החלפת מומחה שמונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה

בדיקת איזון משאבים ופערי השתכרות ומוניטין במסגרת הליך גירושין

מומחה שמונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה בחיפה במסגרת סכסוך גירושין בין בעל לאשה, נתן כבר את חוות דעתו בעניין איזון משאבים ולאחר שנתן חוות דעת נוספת בנושא אחר הנוגע לגירושין – ביחס לשווי המוניטין של הבעל, רק אז מצא הוא לנכון לבקש לפסול את המומחה.

ככל הנראה הסכום שננקב בחוות הדעת לא נראה נכון או מתאים לבעל וזה ביקש לפסול את המומחה, ככל הנראה במקום לשאול שאלות הבהרה ובמקום לחקור את המומחה ולנסות לערער ולהרהר אחר אמינות הממצאים.

משלא צלחה דרכו בבית המשפט לענייני משפחה הגיש הבעל בקשת רשות ערעור לפתחו של בית המשפט המחוזי ברמ”ש 20-01-49733, אך גם פה עתירתו לא נשאה פרי ודרכו לא צלחה.

בקשה לפסילת מומחה הינה בקשה שסיכוייה להתקבל נמוכים ביותר

כאמור, לאחר קבלת חוות הדעת בעניין המוניטין ופערי ההשתכרות בין בני הזוג, הגיש הבעל בקשה לפסול את המומחה מהטעם שהתברר לו שהמומחה אינו מחזיק ברשיון בר תוקף מטעם מועצת רואי החשבון מאחר ולא שילם את האגרה השנתית.

בית המשפט המחוזי אשר דחה את בקשת רשות הערעור קבע כי ראשית הפגם התרפא כאשר רוה”ח שילם את האגרה השנתית ושנית כי אין צורך להיות רואה חשבון דווקא כדי להנפיק חוות דעת כספית כלכלית בנושא איזון משאבים בין בני זוג מתגרשים ו/או הערכת שווי מוניטין וכי גם כלכלן יכול לבצע עבודה זו לשביעות רצון של בית המשפט.

הטענה לפיה מי שרישיונו הותלה,  אינו רואה חשבון ועל כן אינו יכול ליתן חוות דעת מקצועית נדחתה מכל וכל..

נכון הוא שויכוח ניטש בין מועצת רו”ח לבין רואי חשבון רבים, שאינם עוסקים בביקורת מאזנים ודוחות רווח והפסד או בהגשת דוחות לרשויות המס, אשר טוענים כי חוק  רואי החשבון פוטר למעשה את מי שאינו עוסק בראיית חשבון כהגדרתה בחוק,  מתשלום אגרה למועצת רו”ח, אך בכך אין להעלות או להוריד לענייננו.

מה גם שעל מנת להדוף את הטענה הטכנית במהותה, חידש רואה החשבון את רישיונו בראשית חודש ינואר 2020

יתר על כן ב”כ המבקש, היה צד לתיקים בהם מונה רו”ח א’ בעבר ומעולם לא  ערער על מקצועיותו.

אף בתיק זה כבר הגיש רו”ח א’ חוות דעת אחת, אולם רק כעת, לאחר הערכת שווי המוניטין של המבקש-הבעל, מצא לנכון בא כוח המבקש לקרוא תיגר על עצם מינויו של רו”ח א’.  בית משפט דוחה טענות אלו מכל וכל.

חוות דעת מסוג זה יכולה להינתן על ידי כלכלן או אקטואר ולאו דווקא על ידי רואה חשבון

מאחר ויכול נותן חוות הדעת החשבונאית להיות גם אקטואר או כלכלן ולאו דווקא רואה חשבון ומשאין ספק שרו”ח א’, על ניסיונו, השכלתו ומקצועיותו, עונה על הדרישות לשם עריכת חוות דעת מקצועית אין לפוסלו.

אין גם בסיס לחשש כי המומחה יתייחס אל הבעל במשוא פנים לנוכח בקשת הפסילה וכי לא ניתן עוד לסמוך על המומחה בתור זרועו הארוכה של בית המשפט.

חזקה על מומחה שמונה על ידי בית משפט שייתן את חוות דעתו ללא משוא פנים ובמקצועיות ואם לא כן – עדיין פתוחה הדרך בפני הבעל ו/או האישה לנסות ולקעקע את הממצאים ואם יהיה חשש אמיתי למשוא פנים כנגד מי מהצדדים – תמיד יכול הוא לחזור לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה ולהעלות את טענותיו בנדון.

יוזכר כי הדרך לתקוף חוות דעת שאינה נושאת חן בעיני אחד הצדדים מעוגנת בתקנות סדר הדין האזרחי, והיא מתווה דרך באמצעות שאלות הבהרה למומחה ולאחר מכן הזמנתו לחקירה. זוהי הדרך הנכונה ולא בקשת פסילה, שסיכוייה נמוכים ביותר.

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב

יצירת קשר: 03-6969916