עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
ירון וניצה התגרשו ובהסכם הגירושין שהושג בגישור הוסכם כי ניצה תקבל את זכויותיו של ירון בדירת המגורים בראשון לציון ולאור זאת הסכימו הצדדים על סכום מזונות נמוך יחסית לארבעת ילדי בני הזוג – 4,000 ₪.
זכויותיו של ירון נרשמו על שם ניצה בלשכת רישום המקרקעין ובחלוף 4 שנים ניצה התקשתה להתמודד עם מזונות ארבעת הילדים והגישה תביעה כנגד ירון לתשלום מזונות ילדים בסכום ריאלי. ירון חויב ב-6,000 ₪ כלומר הגדלה של 2,000 ₪ לחודש.
טענותיו כי ויתר על חלקו בדירה וכי יש להתחשב בנתון זה נדחו מאחר ובהסכם הגירושין לא ניתנה במפורש התייחסות לנושא זה, וגם לא נרשם שאם המזונות יוגדלו – אזי ירון יהיה זכאי להחזר חלקו ו/או לפיצוי כלשהו. גם לא נרשם כי התניות בהסכם הינן מכלול אחד וכולן שלובות..
לעיתים, קורה כי במסגרת הסכם גירושין מוותר גבר על חלקו בדירת המגורים ואילו האישה עושה ויתורים בעניין מזונות הקטינים ומעמידה אותם על סכום נמוך יחסית, בהתחשב בכך שמקבלת היא את זכויותיו של הגבר בדירת המגורים או חלוקה שונה של הכספים והרכוש המשותף.
לאחרונה, הגיע למשרדי גבר אשר ויתר על חלקו בדירת המגורים באחת מערי המרכז בשווי של כמה מאות אלפי שקלים, ובתמורה משלם הוא כ- 1000 ₪ כמזונות ילדים לכל אחד משני ילדי בני הזוג.
בחלוף שלוש שנים ממועד הגירושין בין הצדדים, הגישה האם בשם הילדים תביעה למזונות ודורשת היא סכום נכבד למזונות הקטינים העולה בהרבה על מה שסוכם.
השאלה הנשאלת היא האם יש לאם התובעת בשם ילדיה סיכוי לזכות ומה קורה עם הויתור הרכושי של הגבר כלפי האישה?
התשובה לכך איננה מעודדת ובהרבה מקרים יצא הגבר במקרה כזה כשידו על התחתונה וכאשר המזונות יוגדלו מצד אחד ומצד שני לא יובא בחשבון הויתור הכספי/רכושי שערך.
הפתרון המוצע הוא כי במקום שני פרקים נפרדים המתייחסים למזונות ולרכוש, יהיה פרק משולב שבו יובהר בצורה ברורה שהויתור על הרכוש בשווי המוערך בXXXXX יהווה חלק מתשלום המזונות ובמקרה של תביעת מזונות עצמאית בשם הילדים – יבוטל הויתור והרכוש ישוב לבעליו המקורי.
מנגנון כזה מבטיח ראשית שהאם לא תעתור בתביעת מזונות חדשה שכן הסיכון להפסד הרכוש הינו סיכון גדול ושנית במידה ובכל זאת מוגשת תביעה – יכול הבעל להשיב את המצב לקדמותו.
במקרה הרגיל, גם אם בהסכם הגירושין נרשם שהתניות שלובות אין די בהסכם רגיל המתייחס למזונות ולרכוש כפרקים נפרדים ובלתי שלובים. גבר אינו יכול לקחת סיכון ולהסתמך על ההיגיון וההגינות של בית המשפט לענייני משפחה, ולקוות לטוב. אם נעשה ויתור משמעותי על רכוש – יש להגן על הויתור ולא להימצא במצב בו גם המזונות מוגדלים לאור התביעה וגם הויתור על הרכוש הינו מעשה מוגמר ובלתי הפיך.