סעד זמני של מזונות זמניים
סעד המזונות הזמניים הינו סעד זמני שנועד לספק מענה עד להכרעה בשאלת המזונות הקבועים, כלומר בדרך כלל מקובל לפסוק מזונות זמניים עד למתן פסק דין סופי בסוגית המזונות.
סעד המזונות הזמניים נחשב על פי הפסיקה ל”מעין עזרה ראשונה עד לבירור התביעה” (דברי הנשיא מ’ שמגר בע”א 342/83 גלוזמן נ’ גלוזמן. אם בתחילת הדרך, בעבר, היה הסעד נחשב כסעד חירום שנועד למנוע חרפת רעב, הרי שכיום מקובל לומר שהסעד נועד לשמר מצב קיים, דהיינו שהמצב הכלכלי לא ידרדר בצורה קיצונית. אם בעבר פסיקת מזונות זמניים הייתה נעשית כדי שיהיה לבני המשפחה מה לאכול ואיך לשלם את חשבון החשמל, הרי שכיום הנטייה היא לפסוק מזונות זמניים בהתאם לרמת החיים שהייתה נהוגה ערב פרוץ הסכסוך.
על פי הגישה הרווחת בפסיקה כיום, סעד זה אינו שמור אך לצורך מניעת חרפת רעב, אלא מטרתו לשמור על המצב שנהג עובר לקרע בין הצדדים (רמ”ש (מחוזי י-ם) 17808-05-10 פלוני נ’ המוסד לביטוח לאומי, תלה”מ (משפחה ת”א) 62382-01-20 ט”ט נ’ אפ”ט (משפחה נצ’) 52191-08-21 ).
גובה המזונות הזמניים נקבע אומנם לפי הקריטריונים המשמשים להכרעה במזונות הקבועים – וביניהם צרכי הקטינים, רמת החיים של הצדדים ויכולתם הכלכלית, כמו גם התחשבות בזמני שהות, אך מטבע הדברים, הבחינה בהקשר זה פחות דקדקנית ואינה מחייבת להישען על כלל הראיות הרלוונטיות להכרעה בשאלת המזונות הקבועים, אלא בשלב מקדמי זה של מזונות זמניים די בהתרשמות כללית של בית המשפט (בע”מ 853/15 פלוני נ’ פלוני).
כיום יותר מאשר בעבר אין זה מובן מאליו כי בית המשפט יפסוק מזונות זמניים שכן, במידה והילדים מעל גיל 6 ושני ההורים משתכרים הכנסה דומה ובהנחה שההורים חולקים בזמנם של הילדים, גם אם לא שווה בשווה – קיים סיכוי שלא יפסקו מזונות כלל לא כל שכן מזונות זמניים.
ההחלטה בבקשה למזונות זמניים צריכה אפוא להיות מנומקת; יש לשקול במסגרתה את השיקולים הרלוונטיים, להסתייע בראיות שלפני בית המשפט בשלב ביניים זה, ולהתבסס על הנתונים המקובלים בפסיקה בהקשר הנדון (רמ”ש (מחוזי חי’) 3947-05-19 תלה”מ 62382-01-20 הנ”ל; לעניין הנתונים המקובלים בפסיקה בהקשר זה, בע”מ 919/15 פלוני נ’ פלונית).
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן
יצירת קשר: 03-6969916
