בעידן של שינויים חברתיים ומשפטיים, הליכי גירושין הפכו למורכבים ומאתגרים מתמיד.
עם ניסיון של 37 שנים בתחום דיני המשפחה והגירושין, אביא להלן במאמר זה מבט מקיף על הנושאים המרכזיים הכרוכים בהליך גירושין בשנת 2024 – תוך התמקדות במגמות העכשוויות ובתמורות החקיקתיות והמשפטיות, אסביר ביו היתר על החשיבות של הסכמי ממון, גישור ויישוב סכסוכים, סוגיות פרטניות שעולות תוך כדי ניהול הליך גירושין, ואדגיש את הצורך בליווי משפטי מקצועי ומנוסה במצבים כה מורכבים ורגישים.
חשיבות התא המשפחתי השלם הולכת ופוחתת. אנשים מפרקים את המסגרת ביתר קלות ולא בהכרח עובדים על הבעיות שלהם עם בן הזוג האחר.
שיעור הגירושין נמצא בעליה מתמדת בישראל והוא גם הולך וגדל בקרב החרדים, למרבה ההפתעה.
יותר ויותר אנשים בוחרים כלל שלא להינשא, כך שהסטטיסטיקה על גירושין אינה משקפת את כמות הזוגות הנפרדים, שכן ידועים בציבור אינם צריכים לעבור פרוצדורה חוקית בבית הדין הרבני.
עולה אם כן שמספר הולך וגדל של זוגות בוחר להיפרד, בין בגירושין אצל נשואים ובין באמצעות פרוד אצל ידועים בציבור.
בעבר, הסטטיסטיקה הראתה שבערך אחד מכל שלושה זוגות התגרש, היום מסתמן כי כל זוג שני אינו ממשיך את החיים המשותפים.
מידי שנה בשנה מוגשות בישראל אלפי תביעות לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני, כאשר המדובר לא רק בתביעות לגירושין, אלא גם בתביעות למשמורת ואחריות הורית, תביעה להסדרי שהות, תביעות מזונות למיניהן הן עבור מזונות אישה והן עבור מזונות ילדים, תביעות רכושיות מורכבות יותר ופחות, כאשר הפחות מורכבות הן תביעות לפירוק שיתוף בדירה או בבית והיותר מורכבות עוסקות בחלוקת חברות ועסקים משגשגים או במניות ואופציות.
יש גם תביעות לשון הרע במסגרת הליך הגירושין, תביעות בגין פגיעה בפרטיות, תביעות נזיקיות בגין ניכור, שלא לדבר על הליכים בגין הפסקת קשר וניכור כשלעצמו.
נכון לציין את העובדה כי אנשים היום מגיעים לא רק לפרק ב בנישואין אלא גם לפרק ג ויותר מכך, וחשוב מכך להבהיר כי בסיטואציות מורכבות כאלה חשוב לערוך הסכם ממון וכן צוואה, ובמיוחד אם אין המדובר בנישואין ראשונים, בהם אין ניגוד אינטרסים בין האישה או הגבר לבין הילדים, כי בנישואין ראשונים המדובר בילדים משותפים.
הליך ישוב סכסוך, גישור, פישור והסכמות במסגרת משא ומתן בהליך גירושין
למען האמת ברוב המקרים אפשר וניתן לסיים את המחלוקות בהסכם, אך רגשות של כעס, קנאה ובמיוחד נקמה מביאות אנשים לדרוש יותר מאשר המגיע להם.
כך למשל נפגשתי לאחרונה במסגרת גישור בבת זוג אשר דורשת לפצותה במיליון ₪ מעבר לחלוקת הרכוש המשותף, רק משום שהבעל יזם את הגירושין והחל מנהל מערכת יחסים עם רוסיה צעירה.
אין ספק שבית המשפט לא יחייב את הבעל לשלם לאשה סכומים כאלה, ואולם האישה עומדת על דרישתה, למרות שהבהרתי לה את מצבה המשפטי, ואעשה ככל יכולתי כדי לצמצם את דרישותיה מחד וכדי לשכנע את הבעל לתת יותר מהמגיע פורמלית, ממקום של רצון טוב ונכונות לסיים את ההליך בגישור.
כמגשרת העוסקת גם בליטיגציה משפטית בתחום דיני המשפחה הגירושין והירושה, קל לי להבין, מדוע הסכם גירושין המושג בגישור אינו בהכרח משקף את המצב המשפטי, והסכם כזה יכול להעניק לאחד מבני יותר מאשר הוא ישיג בבית המשפט, בעוד שבית משפט פוסק על פי החוק היבש במסגרת הפעלת שיקול דעת.
כך למשל בבית משפט בהליך של פירוק שיתוף בית המשפט יורה לחלק את כספי התמורה ממכר הדירה שווה בשווה. בגישור אני יכולה לשכנע, או לפחות לנסות לשכנע, צד אחד לוותר על מעט מהכספים, כדי לסיים את ההליך בהסכמות ובמהירות, כאשר למשל אני יכולה להציע לבני הזוג שהאישה תקבל 70% מערך הדירה כנגד ויתורה על חלק מאיזון המשאבים, דהיינו מהזכויות הסוציאליות שצבר הבעל ואשר עליו לחלוק עמה.
על כן כל זוג צריך להתחיל את הליך הגירושין שלו באמצעות גישור, פישור או כל נסיון אחר, יהא שמו אשר יהא, שמיועד להביא את בני הזוג לידי הסכמות כוללות או אפילו חלקיות.
במדינת ישראל ישנן שתי ערכאות מקבילות העוסקות בגירושין – מרוץ הסמכויות
הכוונה היא לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה שלכל אחד מהם סמכות לדון בגירושין, השאלה מי הקדים-דהיינו מרוץ הסמכויות.
כיום לא ניתן להגיש תביעה אלא קודם כל יש להגיש הליך הקרוי יישוב סכסוך. מי שהגיש ראשון את הליך יישוב הסכסוך הוא זה הקובע איזו ערכאה תדון בעניינם של בני הזוג המתגרשים.
אם הבעל הקדים את האישה והגיש בקשה ליישוב סכסוך בבית הדין הרבני, הרי שבמידה והצדדים לא יגיעו להסכם או הסדר כלשהו, הרי שהבעל יוכל להגיש ראשון את תביעותיו ולכרוך בהן את סוגיית הגירושין והכתובה, ואת חלוקת הרכוש ומזונות האישה.
אם האישה הקדימה את הבעל והגישה בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה, היא זו שתהא לה זכות ראשונים להגיש תביעות בנושאים שלעיל לבית המשפט לענייני משפחה.
חשוב לציין שכיום לאור פסיקת בג”צ לא ניתן לכרוך את נושא מזונות הילדים הקטינים בבית הדין הרבני, וגם אם הבעל הקדים את האישה בהגשת בקשה ליישוב סכסוך הרי שאין הוא יכול לכפות עליה שסוגיית מזונות הילדים הקטינים תידון בבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה תמיד תהיה הסמכות לכך, בסייג אחד שהאישה עצמה לא ביקשה לדון במזונות הקטינים בבית הדין הרבני וכי בית הדין לא “דן ופסק” בענייני מזונות הקטינים.
לבית הדין או לבית המשפט סמכות נמשכת בכל סוגיה שהוא החל לדון בה ועל כן אם התקיים דיון במזונות ילדים בבית הדין הרבני הרי שיש סיכוי גבוה שהליך המזונות של הילדים ימשיך להתנהל בבית הדין הרבני, למרות מחאה מטעם האישה והעדפתה כי המזונות ידונו בבית המשפט לענייני משפחה.
לא תמיד ההתעקשות על סמכות של בית המשפט או בית הדין מוצדקת, וכיום הדברים נכונים שבעתיים שכן המזונות עבור הילדים הנפסקים בבית המשפט לענייני משפחה לאחר בעמ 919/15 – נמוכים מאד ולעיתים עדיף להם לילדים שהמזונות יפסקו דווקא בבית הדין הרבני ולא בבית המשפט.
חשוב גם לציין שגם בית הדין הרבני כפוף עקרונית לדיני הקניין וחלוקת הרכוש בין בני זוג בהליך גירושין והוא גם כפוף לחוק יחסי ממון בין בני זג התשלג 1973 כך שלכאורה לא אמורים להיות פערים בחלוקת הרכוש בין בית הדין לבין בית המשפט.
חרף זאת נושא מרוץ הסמכויות נותר עניין מרכזי שיש לשים אליו לב בהחלטה האם לפתוח תיק משפטי דהיינו יישוב סכסוך, אם לאו.
הכתובה: יש להביאה בחשבון
במעמד הקידושין הבעל כותב לאשה את כתובתה ולעיתים הוא רושם סכום מופרז ומוגזם שאין לו קשר למציאות מחמת ההתרגשות והאירוע.
כאשר מתגרשים ובמידה והבעל נמצא אשם בגירושין, בשל בגידה או אלימות, או נטישה לא מוצדקת של האישה הרי שעל הבעל לשלם לאשה את כתובתה.
פעמים רבות בית הדין מחייב על פי שיקול דעתו ולא את מלוא סכום הכתובה אלא הסכומים המקובלים הינם 120-180 אלף ₪.
יחד עם זאת קיימים מקרים בהם הבעל עשוי להיות מחויב בסכום מופרז לפחות לדעתו בשל הנסיבות של הפירוד והגירושין.
לפני כחמש שנים ייצגתי אישה שבעלה עזב אותה למען אישה אחרת, והיה הוא חתום על מיליון ₪ כתובה.
מאחר ולא הייתה לבעל כל סיבה הלכתית מוכרת בדין, ואין די בטענה כי נמאס לו ממנה ו/או כל סיבה רגשית אחרת – חייב אותו בית הדין במסגרת תביעת הכתובה להעביר את חלקו בדירה – שהוערך בכמיליון ₪ דהיינו כסכום הכתובה – על שם האישה על מנת שיוכל להתגרש ממנה.
הבעל לא היה מעוניין לשלם מיליון ₪ והגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול בירושלים וגם שם הפסיד. כעבור ימים בודדים מקבלת פסק הדין קיבל הבעל התקף לב והלך לבית עולמו, כאשר הדירה נותרה ממילא לאשה ולילדים מאחר והצדדים לא היו עדיין גרושים והוא גם לא ערך צוואה לטובת המאהבת שלו.
המסקנה היא שהכתובה הינה שטר, הסכם והתחייבות לכל דבר ועניין ומי שעיניו בראשו לא יכתוב סכום שאין ביכולתו לעמוד בו רק משום המעמד של החתונה ואי הבנת הסיטואציה.
מידע חשוב ביותר הוא העובדה ש”אין כפל מבצעים” אם האישה תזכה בכתובה היא לא תוכל לטעון לאיזון משאבים כולל ולהיפך.
איזון משאבים-חלוקה שווה של כל נכסי בני הזוג שנצברו במהלך הנישואין או הזוגיות (ידועים בציבור)
איזון משאבים נובע מחוק יחסי ממון בין בני זוג הקובע כי כל מה שנצבר מכל מין וסוג שהוא שייך לבני הזוג בחלקים שווים ביניהם, והכוונה היא לא רק לדירה או בית אלא גם לזכויות סוציאליות שנצברו במהלך העבודה, מה שמכונה חזקת השיתוף.
פעמים רבות נוצר מצב בו בן הזוג האחד עובד והשני מטפל בבית ועובד משרה חלקית עם זכויות מינימליות, אם בכלל.
במקרה כזה מי שצבר סכום נאה בפנסיה או בזכויות אחרות צריך לחלוק עם הצד השני את מה שצבר מיום הנישואין ועד למועד הקרע, הוא מועד הפירוד בין הצדדים, מועד קרע יכול להשתנות ממקרה למקרה ואולם בדרך כלל זה יום עזיבת הבית על ידי מי מהצדדים או יום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך לבית משפט או לבית הדין.
כך או כך לעיתים זה שעבד וצבר מתמרמר על כך שהצד השני לא צבר מאומה ואין מה לחלוק דו כיוונית.
התחושה אינה מעלה או מורידה ובחלק הארי של המקרים אם לא בכולם בני הזוג מאזנים ביניהם את כל הכספים והזכויות מכל מין וסוג שהוא.
האם גם חובות מחולקים בין בני הזוג בהליכי גירושין
כל רכוש בעקרון, למעט מה שנצבר לפני הנישואין ולמעט מה שנצבר לאחר יום הקרע – הוא משותף, בר איזון ויחולק בין הצדדים בחלקים שווים ביניהם, וגם בגידה לא תשנה את המצב.
יחד עם זאת כאשר מדובר בחובות שהינם משותפים גם הם בדרך כלל הרי שבית המשפט יכול להחריג שיתוף בחובות כאשר החובות נוצרו מהימורים, מהשקעות מסוכנות בשוק ההון, או מהוצאת כספים לצורך בילויים ותחזוקת פילגש – לא יהיו משותפים ובית המשפט לא יאזן אותם.
לעומת זאת הלוואה בבנק שנלקחה לצרכי המחיה של הבית כמו גם משכנתא ו/או הלוואות דיור – ברור שתחשבנה לחוב משותף ושני הצדדים יצטרכו לשאת שווה בשווה בהם.
בגידה
לבגידה יש השלכות על חיי הנישואין. אישה שנתפסה בוגדת ויש ראיות לבגידתה מפסידה לא רק את הכתובה המוסברת לעיל אלא גם את זכותה למזונות אישה (אבל לא את מזונות הילדים!) ולמעשה הבעל חייב לגרש אותה גם אם הוא מוכן לסלוח ולמחול.
לבעל אין זכות למחול לאשה שבגדה והוא חייב לגרשה. האישה אסורה הן על בעלה והן על בועלה (מאהב).
בעל בוגד שחוזר בו ומתחרט יכול לחזור לאשתו ואין היא אסורה עליו ואין הוא אסור עליה.
אישה יכולה למחול לבעל אך בעל אינו רשאי למחול לאשתו. יחד עם זאת אם האישה מסרבת למחול על בגידות חוזרות ונשנות ולא על מעידה חד פעמית, הרי שהיא יכולה לתבוע גירושין וגם לדרוש כתובתה ופיצויים.
כאשר מדברים על בגידה הכוונה היא למעשה של “מכחול בשפופרת” ואין די בכך שראו את האישה נכנסת לביתו של גבר זר למשך מספר שעות או לבית מלון וכיוצ”ב. זה נחשב למעשה כיעור אך לא לבגידה מוכחת.
בגידה מינית יכולה לפרק את התא המשפחתי ובכל מקרה היא מביאה למשקעים קשים ולחוסר אמון בין בני זוג. למאמר מקיף אודות מעשה כיעור / בגידה ללא בעילה לחצו כאן.
איסוף מידע
איסוף מידע בהליך טרום הגירושין הוא חשוב ביותר, והכוונה היא לאו דווקא למידע אודות מעשי הגבר או האישה עם אחרים, אלא במיוחד כוונתי לנושאים כלכליים, כגון: פנסיה, ביטוח מנהלים, קרנות השתלמות, קופות גמל, מניות, אופציות, קריפטו וכל נושא אחר שיש לו משמעות כלכלית כגון נכסי מקרקעין שנקנו על שם אחד הצדדים בלבד וזאת בהסתר, וכיוצ”ב.
מאחר וחוק יחסי ממון בין בני זוג התשלג 1973 חל על הזוגות שנישאו לאחר שנת 1.1.74, (שכיום זה רוב המתגרשים) ומאחר והחוק קובע כי כל מה שנצבר בכל אפיק שהוא על ידי מי מבני הזוג הינו משותף כלומר הינו בר איזון, הרי שחשוב לגלות ורצוי בטרם התחיל ההליך – במה מחזיק בן הזוג האחר.
אם בן הזוג הינו שכיר הרי שקל לגלות מהן האחזקות הכספיות שלו באמצעות מידע שבא לידי ביטוי בחשבונות הבנק, במידע שאפשר לגלות מתלוש השכר (להיכן המעביד מפריש כספים).
לעומת זאת אם עסקינן בעצמאים או במנהלים בכירים או באנשים בתחום ההיי טק הרי שיש מידע שהוא פחות זמין לבן או בת הזוג, ויש לגלותו באמצעים חוקיים.
אם בני הזוג עדיין חיים יחד רשאי בן הזוג האחד לצלם מסמכים המצויים בבית ולתעד חומר. כך גם יכול הוא להיכנס למידע במחשב המצוי בבית או למידע המצוי בטלפון הנייד אם הסיסמא ידועה לו ונמסרה לו על ידי בן הזוג האחר.
כמובן שיותר קשה להשיג מידע כאשר בני הזוג כבר נפרדו, ועל כן יש להקדים תרופה למכה ולגלות ערנות.
כמובן שתמיד אפשר לבקש מבית המשפט צו לגילוי מסמכים, ואזי ניתן לעקוב על מה שבוצע בחשבון הפרטי או לגלות משיכות מקופות גמל וכיוצ”ב.
הנושא מסתבך כאשר לא מדובר בשכיר שכל האחזקות שלו במסגרת העבודה ברורות ומתועדות אלא באנשי עסקים מתוחכמים שיכולים להעביר כספים למקלטי מס בדרכים מתוחכמות שקשה לעקוב אחריהן, או חמור מכך – אנשים שתכננו את הגירושין שנים קודם לכן ומעולם לא רשמו נכסים על שמם אלא על שם אחרים. במקרים כאלה חקירה כלכלית מתבקשת ולמעשה הינה בלתי נמנעת.
מזונות ילדים
נוכח ההלכה שהתחדשה לה הנוגעת למזונות ילדים בבעמ 919/15 הרי ששני ההורים החל מגיל 6 חייבים בצורה שוויונית ושווה במזונות הילדים.
בית המשפט פוסק את מזונות הילדים בהתחשב במספר פרמטרים ובין היתר:
חלוקת זמני השהות, השתכרות כל אחד מבני הזוג או פוטנציאל ההשתכרות, נכסי כל אחד מבני הזוג והפערים הקיימים ביניהם מכל מקורות ההכנסה הקיימים לכל אחד מהם
כפועל יוצא משינוי ההלכה החל מיולי 17 הרי שבפועל מזונות הילדים הלכו ופחתו וכיום במשמורת משותפת ובהשתכרות דומה – לא יפסקו מזונות ו/או יפסקו מינימום בסיסי ביותר.
פירוק שיתוף
אחת הדרכים לאלץ אדם שאינו מעוניין להיפרד היא להגיש תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, כלומר תביעה המבקשת מבית המשפט לענייני משפחה להורות על מכירת הדירה המשותפת, יציאת הצדדים כולם ממנה, ומכירתה לצד שלישי. בדרך כלל בית המשפט נעתר לכך בלא כל קשר לגירושין, שכן על פי חוק המקרקעין – סעיף 37 – כל צד רשאי לפרק שיתוף בכל עת וגם כאשר התביעה מתייחסת לבעל אישה וילדים.
יחד עם זאת התביעה לא תתקבל אוטומטית אם יש טענות לדחיית המכר, כאשר למשל, הצד המתנגד לפירוק השיתוף יכול לטעון שיש קודם כל לבחון מהי מסת הנכסים הכוללת של בני הזוג. אם אחד מבני הזוג הינו עובד בכיר או עצמאי משגשג יכול להיווצר מצב שבו במסגרת איזון משאבים – יהיה על בן הזוג הקרייריסט לשלם סכום גבוה שעשוי להגיע לכדי מחצית שווי הדירה.
בסיטואציה כזו יכולים בני הזוג לאזן בהסכמה את שווי הדירה עם שווי הזכויות הסוציאליות שנצברו, ואזי במקום למכור את הדירה, תעבור הדירה על שם בן הזוג האחד ואילו השני יישאר עם כל הזכויות בלי לחלקן עם האחר.
זוהי דוגמא אחת מיני רבים, למקרה בו על בית המשפט לראות את המכלול של בני הזוג ולא להתייחס רק לפריט רכוש אחד כגון הדירה, אלא עליו לבחון את מכלול הרכוש ולנסות ליצור איזון שייטיב עם כל אחד מהצדדים.
הסכם ממון טרום נישואין או במהלך הנישואין
זוג שערך הסכם ממון ובו התנה תנאים הנוגעים ליחסי הממון של הצדדים עשוי למצוא עצמו מגיע לגירושין בקלות יחסית וללא הליכים משפטיים.
על פי חוק יחסי ממון בני זוג – סעיף 2 – נשואים אמורים לאשר את ההסכם שערכו בפני בית המשפט ואין די בחתימה שלהם על ההסכם בפני עורך דין. זוג העומד להינשא יכול לאשר את ההסכם בפני נוטריון.
כך או כך ההסכם צריך אשרור של ערכאה משפטית (ויכול לאשר את ההסכם גם רשם הנישואין מהערכאה הדתית) וכל שינוי של ההסכם כרוך באישור התיקון או ביטול ההסכם בפני בית המשפט.
להסכם שלא אושר אין תוקף על אף שלבית המשפט סמכות לקבוע כי הצדדים נהגו על פי ואישרו אותו בדרך של התנהגות ועל כן אם נהגו על פי ההסכם – כל טענה לפיה אינו תקף – נגועה בהעדר תום לב.
ביטול הסכם ממון שלא בהסכמה הינו עניין נדיר וחריג ובתי המשפט בדרך כלל ובאחוזים גבוהים דוחים תביעות לביטולי הסכם, שכן רק מקרים חריגים ביותר מצדיקים ביטולו של הסכם, ולא די לטעון להטעיה או לעושק או לתרמית – ויש צורך להוכיח טענה זו בראיות ובמופתים ואין זה קל וברוב המקרים מאד קשה להוכיח טענה כזו.
חלוקת האחריות ההורית ובדיקת מסוגלות הורית
היום מאד מקובל, ובית המשפט וכן פקידות הסעד המנפיקות תסקירים לבקשת בית המשפט, רואים בחיוב אחריות משותפת וחלוקת זמנים שווה או דומה לשווה בין ההורים.
הורה שיטען כי המשמורת צריכה להיות רק אצלו או כי זמני השהייה אצל ההורה השני צריכים להיות מצומצמים צריך להוכיח ולא סתם לטעון, ולהביא ראיות לסיבות כבדות משקל אודות העדר המסוגלות ההורית של ההורה האחר.
במקרה של מחלוקת אמיתית בית המשפט עשוי לשלוח את הצדדים לבדיקת מסוגלות הורית, בדיקה שמנסה לרדת לעומקם של הדברים ולבחון מבנה אישיות, בעיות, הפרעות ומחלות נפש, שאינן נראות ואינן גלויות. בדיקת המסוגלות ההורית כוללת: ראיון קליני, מבחני השלכה, רורשאך או ט.א.ט, אינטראקציה עם הילדים ועוד ועוד.
הבדיקה מבוצעת לא רק על ידי אדם אחד אלא בדרך כלל על ידי שלושה בעלי מקצוע שונים מהתחום הטיפולי, אשר חוות דעתם אמורה להשתלב זו עם זו באשר ליכולות ולמסוגלות של כל הורה, ולהאיר את הקשיים והמצוקות אל מול החוזקות והיכולות.
הבדיקה אמורה להציף ככל שיש בעיות בעלות משמעות אצל אחד ההורים או אצל שניהם ולתת המלצה ברורה וחד משמעית אודות הבית העיקרי, האחריות ההורית וחלוקת זמני השהות בין ההורים.
הפרוצדורה המתקיימת כאשר בין הצדדים נכרת הסכם גירושין והדברים מוסכמים
לאחר ניסוח ההסכם ע”י עורך דין מומחה בגירושין, יתקיים דיון בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין, אליו יגיעו הצדדים אישית מלווים בעורך הדין מטעמם ובמהלך הדיון בית המשפט יעבור על ההסכם ויוודא שהכל מובן. בית המשפט עשוי לדרוש לשנות ניסוח מסוים כדי שהדברים יהיו ברורים יותר וכן בסמכותו של בית המשפט או בית הדין לדרוש שינויים בהסכם, אם נראה למשל שאינו לטובת ילדי בני הזוג.
כך למשל אם קיימים פערים ניכרים בין הצדדים בהשתכרות לטובת הגבר וחרף זאת, הוסכם כי הגבר – האב לא ישלם מזונות ילדים כלל, ולאם משכורת נמוכה יכול בית המשפט לתהות ולהציף שאלה האם זוהי טובת הילדים והאם הילדים יקבלו את מלוא צרכיהם מן האם למרות יכולותיה הנמוכות כלכלית.
אם ייווכח בית המשפט לדעת כי ללא ויתור כזה הגבר לא מסכים להגיע להסכם וליתן לאשה גט, יכול הוא לתהות אחרי המניעים העומדים מאחורי ההסכם ולשאול את בני הזוג למניע להסכמות אלו, שיש שיפגעו בילדים עצמם. כמובן שישנן דוגמאות נוספות להתערבות בית משפט.
גירושין אזרחיים בבית המשפט לענייני משפחה וגט פיטורין בבית הדין הרבני
אישור ההסכם על ידי ערכאה שיפוטית אינו מהווה את מתן גט, שהוא עניין נפרד אשר נעשה בהליך נפרד בבית הדין הרבני בלבד.
אין אפשרות במדינת ישראל להסדיר גירושין אזרחיים (למעט במקרה של בני זוג שאחד מהם לפחות אינו יהודי) יהודים מתגרשים אך ורק בבית הדין הרבני גם אם נישאו בנישואין אזרחיים.
מי שעושה פרוצדורה של התרת נישואים הוא אך ורק זוג שאינו יהודי או זוג מעורב או אתיאיסטים חסרי דת.
טיפול בניכור הורי ובנתק של קשר בין הורה לילד
ניכור הורי הינה אחת הסוגיות הכואבות והקשות בתחום דיני המשפחה ויש צורך בהתנסות ספציפית על מנת לדעת כיצד לטפל בבעיה קשה זו. יש לציין כי זמן ילד אינו זמן הורה וכי ככל שהזמן חולף כך יותר קשה לטפל בניכור הורה ובנתק בקשר.
לצורך כך נוצר נוהל הנשיאה 2-20 הקובע כי מרגע שהוגשה בקשה מסוג זה הנוגעת לניכור הורי, הנובע מהסתה של אחד ההורים כנגד האחר ו/או נתק בקשר בשל מרדנות ו/או כל סיבה אחרת, על בית המשפט להתייחס לנושא בנוהל דחוף ומיוחד ועליו לזמן דיון מידי בתוך ימים כאשר בדיון עצמו עליו ליתן פתרון מידי ומעשי לבעיה. ברוב המקרים עם הגשת בקשה לפי נוהל נשיאה בית המשפט ממנה לצדדים מומחה אשר יסייע בטיפול דיאדי או אחר, הנוגע לקשר בין ההורה המנותק לילד.
בית המשפט גם דורש מן ההורה המשמש משמורן, דהיינו זה המגדל את הילד כי יעשה מעשים אקטיביים ולא יהיה רק פאסיבי בהחזרת ובשיקום הקשר בין הילד לבין ההורה. ישנם מקרים בהם הטיפול הפסיכולוגי מביא תועלת בתקופה קצרה ובאופן מהיר יחסית והקשר מחודש, וישנם מקרים עצובים בהם חידוש הקשר לוקח תקופה ממושכת יותר, ובמקרים נדירים יחסית – לא מחודש הקשר כלל.
ברור שהמניעים למצב והסיבות לכך הינם בעלי חשיבות גדולה.
יש הבדל בין מצב בו ילד בגיל ההתבגרות מסרב לקשר עם הורה שהוא נוקשה ואשר אינו מאפשר לו לעשות מה שהוא רוצה לבין מצב בו הורה הפליא בילד מכות ופגע בו. כל טיפול מותאם למקרה, וכיום ישנם מספר מומחים מובילים בחידוש קשר, שאינם מרימים ידיים עד שהקשר מחודש.
אם ההורה האחר תומך בילד ומגבה אותו, כלומר את הילד הסרבן, בלא שיש לכך נימוק מניח את הדעת בסמכות בית משפט גם לקנוס את ההורה המשתף פעולה עם הילד, ואשר אינו עושה מאמצים לחידוש הקשר, ולא רק שהוא פאסיבי אלא שהוא מסית את הילד.
הורה כזה צפוי גם לתביעה נזיקית ולהליך משפטי נוסף, שראוי היה לחסוך אותו.
כמה זמן יכול להימשך הליך גירושין?
הרבה מאד תלוי בבני הזוג עצמם ובעורכי הדין המייצגים אותם. בעקרון אם אין הסתרה של רכוש משותף, אין הברחת כספים, ואם הילדים בקשר טוב עם שני ההורים – אין כל סיבה שההליך יימשך מעבר למספר חודשים.
באותה נשימה אפשר לומר שאם יש מאבק על רכוש שהוא מאבק לגיטימי לפחות בעיני צד אחד, ויכוח אמיתי על גובה המזונות או הליכים בבית הדין הרבני על חיוב בגט, לא מן הנמנע כי ההליך יימשך מספר שנים.
לעיתים צד אחד דורש פיצוי בלתי ריאלי עבור הגירושין דבר שיכול להביא להימשכות ההליך.
לעיתים האם דורשת מזונות בגובה בלתי סביר וגם זה יכול להביא לכך שההליכים בתביעת המזונות ימשכו ויגיעו להוכחות, לסיכומים ולפסק דין.
צד המרגיש נפגע יכול לחשוב שיש לחלק את הרכוש שלא שווה בשווה ולא יועיל כל הסבר שאין מפצים בגין בגידה, עדיין הוא ידרוש פיצוי. צד הסבור שהוא הקריב יותר בחיי הנישואין למען הילדים ולמען הבית יכול להעלות דרישות שונות ומשונות כתנאי לגירושין.
אם לאחד הצדדים משפחה עשירה ותומכת והצד השני בודד ועני – גם זה אלמנט שיכול לעכב הסכם פשרה הגיוני, ובקיצור יש דוגמאות אינסופיות למקרים בהם הליך גירושין פשוט מסתבך ומתארך.
מנגד, יכולה אני לספר שלפני 25 שנה ערכתי הסכם לזוג אנשים בגיל הזהב אשר הבעל עשה אקזיט וזכה בעשרות מיליונים רבים של דולרים, וכל הגישור שערכתי להם ארך 3/4 שעה והגענו להסכמות כוללות בטרם הסתיימה שעת הייעוץ.
כל הכספים כולם חולקו שווה בשווה והאשה שנעזבה קיבלה גם את בית המגורים שהיה בבעלות בני הזוג. משמע, לא הכסף או כמותו מונעים הסכמים מהירים אלא הרגשות, המשקעים, העלבון, והעדר התקשורת שבין הצדדים.
מה כולל בתוכו הסכם גירושין והאם ההסכם צריך להיות קצר וכללי או מפורט לפרטי פרטים?
ככל שהפירוט בהסכם הגירושין יהיה רב יותר כך גם המחלוקות עתידות להיות מצומצמות בעתיד.
לדוגמא אפשר להסכים על חלוקת זמני השהות של הילדים לפי ימים ולהכין טבלת חגים ולהסתפק בכך ואולם אפשר גם לפרט כיצד יפתרו מחלוקות עתידיות ככל שהיו אודות חינוך, חוגים ובעיות רפואיות אם חו”ח יהיו.
בענייני ילדים הנני ממליצה גם לקבוע היכן ילמדו ומהו המנגנון לשינוי בית הספר, וכך גם היכן יגורו, מהו הרדיוס המותר למעבר, ומהו המנגנון לשינוי מקום המגורים. יש להתייחס לשאלה החשובה היכן מרכז חייהם ומקום מושבם של הילדים.
עוד חשוב להתייחס למשמעות של הורות משותפת אם כך מוסכם, שכן יש לקבוע מי ומתי נותר לטפל בילדים במקרה של מחלה, חופש מבית הספר, התחייבות להכין עמם שיעורים, התחייבות לקחת את הילדים לחוגים, כמה חוגים יהיו, מי משלם, והאם מדובר בעלויות מתנ”ס או שיעורי פסנתר יקרים.
לכל הרזולוציות הללו יש חשיבות. כך גם הדברים נכונים לגבי פירוק השיתוף בדירת המגורים וקביעת מנגנון מכירה אם אין הסכם בין הצדדים.
כאמור לעיל הפירוט חשוב ביותר, הוא נועד להבהיר את ההסכמות וליתן מנגנונים לפתרון של העדר הסכמות.
כך למשל אפשר לקבוע כאשר עסקינן בחלוקת הרכוש ומכירתו, באיזה שלב ימונו כונסים, איך ישווק הבית, היכן הוא יפורסם ומהן העלויות ועוד ועוד הנחיות מוסכמות שיכולות לתת פתרון למקרה של מחלוקת.
על כן פירוט רב בהסכם יכול לבוא לטובתכם ולמנוע מחלוקת בשאלות חשובות כגון: על מי האחריות לרכוש לילדים ביגוד והנעלה, מי מסיע אותם ולאן, מהי חלוקת ההסעות בין ההורים, ועוד ועוד שאלות שעולות בצורה שגרתית כגון איך מכריעים בשאלה של רצון מי מההורים לעבוד בחו”ל או בעניין של הגירה פנימית בתוך ארץ ישראל.
הליך גירושין – פרוצדורת ההליך המשפטי
באם לא הגעתם להסכם עליכם להתכונן להליך המשפטי, בהנחיית עורך הדין שלכם. לאחר שהוגשו כתבי התביעה וההגנה על ידי כל צד בית המשפט קובע קדם משפט. בקדם המשפט באות לידי ביטוי באמצעות עורכי הדין שלל המחלוקות שביניכם אודות הסדרי השהות, גובה המזונות אם בכלל ישולמו, חלוקת הרכוש, מכר הדירה, איזון המשאבים ושלל הנושאים הרלוונטיים למקרה שלכם.
בית המשפט יכול אך לא חייב לברר האם פני שני הצדדים לגירושין, שכן הגירושין עצמם הם בסמכות בית הדין הרבני בלבד.
במהלך קדם המשפט יכול ורשאי בית המשפט לקדם את תהליך הפירוד ביניכם באמצעות מינוי בעלי מקצוע כגון:
אקטואר או רואה חשבון – אשר יבדוק ויבצע איזון של כל זכויות הפנסיה ושאר הזכויות הסוציאליות שלכם, קרנות השתלמות קופות גמל כספים בבנק ועוד. בית המשפט יכול להטיל על האקטואר גם לבדוק הברחת כספים אם עולה וקיימת טענה כזו.
בית המשפט יכול גם להטיל על רואה החשבון שמינה בדיקת שווי העסק או החברה שיש לאחד מבני הזוג, וכן יכול בית המשפט להורות למומחה לבחון את הפערים בנכסי הקריירה שלכם ואם קיים פער משמעותי יכול הוא לבקש מרואה החשבון לנקוב בסכום המשקף את נכסי הקריירה/מוניטין אישי של מי מבני הזוג.
בסופו של דבר המומחה מגיש חוות דעת. על חוות הדעת אפשר לשאול שאלות הבהרה, וכן אפשר להזמין את המומחה לחקירה.
שמאי מקרקעין – בית המשפט יכול וצריך בדרך כלל למנות שמאי מקרקעין להערכת שווי נכסי המקרקעין של הצדדים כדי לדעת במה מדובר ולהציע הצעות לפתרון תוך איזון כולל וכן לצורך אומדן במידה והנכסים יוצאים למכירה. יש להביא בחשבון שכאשר שני נכסים נמכרים צפוי מס שבח ועל כן מוצע למצוא פתרון אחר למכר, כך שייערך תכנון מס מראש.
פסיכולוג לבדיקת מסוגלות הורית – במקרים של מחלוקת על היכולת ההורית של מי מבני הזוג בית המשפט ממנה מומחה למסוגלות הורית.
בית המשפט גם יזמין בקדם המשפט תסקיר מפקידת הסעד מהלשכה לשרותי חברתיים במקום מגוריכם על מנת לקבל תמונת מצב על מערכת היחסים האחד עם השנייה, עם הילדים, ולקבל מידע ומושג על המשפחה העוטפת את כל אחד מבני הזוג.
לאחר שקיימים כל הנתונים בית המשפט עשוי לזמן קדם משפט נוסף על מנת לראות האם אפשר להגיע להסכם כולל ביניכם בהתחשב בנתונים שהונחו בפניו. במידה ולא יהיה שיתוף פעולה ו/או ההצעות שהוצעו לא יראו לצד אחד מן הצדדים או לשניהם יורה בית המשפט על הגשת תצהירי עדות ראשית ואף יקבע מועד להוכחות, דהיינו חקירות הצדדים ועדיהם.
לאחר החקירות יורה בית המשפט על הגשת סיכומים בסוגיות השנויות במחלוקת ובחלוף מספר חודשים יינתן פסק דין על ידי בית המשפט. פסק הדין יכול להיות נכון או שגוי, ואם צד מרגיש שקופח יכול הוא לפנות בערעור לבית המשפט המחוזי.
מאחר וכל המפורט לעיל אורך זמן ועולה כספים, ראוי ונכון לבחון את האפשרות להגיע להסכמות בכל שלב של ההליך המשפטי, שכן בהסכם אתם לוקחים את האחריות על חייכם ואתם קובעים עבור עצמכם ולא השופט.
פיצוי בגין נכסי קריירה מוניטין אישי
לעיתים אחד מבני הזוג מצליח להמריא מבחינה מקצועית ומשקיע את כל כולו בקריירה משגשגת ובן הזוג האחר נדרש להקריב ולתת גיבוי מבחינת הבית והילדים.
במצב כזה יכול לדרוש בן הזוג ה”בייתי” פיצוי בגין נכסי קריירה/מוניטין אישי של בן הזוג האחר אשר במידה מסוימת נוצר על גבו ועל חשבונו.
במקרים המתאימים ממונה אקטואר או רואה חשבון אשר מעריך את שווי הפערים ההשתכרותיים בין הצדדים ונוקב במחיר שיש לשלם.
באחד המקרים בהם ייצגתי גבר, נהג הסעות במקצועו, חויבה אשתו לשלם לו סך של 108 אלף ₪ בגין הפרשי השכר המשמעותיים ביניהם, שכן הכנסתה הייתה גבוהה משמעותית מזו של הבעל, שכן היא הייתה מורה ותיקה לאנגלית, והשתכרה אף משיעורים פרטיים. זהו אמנם מקרה חריג ובדרך כלל הגבר משלם לאשה, אך יש להבין שזוהי המגמה ומי שהשקיע בבית זכאי לפיצוי על הקריירה שיכול היה להגיע אליה אך ויתר עליה.
הליך גירושין – תם אך לא נשלם
קיים עבורכם עוד הרבה מידע שניתן לראות באתר המשרד, אודות הליך הגירושין, והנכם מוזמנים לקרוא גם את מאות המאמרים שיש באתר וגם לפנות ליעוץ ללא התחייבות. דיני המשפחה בכלל ונישואין וגירושין בפרט הינם נושא מורכב הן משפטית והן רגשית, אשר משלב בחובו דין אזרחי ודין דתי.
על כן, לאור הסיבוך הרב והמשמעות העצומה של כל הליך וכל מחלוקת במסגרת הליך הגירושין, מומלץ לפנות לעו”ד מומחה בגירושין ובעל ניסיון רב בתחום שייתן לכם בטחון וידע.
ב- 37 השנים האחרונות, אני עוסקת באופן בלעדי בייצוג בענייני גירושין ומשפחה. נגעתי כבר בכל סוגי המקרים. טיפלתי באינספור תיקים וצברתי ניסיון שערכו אינו יסולא בפז. אני מעמידה את כל הניסיון הזה לרשותכם ולמענכם – מוזמנים ליצור עמי קשר ולקבל ייעוץ פרטני באשר למקרה שלכם.