מתנה או הלוואה?
כאשר מדובר ביחסי משפחה – קיימת חזקה, הניתנת לסתירה אך לא בנקל, כי העברה ללא תמורה נעשית מתוך כוונה לתת מתנה ומי שטוען כי אין המדובר במתנה – עליו נטל ההוכחה. חזקה זו מצומצמת לגבי מערכות יחסים המאופיינות בתמיכה, הענקה ונתינה ללא תמורה של צד אחד למשנהו, כגון יחסי הורים, ילדיהם ובני זוגם (ראה תמ”ש 11150/07, תמ”ש 13169/04).
במידה וההורים נותנים את מירב הכספים לרכישת דירה לילדם ובן-זוגו, הרי שמומלץ להם לרשום את עצמם כבעלים נוספים על הדירה או לא לרשום את הדירה בחלקים שווים ע”ש שני בני הזוג או לערוך הסכם הלוואה מפורש עם תנאים ברורים אודות מועדי החזרת הכספים ונסיבות החזרת הכספים.
במידה וההורים נתנו את חלק הארי של הכספים אך למרות זאת נרשמה הדירה בחלקים שווים ע”ש שני בני הזוג הצעיר, וההורים לא נרשמו כבעלים נוספים של הדירה, הרי שבכך, ניתן לראות כמתנה ולא כהלוואה מההורים לילד ובן/בת זוגו.
כך במקרה בו טענו הורים כי הם סיפקו את מירב הכספים לרכישת הדירה של בני זוג אך לא המציאו ראיות להלוואה וגם לא נרשמו כבעלים של הזכויות – אזי ניתן לראות בהורים כמי שוויתרו על הטענה כי מדובר בהלוואה (ראה פסק דינה של כב’ השופטת ורדה פלאוט בתמ”ש 11150/07 בביהמ”ש לענייני משפחה בת”א). משמע הורים שרצו להיטיב עם בת או בן ובני זוגם – יצאו נפסדים מאחר ולא תיעדו את מהות העסקה.
מה קורה כאשר ילד מעביר כספים להוריו?
בדרך כלל הורים הם אלה אשר נותנים כספים, ורק במקרים חריגים הילדים נותנים כספים להורים, אך זו דרך החיים. מה דין נתינה זו והאם היא שונה מנתינה במדרג ההפוך כלומר מהורה לילד? שאלה מעניינת זו נדונה בפסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בחדרה, אשר דן בכספים שהועברו על ידי בן להוריו, כלומר בכיוון ההפוך, לצורך סגירת משכנתא על דירתם, כאשר היו אלה כספי פיצויים של הבן כתוצאה מתאונת דרכים שעבר בילדות.
בית המשפט התבקש לדון בשאלה האם המדובר בכספים שניתנו במתנה מבן להוריו, דהיינו כספים שאין להשיבם או בכספים שניתנו כהלוואה, כאשר אם זו הלוואה הרי שעל ההורים חלה החובה להשיבה לבנם. ההבדל בין הלוואה למתנה הוא שהלוואה יש להחזיר ואילו מתנה אין צורך או חובה להשיב. נקבע כי בנסיבות המקרה המדובר בכספי הבן שניתנו כהלוואה להוריו ולא בכספי מתנה.
בין קרובי משפחה ניתן להוכיח הלוואה בכל אמצעי ראייתי ולאו דווקא בכתב
טענת האב באותו פסק דין שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בחדרה הייתה כי אין מסמך בכתב, וזו נדחתה, ובית המשפט קבע כי “כלל נקוט הוא שמתן הלוואה בין בני משפחה ניתן להוכיח בכל אמצעי מקובל.. אין כל דבר חקיקה או דין ההופכים את “המסמך בכתב” לגבי הלוואה בין קרובי משפחה למסמך קונסטיטוטיבי שבלעדיו אין” (כבוד השופט כהן, תמ”ש 1970/03, בש”א 2998/03 (כפר-סבא) טויזר נ’ טויזר פסקה).
אף ביחס לסיווג העברת הכספים בין אם כמתנה ובין אם כהלוואה לא נדרשת מסמך בכתב כראייה להוכחת הכוונות (כבוד השופט זגורי, תמ”ש 11715-04-13 (נצרת) א.ס. נ’ א.ס.) משכך נקבע כי העדרו של מסמך לגבי השבת הכספים או הסכם הלוואה אינה נחוצה בהתאם לפסיקה, ונכון להסתפק בהסבר הבן “הייתי ילד בן 18, איך אני אמור לדעת עם חוזים והסכמי הלוואות” בית המשפט קיבל הסבר הגיוני זה וקבע כי, כאשר הנסיבות מצביעות על העברת כספי הפיצויים של הבן להוריו דהיינו קבלת כספים מאת בן משפחה, כבמקרה דנן, אזי יש לבחון את הראיות והעדויות לנוכח כך.
**עוד ניתוח מורחב על משמעות העברת כספים בתוך המשפחה – כאן >>
חזקת מתנה קיימת כאשר כספים או רכוש מועברים מהורים לילדים אך לא להיפך
הפסיקה מרבה לעסוק ב”חזקת מתנה” במקרים שבהם הורים מסייעים לילדיהם בראשית חיי הנישואין וכאשר נטען בדיעבד כי מדובר בהלוואה עת מתגלע סכסוך בין בני זוג. מארג היחסים המשפחתי מקים את החזקה שזוהי מתנה ולא הלוואה. (תמ”ש 50793-01-17 (תל אביב-יפו) פלוני נ’ פלוני) (תמ”ש 25971-01-18 (פתח-תקווה) פלונית נ’ אלמוני) )תמ”ש 28185-09-19 (פתח-תקווה) פלוני נ’ אלמונית); )תלה”מ 66930-06-20 (תל אביב-יפו) פלונית נ’ פלוני ועוד). כאשר בין הנותן לבין המקבל מתקיימים יחסי קרבה מיוחדים הנטל הוא על הנותן להוכיח שלא התכוון להעניק מתנה (כבוד השופט הנדל, בע”מ 8203/17 פלוני נ’ פלוני).
מכאן שהפסיקה מצדדת בכך שהורה מחויב לרווחת ילדו וחזקת המתנה מתעוררת במקרים מעין אלה.
בין המורד לבין המעלה
כב’ השופט בר-יוסף מצא להבחין בין הענקות “במורד” היחסים (מאב לבנו) לבין הענקות “במעלה” היחסים (מבן לאב), בפן של המשקל הסגולי הנדרש לביסוס חזקת. קביעותיו בפסק הדין מעניינות ומהוות למעשה תמצית של ההלכה הפסוקה: “משקלן הסגולי של הראיות הדרושות על מנת לבסס את חזקת המתנה בין קרובים משתנה בהתאם לנסיבות, ובכללן הן טיב קשרי המשפחה והן מהות המתנה ונסיבותיה. כך, למשל, דומה כי הנטל יהא מופחת מקום בו מדובר ביחסים אנכיים בין סב לנכד/ה לעומת יחסים אופקיים בין אחים. עוד דומה, כי יש מקום להקל בכל הנוגע להענקות “במורד” היחסים, קרי – מדור קודם לדור צעיר (כגון, מתנת סב לנכד)– מאשר במקרה של הענקה “במעלה” היחסים (כגון, מתנת נכד לסב). בה במידה דומה, כי ככל ששווי דבר המתנה גבוה יותר הנטל יהא מוגבר בהתאם. ברי, כי לא ניתן לקבוע כללים נוקשים… המסקנה הסופית הינה לעולם תלוית נסיבות. אכן, הורתה ולידתה של חזקת המתנה הינה בניסיון החיים, וניסיון זה מורה אימתי לא קמה החזקה, לרבות מקום בו מהות המתנה או שוויה אינם עולים בקנה אחד עם הענקה, ואפילו בין בני משפחה”(תמ”ש 35951-12-14 (תל אביב-יפו) ש.א. נ’ א.ס.)
כך גם כב’ השופט ש. שוחט בתמ”ש 029550/04 קבע כי במתנה בין “קרובים קרובים” – אב ובנו – קיימת חזקה שהנתינה היתה במתנה ועל הנותן חובת ההוכחה שבהלוואה מדובר.
עם זאת דומה שחזקה הפוכה זו נקבעה רק ביחס למקרים בהם בין ה´קרובים קרובים´ התקיימה מערכת יחסים כזו שיש בה כדי להצביע על היות הנתינה מתנה (ר´ ע”א 913829 אבינועם וואלס נ´ נחמה גת, פ”ד מח(1) 801; ע”א 34/88 רייס נ´ עזבון אברמן ז”ל מד (1) 278). משמע על מנת שתקום “חזקת המתנה” נדרש, כי הצדדים יהיו “קרובים קרובים” וכי התקיימה ביניהם מערכת יחסים כזאת שיש בה כדי להעיד על היות הנתינה מתנה.
כבוד השופט ש. שוחט קבע כי לא מן הנמנע, כי מתנות הניתנות בשלב מסוים בחיי המשפחה בין “קרובים קרובים”, כשהיחסים בתוך המשפחה תקינים, “הופכות” בדיעבד להלוואות לטענת הנותן, לאחר שכבר אינו מעוניין להיטיב עם המקבל, וזאת בעקבות סכסוך משפחתי שפרץ בינתיים ביניהם.
מכאן, שבחינת מערכת היחסים בין הנותן למקבל במועד הנתינה היא הקובעת. אם היחסים בין נותן המתנה למקבלה היו גרועים במועד נתינת המתנה יש בכך בכדי לשלול את “חזקת המתנה”. מדובר כמובן בחזקה הניתנת לסתירה, אך לצורך כך על התובע המבקש לסותרה להביא עדויות ברורות לכוונת הצדדים אשר יש בהן כדי להרים את הנטל לסתירת החזקה.
אח ואחות- מתנה או הלוואה
באופן דומה נקבע, בע”א 34/88 ג’וזפינה רוטנברג רייס נ’ עיזבון המנוחה חנה אברמן ז”ל, פ”ד מד(1) 278, בנסיבות שם הכריע כבוד הנשיא שמגר, כי ביחסי אח ואחות שהם בבחינת יחסים משפחתיים מדרגה ראשונה אין מחויבות של צד אחד למשנהו לדאוג לצרכי האחר בהיותם יחסים אופקיים. בהקשר זה הוסף, כי המבחן לקיומם של יחסים מיוחדים, בגדרי חזקת המתנה, “איננו מתמצה בקשר משפחתי מסוג מסוים דווקא, אלא מתקיים כל אימת שמשלם הכספים מעמיד עצמו במצב של הורה”.
בתוך כך הדגיש, כי יש הסבורים “שחזקת המתנה מוחלשת ואף יתכן שלא מוצדקת ביחסי איש ורעייתו, בעוד היא מתקיימת או… כאשר אב רוכש נכס על שם ילדו הקטין” (ע”א 353/82). משמע חזקת המתנה מוחלשת אך מתקיימת בין בעל לאשתו או בין אב לבנו אם הבן קטין והכספים הינם של ההורה הרושם את הדירה על שם הקטין.
כן נפסק, שלחזקה אין מקום כאשר כספי הרכישה ניתנו על-ידי הילד והנכס נרשם על שם ההורה (ע”א 496/75), כלומר במדרג של מלמטה למעלה.
לסיכום, כל אימת שהורה נותן כספים לילד או לילד ובן/בת זוגו ללא מסמך הלוואה, מתקיימת חזקה שזוהי מתנה, וזהו החלק הארי של המקרים בהם הורים מסייעים לילדים ובני זוגם לרכוש דירה ואזי כאשר היחסים בין הזוג הצעיר מתערערים נזכרים ההורים שזוהי הלוואה. טענה כזו לא תתקבל אלא אם יש מסמך הלוואה. כמו כן יצוין כי יש משמעות האם היחסים אופקיים או רוחביים, וכאשר ילד נותן לאב, שזוהי פעולה בכיוון ההפוך – החזקה לא בהכרח תקום והיא תצריך ראיות נוספות.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
**זקוקים לייעוץ פרטני בנושא מתנה/הלוואה בתוך המשפחה? אתם מוזמנים לפנות אליי בכל עת לקבלת ייעוץ אישי ללא התחייבות, במסגרתו אני מעמידה את שנות ניסיוני הרבות בתחום למענכם. אשמח לסייע!
