עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
בפני בית הדין הרבני מתנהל תיק גירושין, בו נזקקים הדיינים ליתן הכרעה. ברוב המקרים ניתן פסק הדין אשר דוחה את התביעה לגירושין או מקבל את תביעת הגירושין, פה אחד או ברוב דעות (שני דיינים מול דעה אחת חולקת של הדיין השלישי) ואולם פסק הדין עצמו נכתב על ידי הדיינים.
כך גם הדברים לגבי שופטים בבית המשפט לענייני משפחה, אשר כותבים את פסק הדין, בעצמם, לאחר קבלת סיוע מהמתמחה או מהעוזר המשפטי העומד לרשותו.
הצוות המסייע לשופט או לדיין
לכל שופט, מלבד צוות מנהלתי ופקידותי, יש עוזר משפטי אחד או שניים, מתמחה או עורך דין במקצועו, אשר כותב עבור השופט חוות דעת מקצועיות שעליהן מסתמך השופט כאשר הוא כותב את פסק דינו. עוזרים משפטיים כותבים טיוטות של החלטות ושל פסקי דין. מטרת העסקתם היא לחסוך לשופט זמן. כדי לחסוך לו זמן, העוזר המשפטי עושה חלק מעבודת השופט ובעלות נמוכה יותר, שכן שכרו של היועץ המשפטי נמוך יותר מזה של שופט.
לדיינים בבית הדין הרבני יש את הייעוץ המשפטי אשר מסייע להם להגיע להחלטות.
מה המעמד שיש לחוות דעתו של היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים?
מן המקובלות הוא, שהדיינים נעזרים בחוות דעתו של היועץ המשפטי לשיפוט הרבני (בג”ץ 8638/03 סימה אמיר נ’ בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ”ד סא(1) 259, 273; בג”ץ 772/00 דיאנה זקס נ’ בית-הדין הרבני האזורי בפתח-תקווה, פ”ד נה(2) 49, 52).
בית המשפט העליון קבע כי הוא מכיר ומוקיר את מעמדו ותרומתו החשובה של מוסד היועץ המשפטי לשיפוט הרבני למערכת בתי הדין, ואף מבקש ממנו לעיתים להביע עמדתו ולהשיב בעתירות המופנות כלפי בית הדין (בג”ץ 8533/13 פלונית נ’ בית הדין הרבני הגדול).
עם זאת, מובן כי על בית הדין להפעיל שיקול דעת עצמאי, וחוות דעתו של היועץ לשיפוט רבני, על אף חשיבותה, היא אך כלי עזר בידי בית הדין.
זאת, בהיקש לחוות דעת פנימית שהוכנה לבקשת שופט על ידי המתמחה או העוזר המשפטי שלו, ובלבד, שההכרעה הסופית נעשית על ידי השופט עצמו:
…שופט רשאי להיעזר בצוות העובד עמו לשם הכנת פסק דין …. כל עוד ההכרעה השיפוטית נעשית על ידי השופט לאחר עיון, דרישה וחקירה, מה שמצוי בפנינו כנשוא הערעור הוא פסק הדין, שבאחריותו של השופט כל כולו… (ע”א 4126/05 סולימאן דרויש חג’אזי נ’ ועד עדת הספרדים).
ההכרעה השיפוטית היא בסופו של דבר של הדיין או של השופט
גם אם הדיינים או בית המשפט מקבלים חוות דעת מקצועיות מהעוזרים המשפטיים הרי שההכרעה הסופית הינה שלהם, ואפשר להסתמך על החומר ועל ההמלצות המתקבלות מהצוות המקצועי – האחריות וההחלטה הינה על כתפי בית הדין או בית המשפט, ויכול הוא אך ורק להסתייע בצוות המקצועי, כלומר בחוות הדעת של העוזרים המשפטיים, אך אין לחוות הדעת בפני עצמה כל מעמד.
משמע, פסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בסוגיות כגון: מזונות אישה או מזונות ילדים, חלוקת רכוש, משמורת וחלוקת זמנים בין ההורים והסדרי ראיה, הינו פרי מחשבתו ותפיסתו של השופט את המקרה, ואין הוא חייב לקבל את חוות הדעת של העוזר המשפטי, אלא רק לעשות בה שימוש לצרכי הכרעה.
