תביעה להפחתת מזונות שהוגשה על ידי אב ותביעה להגדלת מזונות שהוגשה על ידי האם נדחו שתיהן, על ידי בית המשפט לענייני משפחה בתמ”ש 15007-05-15 ו – 35356-07-15 א. ואח’ נ’ א. ואח’ (ס”נ מירה דהן) תוך ניתוח ההיבטים המשפטיים הנוגעים לשינוי החיוב במזונות.
בית המשפט קבע כי אין כל סיבה לא להפחית ולא להגדיל את המזונות אך היבט אחד אשר נדון על ידי בית המשפט, ראוי להתייחסות מיוחדת, מאחר ומדובר בשאלה שעולה הרבה פעמים ואין לה תשובה חד משמעית והיא – קיומו של בן אדם נוסף, בן או בת זוג של ההורה אשר מתגורר עמו ועם הילדים.
בפסק הדין המקורי, חויב האב ב-40% מדמי המדור על פי שווי דירה של 3,500 ₪ לחודש אך לא חויב בסכום נוסף בגין אחזקת המדור.
האם הצטרפותו של בן זוג חדש למגורי האם והילדים אמורה להשפיע על חיוב האב במדור?
בית המשפט קבע כי אכן התקיים שינוי עובדתי, אותו על בית המשפט לבחון, והוא נובע מכך שמזה מספר שנים מתגורר עם האם והקטינים, בן זוגה של האם ואשר נושא בחלק מעלויות המדור במקום.
בית המשפט קובע כי ברור הוא שמגורים משותפים עם צד ג’ אינם מאיינים את צרכי הקטינים במדור אלא לכל היותר מפחיתים את גובה ההוצאה ובהתאם לכלל הצריכה השולית הפוחתת, ולמעשה תשלום זה משליך על היקף חלקם של הקטינים בהוצאות המדור הכוללות.
התייחסות לקיומו של בן זוג נוסף וילד נוסף לצורך פסיקת המדור או שינוי דמי המדור ניתן למצוא בתמ”ש (ירושלים) 39642-02-14 מפי כב’ השופט איתי כץ שם פסק: בנסיבות המקרה ניתן וצריך להתחשב גם בכך שהאישה מתגוררת עם בן זוג וילד נוסף, אשר ניתן להניח כי מפחיתים במעט מהוצאות הקטינה בהתאם לכלל הצריכה השולית הפוחתת. כך גם רוח הדברים בתמ”ש (ת”א) 6935-08-12 מפי כב’ השופט ארז שני.
צריכים להתייעץ? עו”ד עם 38 שנות ניסיון לשירותכם – השאירו פרטים:
בעיקרון חובת המדור מוטלת על האב ולא על מי שחי עם האם
עוד ברור כי חובת המדור אינה רובצת לפתחו של צד ג’, אלא מחובתו המובהקת של אבי הקטינים הוא התובע. יחד עם זאת בית המשפט אינו יכול להתעלם מקיומו של גורם נוסף המתגורר עם אם הקטינים ומשתתף במישרין ו/או בעקיפין בהוצאות מהוצאות שונות לרבות המדור.
יפים לעניין זה דברי כב’ השופט סילמן בתמ”ש (קריות) 5324-03-09 אשר התייחס לקיומו של צד שלישי בחייה של האם באלו המילים: התרשמתי כי אכן קיים צד ג’, המתגורר, כבן זוג (!), יחד עם התובעת, כך ציינה התובעת בעדותה כי חברה לחיים מסייע לה בקידום העסק החדש, עוזר לבתה להתכונן למבחני הבגרות, מסיע אותה לאביה, רכש עבורה מכונת כביסה חדשה, וכי אלמלא עזרתו “הבנות לא היו שורדות”.
עוד ציינה כי “בחודשיים האחרונים ש’ אצלי רוב הזמן, כרגע זה נסיוני… במידה וזה יצליח, נצטרך לעבור לדירה גדולה יותר” (עמ’ 10 לפר’ ש’ 18-28).
למגורים משותפים אלו השלכה כפולה-
- הן השלכה על היקף חלק הקטינות בהוצאות המדור.
- הן השלכה על היקף הכנסות התא המשפחתי- ראה לעניין זה תמ”ש (ת”א)71263/98, תמ”ש (ת”א) 12500/07.
תשלום דמי המדור בפועל
כאמור לעיל, האב חויב בפסק הדין בשיעור של 40% מדמי השכירות של מדור הקטינים ובהתאם לדירת שלושה חדרים באזור מגוריהם (הקודם) של הצדדים לפי שווי של 3,500 ₪.
מזה מספר שנים, שוכרת האם דירה למגוריה ומגורי הקטינים בעלות של 4,400 ₪ בחודש, נגזרת של 40% משכ”ד זה תעמוד על 1,760 ₪ לחודש ואולם האב משלם בפועל סך של 1,400 ₪ בחודש כנגזרת מתקרת שכ”ד של 3,500 ₪ בחודש אשר לטענת האב- זהו שכ”ד ממוצע של דירה דומה לזו שהתגוררו בה הצדדים קודם לגירושין.
מן המקובץ, עולה כי האב משלם כ- 360 ₪ פחות בחודש לעומת מצב שבו היה תחשיב חלקו נעשה עפ”י שכר הדירה המשולם בפועל ע”י האם, ההפרש משולם ע”י האם ו/או בן זוגה.
אין חולק כי בן זוגה של האם מתגורר עימה וכעדותה הוא משלם סך של 4,000 ₪ בחודש אשר דה פקטו פוטרים את האם מלשלם חלק מהוצאות המדור כגון חשמל, מים, גז, ארנונה, כבלים וכן משלם הוא קניות עבור הבית קרי – השתתפות משמעותית בכלכלת הבית.
מגורים עם בן זוג חדש הינה נסיבה צפויה כחלק ממהלך החיים
יחד עם זאת ולאחר שמיעת הראיות, מגיע בית המשפט למסקנה כי מגורי האם עם בן זוג אינה יכולה להיחשב כנסיבה אשר לא היתה צפויה.
בני זוג מתגרשים ומטבע הדברים, מוצאים בני זוג חדשים, עוברים להתגורר עימם, מתחתנים שוב, מביאים ילדים נוספים- זהו טבע העולם.
למה הדבר דומה? קובעת הפסיקה כי הולדת ילד נוסף לאב אינה סיבה להפחתת המזונות, אלא רק אם חלה בנוסף לכך ירידה משמעותית בשכרו של האב התובע ע”א 381/86 אבין נ’ אבין, ע”א 259/75 שטראוס נ’ שטראוס.
והרי גם הולדת ילדים נוספים וגם הצטרפות בן או בת זוג חדשים לתא המשפחתי הם בגדר דבר שאפשר לצפותו כי זוהי דרכו של עולם.
חשיבות היציבות וקיום הסכמים
לאמור לעיל יש להוסיף את חשיבות היציבות והוודאות החוזית-משפטית בין ההורים לרבות עקרון כיבוד הסכמים.
יפים לענייננו דבריו של כב’ השופט א. זגורי בתמ”ש (נצ’) 8879-12-15 :“יש הכרח משמעותי לקבוע משקל ניכר לסופיות הסכמי פשרה שקיבלו תוקף של פסק דין, על מנת להגשים את ציפיותיהם הסבירות של הצדדים וזאת בשל החשיבות הרבה שיש לייחס לערך של סופיות הסכם הפשרה כהסדר המסיים את הסכסוך בין הצדדים”
דרכו של עולם היא לא רק להתגרש אלא גם למצוא בן זוג חדש ולהינשא או לחיות בזוגיות
בהינתן כאמור, כי זו דרך העולם- בני זוג חדשים , ילדים נוספים- לא ייתכן כי שינוי שכזה יהווה לכשעצמו שינוי נסיבות מהותי ויפגע באופן ניכר, כמעט בכל הסכם פשרה.
העדר הסופיות והפגיעה בציפיות הסבירות של הצדדים עלול להביא למצב בו בני זוג לא יגיעו עוד להסכמים ויוותרו “בכוננות ספיגה” תמידית.
בית המשפט מציין בהערת אגב כי זוג אשר רוצה לעגן הסדר בהתייחס להצטרפות גורם נוסף לדירה – צריך שיתייחס לכך בהסכם הגירושין. משמע אם אדם צופה קדימה ורואה אפשרות של מגורי אשתו לשעבר עם גבר אחר – עליו להתייחס לכך בהסכם הגירושין ספציפית.
במקרה זה שבפנינו, קובע בית המשפט כי הגבלת גובה דמי השכירות לדירת 3 חדרים באזור מגורי הצדדים שבפסק הדין, מגנה על האב מהאפשרות שנוכח בן הזוג החדש יחויב הוא בעלויות דירה הצריכה להכיל גורם נוסף ו/או מהאפשרות שנוכח בן הזוג החדש תשתפרנה יכולותיה הכלכליות של האם ותתאפשר שכירת דירה יקרה יותר אשר תשית עליו עלויות נוספות.
האב נושא בתשלום המדור וכאמור לעיל לפי תקרה של 3,500 ₪ בחודש בלבד ולא נגזרת של סכום השכירות המשולמת בפועל (וזאת נוכח נוסח הסכמת הצדדים אשר קיבלה תוקף של פסק דין).
כך שאף אילו היה מקום להורות על שינוי בדמי המדור המשולמים בגין הקטינים, ממילא דמי המדור פחותים מדמי המדור הקיימים.
מאחר והאב לא חויב בפסק הדין באופן נפרד בעלויות הוצאות אחזקת המדור של הקטינים ולא נקבע שם כי בתוך סכום המזונות אשר נקבעו נלקח בחשבון גם חלק בגין הוצאות מדור– אין מקום לקבל את עתירת האב להפחית את דמי מזונות הבסיס של הקטינים ובגין השתתפות בן הזוג בהוצאות המדור.
על כן, דמי הבסיס יוותרו 1,400 ₪ לכל קטין (לפני הצמדה) והתביעות בין להפחתת המזונות ובין להגדלת המזונות – נדחו על ידי בית המשפט הדדית.
אפשר להבין כי מאחר ודמי המדור שהושתו על האב היו פחותים ונמוכים יחסית בפסק הדין המקורי כי אז נטיית בית המשפט הינה שלא להפחיתם. יתכן ואם דמי המדור היו נפסקים או מוסכמים על הצד הגבוה והיה מצטרף בן זוג חדש – אזי בית המשפט היה פוסק אחרת, אך אין בכך כל וודאות.
