עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
חוק חדש המחייב גישור בטרם הליכים משפטיים בענייני גירושים
עורכי דין רבים לא היו מודעים עד לאחרונה, וכך גם הציבור הרחב, לכך שבכנסת הקודמת, דקות לפני פיזור הכנסת ה- 19 וכחוק אחרון שהתקבל במחטף, עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, החוק הקובע הסדר של יישוב סכסוכים במשפחה, אשר בלשון עממית נקרא חוק הגישור.
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע”ה –2014 מחייב בני משפחה שמסוכסכים ביניהם ובמיוחד בני זוג העומדים להתגרש או ילדים והוריהם, לנסות וליישב את הסכסוך המשפחתי בדרכים אחרות ולא בפני ערכאה שיפוטית, בית משפט או בית דין דתי, אלא בדרך של גישור כפוי.
דברי ההסבר לחוק
בדברי ההסבר לחוק, נאמר כי לסכסוך משפטי בין בני משפחה קדם, ברוב המקרים, סכסוך אישי ורגשי אשר משפיע על ההליך המשפטי. לאחר שיסתיים ההליך המשפטי, יצטרכו הצדדים להמשיך ולקיים מערכת קשרים ביניהם, אם כבני משפחה הגרים יחד, ואם, במקרה של גירושין, כשותפים לגידולם ולדאגה לרווחתם הפיזית והנפשית של הילדים.
מה ההבדל בין המצב הקיים לחוק החדש שייכנס ב- 1.7.16?
החוק ליישוב סכסוכים במשפחה מציע מנגנון פתרון שונה מזה הקיים עד היום.
המצב עד היום
עד היום, התקיים הליך משפטי בסכסוך משפחתי שנפתח עם הגשת כתבי טענות בבית המשפט לענייני משפחה, של צד כלפי הצד השני, כלומר הגשת כתבי תביעה בנושאי מזונות ילדים, מזונות אשה, משמורת והסדרי ראייה או הסדרי שהות, חלוקת רכוש, פירוק שיתוף, איזון משאבים וכיוצ”ב. אלו היו התביעות העיקריות שהוגשו.
כמו כן, ניתן עד כה – ובתחום זה המצב לא השתנה – להגיש גם תביעת גירושין כרוכה בכל הנושאים שמפורטים לעיל בבית הדין הרבני.
לשתי הערכאות סמכות לדון בכל הנושאים הקשורים בגירושין מלבד בעצם הגירושין עצמם, סמכות הנתונה אך ורק לבית הדין הרבני ולא לבית המשפט לענייני משפחה. מצב זה לא השתנה גם עם חקיקת החוק החדש.
כתבי הטענות כללו בין היתר עובדות לפי ההשקפה הסובייקטיבית של הצד התובע וכלל הטחת האשמות ולעיתים גם הכפשות שונות.
היו מצבים בהם גברים לא שילמו מזונות עם פתיחת ההליך המשפטי כאמצעי לחץ על האשה והיו מקרים בהם גם נשים נהגו בצורה פסולה כאשר לא אפשרו לגבר לפגוש בילדים ומנעו מהאב הסדרי שהות ומפגש עם הילדים, עד להכרעה שיפוטית.
המצב שיהיה לאחר שהחוק ליישוב סכסוכים במשפחה ייכנס לתוקפו
לא יוגשו כתבי טענות מפורטים אלא רק בקשה ליישוב סכסוך בין בבית הדין הרבני ובין בבית המשפט לענייני משפחה.
לא יתקיימו בשלב הראשון דיונים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני אלא במקרים מיוחדים כגון אלימות במשפחה.
מירוץ הסמכויות ימשיך ויהיה וכל צד שיהיה סבור שייטב לו לנהל את עניינו בבית הדין או בבית המשפט – ינסה להקדים את משנהו במירוץ הסמכויות, שהוא כאמור נושא שלא נפתר ולא בא על פתרונו כרגע.
הצדדים יזומנו לפגישה ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה ויתקיימו 4 פגישות גישור חובה ואז יוכל כל צד להחליט אם הוא רוצה לפנות לגישור אם לאו.
הצדדים יוכלו להסתייע בעובדות סוציאליות מיחידת הסיוע ולהיות מלווים בעורכי דין שילוו את הגישור ואם מי מהצדדים לא יהיה מעוניין בכך – הוא יוכל לפנות להליך משפטי, אם יבחר בכך.
ישנם זוגות שבנויים לגישור וישנם כאלה שלא. ישנם זוגות שגם כיום פונים לגישור מיוזמתם בלי כפיה של החוק וישנם כאלה השוכרים עורכי דין אשר יסייעו להם בניהול משא ומתן אל מול הצד השני.
כך או כך צפוי שהעומס על יחידת הסיוע יהיה גדול עד מאד, ויתר על כן תתאפשר הברחת רכוש בטרם הגירושין, מניעת קשר עם הילדים, אי תשלום מזונות ומעשים חד צדדיים שונים.
ימים יגידו אם החוק יזיק או יועיל. כך או כך כותבת שורות אלו סבורה שאם בני זוג מעוניינים בגישור הם יפנו לגישור עם ובלי החוק החדש. ומי שהגישור אינו מתאים לו – ימשיך לנהל הליכים משפטיים.
מירוץ הסמכויות
במדינת ישראל, המצב מסובך מאשר בארצות מערביות אחרות, בשל קיומו של מירוץ סמכויות בין בתי דין רבניים ובתי משפט אזרחיים, אשר לא רק שמחריף את הסכסוך ומאיץ בצדדים לרוץ ולתפוס סמכות בערכאה שיפוטית כלשהיא, הוא גם יוצר התדיינויות רבות בשאלת הסמכות העניינית.
מטרתו של החוק, שנחקק הוא לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של ילדים אשר יכולים להיפגע מהליכי משפט ממושכים וקשים.
ימים יגידו מה יהיה והאם החוק יאפשר סיום סכסוכים בדרכי נועם ובצורה מהירה, או שמא כפיית הגישור גם על מי שאינו מעוניין בכך רק תאריך את ההליך ותגרום למעשים חד צדדיים על ידי חלק מאלו המנהלים הליכי גירושין.
הפרוצדורה
בנוסח הסופי שעבר בכנסת, מחויבים צדדים לסכסוך משפטי לפתוח את ההליך המשפטי בבקשה ליישוב סכסוך, בין אם בבית המשפט לענייני משפחה ובין אם בבי”ד דתי. לצדדים ניתנת תקופה של 45 ימים (ואם יש מקום ניתן להאריכה בעוד 15 ימים) במהלכה הם מחויבים לקיים עד 4 מפגשי מהו”ת (מידע, היכרות ותיאום) בלשכות הסיוע שליד בי”מ ובתי הדין. הצדדים מחויבים להגיע בעצמם לפגישות וניתן לקיים פגישות משותפות או עם כל צד בנפרד.
עורכי דין המייצגים את הצדדים לא יכולים להיות נוכחים במפגשי מהו”ת, מתוך אמונה שאינה בהכרח נכונה, כי לבאי כוח הצדדים חלק בהחרפת המאבק בין הצדדים. יחד עם זאת עורכי דין לגירושין ילוו את הסכסוך מאחורי הקלעים ויסייעו בידי הלקוחות להגיע להסכמות תוך שקילת היתרונות והחסרונות שבכל פשרה.
במהלך הפגישות, יינתן לצדדים מידע על ההשלכות (משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות) של ניהול הליכים משפטיים בנוגע לסכסוך, על הצדדים ועל ילדיהם. כמו כן, יימסר לצדדים מידע על דרכים אחרות ליישב סכסוכים בהסכמה ובדרכי שלום ועל דרכים להתמודדות עם השלכותיו וביניהם: ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, בקהילה ובמגזר הפרטי.
הרעיון והמטרה הינם כי אנשי המקצוע ביחידת הסיוע, עובדים סוציאליים ויועצים משפטיים ככל שיידרש, יעריכו יחד עם הצדדים את צורכיהם ורצונותיהם, ולעניין הילדים, גם את טובתם, רצונותיהם וזכויותיהם של הילדים בעניינים הנוגעים אליהם, וינסו לסייע להם לבחון דרכים ושירותים שעשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודדות עם השפעות הסכסוך ולתאם עמם תכנית מתאימה להמשך התהליך.
בין היתר, ובתחילה, ינסו אנשי המקצוע לסייע בידי הצדדים לקבוע הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות ילדים או החזקת ילדים, משמורת וסדרי שהות לתקופת הביניים עד גיבוש הסדר קבוע כלומר הסכם גירושין כולל. הסדרים זמניים אלו יכול ויגובשו ביחידת הסיוע או ביחד עם גורם חיצוני אליו יופנו הצדדים להמשך התהליך.
בתוך 10 ימים מתום פגישות המהו”ת, מחויבים הצדדים להודיע האם ברצונם להמשיך ולנסות ליישב את הסכסוך מחוץ לערכאה השיפוטית. רק במידה ואחד מהם או שניהם אינם מסכימים, ניתן יהיה להמשיך את ההליכים בערכאה השיפוטית בהתאם למועדים המפורטים בחוק.
על מה החוק לא יחול?
במקרים שאינם מתאימים ליישוב סכסוכים, כמו תביעה להחזרת ילדים חטופים לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ”א-1991, או במקרי אלימות במשפחה, תהיה פתוחה דלתה של הערכאה השיפוטית לניהול הליך שיפוטי מבלי להידרש לפגישות המהו”ת.
כך גם במקרים בהם נדרש לתת סעד דחוף או סעד זמני לשמירת מצב קיים (בנוגע למניעת הברחת רכוש) או לעיכוב יציאה מהארץ, או במקרים בהם הצדדים לא הצליחו להסכים על הסדרים זמניים למזונות או בעניין החזקת ילדים.
חסרונות החוק העדר פתרון של סוגיית מרוץ הסמכויות בין בית הדין לבית המשפט
חסרונות החוק לא מעטים הם ואולם העניין הבעייתי ביותר הוא העובדה שלא בוטל מירוץ הסמכויות.
יהיה גם מי שיטען החוק רק יגביר את המירוץ לקניית סמכות, שכן לאחר חקיקת החוק אין צורך בהגשת כתב תביעה מלא ומפורט אלא די בבקשה ליישוב סכסוך, בעוד שבמצב המשפטי כיום והצורך בהגשת כתב תביעה מפורט ובעלות כספית גבוהה, שוקלים הצדדים פעם נוספת לפני שהם פותחים בהליך משפטי ולעיתים הם פונים לגישור במקום להליכים משפטיים על מנת להתגרש.
נעקוב אחר המצב החדש שיוותר ונוכל להסיק מסקנות לעתיד כיצד נכון לנהל הליכי גירושין ופרידה, ומה נכון יותר ומועיל יותר לבני זוג מתגרשים.
