פריאל התאלמנה מדניאל במפתיע. דניאל עבר תאונת דרכים קשה, נפגע בצורה משמעותית, הורדם והונשם ולאחר חמישה ימים, הלך לבית עולמו. לדניאל היו שני ילדים מנישואיו הראשונים ושניים נוספים מפריאל, שהיו קטינים כאשר נפטר. דניאל לא הותיר אחריו צוואה.
מאחר ובריאותו של דניאל הייתה תקינה, גילו היה צעיר יחסית, לא שקל דניאל אי פעם לערוך צוואה. משכך – ברירת המחדל הינה חוק הירושה. על פי חוק הירושה יורשי דניאל הם אשתו פריאל (מחצית) וארבעת ילדיו יורשים אותו בחלקים שווים ביניהם בכל מה שנוגע למחצית השנייה של רכושו.
מאחר ושני הילדים הצעירים היו קטינים, חב דניאל במזונות הילדים הקטינים ומשנפטר – יכולה פריאל לתבוע את מזונותיהם של הילדים מן העיזבון בבחינת מזונות מהעיזבון.
פריאל לא רצתה לתבוע את ילדיו הגדולים של דניאל מנישואין ראשונים אך כאשר אלו פנו בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין לאחר ששמם נרשם בלשכת רישום המקרקעין על דירת המגורים של בני הזוג, לא הייתה ברירה בפני פריאל אלא להגיש תביעה למזונות של הקטינים וכן תביעה לכתובה מן העיזבון.
דניאל חתם על כתובה של 360,000 ₪ כאשר נישא לפריאל. שטר הכתובה הוא חוזה מחייב לכל דבר ועניין ואלמנה יכולה לתבוע את הכתובה מן העיזבון
פריאל אם כן, הגישה גם תביעת מזונות ילדים וגם תביעה לכתובה ותוספת כתובה כאשר קיבלה את תביעתם של בניו של דניאל מנישואין ראשונים, תביעה לפירוק שיתוף בה נדרשה למכור את הדירה שהייתה משותפת לה ולדניאל.
כאשר קיבלו ילדיו של דניאל את התביעה למזונות קטינים ואת התביעה לכתובה מן העיזבון, הם נמנעו מלהגיש כתב הגנה, ובמקום זאת הגישו בקשה למחיקה על הסף בכל הנוגע לתביעת המזונות של הקטינים בטענה שפריאל משתכרת היטב והיא לא זקוקה למזונות מן העיזבון כדי לפרנס את הילדים.
יתר על כן בניו של דניאל טענו כי שני הקטינים יקבלו פיצוי משמעותי מחברת הביטוח המבטחת את הרכבים שהיו בתאונת הדרכים, כך שלא יחסר להם דבר וחצי דבר ובפועל המדובר בסכומים מאוד משמעותיים שיאפשרו את קיומם ברווחה ואין הם נזקקים למזונות מן העיזבון.
יש לציין שבתביעה למזונות הנתבע נדרש להגיש כתב הגנה בתוך 15 ימים ולא בתוך 30 ימים כמו ברוב המקרים.
האם ילדיו הבוגרים של דניאל פעלו כראוי או לקחו סיכון כאשר לא הגישו כתב הגנה לתביעת המזונות שהוגשה כנגדם? ככל הנראה היה עליהם להגיש כתב הגנה ואם לא הגישו היה עליהם להגיש בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה וגם זאת לא עשו.
לפיכך נפסקו לקטינים מזונות זמניים בשיעור של 2,700 ₪ לחודש עבור שניהם. מזונות זמניים כשמם כן הם, ואולם עד אשר תשונה ההחלטה – המזונות בתוקף ופריאל יכולה לקחת מהסכומים הנזילים שיש בעיזבון את הסכומים שנפסקו לה לצורך מזונות ילדים ולהיות פחות “לחוצה” כלכלית.
האם בית המשפט פעל כדין כאשר פסק מזונות זמניים או שמא היה צריך להמתין להגשת כתב הגנה מטעם הנתבעים?
סוגיה זו – האם יש צורך להגיש כתב הגנה כאשר מוגשת בקשה למחיקה על הסף נדונה בבית המשפט המחוזי בירושלים ב- בש”א (י-ם) 4316/08 הפועלים אמריקאי ישראלי בע”מ נ’ רלה ויינשטיין, בה סיכם כב’ הרשם ר’ כרמל (כתוארו אז) את ההלכה, כמפורט להלן: “העובדה שמוגשת בקשה מעין זו, אין בה כדי לפגום בדרך ניהול ההליך או להוביל לשינוי דיוני והכלל הוא כי “עצם העובדה שמוגשת בקשה לסילוק על הסף או בקשה דומה, אינה צריכה להוביל, דרך כלל, לסטייה מהמסלול הרגיל”.
עפ”י ההלכה הפסוקה ב- רע”א 10227/06 בובליל נ’ אינדיג (פורסם בנבו, 5.2.07), רע”א 9030/04, 827/05 אירופה ישראל (מ.מ.ש) בע”מ נ’ גדיש קרנות גמולים בע”מ (פורסם בנבו, 26.6.07) וכן רע”א 4108/10 אוזן נ’ עו”ד צוריאל לביא, בתפקידו כמנהל מיוחד (פורסם בנבו, 16.6.10)] הרי שדרך המלך בה חייב נתבע ללכת היא, כי כתב הטענות העיקרי יוגש על-ידיו ביחד עם כל בקשות הסף מטעמו ולא ייעשה פיצול במועדי הגשת המסמכים ולא תיעתר בקשתו להארכת מועד להגשת כתב טענות עיקרי עד להכרעה בבקשת הסף.
רק אם מתקיים אחד מהמצבים החריגים ויוצאי הדופן, שבהם “מתקיימים שני תנאים מצטברים: ראשית, נראה על פני הדברים שיש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית; שנית הנתבע או המשיב חייב להשקיע משאבים רבים ביותר, שאינם פרופורציונליים בנסיבות העניין, על מנת להתגונן לגופם של דברים וכל עוד לא הוכרעה טענתו המקדמית.
נפסק כי היחס בין שני התנאים האמורים ניתן להגדרה כ”מקבילית כוחות” (מתוך רע”א 10227/06 שלעיל).
אכן ניתן להבין את הרצון של הנתבע לקבל הכרעה מהירה וראשונית בטענות הסף שלו, ואולם בית המשפט העליון אמר את דברו לפיהם, לאור שיקולי מערכת כגון ניצול מיטבי של יעילות וזמן שיפוטי שהוא משאב יקר של מערכת המשפט, אין לפצל את הדיון בבקשות מקדמיות טרם הגשת כתב הגנה. ראה ע”א 4244/14 רשם המקרקעין נ’ ישעיהו (פורסם בנבו, 6.10.15) וגם ע”א 2113/06 סלימאן נ’ בנק מרכנתיל דיסקונט בע”מ (פורסם בנבו, 18.6.08).
מצבים חריגים ויוצאי דופן המצדיקים מתן אורכה
יודגש כי במצבים חריגים ויוצאי דופן ראוי ליתן אורכה להגשת כתב הגנה, זאת מקום שעל פני הדברים יש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית, ומקום שהנתבע חייב להשקיע “משאבים רבים ביותר שאינם פרופורציונאליים בנסיבות העניין, על מנת להתגונן לגופם של דברים…” (פרשת בובליל).
אולם, במרבית המקרים אין צורך במאמצים מיוחדים ובמרבית המקרים קשה להעריך את הסיכויים למחיקה על הסף ועל כן כל נתבע אמור להגיש כתב הגנה, ואין הוא יכול להסתפק בבקשה למחיקה על הסף ועליו להוסיף לה בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה עד להכרעה בבקשה למחיקה על הסף.
על כן צדק בית המשפט לענייני משפחה, כשקבע את מה שקבע. מנגד הסיכויים גבוהים כי עם קבלת הפיצוי הכספי מחברות הביטוח, לא תהיה יותר הצדקה לפסיקת מזונות לשני הקטינים.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב
יצירת קשר: 03-6969916