הדעה הרווחת בפסיקה הנוגעת להסכמי ממון קובעת כי הסכם ממון הינו מקשה אחת ואין להפריד את חלקיו זה מזה.
לא פעם ולא פעמיים נקבע בפסיקה כי לצורך מענה על השאלה האם אפשר לבטל חלקית הסכם ממון ולקבוע כי חלקו האחר תקף יש להבין את מהותו ומיהותו של הסכם גירושין וממון. כדי לענות על שאלה זו יש להבין את מאפייניו הייחודיים של הסכם ממון ומבנהו הייחודי של הסכם גירושין.
כמובהר ב- תמ”ש 20150-11-10 (משפחה ירושלים), הסכם ממון הוא מקשה אחת המהווה מארג של הסכמת הצדדים ואין להפריד בין תניותיו השלובות זו בזו כאשר לב ליבו של ההסכם הוא הסכמת הצדדים להתגרש זה מזו.
אין תניה אחת עומדת מול תניה אחרת, אלא שהמדובר במכלול מורכב של הסכמות וויתורים הדדיים. לאחר סידור הגט לרוב לא יהיה מקום להורות על ביטול הסכם שמומש לפחות בהיבט של הגירושין שהוא מאוד משמעותי (עמ”ש (ת”א) 1047/09 פלוני נ’ פלונית תמ”ש (כ”ס), 351/07).
מקרה חריג
כמקרה חריג יש לציין את פסק הדין שניתן ב- בע”מ (ת”א) 1277/07 פלונית נ’ פלוני בו בוטל סעיף המחייב את הבעל בתשלום מזונות אישה גבוהים במיוחד לכל ימי חייה. הבעל הסכים לתנאי זה בהסכם שנכרת בין הצדדים כיון שסבל מחרדת נטישה וכך אף במקרה דומה ב- תמ”ש (ת”א) 203797/95.
דרך הכלל
חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג – 1973 קובע כי הסכם ממון יעשה בכתב, וכי הוא טעון אישור ערכאה שיפוטית ובלא אישור שכזה אין לו תוקף. דרישת המחוקק להתערבותה של ערכאה שיפוטית – או בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה – ואישורה נובע מההכרה במורכבות וייחודיות היחסים בין בעל ואישה, ומהצורך בבירור כי ההסכם נעשה מתוך רצון חופשי וללא לחץ וכי שני הצדדים הבינו במה מדובר ומהן תוצאות ההסכם עליו הם חותמים (ע”א 1629/11 מאיר יצחקי נ’ סמדר וכטר).
מכאן, שלהסכם ממון אשר אושר על ידי בית המשפט יש מעמד מיוחד (בע”מ (ת”א) 242/04).
בעת חתימה על הסכם שכזה, נוצרת ציפייה לפיה ההסכם מסיים את הסכסוך בין הצדדים וכי לאחר החתימה עליו – יסתיים ההליך המשפטי ולאף צד לא תהיה כל תביעה או טענה כנגד משנהו.
לפיכך, נקבע בפסיקה כי על מנת שלא לרוקן מתוכן את חוק יחסי ממון ובכדי שלא לפגוע בעיקרון סופיות הדיון, שהוא עיקרון חשוב ביותר בשיטת המשפט שלנו, לא בקלות ימהר בית המשפט לבטל הסכם ממון שנחתם על ידי הצדדים ואושר על ידי בית המשפט.
עוד פחות מכך ייעתר בית המשפט לביטול חלקי של הסכם מאחר והמדובר בהסכם שכל תניותיו שלובות זו בזו.
בית המשפט יעשה שימוש במשורה בסמכותו ויורה על ביטול הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין רק כאשר מתקיימים טעמים כבדי משקל המצדיקים את המסקנה כי דינו של ההסכם להתבטל (ע”א 11750/05 יעל שמר נ’ בנק הפועלים בע”מ), לא כן שכן כאשר המדובר בהסכם גירושין שהוא למעשה חוזה יחס.
נטל הראיה להוכחת טענה לביטול הסכם מוטל על הטוען לכך, וכאשר עסקינן בעילת עושק והטעיה הנטענת חדשות לבקרים – המדובר בנטל הוכחה כבד.
בבואו של בית המשפט לבחון טענה לביטול הסכם, עליו להקפיד ולבחון האם מתקיימות העילות המצדיקות את ביטול ההסכם, ובייחוד במקרה שהוראות ההסכם בוצעו בפועל ובפרט, נפסק כי כאשר עסקינן בהסכמי גירושין שביטולם מתבקש לאחר שהצדדים התגרשו – אין לבטלו, שכן לא ניתן להחזיר בעניין זה את המצב לקדמותו.
אין אפשרות לבטל את הגירושין וזהו מעשה עשוי שאין ממנו חזרה.
עם זאת, גם כאשר בהסכם גירושין עסקינן יתכן ויורם הנטל ויוכח כי התקיימו פגמים בכריתתו, ואין ההסכם חסין באופן מוחלט מפני אפשרות ביטול (ע”א 597/69 ישראל רייכמן ואח’ נ’ פקיד השומה ת”א, פ”ד כד (2), תה”ס (פ”ת) 50939-06-12) הגם שהסיכויים לביטול הסכם גירושין הינם קלושים.
משמע, למרות שאפשר להעלות טענות לביטול הסכם גירושין מכוח חוק החוזים, הניסיון המקצועי כמו גם ניסיון החיים מעיד על כך שהמקרים שבהם תביעות כאמור מתקבלות אינם שכיחים.
תיקון עוול יועדף על פני ביטול הסכם
יתירה מזו, גם כאשר אחת מהעילות מוכחות, ייתכן שהסכם הגירושין לא יבוטל ב”מכה אחת”. במקרים מסוימים בית המשפט יבחן את הנסיבות הספציפיות ויביא לתיקון העוול מבלי לבטל את ההסכם.
כך למשל אירע במסגרת פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים (תה”ס 18418-08-10), האישה טענה לביטול הסכם גירושין משום שבעלה לשעבר הסתיר ממנה מידע על חשבון בנק בחו”ל.
בית המשפט קבע כי התובעת הוכיחה את עילת “ההטעיה”, אולם במקום לבטל את ההסכם, נקבע כי היא תהיה זכאית למלוא זכויותיה מהכספים שבחשבון הבנק בחו”ל. כלומר, סעיפי ה”וויתור” בהסכם לא יחולו על הכספים שהתגלו בשלב מאוחר יותר.
נוכח הגישה הרווחת, שככל הניתן יש לשאוף לקיים חוזים, במיוחד כאשר מדובר בהסכם גירושין מורכב – הנטייה היא לא לבטל חלק ממנו (וראה לעניין זה ע”א 103/83 מנשה נ’ מנשה פ”ד לח(4) 635).
הסכם גירושין עוסק בדרך כלל בסוגיות כגון מזונות ילדים, מזונות אישה, משמורת ילדים, מתן גט, חלוקת רכוש, פירוק שיתוף בדירת מגורים, והתחייבויות הדדיות לגבי הליכים משפטיים עתידיים.
ההסכם הוא פרי של משא ומתן מורכב, בו כל סוגיה גם עומדת בפני עצמה וגם קשורה בטבורה לסוגיות המשיקות לה. לכן, חשוב להדגיש, כי קשה (עד בלתי אפשרי) לבקש את ביטולם של סעיפים ספציפיים בהסכם. כך לדוגמא, במקרה בו הבעל ויתר על חלק מחלקו בדירה לטובת האישה, על מנת שלא לשלם מדור, הרי שלא ניתן לתבוע מדור גם אם מצבה הכלכלי של האישה אינו שפיר ותביעה להגדלת המזונות או המדור תתקבל בעין רעה אם הבעל ויתר על חלקים מזכויותיו לטובת האישה בהסתמך על כך שלא נפסק מדור והמזונות שהוסכם עליהם היו נמוכים יחסית בהתחשב בוויתור שנעשה על ידי הבעל לטובת האישה בהסתמך על מזונות נמוכים שהוסכם עליהם.
כפי שנאמר על ידי בית המשפט העליון: “הפסיקה רואה בהסכם גירושין כהסכם שאינו ניתן להפרדה לחלקים, שכן הסכם זה כולל התחייבויות שלובות זו בזו” (ע”א 105/83).
לאור האמור לעיל ביטול חלקי או ביטול מלא של הסכם יחסי ממון הינו משימה קשה ביותר שסיכוייה נמוכים.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב
יצירת קשר: 03-6969916