האם מגפת הקורונה מהווה עילה להפחתת מזונות או להגדלת מזונות

האם מגפת הקורונה מהווה עילה להפחתת מזונות או להגדלת מזונות או שכלל אינה עילה לשינוי גובה מזונות הילדים המשולמים?

הוצאה לחל”ת, משמע לחופשה ללא תשלום, אפילו לתקופה ארוכה, ואפילו פיטורין בשל הקורונה, אינם מהווים עילה מספקת להפחתת דמי המזונות המשולמים על ידי האב לידי האם (בדרך כלל) עבור מזונות ילדים.

אם הגורם המשלם, דהיינו האב (בחלק הארי של המקרים), מתקשה לעמוד בתשלומים, אין לו באמת פתרון, אלא להגיע להסדר עם האם על פריסת תשלומים, במידה ויש לה רצון או יכולת להיעתר לבקשתו.

האב תלוי אם כן ברצונה הטוב של האם, ורצונה הטוב כמובן שיהיה פונקציה של מערכת היחסים ביניהם כפי שבאה לידי ביטוי בהליך הגירושין שהתקיים בין הצדדים.  רצונה הטוב של האם יהיה גם פונקציה של הסיבות לגירושין, וכמה היא מאשימה את האב בגירושין.

ככל שההליך בו התגרשו הצדדים, היה נעים ונוח יש אפשרות שהאם תגלה גמישות, ואולם ככל שהליך הגירושין היה פוגעני וקשה הרי שקטנים הסיכויים שהאם תגלה נכונות לוותר על סכום כלשהו שאמור להיות משולם לצורך מזונות ילדים.

דיאלוג מול האם יביא לאב המתקשה לשלם את המזונות לפתרון יותר טוב מזה שיעניק לו בית המשפט, אשר רואה בקורונה משבר זמני בלבד שאינו צריך להשליך על גובה המזונות.  בתי המשפט עד כה נמנעו מלקבל החלטות דרמטיות ועקרוניות, מה גם שבתחילת מגפת הקורונה המצב נדמה להיות קצר וזמני, מה שהוביל לדחיית בקשות להפחתה במזונות.

בקשות להפחתת מזונות נדחו עד כה מפאת זמניות משבר הקורונה

מרבית ההחלטות הזמניות שניתנו בבקשה להפחתת או לביטול דמי מזונות דחו בקשה זמנית זו, ואף לא עברו את הסף של המחוזי.  לעומת זאת קיים מקרה אחד המוכר לח”מ  (יתכן שיש מקרים נוספים שלא פורסמו) בו המזונות הוגדלו ו/או הוארכו בשל הקורונה מתוך דאגה לכך שהאם תוכל לספק לילדים את הצרכים.  אין ספק שאין איזון בין גברים לנשים בהיבט זה.

הגדלת מזונות תתאפשר אך לא הפחתת מזונות, האמנם יש בכך הגינות? בית המשפט רואה את הילדים ולא את האב או את האם ועל כן יטה להגדיל מזונות ולא להפחיתם, ועל כן לא יאפשר הקטנת סכום המזונות וגם לא זמנית.

בסופו של דבר העלויות של הילדים אינן קטנות או פוחתות בשל משבר הקורונה וכל הורה צריך להיערך בהתאם, הגם שלא תמיד זה אפשרי.

הגדלת מזונות

בתלה”מ 19-05-44946 הורה על הגדלת מזונותיהם הזמניים של האישה ושל הקטין עקב שינוי נסיבות קיצוני הקשור במגפת הקורונה והשלכותיה. במסגרת זו, חייב בית המשפט את האב להוסיף ולשלם לאישה במסגרת המזונות הזמניים המשקמים שנפסקו לה סכום נוסף.

האם עתרה בפני בית המשפט לענייני משפחה להגדיל את המזונות בעקבות התקופה הקשה של הקורונה בה אין לה הכנסה. נטען על ידי האם כי אין לה כל הכנסה מעסקה אלא רק הוצאות והכנסתה בפועל כיום עומדת על סך של אלף ₪ בלבד וכי אין לה זכאות לדמי אבטלה או הבטחת הכנסה והיא עומדת בפני שוקת שבורה ואין לה פתרון.

הבעל התנגד לבקשה להגדלת המזונות הזמניים ואף שלא חלק על הנסיבות הקיצוניות  שנוצרו אולם טען כי מדובר בנסיבות זמניות; כי המשיבה מקבלת מזונות אישה, כמזונות שיקומיים, מזה שנה והיה עליה למצות את כושר השתכרותה; כי תקופת המשבר הסתיימה באמצע חודש אפריל 2020 כי הבקשה אינה נתמכת באסמכתאות להוכחת טענות המשיבה ואינה מפרטת את ההוצאות החריגות שנדרשה להן בתקופת הקורונה וטענות נוספות.

בית משפט לענייני משפחה החליט להגדיל את המזונות הזמניים לתקופה נוספת ובית המשפט המחוזי בבקשת רשות ערעור לא שינה את החלטת בית משפט לענייני משפחה.

הגבר מיאן להשלים עם אותה החלטה והגיש בקשת רשות הערעור המותחת ביקורת על שינוי שיעור המזונות.

אמנם לא היה חולק כי המדובר בהחלטה בעניין מזונות זמניים, שאינה סופית, ומטבעה נסמכת היא על נתונים וממצאים חלקיים, אך האב התקשה להשלים עם התוצאה ולו גם תוצאה זמנית.

אם כן הגדלת המזונות לתקופה קצרה אושרה בשתי הערכאות.

הפחתת מזונות – דווקא לא

לעומת זאת דחה בית המשפט המחוזי בלוד, מפי כב’ השופטת פלאוט בקשה, לבטל או להפחית מזונות בסך של 2,000 ₪ שנפסקו לילדה טרם הקורונה בנימוק שהמצב זמני. הגבר טען כי בשל מצב המשק בעקבות התפשטות הנגיף, אין לו כלל הכנסה כעצמאי והוא אינו זכאי לדמי אבטלה, מה גם שלאישה בן זוג והיא עשירה.  בית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשת ההפחתה הזמנית שלו והגבר עתר לבית המשפט המחוזי אך גם כאן לא עלה הדבר בידו והוא נדחה וישלם את המזונות כפי שהיה קודם לכן.

מנגד טענה אם הקטינה כי בן זוגה לשעבר מנצל באופן ציני ומכוער את “המשבר” במדינה וכי מצבו אינו שונה ממצבם של כלל אזרחי המדינה, לרבות ממצבה של האם שהוצאה לחל”ת, וכי הקטינה עדיין זקוקה למזונותיה.

בית משפט המחוזי מרכז דחה את הבקשה להקטנת מזונות זמניים, וקבע: “עם כל ההבנה למצבו של המבקש צדק ביהמ”ש לענייני משפחה בקביעתו לפיה לא ניתן להיעתר לבקשה להפחתת מזונות או ביטולם בשלב זה. בוודאי שאין זו העת לדון בבקשה לחיוב המשיבה במזונות זמניים לקטינה. אומנם מדובר במצב חריג, אך הוא זמני והשלכותיו לאורך זמן אינן ידועות. נכון להיום, תמונת המצב אינה ברורה – לא ידוע עד מתי יימשך צו החירום ומה תהיינה השלכותיו על המבקש, ואם תהיינה לאורך זמן. כך גם לא ידוע בשלב זה, עד כמה אכן נפגעו הכנסותיו של המבקש ומה תהיה רמת הסיוע לעסקים שנפגעו נוכח מצב החירום”.

כמו כן קבעה השופטת ורדה פלאוט כי מתגובת האם עולה, כי אף היא נפגעה לכאורה מהמצב, וכי היא מצויה בחל”ת. “בנסיבות אלה, הרי שגם ביחס להכנסות המשיבה לא ניתן לקבוע מסמרות בעת הזו ויש לבחון את מצבה הכלכלי לאורך זמן ממושך יותר. במילים אחרות, טענות שני הצדדים לשינוי נסיבות עקב מצב החירום השורר כרגע עקב התפרצות נגיף הקורונה, ראויות לבחינה בהמשך כאשר המצב יתייצב וניתן יהיה לבחון – ולו על פניו – מה מצבו הכלכלי של כל אחד מההורים בעקבות מצב זה. לא ניתן לשנות מצב קיים בשל נסיבות, קיצוניות אמנם וחריגות, אך זמניות”.

הסיכויים להפחתת מזונות – ולו הפחתה זמנית – עד שהאב ימשיך להשתכר כפי שהיה בעבר – הינם קלושים ביותר, ובית המשפט יצפה מהאב למצוא פתרון אחר ולא למנוע מילדיו את המגיע להם.

כמו בכל מקרה, למטבע יש שני צדדים.

אם האב אינו משלם את המזונות בשל משבר הקורונה אך מנגד יש לו חסכונות יכול הוא לקבל הלוואה על חשבון קרן השתלמות ו/או קופת גמל ו/או להגדיל את המשכנתא במידה והוא משלם משכנתא על דירה שבבעלותו.

מנגד אם לאדם אין מאומה בהיבט של חסכון, אין לו משכורת והוא גם אינו מקבל דמי אבטלה מסיבה כזו או אחרת – הרי שיתכן והאם יכולה לגלות התחשבות כלשהי, אם היא עצמה אינה מובטלת ויש לה מקורות כספיים או יכולת לבקש תמיכה ממקור אחר.

בבסיס הרעיון עומדת התפיסה שלילדים צריך לספק את כל מה שהם נזקקים לו – אפילו בצורה בסיסית. ילדים זקוקים לקורת גג (שכר דירה או משכנתא), למזון בסיסי, ולביגוד והנעלה בסיסית רפואה וחינוך. אלו הם הצרכים הבסיסיים האבסולוטיים של הילדים.

ישנן הוצאות שהינן מותרות של ממש, ואת אלו אפשר לצמצם בתקופה גרועה זו אך יש מינימום ממנו לא ניתן לחרוג ועל כן על כל הורה לספק את צרכי הילדים.

מאות אלפי גברים ישראלים משלמים מזונות עבור ילדיהם. אין ספק שחלקם פוטרו ואין ספק שרבים עד מאד הוצאו לחל”ת. ישנם ישראלים רבים החיים מן היד אל הפה, מקבלים משכורת, המאפשרת להם לשלם מזונות ולממן מחיה בסיסית כגון שכר דירה ומזון עבור עצמם – ואין להם שום יכולת לחסוך כספים ליום שחור.

כסף לבן ליום שחור

הפגיעה בהכנסה מקשה על חלקם לשלם תשלומים שוטפים, להחזיר הלוואות ואפילו לשלם מזונות שפתאום נראים כמו עול כבד. יש הבדל בין מי שיש לו חסכונות כלשהם או נכס להסתמך עליו לבין מי שאין לו כלום ולא חסך מאומה מהכנסתו ו/או ממשכורתו.

מי שחושב שבחסות הקורונה הוא יכול לחמוק מתשלום מזונות, לדלג על תשלום או לבקש לפתוח את הסכם המזונות – טועה.

הגנה גורפת בחוק ובפסיקה על מזונות קטינים

החקיקה בישראל מגינה באופן יוצא דופן על דמי מזונות. המדינה מכירה בחיוב לתשלום דמי מזונות כחוב בעל דין קדימה.

למשל, דמי המזונות אינם ניתנים לעיקול גם אם קיים חוב לגורם המקבל

קצבת נכות למשל שאינה ניתנת לעיקול – ניתנת לעיקול במקרה של חוב מזונות

שכר המשולם לעובד לא ניתן לעיקול עד גובה מסוים המאפשר לעובד מחיה למרות החוב – אך שכר עבודה מהשקל הראשון ניתן לעיקול בשל חוב מזונות

גם בהליך של חדלות פירעון (החוק שהחליף את פשיטת הרגל) הנאמן והממונה מתייחסים בכבוד למזונות שנפסקו על ידי בית המשפט ומורים לשלם אותו. חוב מזונות מקבל  זכות קדימה בהליכי פשיטת רגל/חדלות פרעות.

במקרה של חייב מזונות שאינו משלם, וכל עוד משכורת האם נמוכה – הביטוח הלאומי נכנס בנעלי האב.

האם חיוב המזונות מחוסן מפני הקורונה?

האם הקורונה הינה כוח עליון המפטיר מהתחייבויות ומחוזים? כמובן שלא ומזונות יש לשלם. חיוב מזונות הוא חיוב מתמשך המתחדש בכל חודש מחדש.

מי שמבקש להפחית מזונות צריך להוכיח כי התקיים שינוי נסיבות מהותי וכי אכיפת החיוב המקורי תביא לאי צדק חמור.

מאחר והמערכת המשפטית רואה בתשלום מזונות חיוב ארוך טווח ורב שנתי – שינויים מינוריים או זמניים לא מצדיקים מבחינתה שינוי בגובה המזונות ובמיוחד לא להפחתתם.  בית המשפט יביא בחשבון גם נכסים שיש לחייב המזונות ולא יתייחס רק להשתכרות שוטפת, וקיומם של נכס מקרקעין על שם החייב, חסכונות סוציאליים ותיקי השקעות – יפעלו כנגדו.

כעיקרון, יכולים שני הצדדים לבקש להגדיל או להקטין את המזונות בהתחשב בנסיבות אלו. את הבקשה יש להגיש במסגרת של תביעה להפחתת המזונות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית דין רבני, בהתאם לערכאה בה נפסקו המזונות.

אולם פיטורים או חל”ת בשל הקורונה אינם עילה מספקת להפחתת המזונות, שכן אינם בהכרח מצב תמידי. בתי המשפט לא ימהרו להיעתר לבקשה שתוגש בסמוך למועד הפיטורין, משום שהחיוב מלכתחילה הוא רב-שנתי. בתי משפט מתייחסים לא רק לשיעור ההשתכרות הנוכחי אלא לפוטנציאל ההשתכרות.

מומלץ למי שפוטר ונפגעה יכולתו לעמוד בתשלומים, לרבות תשלומי מזונות, לא למהר לפנות לבית משפט, אלא רק אם ביכולתו להראות שהוא מחפש אלטרנטיבות תעסוקתיות, וכי בגילו או במצבו הבריאותי סיכוייו להשתלב במעגל העבודה אינם גבוהים. הוכחת תום הלב בניסיון להקטנת הנזק תהיה גם בפנייה למוסד לביטוח לאומי לקבלת קצבה מתאימה ולהירשם כמחפש עבודה.

עם זאת נדגיש, שאדם אינו פטור מתשלום דמי המזונות באופן שוטף. אם הוא עושה דין לעצמו ומחליט שלא לשלם את דמי המזונות – שמורה לצד השני הזכות לפנות באופן מידי ללשכת ההוצאה לפועל. מומלץ לנסות ולהגיע להסכם בהידברות לפני התערבות שיפוטית, ורק אם אין שום ברירה אחרת – לפנות לבית המשפט.

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב

יצירת קשר: 03-6969916