הליך בזיון בית המשפט לפי סעיף 6 לפקודה כאמצעי האחרון שיש לנקוט בו בהיותו הליך שיורי מחד וקשה וקיצוני מאידך

צריך לדעת לשחרר כאשר הליך הגירושין מסתיים

לעיתים קרובות, הן במהלך ההליך המשפטי וגם לאחר פסק דין, כאשר עסקינן בבני זוג מתגרשים – הבעיות אינן מסתיימות עם סידור הגט. גם כאשר בית המשפט נותן פתרון בדמות פסק דין למזונות וחלוקת זמני השהות (לשעבר הסדרי הראיה) בין ההורים, לא בכל המקרים בא לסיומו ההליך המשפטי.

אנשים שלא השלימו עם הפרידה מההיבט הנפשי, ועוד נותרו בהם רגשות שליליים  או רגשות בכלל, כלפי בן הזוג השני, יחפשו מתחת לאדמה כדי למצוא סיבות להיפגש שוב בבית המשפט, ולנסות להגיע לאינטראקציה עם הצד השני, גם כאשר השאיפה הזו מיותרת ומזיקה.

כך היה במקרה בו ייצגתי לאחרונה גבר, כאשר לצדדים היו שני ילדים משותפים, אשר לגביהם בהתחשב בהמלצות של המתאמת ההורית הם הסכימו על הורות משותפת וחלוקת זמנים כמעט שוויונית, ואף התגרשו בבית הדין הרבני לפני מספר חודשים.

בית המשפט נתן פסק דין למזונות הקטינים ובכך הסתיים העניין לכאורה אך רק לכאורה, שכן האישה חיפשה דרכים נוספות להכביד על בעלה לשעבר אבי ילדיה ולא השלימה עם פסק הדין למזונות, וגם לא עם חלוקת זמני השהות בין הצדדים במתכונת הקיימת.

האישה טענה כלפי הבעל כי הוא אינו מביא את הילד לביתה כאשר מסתיים המפגש ביניהם, ואילו הבעל טען כי הגיע לביתה והמתין כעשר דקות בפתח הבית אך לא היה אף אחד ולפיכך לקח את הילד עמו וחזר לביתו ומשכך מתבקשת האם לאסוף את הילד ממנו ולא להיפך. הוויכוח הפך לוויכוח על הפרת הסכם הגירושין ועל הפרת הסדרי השהות.

הליך לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט

האישה הגישה הליך לפי פקודת בזיון בית המשפט, סעיף 6, ועמדה על טענתה באמצעות בא כוחה כי זהו ההליך הנכון לנהוג בו במקרה דנן.

בית המשפט הביע ביקורת קשה על ההליך בו נקטה האישה והציע לה שלוש פעמים במהלך הדיון לחזור בה, אך היא סירבה, ולפיכך דחה בית המשפט את התביעה שהגישה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט ואף חייב את האישה – שמצבה הכלכלי לא קל בכ- 10,000 ₪.

מהו ההליך לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט?

אצטט מפסק הדין שניתן בתלה”מ 57257-06-19:

“כבר בשלב הזה ניתן לומר בברטר כי הסעד שנתבקש אינו מתאים להליך שבפני. כידוע קנס שנפסק בהתאם לפקודה נפסק לפקודת אוצר המדינה ולא לטובת הצד אשר הפרו כלפיו החלטה כלשהי….

על פי הדין הליך לפי פקודת בזיון בית המשפט הוא הליך אכיפה חיצוני מאחר והסנקציה בעקבותיו – קנס ומאסר – עשויה להיות קשה ופוגעת, לכן מקובל לראות בו הליך שיורי, לאחר שההליכים האחרים האפשריים נבחנו או מוצו” (רע”א 3888/04 שרבט).

עוד ובנוסף יש לזכור כי על מנת לאכוף פסק דין או צו כלשהו עליהם להיות ברורים וחד משמעיים שכן “…אין אוכפים מכוח פקודת הביזיון, אלא צווים והחלטות שמובנם חד-משמעי ושאינם ניתנים ליותר מפירוש אחד” (רע”פ 7148/98 עזרא נ. זלזניאק).

עוד כידוע מטרת הליך בזיון בית המשפט היא להביא לאכיפה של החלטה שיפוטית במצבה הצופה פני עתיד ולא הענשתו סתם של המפר.

הקנס בהליכי בזיון הוא אך ורק לטובת אוצר המדינה ולא לתובע/ת

עוד הדגיש בית המשפט כי לתובעת כשל תודעתי באשר היא סברה שהיא זו שתקטוף את פירות ההפרה לכאורה בעוד הקנס הינו לטובת אוצר המדינה ולא לטובתה.

בית המשפט מוסיף וקובע כי כשיש בעיה מהסוג המתואר לעיל בקיומו ובביצועו של הסכם גירושין בכלל ובקיום הסדרי שהות או הסדרי מפגש מצופה קודם כל שעורך הדין יפנה למשנהו וינסה לפתור את הבעיה ולאחר מכן למתאמת ההורית, אך אין להגיש בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט במקום שבו ניתן לפתור את הבעיה באמצעות הגשת סעד בעניינו של קטין.

לפיכך נקנסה התובעת ב- 10,000 ₪ על מנת להרתיע אותה מלנקוט לעתיד בהליכי סרק, על אף שבית המשפט היה מודע למצבה הכלכלי הלא שפיר של התובעת מצא הוא לנכון לפסוק הוצאות ריאליות המשקפות את ההוצאה שהיה צריך לשלם האיש/הנתבע בהליך מיותר זה.

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב

יצירת קשר: 03-6969916

רוצים להתייעץ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!

צריכים עורך דין לענייני משפחה/גירושין?

לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

מלאו את הפרטים שלכם | נחזור אליכם בהקדם

עוד בנושא

החלטה חריגה של בית המשפט המחוזי הביאה לפסילת חוות דעתו של מומחה בתחום הנפשי והחלפתו במומחה חילופי, נוכח עבודה רשלנית משהו. בהחלטה הנוגעת לפסילת מומחה התנהל מאבק עז בין ההורים אודות קטין פעוט, כאשר האם עתרה להגבלת המפגשים ועתרה להערכה פסיכיאטרית, ואילו האב טען שאין לכך כל הצדקה עניינית, וכי העבר שאליו מתייחסת האם, שייך […]

שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות השתהות בהגשת תביעה אינה, כשלעצמה, שיהוי כמובנה המשפטי.   שיהוי בתוך תקופת ההתיישנות נוצר מקום שיש בהשתהות בפנייה לבית-המשפט משום שימוש לא נאות בזכות התביעה הנתונה לתובע ופגיעה בציפייה הלגיטימית של הנתבע שלא להיתבע.  במקרים בהם שימוש המגיע כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי  יביע על כך בית המשפט ביקורת. ישנם מקרים […]

ברוב המקרים הבעל הוא זה שהינו המפרנס העיקרי וזה שמביא את מירב האמצעים לכלכלת המשפחה, ועדיין הדברים נכונים בשנת 2023 במאה הנוכחית. אמנם אין ספק שיש נשים יזמיות ומרשימות ביכולות שלהן אך אחוזן הוא נמוך, וכאמור הגבר הוא זה שאחראי על אספקת אמצעי הקיום למשפחה, ובין היתר ישנם גברים המנהלים חברות, בין גדולות ובין קטנות. […]

דילוג לתוכן