פסק דין שניתן בבית הדין הרבני ברחובות בתיק 1425004/1 עוסק בנסטינג וכיצד הוא מתקבל בהיבט ההלכתי כמו גם הפרקטי. יאמר מלכתחילה כי במקרה של נסטינג – ברור שההורים חולקים במשמורת (מונח שכבר לא עושים בו שימוש ובמקומו מדברים על אחריות הורית משותפת), דהיינו חלוקת זמנים שווה פחות או יותר בין ההורים שהתגרשו או עומדים להתגרש.
המשמעות של נסטינג
הורים שהתגרשו או רק נפרדו אך עומדים לעשות סידור של נסטינג, אינם מתכוונים לגור יחד, אלא לחלוק את הבית או את הדירה, כך שכל אחד מהם, הגבר או האשה, כלומר האב או האם יתגוררו בדירה בימים נפרדים לחלוטין. היתרון שבהסדר זה הוא שהילדים נשארים לגור באותו מקום אך רק ההורים עוברים שני בתים מידי שבוע.
בית המשפט לענייני משפחה מאפשר את הנסטינג ולעיתים אף מנסה לכפות אותו לתקופה כאשר המצב מבחינת הילדים הוא הרע במיעוטו בסידור זה, במקרים מסוימים, וראה מאמר שלי בנושא זה שפורסם באתר זה.
אולם לבית הדין הרבני, ובהגיון רב יש הסתייגות מסיטואציה כזו, גם אם אין ולא ייווצר מצב של ייחוד בין האב לאם, ואפילו אם לא ישהו בגפם יחדיו בבית, עדיין קיימת הסתייגות שתוסבר להלן. ויובהר כי לבית הדין אין כל התנהגות למשמורת או אחריות הורית משותפת, והם מעודדים חלוקת אחריות על ילדים בדרך זו, אך מבחינה הלכתית אסור לזוג מתגרש לשהות יחדיו תחת קורת גג אחת, ודאי שלא לגור בה, ויש ביניהם איסור ייחוד, משמע עליהם להימנע מלהיות בחדר אחד סגור.
בפסק הדין שניתן בבית הדין הרבני האזורי ברחובות המאוזכר לעיל הצדדים ערכו הסכם גירושין אשר אושר בבית המשפט לענייני משפחה, ובקשו מביה”ד להוציא פס”ד לגירושין, לאור הפירוד הממושך של שלוש שנים ולסדר להם גט פיטורין.
בין בני הזוג לשעבר אין מחלוקת ויש להם הסכמות על הכל, אך מקריאת ההסכם שנעשה בבית המשפט עולה כי – הסכמות הצדדים למשמורת משותפת וחלוקת זמני שהיה שווים עם הילדים – תיעשה במסגרת “נסטינג” בו הילדים יתגוררו בדירה, וההורים ישהו עמהם באותה דירה בזמני שהותו הקבועים לאותו הורה עם הילדים.
הובהר לצדדים כי בית הדין הרבני מנוע מסידור גט קודם להפרדה מוחלטת של מגוריהם. בדגש על הפרה מוחלטת.
נוכח העובדה שיש לצדדים שבעה ילדים לא נמצא כל פתרון אחר. אין לשכוח שכאשר מתגרשים יורדת רמת החיים שכן כל צד, האב או האם, צריכים למצוא מקום מגורים לעצמם ולילדים. המשמעות היא שכל הורה שוכר דירה ומוציא כספים על דירה ועל החזקתה. מנגד אם מתקיים הליך הנסטינג הרי שכל אחד יכול להתגורר אצל קרובי משפחתו בחלק מן השבוע. במקרה הזה הבהירו ההורים כי מאחר ומדובר בשבעה ילדים, לא מצאו שום פתרון אחר.
עוד ציינו ההורים כי בפועל הם מתנהלים בשיטת הנסטינג מזה שלוש שנים, אף פעם לא נפגשו יחד בדירת הילדים, שכן יש להם חלוקה של ימים ושעות ברורה, על פיה אין היתכנות למפגש ביניהם בדירת הצדדים. לא כל שכן היה להם ייחוד.
בית הדין הרבני מביע ביקורת על הרעיונות הסוחפים שהם חידושים של הדור הנוכחי
בית הדין מגדיר זאת כך: “כך הם הדברים לא אחת שבאים רעיונות הסוחפים את לב שומעיהם, והמוני העם נוהרים אחריהם בהתלהבות ובשמחה, ובכל יום ויום נוספים רבים לנהור אחריהם, ובטוחים כי דרכם החדשה תהווה פתרון הולם לכל מכאובם, עד שליבם יתמלא תהיות, כיצד לא עלה חידוש זה בכל הדורות שלפניהם, וכי רק היו הוגים זאת כמה דורות קודם לכן, כבר בימיהם הייתה נושעת יהודה וירושלים. אך עינינו הרואות כי לא חולפים ימים רבים עד שהמציאות טופחת על פניהם, התקווה הגדולה הופכת למפח נפש, והזוהר הנוצץ מתגלה ככלי ריק שאין בו ממש”.
ביה”ד סבור שגם נושא ה”נסטינג” – הגם שהוא נראה בעיני זוגות רבים ששיטה זו היא הפתרון הטוב ביותר ולמצער הרע במיעוטו והם שפתרון זה מקל עליהם את העול הכלכלי של החזקת שני דירות עם ריהוט וחפצים לילדיהם, והן לילדים – שלא יצטרכו לעבור מבית לבית וממקום למקום – הפתרון אינו נכון לפחות לא לטווח ארוך.
בית הדין גם סבור שלעיתים משמורת משותפת וחלוקת זמנים שווים אינו פתרון טוב כי אזי ילד עובר כצב על רכושו מבית לבית. אין זה נושא המאמר אך יצוין כי קיימות דעות לפיהן השהות בשני בתים, מכבידה מאד על הילדים ודורשת מהם התארגנות נוספת אם חפציהם בשני בתים.
יתכן שהורים מתגרשים מקלים על הילדים בשיטת הנסטינג, אך זהו פתרון לטווח קצר המרע עם ההורים עצמם
בית הדין מקפיד לקבוע כי בסידור כזה יש חסרון האינטימיות להורים, שהרי זוג שמנהל פרוצדורה של נסטינג ישן האחד במיטה של השני וגם נדרשת מוכנות פסיכולוגית לחלוק מתקני שימוש אישיים (שירותים אמבטיה) לא מפתיע לחלוטין שיש זוגות שפוסלים את נושא ה”נסטינג” בגלל הקושי הפסיכולוגי הזה.
היבט נוסף הוא חסרון פרטיות וגם קושי להתקדם בחיים עקב הישארות בפועל באותו בית גם אם חלקית בלבד, – שכן הורים לאחר גירושין נמצאים בסערת רגשות ונדרשים להתארגנות מחודשת בכל תחומי החיים. פעמים רבות הצורך לחלוק את דירת המגורים עם הצד השני, לא מקדם את צרכיהם והמחשבה שבן הזוג השני ישן באותה מיטה ומשתמש באותם כלים סניטריים סותר את הצורך הזה. אנשים צריכים את “הפינה שלהם”, שתהיה שלהם ורק שלהם ושתהיה קבועה. לאנשים כאלה, סידור ה”נסטינג” אינו מתאים. הצורך בפינה משלך נכון לגבי כל אדם לא כל זוג לגבי זוג שהתגרש.
לא כל שכן נכונים הדברים אם אחד מבני הזוג מצא בן זוג חדש. לאן יביא אותו? לבית הנסטנינג?.
לא אחת מתחילים זוגות בשיטת “נסטינג”, אך מבחן המציאות טפח על פניהם, וראו כי הפער בין התועלת הנחזית משיטת ה”נסטינג” לקיומה המורכבת במציאות החיים אינן עולים בקנה אחד, ולא יעברו ימים מרובים עד שיפרידו את המגורים באופן מלא.
ההיבט ההלכתי של הורים החולקים דירה אחת הגם שמתחלפים בשימוש בה במסגרת הסדרי שהות והסדרי משמורת באותו נכס
ביה”ד סבור כי אין לסדר גט לבני זוג המתנהלים ב”נסטינג” מאחר ובסידור גט נדרש להוות ניתוק מוחלט, באופן שיהיה הגט “לכריתות” של ניתוק קשר ולא להותיר דברים הקושרים בין בני הזוג כלל. ובגמרא כתובות (כ”ח ע”א):”לווה הימנה בנכסי אביה אינה נפרעת הימנו אלא ע”י אחר, אמר רב ששת, ואי אתו לקמן לדינא לא מזדקיננן להו, רב פפא אמר שמותי משמתינן להו, רב הונא בריה דרב יהושע אמר נגודי נמי מנגדינן להו”. ובשו”ע אהע”ז (סימן קי”ט ס”ח) פסק להלכה:”היה לה מלוה אצלו, עושה שליח לתובעו”.
אולם הב”י כתב על זה דלא נראה לו כן, וס”ל שאסור לגרוש להיכנס לבית גרושתו.
וברמ”א (שם) כתב וז”ל: “אבל מותר להכנס לביתה אע”פ שנישאת הואיל ואינו דר שם ואינו נושא ונותן עימה, ויש מחמירין.”
ובח”מ (שם ס”ק כ”ד) צידד להקל וכתב:”לא ידעתי טעם ברור לדברי המחמיר, וטעם המיקל מספקת”.
אולם הט”ז (שם ס”ק י”ט) כתב: “ולענ”ד נראה דאיסור ברור יש כאן, דוודאי יש חשד שהיא מכרת ברמיזותיו, ולא מהני בזה מה שיש שם אנשים אחרים דהם אינם מכירים באותן הרמזים, וראיה ברורה מההיא דאם באים לפני הדיינים ביחד משמתינן אותם,”
והוסיף לחדש דבגרוש וגרושה, אפי’ אם יהיו אנשים עמהם, אין להם להכנס לבית אחד. וכתב: “אע”פ שיש שם אנשים הרבה אלא ודאי מטעם רמיזותיו, וכ”ש בזה, שיש לחוש שמא ילך לאותו בית כשלא תהיה שם אלא היא.”
בית הדין מגלה גמישות במקרה מיוחד זה מאחר וכך הוא מתנהל שלוש שנים ומאחר ואין מוצא אחר כשיש שבעה ילדים
אולם במקרה זה שבפנינו, ביה”ד ער כי קיימת מורכבות מיוחדת במקרה ספציפי זה לאור המציאות שלצדדים שבעה ילדים אשר כולם קטינים עדיין, מאחר ובכל השנים האחרונות בהן נפרדו דרכיהם, תרו אחר פתרון להמשך קיום המשפחה, וכי המורכבות של מספר הילדים הגדול מהווה חסם גדול להמשך דרכם של ההורים בחיים, והן לאור דברי האישה במהלך הדיון שהתקיים בפנינו, אשר מדבריה עולה כי טוב ונכון לזרז את סידור הגט בין הצדדים במקרה זה מהר ככל האפשר. ולהלן הנסיבות המקלות על פי ההלכה למקרה זה:
“לפיכך ולמרות האמור לעיל, סבור ביה”ד כי יש מקום להידחק ולמצוא מזור למצבם של ההורים הפרודים מזה זמן רב, אך לא מצאו מזור למכתם מתוך “דאגתם” לילדים, ויש לנו להתחשב בעובדה כי כבר זמן רב מאד שהם חיים כפרודים, ומאידך בבית בו גדלים הילדים הנמצאים עמהם בעת שהותם בדירה זו. ועוד, בפנינו הצהרתם כי הם אינם שוהים בפועל בבית יחד כלל, בתוספת העובדה שיש להם ילדים גדולים השוהים בבית, ובזה ניתן לצרף את דעת המהריק”ש (ערך לחם סעיף ז’) שחלק על הט”ז דס”ל שאפי’ ישנם אנשים נוספים עמהם, ס”ס היא מכרת ברמיזותיו והם אינם מכירים. ובמהריק”ש כתב דמותרת להיות עמו בבית אחד אם יש שם עוד אנשים שלא יהיה יחוד וגם אין לו עסק עמה, וזה דלא כמו שאומרים העולם שאסור להיות עמה תחת גג אחד, דזה אינו, דדווקא דרך קבע אסור, אבל לשהות שם שעה או שתים וכנ”ל מותר”.
בית הדין מוצא פתרון באמצעות צו הרחקה הדדי
לפיכך סבור ביה”ד, כי במקרה זה יש מקום לחרוג ממנהג בתי הדין שאין מסדרים גט לבני זוג המתנהלים ב”נסטינג”. אולם לאור האמור, ככל ותהיה הסכמה של הצדדים כי יינתן צו הרחקה הדדי בו אסור לשני ההורים לשהות יחד בדירה זו, ביה”ד יסדר גט ביניהם עובר למתן צו הרחקה הדדי כאמור.
בית הדין מבהיר כי אין ללמוד ממקרה מיוחד זה למקרים אחרים, כי רק לאור הנתונים המורכבים המיוחדים במקרה זה החליט בית הדין לסדר גט למרות תוכנית ה”נסטינג”, וממליץ גם לצדדים שלפנינו שלא לקבע מצב זה, ולקצר ככל האפשר את ה”נסטינג” עד למינימום, על מנת שלכל אחד מההורים יהיה טוב והם ימשיכו בחייהם.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן
יצירת קשר: 03-6969916
