המגמה החדשה של בתי המשפט לפסוק מזונות נמוכים

האם דרשה מזונות של כ-10,000 שקלים בחודש עבור הבן שהינו בן שלוש שנים, אך בית המשפט קבע כי היא לא יכולה לכפות את אורח חייה הראוותני על האב, ובמיוחד כאשר בני הזוג היו תקופה קצרה בלבד יחדיו

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט למשפחה בתל-אביב, חויב אב לילד כבן שלוש שנים במזונות של 1,450 שקלים בחודש – סכום שאמור לכסות אך ורק את צרכיו ההכרחיים. האם תבעה עשרת אלפים שקלים לחודש כמזונות הקטין אך קיבלה בפועל הרבה פחות.

התובעת טענה כי הילד זקוק ללא פחות מ-9,800 שקלים עבור מזונות קטין, בנוסף למחצית מעלות הגן הפרטי בו הוא מתחנך.

האם טענה כי האב משתכר לא פחות מ-10,000 שקלים נטו בחודש למיטב ידיעתה וכן רכוש משפחתי ועסק.

האב טען כי מאחר ואין האם יהודיה הרי שלא יחול במקרה זה דין תורה וכי מזונות הקטינים צריכים להיפסק לפי הדין האזרחי ולא הדתי, ויש לקחת בחשבון גם את הכנסות האם, שעומדות על כ-55 אלף שקל בחודש מהשכרת נכסי נדל"ן, ואם כך מצבה הכלכלי מאפשר לה להשתתף בצרכי הקטין.

שנית, טען הנתבע כי השתכרותו בפועל עומדת על כ-9,500 שקלים בחודש סך הכל, באמצעותם הוא משלם עבור שכירות (2,500 שקל), הוצאות אחזקת בית, טיפול פסיכולוגי והחזרי הלוואות.

דרישת האם למזונות קטין הינה מופרזת ומוגזמת

בפסק הדין, קבעה כב' השופטת גליק קבעה בשלב הראשון כי המזונות יפסקו לפי דין תורה, משום שהאם עברה גיור רפורמי, שאמנם אינו מוכר על פי הרבנות הראשית, אבל נחשב קביל בבתי המשפט בישראל. עוד נקבע כי מאחר שהילד מתחת לגיל 6, האב אמנם חייב לזון אותו בעצמו אך רק בכל הנוגע לצרכים ההכרחיים-בסיסיים של הקטין ובהתחשב במצב הכלכלי של האב.

לפיכך, חויב האב בחלק קטן מגובה מהתביעה המקורית והמזונות הועמדו על סך של 1,450 שקלים בחודש, בנוסף למימון 22% מהוצאות שכר הלימוד וההוצאות הרפואיות שאינן מכוסות בביטוח.

ולפסק הדין השני:

בית המשפט למשפחה קיבל לאחרונה תביעה של אב להפחית את המזונות שהוא משלם לגרושתו עבור שתי הבנות המשותפות.

נפסק כי הגדלת זמני השהות של האב עם בנותיו מהווה שינוי נסיבות מהותי.

בתביעה שהוגשה לפני כשנה, ביקש אב לשתי בנות להפחית את המזונות שהוא משלם לגרושתו. הוא הסביר שמאז שנפסקו המזונות, הוא הרחיב את זמני השהות שלו עם הילדות וכיום הן נמצאות במשמורת משותפת. כב' השופט גורודצקי קיבל את הבקשה והפחית את המזונות מ-3,000 שקל בחודש ל-2,250 שקל.

בני הזוג אשר התגרשו בשנת 2014 הסכימו על משמורת לאם, ולאב נקבעו זמני שהות / הסדרי מפגש של 5 שעות בשבוע בלבד.

בפסק הדין שאישר את הסכם הגירושין והמזונות, האב חויב בסך של 3,000 שקל בחודש עבור שתי הבנות. על חיוב זה במזונות קטינות הוסכם בשנת 2015.

בשנת 2016, בעקבות תביעה של האב להסדרי הראייה, הוחלט כי הילדות ישהו עם האב יומיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני.

כפועל יוצא הגיש האב תביעה להפחתה משמעותית של המזונות. לדבריו, כשניתן פסק הדין בעניין המזונות הסדרי הראייה שלו היו מצומצמים. אך, לאחר מכן הורחבה השהות שלו עם בנותיו באופן שכיום הן נמצאות עמו 45% מהזמן. משמע זוהי כמעט משמורת משותפת.

לטענת האב, זהו שינוי נסיבות מהותי המצדיק התערבות בסכום המזונות. הוא הוסיף כי השינוי מתבקש גם לנוכח ההלכה התקדימית של בית המשפט העליון מיולי האחרון שקבעה כי כשמדובר בילדים בני 6-15 יש להתחשב בחלוקת זמני השהות וביחס ההכנסות של ההורים בפסיקת המזונות (בע"מ 919/15)

האב טען כי הוא משתכר רק כ-4,500 שקל בחודש ולאחר תשלום המזונות נותר בידיו סכום של 1,500 שקל שמשמש אותו להוצאות על הילדות בזמן שהן עמו.

האם טענה מנגד כי אין בסיס להפחתת המזונות. היא ציינה שכיום האב לא משלם מזונות כלל והיא נאלצה לפתוח נגדו בהליכי הוצאה לפועל. עוד לדבריה, היא משתכרת כ-2,000 שקל לחודש בלבד ואילו האב מרוויח בין 9,000 ל-13,000 שקל בכל חודש כעצמאי.

בית המשפט קבע כי על ההורים למצות את כושר השתכרותם על מנת לפרנס את ילדיהם

כב' השופט פליקס גורודצקי הבהיר כי התחשבות בית המשפט בכך שהאב שוהה זמן רב יותר עם הילדים בדרך של הפחתת המזונות היא ראויה שכן בזמן שהילדים איתו הוא דואג באופן ישיר לכל מחסורם.

השופט הוסיף כי אף שחלוקת זמני השהות בין האב לאם אינה שווה לחלוטין, מאחר שהן שוהות עמו 45% מהזמן ניתן לקבוע כי המשמורת כיום היא משותפת. זאת, בניגוד למצב שהיה כשנפסקו המזונות. כפועל יוצא, קבע השופט שחל שינוי נסיבות מהותי המצדיק התערבות בסכום המזונות.

הטענה להחלת בע"מ 919/15 בפני עצמו נדחתה על ידי בית המשפט

השופט דחה את טענת הבעל שיש להתבסס על ההלכה התקדימית של העליון והבהיר שהיא חלה רק על תיקים תלויים ועומדים ובכל מקרה אינה נוגעת לבת הצעירה שגילה פחות מ-6 שנים. בנסיבות אלה, לדבריו יש להפחית את המזונות בהתאם להלכות קודמות בשיעור של בין 25% ל-50% בהתאם להיקף השתכרות ההורים.

השופט קבע כי הצדדים אינם ממצים את פוטנציאל ההשתכרות שלהם על אף חובתם לעשות כן ושכרם יכול להגיע ל-7,500 שקל לאב ו-5,000 שקל לאם.

בסופו של דבר, פסק השופט שהמזונות יופחתו בשיעור של 25% כך שהאב ישלם עבור שתי הקטינות סך של 2,250 שקל לחודש בתוספת מחצית מההוצאות הרפואיות והחינוכיות החריגות.

סיכום

רואים אנחנו אם כן, יש בית המשפט נוטה לפסוק מזונות נמוכים יחסית בין במשמורת משותפת ובין אם לאו ובדיקה של הפסיקה בשנה האחרונה תראה על מגמה זו בפסיקת המזונות.