מרכז גישור בדיני משפחה

א’ - ה’ : 18:00 - 09:00
03-6969916
תובל 40, רמת גן
עו

מעוניינים להתגרש וזקוקים לעזרה?

מלאו את הפרטים שלכם | ונחזור אליכם בהקדם

    ההשפעה של חוסר תום לב בהליכים משפטיים וגרסאות סותרות

    בית המשפט לענייני משפחה בצפת, בתמ"ש 17-01-36018 דחה תביעה של אב כנגד בנו מנישואין ראשונים, הנוגעת למקרקעין והביע ביקורת על דרך ניהול ההליך, בהליך בו טען התובע טענות עובדתיות סותרות.

    יוזכר כי התובע פנה בבקשה לסעד הצהרתי. בהתאם לפסיקה, בהיות מקורו של הסעד  ההצהרתי בדיני היושר, יירתע בית המשפט מלהעניק סעד הצהרתי לתובע שהתנהגותו בנושא  המשפט נגועה בחוסר תום-לב או באי-נקיון-כפיים (ע"א 81/132 ג'י.בי. טורס בע"מ נ' ג'ורג'). מעבר להסתמכותו של התובע על מסמך מזוייף הסתמכות שדי בה כדי לדחות את התביעה, אף התנהלותו הדיונית של התובע חסרת תום לב תוך ניצול לרעה של הליכים משפטיים:

    על המשמעות המשפטית של קריסה של גרסת צד להליך משפטי אשר נתפס בשקרים בוטים ומהותיים עמד בהרחבה בית המשפט בערכאות שונות, במספר פסק דין עקרוניים, ומהם ברור כי אין לעבור על כך לסדר היום.

    יש להפנות לת"א 56114-05-11 עזבון סרור ואח' נ' מדינת ישראל מפי כב' השופט רם וינוגרד אשר פוסל מכל וכל את האפשרות ליתן לתובע אשר משקר, להנות מפרי מעלליו, ואשר קובע במילים כדורבנות, כדלקמן: "ספק רב בעיני אם יש להעניק סעד מעין זה לאדם שבחר לכזב לבית המשפט. מתן הסעד לדובר שקר, המביא עדי שקר מטעמו, יש בו גם כדי להביא לזילות של המערכת המשפטית, שבמקרה מעין זה תעניק סעד גם למי שבא לפניה בידיים לא נקיות. יתכן כי לעניין זה יש מקום להיקש מהדין המינהלי, שאינו מזכה בסעד במקרה בו בא העותר בידיים שאינן נקיות בפני בית המשפט. מתן הסעד לאדם שאינו נקי כפיים אינו עולה בקנה אחד עם הכלל הרחב, הפותח את הקודקס האזרחי המוצע והעובר כחוט השני בכל המשפט האזרחי, השם דגש על החובה לפעול בתום לב. מכאן נגזרת לכאורה המסקנה כי בשעה ששוכנע בית המשפט כי התובע שיקר בבית המשפט במצח נחושה, לא מוטלת עליו החובה להפוך בזכותו ולנסות ולדלות מעדויות ההגנה גרסה שעשויה להביא להענקת הסעד לתובע".

     

    העקרון העומד מאחורי פסילת גירסת שקר ואי מתן סעד למי שמגיע בידיים לא נקיות לפתחו של בית המשפט נכון הן בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה והן בהליכים אזרחיים אחרים. הדברים נכונים שבעתיים במסגרת ההליך הפלילי.

    כך גם נאמר בבת.א. (שלום י-ם)  8159/04 מדינת ישראל נ קדאדחה:"…..תובע המביא גרסה בדויה לבית המשפט, איננו זכאי לכך שבית המשפט יכריע את הדין לטובתו על-פי תשתית עובדתית אחרת, שהתבררה מן הראיות…..". גם בע"א (י-ם)) 6499/05 חליל גנים נ' אברהם רובינשטיין ושות' מפי כב' הש' זילברטל, סולברג וסובל, שם נקבע בהיקש מהדין הפלילי, כי קיימים מצבים בהם גם סכסוך אזרחי יהלום אימוץ גרסה לטובת בעל דין שנמנע מלטעון אותה או שטען בניגוד לה.

    שיקולים שבמדיניות משפטית עשויים להביא גם הם למסקנה שאין לקבל גירסה שקרית, בפרט שעה שבית המשפט שוכנע כי התובע בחר להביא בפניו גירסת שקר, וכי האמת הוסתרה מבית המשפט בכוונת מכוון. פרשנות אחרת עלולה להביא למצב בו כי לבעל דין, קיים תמריץ של ממש לשקר שהרי אם לא יחשפו השקרים – יזכה בדין. אם יחשפו השקרים אך ניתן לבנות גרסה עובדתית שיש עימה כדי להקים עילת תביעה, אף אז ימצא הוא זוכה בדינו, על אף שקריו. מי שנתן גירסת שקר ברורה – דינו להפסיד בהליך המשפטי. כדברי כב' השופט סולברג לפיהם במצב מעין זה יש לחשוש כי: "מי שפורש מהאמת בעניין אחד עושה כן גם בעניינים אחרים, וכי יש להעניק משקל לשיקול המוסדי שעניינו בכך ש"אין ליתן פרס לדוברי שקר"

     

    ומהן הסיבות לגישה נוקשה זו כלפי מי שמעיד שקר או טוען טענות סותרות:

    ראשית, ועיקר, זכויותיו הדיוניות של הנתבע צפויות להיפגע פגיעה קשה, כי לא יהיה ביכולתו להתמודד עם הגרסה החדשה כדבעי. יש הכרח שתהיה תאימות מלאה …….. בין הטענות העובדתיות שמטיח תובע בנתבע, שלפיהן בונה הנתבע את הגנתו, ובין הגרסה העובדתית שלפיה נקבעת לבסוף מידת אחריותו של הנתבע. פסיקת הדין לאור גרסה עובדתית אחרת מותירה את הנתבע חסר הגנה, וגם זכויותיו המהותיות, קרוב לוודאי, ייפגעו פגיעה ממשית. שנית, מי שפורש מן האמת בעניין אחד, יש חשש שיעשה כן גם בעניינים אחרים. לפיכך, אם נמצא התובע משקר, יש להישמר מפני הסתמכות גם על חלקי גרסתו שלא הופרכו. שיקול נוסף הוא שיקול מוסדי: אין ליתן פרס לדוברי שקר. קבלת גרסה מתוקנת ומשופצת כמוה כמחילה על עדות שקר, והסתמכות על ראיות ההגנה כדי לחזק את גירסתה המשופצת של התביעה כמוה כמתן גמול ותמריץ למי שאינם דוברים אמת. כך כאשר מבקש תובע לשנות את גרסתו במהלך המשפט, כשהופרכה גרסתו בחלקה".

    לסוגיה דומה התייחס גם כבוד השופט רובינשטיין, שעה שקבע בע"א 9561-05 עאוני עבד אלרחים חטיב נ' מדינת ישראל בפסקה טז לפסק-הדין כי "לדידי,…….., די בערעורה של גירסת המערער כדי לדחות את הערעור". לגישה זו התומכת בדחיית תביעה שעה שלא הובהרה גרסת ההגנה כל הצורך ניתן למצוא תימוכין בקביעת בית המשפט העליון בע"א 1148311 איברהים חמידאת נ' משה כהן, שם נקבע כי אין מקום לאימוץ גרסה שנבעה מ"תפנית"  של התובעים בסיכומיהם. כך גם בבע"א 9197311 פלוני נ' מדינת ישראל הובהר כי הכלל המשפטי הוא שאין להסכין עם גירסה שקרית של בעל דין ואל לו לבית המשפט להתאמץ לבור את התבן מן המוץ ויש לדחות את התביעה.

    עולה אם כן שמי שטוען גירסה עובדתית שונה באותו הליך משפטי או בהליכים שונים מסתכן בכך שבית המשפט ידחה את תביעתו או יקבל את התביעה נגדו, גם אם מבחינה משפטית אין בכך צדק, וזאת בשל העובדה שנטענו בהליך המשפטי טענות שקריות או טענות סותרות.

     

    עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

    כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן 

    יצירת קשר: 03-6969916

     

    רוצים להתייעץ?

    השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!




      חווים אלימות במשפחה? אני כאן כדי לעזור!

      לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

      מלאו את הפרטים שלכם | ונחזור אליכם בהקדם

        חברת קידום אתרים חברת קידום אתרים