האם בת שלא אומצה באופן פורמלי יכולה לרשת את האם
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
ב(ב”ש) 21542/ ט.נ נ’ ניתנה החלטה על ידי רשם הירושה בכל הנוגע לזכויות הירושה של בת שלא אומצה כדין באופן פורמלי, אך היתה “כבת” למנוחה.
מן הבקשה עולה כי המבקשת אינה בתה הביולוגית של המנוחה. אמה של המבקשת נפטרה כשהיא היתה בת 9, ואביה של המבקשת והמנוחה חיו כבני זוג עד לפטירת אבי המנוחה. עוד עולה כי המנוחה טיפלה במבקשת כאילו הייתה בתה הביולוגית וכי לכאורה בכך למעשה אימצה המורישה את המבקשת לבת, גם אם הדבר לא נעשה פורמלית.
לאור הוראות סעיף 16 לחוק הירושה, תשכ”ה-1965 הקובע: “מי שאומץ כדין יורש את מאמצו כאילו היה ילדו, וכן יורשים את המאמץ צאצאי המאומץ.”
לאור האמור לעיל דחה רשם הירושות את הבקשה למתן צו ירושה אחר עזבון המנוחה. לאחר תקופה של כשלוש שנים ומחצה הגישה הבת בקשה חדשה אך זו נדחתה הן מטעמים פרוצדוראליים והן לגופה של בקשה.
על הבת היה להגיש ערעור לבית המשפט לענייני משפחה, בהתאם להוראות סעיף 151א לחוק הירושה, תשכ”ה-1965 ותקנה 46 לתקנות הירושה, תשנ”ח-1998. משנמנעה המבקשת לעשות כן, אין היא יכולה לפנות בבקשה ל”דיון חוזר”.
אין בחוק הירושה או בתקנות על פיו הוראה כלשהי המאפשרת להגיש בקשה לעיון חוזר בית המשפט העליון פסק כך לגבי תקנות סדר הדין האזרחי (ראה רע”א 9397/12 עו”ד שמעון לביא נ’ חיים כהן את ג’ודי בניה ופיתוח (2001) בע”מ ואח’) ואין ספק כי ניתן להחיל פסיקה זו גם על חוק הירושה.
זאת ועוד, על מנת לבקש עיון חוזר, יש להצביע על שינוי נסיבות מאז ההחלטה הקודמת. כל שיש בבקשה זו הוא בגדר ניסיון לא מוצלח לבצע מקצה שיפורים.
זאת ועוד הבקשה מוגשת בשיהוי ניכר. כאמור, עברו למעלה משלוש שנים מאז נמחקה הבקשה הקודמת. לא ניתן כל הסבר מדוע השתהתה המבקשת בהגשת בקשה נוספת. מעבר לאמור, מרגע שנמחקה הבקשה לצו ירושה והמבקשת מעוניינת שהרשם לענייני ירושה ישוב וידון, עליה להגיש בקשה חדשה.
אין בסיס משפטי לטיעונה של המבקשת. לשונו של סעיף 16 לחוק הירושה ברור הוא, ואיננו מקנה מעמד ליורש שהוא “מאומץ בפועל” (ש. שוחט, מ. גולדברג, י. פלומין, דיני ירושה ועיזבון (מהדורה ששית, 2005) 57).
אין מעמד משפטי בחוק הירושה לאימוצים בפועל, אף כי בעניינים מסוימים, כן הוכרו זכויות בעניינים אלה (ש. שילה פירוש לחוק הירושה תשכ”ה-1965 (כרך ראשון, 1992) עמ’ 164 וכן פסק הדין בת”א 7503-12-08. על כן אין מנוס מדחיית הבקשה לצו ירושה לבת שלא אומצה בפועל.
