בתיק שמספרו 1261929/2 בו ייצג משרדנו בבית הדין הרבני את הבעל, התקבלה החלטה הדוחה את בקשת האישה לצו גילוי מסמכים, צו שלבקשת האישה היה אמור ליתן גילוי פירוט שיחות הטלפון של הבעל מחברת הסלולר.
האישה הגישה תביעה לכתובה ותוספת כתובה כנגד הבעל, וטענה כי הבעל בגד עם אישה פלונית, ואילו הגבר הכחיש זאת וטען כי בינו לבין אותה אישה זרה היו יחסי עבודה וידידות בלבד, ולא מעבר לכך, וכי לא התקיימו ביניהם יחסים אינטימיים, והכחיש מכל וכל בגידה כלשהי ו/או קרבה אישית.
הבעל התנגד מכל וכל לבקשה למתן צו לגילוי פלט השיחות מהטלפון הנייד שכן המדובר בחדירה בלתי מידתית לפרטיות שלו, ואף טען כי חשיפת פלט השיחות תפגע בפרטיות של מטופליו היות והוא פסיכולוג קליני במקצועו ובהכשרתו, ומטבע הדברים המטופלים נוהגים להתקשר אליו ולשוחח עמו או לקבוע עמו פגישות בטלפון.
לטענת הבעל חשיפת פלט השיחות תספק לאישה מידע אודות מטופליו, ומידע אודות אנשים שאין להם דבר וחצי דבר עם התיק המתנהל בין בעל לאשתו, וכי אין לערב צדדים שלישיים בתיק זה. המפגשים של המשיב עם מטופליו חוסים תחת חיסיון מקצועי וגילוי מספרי הטלפון איתם משוחח המשיב יביא לפגיעה בפרטיות המטופלים.
עוד טען הבעל באמצעותנו כי האישה הינה בעלת מקצוע בתחום הטיפולי גם היא (מטפלת בהתמכרויות), והיא מודעת לכך שגילוי פירוט שיחות הינו פגיעה עמוקה בפרטיותם של המטופלים, כך שבקשתה תמוהה עד מאוד, וכי הוא היה מצפה דווקא מאשת מקצוע טיפולית להימנע מבקשה מסוג זה, שאין לה כל תועלת לנושא השנוי במחלוקת אך יש בה כדי לפגוע בצדדים שלישיים שאין להם כל קשר למקרה, ואשר זכאים ככל אדם לפרטיות.
המתווה המשפטי באשר לשתי זכויות מתנגשות, הזכות לפרטיות אל מול הזכות לחשיפה לצורך ניהול הליך משפטי
כך למשל, בהחלטה שנתקבלה ביום 29/03/20 בסע”ש 5736-10-17 נדחתה בקשה דומה למתן פירוט שיחות טלפוניות, וכך נכתב ע”י כב’ השופט טל גולן (ס’ 11 להחלטה):
“לא נסתרה טענת הנתבע 1 כי מתן הצו יפגע בפרטיותו, ובמיוחד כאשר עסקינן בתקופת הזמן שמבוקשת על ידי התובע, שהיא רחבה מאוד – בין אם 5 שנים (סעיף 9 לבקשת התובע), ובין אם 3 שנים (סעיף 11 לבקשה). אומנם, התובע טוען כי “אין כל כוונה להיכנס לפרטיות הנתבע”, אולם ברי כי מתן הצו יאפשר ללמוד על היקף השיחות שערך הנתבע 1 על פני תקופה ארוכה מאוד, ועל מיהות הגורמים שעימם הוא ערך שיחות אלה. המדובר במידע פרטי לכל דבר ועניין”.
זכותו של אדם להיעזב לנפשו
עוד נקבע בבר”ע 60670-05-18 כי: “במקרה שלפנינו, אל מול ערך הגילוי ניצבת הזכות לפרטיות, אשר זכתה באופן מפורש להגנה כזכות פרטיקולרית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. זאת, בנוסף להגנה שניתנה לה עוד קודם לכן במסגרת חוק הגנת הפרטיות, תשמ”א – 1981. הגנה חוקית ועל חוקית זו מושתתת על חשיבותה האישית והחברתית של זכות זו, וכלשונו של הנשיא ברק בבג”ץ 6650/04 פלונית נ’ בית הדין הרבני האזורי בנתניה …..“הזכות לפרטיות – כמו הזכות לכבוד האדם אליה היא קשורה בקשר הדוק – מבוססת על האוטונומיה של הפרט … הכרה בפרטיות היא ההכרה באדם כפרט אוטונומי הזכאי לייחוד אל מול האחרים. ייחוד זה הוא המאפשר לאדם להתבצר באישיותו כבעלת משמעות הראויה לכיבוד … עניינה של זכות הפרטיות הוא … באינטרס האישי של האדם בפיתוח האוטונומיה שלו, במנוחת נפשו, בזכותו להיות עם עצמו ובזכותו לכבוד ולחירות … הפרטיות נועדה לאפשר לפרט “תחום מחייה” שבו הוא הקובע את דרכי התנהלותו, בלא מעורבותה של החברה. בתחום זה האדם הוא עם עצמו. זו ‘הזכות להיעזב לנפשו’ (“the right to be left alone”)”.
הטענה שהעלינו במסגרת ההליך בבית הדין
לענייננו, גילוי פירוט השיחות של הבעל אינו חיוני כלל לגילוי האמת ופוגע באופן בלתי מידתי בפרטיותו של המשיב ושל מטופליו שכן האישה ביקשה לזמן את הגב’ …… לעדות ובית הדין נעתר לבקשתה ועל כן האמת על הקשר בין העדה לבין המשיב תצא לאור לאחר חקירת הגב’ ….. ואין כל צורך בחשיפת פירוט שיחות הטלפון של הבעל.
ההחלטה של בית הדין הרבני
לשמחתנו בית הדין הרבני קיבל את גישתנו, ולא אפשר חשיפת פירוט שיחות הטלפון של הגבר אותו ייצגנו, ובמסגרת חקירת אותה אישה אשר לגביה נטען כי הייתה שותפה למעשה בגידה, הרי שהתברר כי לא היו דברים מעולם.
בנסיבות אלו לא מצא בית הדין לנכון לחייב את הבעל בכתובה או בתוספת כתובה, ונמצא פתרון יצירתי בהסכמה, לפיה הבעל/האב יפתח חסכון לילדיהם של בני הזוג, חסכון אשר יוענק להם עם הגיעם לגיל 25.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב
יצירת קשר: 03-6969916
