האם מסורב גט רשאי לפיצויים בגין הסרבנות גט

האם מסורב גט זכאי לפיצוי מאשתו בגין סרבנות גט, למרות שנישא בשנית לאחר  קבלת היתר נישואין לשאת אשה שנייה, ולכאורה בנה את חייו?

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

בתמ”ש 54410-09 פלוני נ’ פלונית קבע כב’ השופט שילה כי גבר מסורב גט שנים רבות זכאי לפיצוי מאשתו בנפרד המסרבת להתגרש ממנו, גם אם בנה את חייו ונישא מחדש לאחר שקיבל היתר לשאת אשה שניה על פני אשתו.

הצדדים נשאו בשנת 1971 ונפרדו בשנת 1994. בשנת 1997 חויבה הנתבעת בגט ע”י בית הדין הרבני הגדול. בשנת 1999 הגיעו הצדדים להסכם שקיבל תוקף של פסק דין ע”י בית המשפט העליון, אשר קבע כי הצדדים יתגרשו לאחר שבית המשפט לענייני משפחה ייתן פסק דין בתובענה הרכושית שבין הצדדים, והדבר קרה בשנת 2005.

הנתבעת סירבה לקבל גט ובשנת 2008 ניתן לתובע היתר לשאת אישה נוספת, על ידי בית הדין הרבני הגדול. משהנתבעת המשיכה  בסירובה לקבל גט, הגיש התובע תביעת נזיקין על סך של 300,000. בפסק הדין נקבע, כי מאחר ובית הדין הרבני אסר על התובע לשאת את בת זוגו הנוכחית, מאחר והוא חי עמה חיי אישות בעת שהיתה נשואה לאחר, הרי שהמניעה שלו להינשא לה, לא נובעת רק מסירובה של הנתבעת להתגרש. על כן נקבע כי: “במקרה דנן, סירוב הנתבעת להתגרש, לא מהווה את המכשול מפני אפשרות נישואי התובע עם בת זוגו, אלא העובדה כי הוא קיים עם בת זוגו יחסים בעת שהיא הייתה עדיין נשואה לאחר, היא הגורם לחוסר יכולתו להינשא לה”

מכאן שהפגיעה בתובע היא מצומצמת ומסתכמת בכך שהוא אינו יכול להתנתק מקשר נישואין שהוא לא מעוניין בו, ועל כן נפסק כי הנתבעת תשלם לתובע פיצויים בסך של 15,000 ₪ וכן פיצוי בסך של 350 ₪ לחודש, ובכל כל חודש שהיא תעמוד בסירובה להתגרש.
התובע טוען בתביעתו בהליך זה, כי בחודש יולי 2013 אירע שינוי נסיבות המצדיק הגדלת הפיצוי לסך של 3,000 ₪ לחודש. מאחר ונפרד מבת זוגתו בעשרים השנים האחרונות וכיום נשים רבות נמנעות מיצירת קשר עמו, בהיותו נשוי.

הנתבעת טענה כי קיים מעשה בי דין לאור פסק הדין בהליך הקודם והתובע לא רשאי להגיש תביעה בעילה זה וכי לא הוכיח שנגרם לו נזק.

לדבריה, אם היא תיעתר לבקשתו להתגרש, היא עלולה להיפגע כלכלית, אם התובע ילך לעולמו לפניה. לטענתה, מאחר והיא מקבלת מחצית מגמלת הפנסיה שלו ממשרד הביטחון, אם התובע ילך לעולמו לפניה שעה שהיא תהיה גרושה, היא לא תהיה זכאית יותר לקבלת חלקה בפנסיה שהיא מקבלת כיום ולכן יש הצדקה לסירובה להתגרש.

בית המשפט קובע כי יש לדחות את טענת הנתבעת בדבר קיומו של מעשה בי דין עקב פסק הדין שניתן בהליך הקודם. כפי שקבעה כב’ סגנית הנשיאה השופטת מימון בתמ”ש 39371-09-12 ש.ב.ע. נ’ י.צ.ב.ע. שכן “סרבנות גט היא בעלת אופי מתמשך, ואיננה אירוע חד פעמי נקודתי, התנהגות המתחדשת ונוצרת בכל יום שבו  הנתבעת מוסיפה לסרב לקבל את הגט מידי התובע… שעה שמדובר בנזק מתמשך כל אחת מתקופות הזמן מבססת עילת תביעה בפני עצמה ואין זהות עילות.. שעה שמדובר בעוולה נמשכת, שחומרתה הולכת וגוברת מידי יום ביומו, כאשר המסה הקריטית מטה את המשקל לכיוון ביצועה, מכח עיקרון תום הלב… אין לדרוש כי יוצב לעולם ועד מחסום מפני התובע מפני הגשת תביעה נוספת בגין עוולה בעלת אופי מתמשך… לא זו בלבד שהעוולה הינה מתמשכת, אלא שחומרתה אף הולכת וגוברת בכל יום נוסף שחולף, ומידת הפגיעה בזכויותיו וחירותו של בן בזוג המסורב, היא בין היתר, פונקציה של מימד הזמן שחלף מאז הועלתה מטעמו  דרישה לגיטימית להשתחרר מן הנישואין ולהתגרש“.

במקרה דנן, אירע שינוי נסיבות מהותי המעצים את הפגיעה בתובע. שהרי, בהליך הקודם היתה לתובע בת זוג קבועה והמניעה לכך שהוא לא יכול היה להינשא לה, לא נבעה מהיותו נשוי שהרי יש בידיו היתר נישואין, אלא מהעובדה שהיא נאסרה עליו. כיום, משהתובע נפרד מבת זוגו לא שקיימת פגיעה עקב היותו נשוי בעל כורחו, אלא קיימת לטענתו פגיעה נוספת הנובעת מכך שנשים שהוא נפגש עמן, נמנעות מקשר אתו . מאחר והוא נשוי והתקווה להתגרש אינה נראית באופק.

בתמ”ש 18561/07 ש.ד. נ’ ר.ד. דן כב’ השופט כץ במקרה שבו ניתן לבעל היתר נישואין והוא טען כי למרות זאת, נגרם לו נזק מאחר ונשים נרתעות מלצור קשר עמו קשר, היות שהוא נשוי.

בית המשפט דחה את טענת האישה כי לאור היתר הנישואין לא נגרם לתובע נזק וקבע כי: “ההיתר שניתן לאיש לשאת אישה שנייה על הנתבעת אינו מוחק או מרפא את הנזקים שנגרמו בעטיה של סרבנות האישה לקבל את גיטה ואינו מסיר מן הנתבעת את האחריות לגרימתם. ההיתר לשאת אישה נוספת פותר את המניעות ההלכתית – חוקית של גבר להינשא, אולם אינו פותר את יתר הנזקים כגון פגיעה בחופש הבחירה, הזכות להשתחרר מקשר כפוי וכיו”ב שנגרמו בעטיה של הסרבנות לקבל גט. לא ניתן להתעלם מכך שהגבר נותר נשוי לאשתו הראשונה – זו שמסרבת לקבל את גיטה בניגוד לרצונו… לא ניתן להתעלם מכך שההיתר מסיר מחסום הלכתי משמעותי ופותח את האפשרות ההלכתית והחוקית של גבר להינשא ולפיכך יש לו השפעה ממתנת על גובה הנזק ובית המשפט ייקח עניין זה בחשבון בקביעת גובה הנזק“.

באותו מקרה, מדובר היה ברב ובית המשפט  פסק  לתובע פיצוי גלובאלי של 300,000 ₪ בגין נזקי עבר, 100,000 פיצויים מוגברים וסך של 4,000 ₪ בגין כל חודש שהאישה תסרב להתגרש ועד לסידור הגט.

בעמ”ש 23464-10-09 א.ש. נ’ ש אשר ניתן ע”י הרכב  בית המשפט המחוזי בחיפה נקבע כי:  “אפילו יכול הוא  להקים מערכת משפחתית אלטרנטיבית לנישואין, יש ערך שבמסורת, בדת וברגש להתקשרות בנישואין. ייתכן כי נשים יירתעו להתקשר עם גבר נשוי, כל עוד לא נפרד בגט פיטורין….” “”.

על כן נקבע כי החל מיום הגשת התביעה בחודש יולי 2013  ובגין כל חודש שהנתבעת תסרב להתגרש כדמו”י מהתובע, היא תשלם לו פיצוי בסך של 3,000 ₪ מידי חודש בחודשו. סכום זה נקבע, מאחר ומדובר בעיגון המתמשך על פני זמן רב. התובע יהיה רשאי לקזז סכום זה מחלקה של הנתבעת בפנסיה הצבאית שהוא מקבל.

לסיכום, השארת אדם נשוי בנישואין שהם לו לזרא, פוגע בזכות הכבוד שלו ובזכותו לאוטונומית הבחירה ומשכך יש לפסוק פיצוי כנגד המעגן.

האם יש הבדלים בין סרבנות גט של אשה לבין סרבנות גט של גבר בכל הנוגע לפסיקת פיצויים בגין עוולה זו

בפסק הדין ש.ב.ע. סקרה כב’ סגנית הנשיאה מימון את סכומי הפיצויים שנפסקו במקרים של סרבנות גט של אישה.  מסקירה זו עולה, כי  כאשר הגבר סרבן גט, הפיצוי הממוצע הוא  כמעט פי שלושה מסכום הפיצוי שנפסק כאשר האישה היא סרבנית.  הפיצוי לגבר  שאשתו מסרבת לקבל את גיטה, עומד על סכום ממוצע של 25,000 ₪ לשנה ורק במקרים חריגים נפסקים פיצויים מוגברים.

ראו גם: תמ”ש 53194-01-13 י.ח. נ’ ל.ח [פורסם בנבו] (ניתן ביום 22.4.14 ע”י כב’ השופטת גליק).