עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה
מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
השופט הציע לתובעת למחוק את התביעה בה ביקשה לבטל את הסכם הגירושין
שופט בית המשפט לענייני משפחה, הציע לתובעת, אשר עתרה בתביעה לביטול הסכם גירושין, כי תמחק את תביעתה וזאת לאחר ששמע את כלל העדים, בחן את המסמכים שהוגשו, והתיק עומד בפני סיכומים.
כמו כן, התריע השופט, כי במידה ותפסיד בתביעתה תחויב בהוצאות משפט. האישה-התובעת הרגישה כי השופט הינו נגדה ואין הוא יכול לתת פסק דין בהליך המשפטי בצורה אובייקטיבית.
האם יש באמור לעיל כדי להוות עילת פסלות של שופט?
בית המשפט דחה את הבקשה לפסול את עצמו, ולפיכך הגישה האישה ערעור לבית המשפט העליון בדבר פסילת השופט, אך ערעורה נדחה.
כב’ הנשיאה של בית המשפט העליון קבעה נחרצות כי אין בכל האמור כדי חשש שמא בית המשפט לא יוכל לבצע את מלאכתו בצורה הוגנת ואובייקטיבית.
שופט המתרה כי יפסוק הוצאות משפט כנגד הצד המפסיד אינו פועל בצורה פסולה
מסקנת הנשיאה מעיון בפרוטוקול היא, כי אמירות השופט אין בהן כדי להקים חשש ממשי ממשוא פנים בניהול המשפט. אכן, המערערת אינה שבעת רצון מאמירות השופט במהלך הדיון. עם זאת, יש לקרוא את פרוטוקול הדיון כולו כדי להבין את ההקשר בו נאמרו הדברים.
דברי בית המשפט נאמרו לאחר שבעה ימי הוכחות. לקראת סיום שלב הבאת הראיות ואין פגם בכך שהשופט אמר את שאמר. שופט רשאי להציע הצעות שונות לצורך סיום ההליך המשפטי בהסכם פשרה ורשאי הוא להביע דעתו על סיכויי התביעה, גם בתחילת ההליך, לא כל שכן בסיומו.
כב’ הנשיאה מפנה לפסיקה בסוגיה השנויה במחלוקת וקובעת כי: סמכותו הטבועה של בית המשפט היא לנהל את הדיון ולהציע הצעות, לרבות הצעות פשרה לסיום המחלוקת שלפניו, מתוך רצון לחסוך במשאבים של בעלי הדין ובזמנו של בית המשפט (השוו ע”א 3025/14 נגריית יצחק חסיד ובניו בע”מ נ’ בן יעקב ניב).
כך אף רשאי בית המשפט להציע לתובע לשקול חזרה מתביעה או לומר לנתבע כי ראוי שישקול הסכמה לקבלתה של התביעה נגדו. ניהול יעיל של הליכים משפטיים על ידי שופט מביא אותו, ולפעמים מחייב אותו, להביע דעה בזהירות ובמתינות לגבי ההליך התלוי בפניו, לעתים אף בשלב מוקדם של ההליך (ע”א 3324/14 גפטר נ’ ד”ר טוגנדרייך דניאל).
כב’ הנשיאה מדגישה כי וודאי שהדברים נכונים בשלב בו נמצאת התביעה (ראו מקרה דומה בו התייחס בית המשפט לסיכויי ההצלחה בתביעת נזיקין לאחר שנשמעה חקירתו של המומחה שמינה). בפסק הדין שניתן בבית משפט זה נכתב כי ברור שלחוות הדעת ולעדות המומחה הייתה חשיבות מרכזית בנוגע לתביעה שהוגשה, ועל כן רשאי היה בית המשפט להביע דעתו כאמור (ע”א 4281/14 גאנם נ’ מדינת ישראל).
בית המשפט יכול היה לנקוט בשפה אחרת אך אין בכך כדי להוות עילת פסלות
כב’ הנשיאה קובעת, כי גם אם תקבל את טענת המערערת שלפיה חלק מאמירותיו של השופט במהלך הדיון לא היו מוצלחות, הרי שאין בהן כדי להקים עילת פסלות.
הלכה פסוקה היא כי, בדרך כלל, אין לראות בהתבטאות בית המשפט בנסיבות דוגמת אלו שבמקרה דנן, משום חריצת דעה שאינה ניתנת לשינוי ולשכנוע, וכי יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו (ע”א 8015/14 חכמון נ’ הבינלאומי ליסינג בע”מ). כך או כך לא מתקיימת במקרה שלפנינו עילה לפסילת שופט.
מקריאת החומר הרב שצורף לערעור, מתרשם בית המשפט כי נסיבות העניין הן כאלה, שאין פסול בעובדה שבית המשפט הציע למערערת לשקול את המשך צעדיה.
לאור המפורט לעיל עולה, כי סיכויי התביעה שהגישה האישה לביטול הסכם גירושין הינם קלושים, ועליה להחליט האם היא לוקחת סיכון בקבלת פסק דין שככל הנראה ידחה את תביעתה ואז תצטרך לפנות לבית המשפט המחוזי בערעור על פסק הדין או שמא היא מפנימה שהסיכויים קלושים, ומסכימה למחוק את התביעה, כך שהיא תקטין את נזקיה הכספיים, אם כי תקוותיה – נכזבו והיא תישאר עם התחושה שבעלה לשעבר סידר אותה בהליך הגירושין ושבית המשפט לא נתן לה סעד כפי שציפתה.
