יש להחשיבה כיום חול לצורך חישוב חלוקת הימים. כמובן שלאחר תום החג, מן הראוי יהיה שהילדים יהיו בשבת שלאחר החג, אצל אותו הורה עימו לא שהו בחג האחרון.

לטובת הילדים מומלץ שהחלוקה תעשה בצורה הנעימה וההוגנת ביותר

כמובן שניתן לחשוב על כל חלוקת זמנים אחרת במהלך החגים או בכלל, שעדיפה על ההורים או שההורים סבורים שלאור גילם של הילדים, הדבר יהיה לטובתם.

כך למשל אם אחד ההורים מתכנן חופשה רציפה בת מספר ימים בחג בטבריה, באילת או בכל אתר נופש אחר, לא מן הנמנע כי עדיף לחלק את החג באופן שהילדים ישהו עם כל הורה מספר ימים רצוף שיכלול את החג ואת מחצית מימי חול המועד ברציפות לאחר החג.

מצופה מההורה השני להתחשב וגם אם ההסדר המקורי שונה ואחד ההורים צריך לוותר על ימים בודדים מהזמן שלו עם הילדים– מוצע שלא לקלקל לילדים את החוויה שהם יכולים לחוות בנסיעה לחופש מחוץ לבית עם ההורה השני, ודאי אם המדובר בנסיעה לחופשה בחו”ל כאשר הילדים יכולים לחוות חוויות חדשות ומעניינות עם אחד ההורים.

כל עוד הכל נעשה בהסכמה וברוח טובה בין ההורים הרי שגם הילדים יצאו נשכרים וגם ההורים עצמם.

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן

יצירת קשר: 03-6969916