מרכז גישור בדיני משפחה

א’ - ה’ : 18:00 - 09:00
03-6969916
תובל 40, רמת גן
עורך דין גירושין אלינור ליבוביץ

מעוניינים להתגרש וזקוקים לעזרה?

מלאו את הפרטים שלכם | ונחזור אליכם בהקדם

    הבעל ביקש למכור את הדירה המשותפת למרות שהאישה עיוורת האם בית המשפט יאפשר זאת והאם התנהגות הבעל הינה בתום לב?

     

    הבעל תובע פירוק שיתוף בדירה בדרך של מכירה לכל המרבה במחיר כאשר הדירה אמורה להיות פנויה וריקה מכל אדם וחפץ

    בפסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה תמ"ש (תל אביב-יפו) 12005-95

    על ידי כב' השופט גרמן, דחה בית המשפט את מועד ביצוע פירוק השיתוף בדירת מגורים של בני זוג מבוגרים, כאשר הבעל עבר להתגורר בנפרד מן האישה.

    פסק הדין אמנם ישן, אך ההלכות שנקבעו בו לעניין הצורך בתום לב עדיין רלוונטיות וישימות. לאור זאת לא נס לחו של פסק דין זה.

    עקרונית מבקש הבעל לקבל את זכויותיו על פי הדין, למכור את הדירה ולקבל את מחצית שוויה בכספים.  זוהי זכות בסיסית של כל שותף במקרקעין והיא נכונה בהסתייגויות מסוימות גם באשר לבני זוג נשואים.

     

    הזכות הקניינית של כל בעלים של נכס מקרקעין

    לכל שותף במקרקעין הזכות לתבוע פירוק השיתוף מכוח סעיף 37 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969. פירוק השיתוף יכול להיות בהסכם בין יורשים או בהסכם בין שותפים לדירה, או בצו בית המשפט בהעדר הסכם, צו לפירוק שיתוף.

     

    פירוק שיתוף בדרך של חלוקה בעין

    אפשר גם לעתור לפירוק שיתוף מכוח סעיף 38(ב) לחוק המקרקעין. במקרקעין הניתנים לחלוקה, יערך פירוק שיתוף בדרך של חלוקה בעין, ורק משהוכח שאין המקרקעין ניתנים לחלוקה בעין, ומשנוכח בית המשפט כי חלוקה בעין תגרום להפסד ניכר לשותפים, אזי יהא פירוק השיתוף בדרך של מכירה (סעיפים 39 ו-40 לחוק המקרקעין).

     

    האם ניתן בית לחלוקה בעין

    זוהי שאלה עובדתית הנובעת מהחלטות של ועדות תכנון ובניה. ביצוע חלוקה בעין, גם על פי צו בית המשפט, נגזר מדיני התכנון והבניה כפי שנקבע לגבי פירוק שיתוף על פי הסכם (על פי סעיף 38(א) לחוק המקרקעין).

    תנאי מוקדם לחלוקה בעין הוא קיום תשריט חלוקה שאושר על ידי רשויות התכנון, על פי הוראות סעיף 143 לחוק התכנון והבניה. לפיכך, כל עוד לא אושר תשריט כזה על ידי רשויות התכנון והבניה – יחשב הנכס כ"מקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה".

    יחד עם זאת העדר של  אישור זה אינו מונע בעלים משותף מלהתנגד לחלוקה בעין בהתבסס על הטענה שחלוקה בעין תגרום לו להפסד ניכר, בהשוואה לפירוק שיתוף על ידי מכירה.

    בהתאם לכך ובהתאם להוראות העדיפות של חוק המקרקעין, יש להעדיף תחילה חלוקה בעין ורק באין ברירה לפנות לחלופה של פירוק על דרך מכירת הנכס.

     

    תום ליבו של התובע

    הפסיקה בעניין זול בו בע"מ נ' זיידה (ע"א 810/82, פ"ד לז(4) 377), החילה והרחיבה את עקרון תום הלב גם על עשיית שימוש בזכויות קנייניות.

    ולמה הכוונה? בעל העומד על זכותו למכור את הדירה או הבית המשותפים מחד אך מתנגד לביצוע איזון כולל של נכסי בני הזוג  ייחשב למי שאינו נוהג בתום לב בעמידתו על זכותו הקניינית ומשכך עשוי בית המשפט לדחות תביעתו לפירוק שיתוף.

    נקבע זה מכבר בסוגית פירוק שיתוף בדירת בני זוג, על ידי הנשיא שמגר בעניין יעקבי נ' יעקבי, (ע"א 1915/91, פ"ד מט(3), 529, כי יש בעקרון תום הלב לשמש ככלי המונע מבן זוג לעשות שימוש בהסדרים משפטיים לצורך השגת יתרונות כלליים.

    בדעתו זו, הנשיא שמגר מאמץ את דעת פרופ' א. רוזן צבי.  בספרו דיני המשפחה בישראל – בין קודש לחול (תש"ן) (עמ' 467-468), מבהיר פרופ' א. רוזן צבי בצורה ספציפית את הנושא:

    היקף השימוש בעיקרון תום הלב והנסיבות המתאימות למטרה זו אינם טעונים הגדרה מפורטת מראש. ניתן לומר, כי כאשר אין התובע מפיק שום תועלת מפירוק השיתוף, או כאשר מטרתו היא לנצל את מצוקתו של האחר ולהפעיל עליו לחצים קשים ללא הצדקה, הוא משתמש בזכות לפירוק שיתוף בחוסר תום לב.

    כל אימת שתביעה לפירוק שיתוף מוסיפה על המצוקה המאפיינת את שיטתנו המשפטית בתחום דיני הנישואין והגירושין, יש מקום לשקול אם השימוש בזכות התביעה נעשה בתום לב."

     

    שאלת תום הלב – אם לא יוותרו כספים בידי התובע לאחר פירוק השיתוף  מה התועלת שתצמח ממכר הבית

    האם במצב בו לא ישארו בידי התובע כספים לאחר מכירת הדירה, מחמת נושיו וחובותיו, יש בעמידה על זכותו לפירוק השיתוף, בדרך של מכירה, היעדר תום לב ודרך מקובלת. בעניין בהט נ' בהט (ת"א 32453 – 4/84, פסקים תשמ"ו ב', 236 – 241) פסקה, כבוד השופטת ד. פלפל:

    "…אם כן הדבר הרי הנתבעת תהיה, למעשה, זכאית לטרוף מהתובע את פרי כל חלקו בדירה, מאחר וחלק זה מעוקל לזכותה מכח פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הפועל היוצא הוא, שהתובע ימכור דירתו בכח ואגורה שחוקה לא יראה ממנה. אם זו התוצאה, מדוע יש בכלל למכור את הדירה?… ואם התובע לא יזכה לפירות המכירה כי אז אני רואה בעמידה על שימוש בזכותו על פי חוק המקרקעין כהעדר תום לב ודרך מקובלת".

    לעומתה, כבוד השופט פינקלמן בפסק דינו (בר"ע (חיפה) 1281/95 יבין נ' יבין, תק-מח 96 (1), 986) גורס כי העובדה שכל הזכויות של התובע במקרקעין מעוקלות לחובתו, יכולה לשמש אות וסימן לכאורי בלבד לחוסר תום לב, אך אין להסיק מסקנה גורפת.

     

    הליקוי בראייתה של הנתבעת והשפעתו על תפקודה

    בית המשפט בחן את נושא העיוורון של האישה. מדובר באשה בת 70 שהחיים בבית מאפשרים לה לחיות ולתפקד, תוך כדי הסתייעות באנשי הסביבה, באופן עצמאי. המקום נוסך בה בטחון שעוזר לה להתגבר על הקשיים היומיומיים כתוצאה מעיוורונה. כאמור, לא הענקתי לה תוספת למזונות בגין עזרה בבית, דווקא משום הנתון הזה, היות הבית סביבתה הטבעית המוכרת לה ויכולתה לתפקד עצמאית עקב כך.

    לנסיבות ספציפיות אלה משקל נכבד במסגרת שיקולי למתן פסק דין בדבר דחיית ביצוע פירוק השיתוף.

     

    האם ראוי לעכב את ביצוע פרוק השיתוף בדירה?

    בפסק הדין בעניין בר-אל (רע"א 4358/01 בר-אל נ' בר-אל, פ"ד נה (5), 856) הותיר כב' הנשיא ברק בידי ביהמ"ש לענייני משפחה שיקול דעת רחב לגבי מועד פרוק השיתוף באומרו:

    "הגישה הראויה הינה כי יש לאפשר לבית המשפט מרווח של גמישות דיונית בבואו להכריע בדבר הדרך הטובה ביותר לפתרון הסכסוך בין המתדיינים בפניו. ומכאן המסקנה כי ביהמ"ש לענייני משפחה יכול, בנסיבות המתאימות, לעכב את ההוראה על פרוק השיתוף בדירת המגורים בין בני זוג אם ברצונו להגיע למצב בו כל עניינם של בני הזוג יוסדר באופן כולל"

    בהקשר לנסיבות הדומות למקרה שלפנינו מציין הנשיא באותו פס"ד כי "במקרים רבים דירת המגורים היא הנכס המרכזי העומד לרשות בני הזוג. פרוק מיידי ומהיר עלול להותיר אחד מהם ללא מדור נאות"

    בשל מידת הצדק קובע בית המשפט בפסק הדין המאוזכר בפתיח, כי בנסיבות המיוחדות של האישה, כמפורט לעיל, לאפשר לאשה להתגורר בדירה ולשלם לבעל את חלקו,  לאחר שינוכו מחלקו החובות שהוא חייב לה.

    יש לאפשר לאשה, בגילה, להתארגן ולהשיג את הכסף הדרוש ועל כן דוחה לפחות בשלב זה, את ביצוע פירוק השיתוף לחצי שנה מהיום, לתכלית הנ"ל. בתום חצי שנה, אם ינקוט מי מהצדדים בהליך משפטי מתאים, יבדוק בית המשפט, בהתאם לנסיבות, אם יש מקום להורות על ביצוע פירוק השיתוף.

    ההליך לא בוטל ואולם עוכב ובית המשפט מאפשר לאשה לבחון את יכולתה כספית לרכוש את חלקו של הבעל בדירה בניכוי חובותיו כלפי האישה. התוצאה מאזנת בין האינטרסים הנוגדים של כל צד.

     

     

    עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

    כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב

    יצירת קשר: 03-6969916

    חווים אלימות במשפחה? אני כאן כדי לעזור!

    לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

    מלאו את הפרטים שלכם | ונחזור אליכם בהקדם

      חברת קידום אתרים חברת קידום אתרים