מרכז גישור בדיני משפחה

א’ - ה’ : 18:00 - 09:00
03-6969916
תובל 40, רמת גן
עורך דין גירושין אלינור ליבוביץ

מעוניינים להתגרש וזקוקים לעזרה?

מלאו את הפרטים שלכם | ונחזור אליכם בהקדם

    היקף התערבותו של בית המשפט לענייני משפחה בשאלות למומחה שמונה על ידו בעניין איזון משאבים

    שני פסקי דין שניתנו בבית המשפט לענייני משפחה עוסקים בסוגיית המומחה, ועד כמה יכול בית המשפט להתערב בהליך ולשאול שאלות את המומחה הממונה כאשר באי כוח הצדדים לא שמו לב או התעלמו מסוגיה בלתי פתורה.

    ב- תלה"מ 28055-09-18 מינה כב' השופט זגורי מומחה שהינו עורך דין ורואה חשבון והכל על מנת להגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לצורך קבלת חוות דעת לאיזון משאבים בין בני זוג מתגרשים ולצורך הערכת שווי רכושם ונכסיהם של הצדדים מכל מין וסוג לרבות מוניטין אישי של הבעל, ככל שקיים לו מוניטין אישי שהוא בר חלוקה אגב גירושים. 

    כמו כן הורה בית המשפט כי המומחה יציע חלופות לאיזון לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג – 1973.

    בין היתר הורה בית המשפט לבחון האם יש פערי השתכרות בין הצדדים, האם לנישואין יש תרומה לפערי ההשתכרות, מהם הפרשי ההשתכרות, האם מי מבני הזוג מאופיין "כבן זוג ביתי", האם התקדמות מי מבני הזוג בקריירה המקצועית שלו נעצרה או לא מתקיימת כלל או עוכבה בשל הנישואין, ומהו צפי ההשתכרות של כל צד, דהיינו פוטנציאל השתכרות.

    חוות דעת המומחה

    חוות דעת מומחה הוגשה על פי החלטת בית המשפט שמינה אותו, ונקבע בה כי הנכסים הפיננסיים של בני הזוג הם בעיקרם נכסים נזילים ואין להם חיסכון פנסיוני ארוך טווח, למעט קרן פנסיה לא משמעותית. כל זאת כיוון שהאישה לא עבדה ובנסיבות אלה החלופה השנייה לאיזון המשאבים אינה רלבנטית. על כך אין מחלוקת בין הצדדים.

    ביחס לפערי השתכרות בין הצדדים, נקבע כי קיים פער השתכרות בין הצדדים, אלא שהוא היה קיים גם בעת הנישואין ולא חל בו שינוי עד למועד הקובע. אפשר להבין מכך שכאשר נישאו בני הזוג, הרי שלבעל היה מקצוע מפרנס ומכניס ואילו האישה, כאז כן היום, לא השתכרה או הייתה בעלת יכולת משמעותית בתחום הפרנסה.

    יכולת ההשתכרות של האישה שעונה להגדרה "בן זוג הביתי" נפגעה במהלך חיי הנישואין כיוון שלא עבדה במשך 10 שנים, ואומדן הפגיעה בהשתכרות האישה מגיע לסכום של כאלף ₪ לחודש לערך. ברור שאדם היוצא ממעגל העבודה מתקשה לחזור אליו, ולמעשה מתחיל מנקודת מוצא נחותה יותר מאשר מי שהיה משולב כל השנים במעגל העבודה וממשיך לעבוד, ואינו נצרך לחפש עבודה.

    בית המשפט מחליט להתערב בחוות הדעת של המומחה ולשאול שאלות מטעמו

    למרות שכל  אחד מהצדדים ביקש לאמץ את חוות הדעת של המומחה החליט בית המשפט לבקש מהמומחה הבהרות הנוגעות לחלק מחוות הדעת שכן עמדותיהם של הצדדים, כפי שנמסרו – נמצאו סותרות;

    האישה טוענת כי מכוח חוות דעת המומחה יש לערוך תחשיב של המגיע לתובעת בעקבות הפרשי השתכרות ואילו הבעל טוען, כי המומחה לא ערך כל תחשיב שכזה, וכי אם היה סבור שיש צורך בכך היה עושה כן ועוד הוסיף הבעל וטען כי גם במסגרת שאלות הבהרה ותשובות להן – לא שינה המומחה מעמדתו.

    בנוסף, לגישת הבעל אף אסור לבית המשפט לפנות אל המומחה מקום שמסר תשובותיו לשאלות ההבהרה של מי מהצדדים או שניהם, אך לא זומן להיחקר. לדבריו המומחה היה ער לקביעותיו שלו ובחר שלא לבצע כל תחשיב או אומדן.

    האם יש או אין לבית המשפט סמכות לפנות בשאלות הבהרה אל המומחה ביוזמת עצמו?

    בית המשפט קובע כי את התנגדות הבעל לכך שבית המשפט עצמו יפנה אל המומחה  – יש לדחות על הסף ממספר טעמים תוך הבהרת סמכות בית המשפט לפנות אל המומחים שהוא עצמו ממנה:

    לדברי בית המשפט קו הטיעון של הבעל מתבסס על התפיסה האדברסרית שלפיה הצדדים אמורים לטעון הטענות ולהביא הראיות להוכחת גרסתם ובית המשפט אינו מתערב.

    גישה זו נדחית על ידי בית המשפט ובמיוחד כשעסקינן בדיני משפחה וקובע כי קו הטיעון האדברסרי, אינו מתאים ואינו חל בבית המשפט לענייני משפחה באופן הקלאסי כפי שנהוג  בהליכים האזרחיים.

    סמכות בית המשפט להזמין מומחה לחקירה על דעת עצמו מבלי שהצדדים עצמם ביקשו זאת

    יתר על כן, לא רק שבית המשפט רשאי להגיש שאלות הבהרה למומחה אלא שהוא גם זכאי להזמין את המומחה לחקירה, וזאת מבלי שהצדדים עצמם עתרו לכך.

    כך הם פני הדברים לגישתו של כב' השופט זגורי ס"נ בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, הבאים לידי ביטוי בפסק הדין דלעיל. גישתו זו אינה שונה מגישתו של שופט בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, ויש קווי דמיון רבים בין שתי הגישות על אף השוני בין המקרים.

    החלטה מעניינת ומפורטת שניתנה ב- ת"ע 22376-02-20 ביום 26/08/20 על ידי כב' השופט שמואל בר יוסף לעניין זימון מומחה לחקירה בבית המשפט עוסקת ביחס בין פקודת הראיות לבין תקנה 258יב לתקסד"א, התשמ"ד – 1984 המתייחסת אך ורק לדיני משפחה.

    לשיטתו של כב' השופט בר יוסף, התכלית המוגשמת על ידי סעיף 26(א) לפקודת הראיות, הן חקר האמת והזכות לחקירה כחלק מזכות הטיעון והזכות למשפט הוגן (לעניין אחרון זה, ר' ע"פ 7915/15 ראמי גדבאן נ' מדינת ישראל).

    התכלית המוגשמת על ידי תקנה 258יב לתקנות, היא השאיפה לסיום סכסוכי משפחה במהירות ויעילות, תוך הישענות על גורמי מקצוע בלתי תלויים.

    המאפיין המיוחד של ההליך בבית המשפט לענייני משפחה הינו, שהוא אינקוויזיטורי במהותו ונועד לאפשר לבית המשפט לרדת לחקר האמת במטרה לעשות משפט צדק, תוך שאיפה לפתרונות מהירים וכוללים של הסכסוך שבין בני הזוג (בע"מ 2764/16 פלונית נ' פלונית)

    מעורבות גבוהה של שופטי בית המשפט לענייני משפחה בהליך המשפטי

    באיזון בין שני הגורמים, יש ליתן יתרון ועדיפות לתכלית הספציפית המאפיינת את ההליכים בבית משפט לענייני משפחה, משמע הוראות דיוניות ייחודיות אלה אינן שרירותיות, והן יוחדו דווקא לבתי המשפט לענייני משפחה, מתוך רצון לייעל עד כמה שניתן את ההליכים המשפטיים המתנהלים במסגרתם, ולאפשר מעורבות גבוהה של שופטי בית המשפט לענייני משפחה בניהול המשפט, והכל במטרה להגיע לפתרון מותאם לכל משפחה באשר היא.

    לחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט לענייני משפחה, מעמד מיוחס, והאחריות היא על בית המשפט

    נקבע כי רמת המעורבות של השופט חייבת להיות גבוהה, ויכולת הנגישות שלו לחומר הראיות והזמנת העדים וחקירתם צריכה להיות בעלת היקף רחב (בע"מ 5471/13 פלוני נ' פלוני ראו ת"ע (ת"א) 22376-02-20 ה.ע. נ' ט.ב.ח).

    מסקנה משני פסקי הדין שלעיל

    האחריות של בית המשפט להכרעותיו ולצורך בייעול ההליכים ויישוב הסכסוך במהירות ובאופן מותאם ויעיל, לא רק מסמיכה ומאפשרת לו להיות מעורב במינוי המומחה וטיפול בכל הנוגע לקבלת חוות דעת מומחה ברורה וברת יישום – אלא גם מחייבת את בית המשפט לענייני משפחה לעשות כן לשם עשיית צדק ומניעת עיוות דין מכוח הוראת סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995 )בע"מ 2764/16 פלונית נ' פלונית).

    בהקשר זה יוטעם כי לפי הפסיקה והספרות, ענייני מינוי מומחה הינם עניינים של דיני ראיות וסדרי דין שבהם יכול ולעיתים מחויב בית המשפט לפעול לפי סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה – 1995.

    יש לזכור את סמכותו של בית המשפט ליתן הוראות בהליכי ביצוע במסגרת תובענה לאיזון משאבים מכוח סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה.

    דרך המלך לקבלת הסברים ממומחה היא שאלות הבהרה בטרם חקירה

    דרך המלך לקבל הסברים מהמומחה היא לא לחקור אותו בבית המשפט אלא בראש ובראשונה להקדים בשאלות הבהרה מתאימות. מקום שהמחלוקת בין הצדדים היא כה מצומצמת יהא זה אך נכון כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו ויפנה בשאלת ההבהרה הרלבנטית (וייתר זימונו לחקירה על חוות הדעת) שהיא למעשה גם היחידה שיכולה להביא לסיום ההליך במהירות ובאופן יעיל ומותאם.

    כב' השופט שמואל בר יוסף קובע למשל בהקשר זה כך: "יובהר, שבית המשפט לענייני משפחה רשאי להורות על חקירת המומחה, גם כאשר היה מקום לשגר שאלות הבהרה, הגם שהדבר לא נעשה. תקנה 258יב(ה) מתנה את זכות החקירה בהתאם לבקשת בעל דין. התקנה איננה שוללת מעיקרה את סמכותו של בית המשפט לזמן את המומחה לחקירה, אם הוא סבור שהדבר ראוי, למרות מחדלו של בעל הדין." (ת"ע (ת"א) 22376-02-20 ה.ע. נ' ט.ב.ח).

    היקש

    על דרך ההיקש נקבע כי אם יש סמכות של בית המשפט ליזום זימון מומחה להיחקר על חוות דעתו, קל וחומר העברת שאלה הבהרה מטעמו (של בית המשפט) למומחה.

    האחריות השיפוטית

    האחריות למתן פסק דין המסיים מחלוקות ועושה כן באופן ברור ובהיר לצדדים הינה על בית המשפט. כאשר מדובר בפסק דין לאיזון משאבים ועולה שאלה של פערי השתכרות, אמור בית המשפט להסביר כיצד ועל בסיס מה פסק המומחה את מה שפסק.

    אין ספק שבית המשפט מוסמך, רשאי ואף מחויב לשוב ולפנות אל המומחה בשאלות הבהרה מטעמו, בכל דבר ועניין כדי לקבל תשובות ופתרונות מהירים שיסייעו להביא להכרעה יעילה, צודקת, נכונה ומהירה וכוללת של הסכסוך. סמכות זו של בית המשפט נתונה לו – בכל שלב של ההליך.

    עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

    כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב

    יצירת קשר: 03-6969916

    חווים אלימות במשפחה? אני כאן כדי לעזור!

    לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

    מלאו את הפרטים שלכם | ונחזור אליכם בהקדם

      חברת קידום אתרים חברת קידום אתרים