אדם לקח את אביו לעורך דין על מנת שיערוך צוואה. איתור עורך הדין נעשתה על פי בקשת האב. אדם לא היה בן יחיד ואולם אחיו הבכור עקר לגרמניה לפני שנים רבות והיה בקשר לא הדוק עם המשפחה, אמנם לא היו מריבות במשפחה אך היחסים לא היו כל כך חמים.
האב, שהיה כבר אלמן החליט לחלק את רכושו כך שבנו אדם יקבל שני שליש מהירושה ואילו אחיו שבגרמניה, יקבל את השליש הנותר. האב רצה לגמול לאדם על כך שהרבה להיות עמו בקשר, דאג לו וטיפל בכל מה שהאב נזקק לו, הגם שהיה עצמאי.
אדם אם כן, איתר עורך דין עבור אביו, מצא את פרטיו ותיאם פגישה. במהלך המפגש עם עורך הדין, אשר היה מקצועי והגון, הוא הורה לאדם בצורה חד משמעית לעזוב את המשרד ולחזור רק כאשר יסיים את הפגישה עם אביו.
במהלך הפגישה עורך הדין שאל את האב מה רצונו, וכשראה שהמדובר בצוואה מנשלת חלקית, ביקש לוודא שזה אכן רצון האב וגם כי הוא עושה זאת מרצונו ובמודעות. עורך הדין ערך פרטיכל של הפגישה, שוחח עם האב שיחה קצרה על הקורה במדינה ועל פוליטיקה, וידא שהוא מודע למצב, מדבר לענין ודעותיו קוהרנטיות, ורק אז כשלא היה לו ספק – ערך את הצוואה.
יובהר כי אין חובה להזמין פסיכיאטר או נוירולוג רק בשל היות אדם קשיש, ואם עורך הדין מתרשם כי עסקינן במצווה כשיר – יכול הוא לערוך צוואה עבורו גם ללא בדיקה. אם יש ספק אז כמובן שאין ספק ועדיף להזמין מומחה.
לאחר שעורך הדין התרשם מצלילותו של האב וגם מרצונו, שהיה רצון חופשי וגם הגיוני בנסיבות העניין הוא כתב צוואה עבורו, נתן לו לקרוא, ולאחר שווידא שהאב מבין היטב וכי זהו רצונו הזמין שני עדים, מעובדי משרדו, לשמש כעדי קיום לצוואה.
לאחר פטירתו של האב, וכשנחשפה צוואתו הגיש אחיו של אדם התנגדות כאשר הטיעון המשמעותי ביותר היה כי אדם היה מעורב בעריכת הצוואה נוכח העובדה שאיתר את עורך הדין, הסיע את אביו למפגש במשרד עורכי הדין וגם המתין בחוץ עד שיסיים והסיע אותו לביתו.
הטענה בדבר מעורבות לפי סעיף 35 לחוק הירושה, טענה שנטענה כנגד אדם נדחתה על ידי בית המשפט. נקבע כי גם אם היה ממש בטענת המתנגד לפיה אחיו הביא את אביו לערוך את הצוואה במשרדם של עורך שהוא עצמו איתר אין די בכך על מנת להניח מעורבות הפוסלת את הצוואה.
מדברי כב’ השופט רובינשטיין בבע”מ 7049/15 פלוני נ’ פלוני: “…הבסיס לטענה זו מצוי בסעיף 35 לחוק הירושה, הקובע “הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה – בטלה”. יודגש, כי החוק קובע סנקציה קשה – ביטול הצוואה – בגין מעורבות בעריכת הצוואה על-ידי הזוכים לפיה…. בית המשפט לענייני משפחה קבע כקביעה עובדתית – אשר גם בה אין מקום להתערב – כי חלקו של המשיב 1 בעריכת הצוואה הסתכם בהסעת אמו למשרד עורכי-הדין ושהיה בחדר סמוך בעת החתימה. אכן, יתכנו נסיבות שבהן יהא בכך כדי להטיל ספק בכשרות הצוואה והדבר תלוי נסיבות. במקרה דנא לא ראינו סיבה, על פי קביעתו העובדתית של בית המשפט, להידרש לזאת, שכן בית המשפט קמא קיבל את עדותו של עו”ד דמארי לגבי נסיבות החתימה על הצוואה. מעשי המשיב 1 לא הקימו עובדתית, על פי קביעתו של בית המשפט לענייני משפחה, את החשש, העומד ביסוד סעיף 35 לחוק, להתערבות פסולה מצד הזוכה בירושה. יצוין, כי יש לדקדק ביישום סעיף 35 בגדרי השכל הישר ונסיון החיים (ע”א 5869/09 חרמון נ’ גולוב, פ”ד נט (3) 1, 9, פסקה 17 (2004)); אומר המלומד שילה “כתוצאה מחומרתו של סעיף 35, וכדי להקטין את נזקיו האפשריים, לא היה מנוס מלתת לסעיף פירוש מצמצם ככל האפשר. לפנינו דוגמא מובהקת למגמה המוצהרת של בית המשפט לאור התוצאות הקשות של הסעיף” (שמואל שילה פירוש לחוק הירושה, תשכ”ה-1965, 308 (1995); ראו גם בע”מ 6349/08 פלוני נ’ פלוני, [פורסם בנבו] פסקה ז’ (2009)). כך גם בענייננו, כאשר בית המשפט קמא התרשם עובדתית מן הנעשה ולא סבר כי היתה השפעה בלתי הוגנת. הסעיף כמובן אינו “מלה מתה” ויופעל במקרים המתאימים על פי נסיבותיהם, תוך בדיקה פרטנית”.
לאור זאת נדחתה ההתנגדות והצוואה קויימה.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן
יצירת קשר: 03-6969916