מהי ידועה בציבור לעומת חברה/פילגש/מאהבת?
והאם זה מוסד משפטי מוכר?
האם קיימת חקיקה המתייחסת לידועים בציבור?
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
דיויד וירדנה הכירו באוניברסיטה והפכו לחברים קרובים. מעת לעת הצדדים היו לנים האחד בביתו של השני, ובחלוף הזמן בילו את רוב זמנם הפנוי ביחד. כל אחד מהם שמר על דירה שכורה נפרדת, לא היה להם חשבון בנק משותף, אך הם בילו יחדיו את מרבית הלילות, ונסעו יחד לחופשות בחו”ל. בתקופות המבחנים היה כל אחד מהם מסתגר בדירתו ולומד למבחנים. במהלך החגים כל אחד מבני הזוג נסע להוריו לחוג את החג. דיויד שהיה מבית מבוסס יותר, עבד חלקית, והפרוטה הייתה מצויה בכיסו מימן את רוב הבילויים של הצדדים ואף רכש מתנות נדיבות לירדנה. בתום 3 שנים להכרות ביניהם נפרדו הצדדים, וירדנה פנתה ליעוץ על מנת לבדוק מהן הזכויות המגיעות לה אם בכלל?
האם יחשבו ירדנה ודיויד כידועים בציבור? ככל הנראה התשובה לכך הינה שלילית. ירדנה הייתה חברתו של דיויד לרבות לצורך יחסים אינטימיים אבל מעצם עובדה זו אין לה זכויות ברכושו של דיויד וגם אין היא יכולה לדרוש מדיויד שיפרנס אותה.
לו בני הזוג היו מתגוררים יחד בדירה שכורה משותפת (לא כל שכן דירה בבעלות אחד הצדדים), היו מנהלים משק בית משותף, שממנו יוצאים בבוקר ואליו חוזרים בערב בתום יום עבודה או לימודים, בהנחה שהיו מקיימים יחסים אינטימיים, ונוהגים כזוג כלפי חוץ, ומכרים חברים ומשפחה היו רואים בהם תא משפחתי – כי אז ניתן היה לומר שהם עונים על דרישות המינימום של מוסד הידועים בציבור, שהינם “משק בית משותף” ו”קיום יחסים אינטימיים”.
היות אישה, אהובה או חברה או פילגש של גבר אינה מקנה לה זכויות מעצם מעמד זה (אלא אם כן יש הסכם כתוב הקובע אחרת) לעומת זאת מוסד הידועים בציבור מעוגן בכמה עשרות חוקים במדינת ישראל, כמו גם בהלכה הפסוקה, והוא מקנה זכויות וחובות משפטיות.
הידועה בציבור הינו סטטוס הנובע מהיותה של האישה חלק מתא משפחתי, סטטוס שהינו דמוי נישואין ודומה לו, ויש בו כמעט את כל המאפיינים של מוסד הנישואין לרבות: זכות למזונות, שיתוף ברכוש, זכות בענייני ירושה, ועוד ועוד.
עוד יצוין כי אדם יכול להיות נשוי לאחת וידוע בציבור של אישה אחרת. אין סתירה בין קיומן של שתי מסגרות משפטיות ומשפחתיות שונות. אולי מצב כזה אינו עונה על דרישות המוסר ואולם מבחינה משפטית הוא תקף.
בעצם ההכרה בידועה בציבור, הכרה הקיימת כבר עשרות שנים, עומדים שיקולי מוסר וצדק חברתי, שמטרתם להעניק לאשה שנתנה שנותיה ואהבתה לגבר זכויות הדומות והקרובות לאלו של אישה חוקית.
לסיכום על מנת שאשה תחשב ידועה בציבור של גבר על יחסיהם להתאפיין במגורים משותפים ניהול משק בית משותף, ובקיום יחסים אינטימיים. לעיתים מטושטש עד מאד קו הגבול בין מקרה בו אדם מחזיק מאהבת ומתגורר עמה בחלק מן הזמן ובחלקו האחר הוא מתגורר בגפו, ואזי מתקיים חלקית יסוד המגורים המשותפים, או חי בו זמנית עם אשתו ועם פילגשו לסירוגין. כאשר אדם חולק משק בית עם יותר מבת זוג אחד או מתגורר לסירוגין עם חברתו – קשים המקרים הללו להכרעה, וכל מקרה לגופו.
מקרה בו מאהבת לא זכתה להכרה לפיה הינה ידועה בציבור מתגלה לעיתים בפסיקה. כך למשל בת.א. (ב”ש) 3238/97 דחה בית המשפט תביעה של אישה שטענה כי היא כאלמנה מבעלה שנפטר, ניהלה עם הגבר מערכת יחסים מחייבת, הופיעה עמו בציבור, נסעה עמו לחו”ל, סייעה לו בעניינים אישיים ועסקיים, והמתינה בסבלנות כי יתגרש מאשתו, עמה הוא חי כל אותה תקופה.
הגבר הודה בקיום קשר אינטימי עם האישה אך הכחיש ניהול משק בית משותף. בית המשפט דחה את התביעה כאשר התברר שהאישה נטתה להגזים בתיאור חייהם ואף בהלוויית אמו של הגבר לא השתתפה, וגם לא עלה בידיה לציין אירועים רבים בהם נכחה כבת זוגו אלא מקרים זניחים.
בית המשפט התרשם כי העדויות שהביאה האישה מחזקות את הטענה כי הגבר ביקר בביתה וקיים עמה יחסים. אף זה מן הנמנע כי הגבר ניצל את האישה והבטיח לה הבטחות שווא בהן לא עמד, אך אין בכך כדי לבסס את מעמדם כידועים בציבור.
קו הגבול בין פילגש/מאהבת לבין ידועה בציבור הוא דק מאד, שכן בשנים האחרונות הוגמשו התנאים ובית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא מפי כב’ השופט יעקב כהן בתיק ת”ע 3600/07 ד.ר נ’ א.ל הכיר באשה כידועה בציבור של מנוח הגם שבני הזוג לא התגוררו כל הזמן יחדיו במשך כל השבוע אלא חלקית!