על פי הפסיקה, במצב בו לקטין צרכים מיוחדים, וגידולו כרוך בהשקעת משאבים מיוחדים – הן כסף והן זמן – החורגים מגדר הרגיל, ובמקרה בו השקעה זו נעשית בפועל בעיקרה על ידי אחד ההורים, הרי יש לתת לכך ביטוי בעת פסיקת מזונות וקביעת שיעור חיובו של ההורה השני. אין המדובר בקנס או בעונש, אלא בחלוקת נטל הנשיאה בצרכי הקטין בין ההורים, המביאה בחשבון, בין היתר, את צרכיו של הקטין המסוים העומד לפני בית המשפט, את המשאבים הדרושים לשם הטיפול בו ואת חלוקת הנשיאה בטיפול בקטין בפועל בין הוריו.
לעניין זה יפים דברי כבי השופט י' מלץ בע״א 732/88 קמחי נ׳ קמחי "במקרה שלפנינו, ניהול המשפחה וגידול הילד החריג מצריכים משאבים רבים, מעל המקובל והנורמאלי, ובאלה צריך לשאת המערער. מאחר שאין הוא מקדיש הרבה מזמנו וממסירותו לטיפוח ילדיו, חובתו היא להקדיש חלק נכבד מהכנסתו כדי לאפשר לילדים ולאשתו לזכות ברווחה החומרית המינימאלית שמצבם מצדיק".
גישות שונות בפסיקה באשר לזיקה בין גמלת הנכות לתשלום מזונות
בפסיקה גישות שונות לגבי האופן בו יש להביא בחשבון את גמלת הנכות המשולמת עבור קטין, בעל צרכים מיוחדים בעת פסיקת מזונותיו. יש הסוברים כי מקום בו לא הוכח שצרכיו של הקטין עולים על גמלת הנכות המשולמת עבורו, אין לפסוק עבורו דמי מזונות (תמ״ש (טב׳) 7112-01-10 ט.ח. שופטים אחרים סבורים כי קצבת נכות היא קצבה אישית הניתנת לזכאי בשל נכותו, מטרתה לסייע במימון ההוצאות הרפואיות להן הוא נזקק והשירותים הנלווים, ככל שישנם, הנובעים מנכותו, לרבות של אלה המטפלים בו (רמ״ש (ת״א) 4484-02-13 פ.ל. נ׳ פ.א.. ועל כן יש לפסוק עבורו מזונות.
נקבע, כי קצבת הנכות אינה מיועדת למימון צרכיו ההכרחיים של הקטין כמו עלות מזון וביגוד, אלא למימון טיפולים שיקומיים מיוחדים (תלה״מ (פ״ת) 35401-11-16 פלונית נ׳ פלוני תמ״ש (כ״ס) 24690-04 פלוני נ׳ פלונית ; תמ״ש (ראשל״צ) 28167-06-13 א.כ. נ׳ א.כ תמש (חד׳) 34740-03-16 מ.מ.ב נ׳ י.ב. משמע כל אימת שיש לקטין בעל הצרכים המיוחדים הוצאות בריאותיות ורפואיות כמו גם חינוכיות הנובעות ממצבו- קצבת הנכות אמורה לממן הוצאות אלו ותשלום המזונות מיועד לצרכים רגילים של הקטין.
עוד נכתב, כי קצבת הנכות והתוספת לה בגובה 50% (במשפחה עם שני קטינים הסובלים מאותה נכות), משולמת רק לאור הנכות ושיעורה, בהתבסס על בדיקה של וועדה רפואית וחוות דעת רפואיות, והיא לא מושפעת מהכנסות ההורים; כי קצבת הנכות המשולמת בעבור קטין עם מוגבלות נועדה לכסות את הוצאות הקטין בגין צרכים מיוחדים; וכי מטרת הקצבה היא הקלה על גידול הילדים לאור העומס הטיפולי הכרוך בכך, והחורג מהעומס המוטל על הורים לילדים שאינם בעלי צרכים מיוחדים (עמ״ש (חי׳) 11101-12-17 ב׳ נ׳ ב׳.
רוב הפוסקים יאמרו כי קצבת נכות המשולמת עבור קטין נועדה בראש ובראשונה למימון צרכיו המיוחדים של הקטין הנובעים מנכותו. אין בעצם תשלום קצבת נכות לקטין כדי לפטור את הוריו מהחובה לממן את צרכיו מעבר לאלו שעבורם משולמת הקצבה ואין לצאת מנקודת הנחה שעל קצבת הנכות לכסות את כל צרכיו של הקטין מכל סוג. ואולם יש כאלו החולקים על קביעה זו.
כל מקרה על פי נסיבותיו המיוחדות
נכון הוא שיש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו. מקום בו לאחר כיסוי כל הצרכים המיוחדים של הקטין בגינם משולמת קצבת הנכות נותרת מהקצבה יתרה, יש מקום לבחון האם במקרה הנתון לאור נסיבותיו ראוי כי הקצבה תשולם לידי ההורה הנושא בפועל בגידול הקטין כ״פיצוי" על ההשקעה העודפת ועל מנת לסייע בשגרת חייו, ויש לבחון האם נכון לחסוך את הקצבה עבור הקטין על מנת שתשמש לטובתו בעת הצורך או האם ראוי להשתמש בקצבה כדי לכסות את צרכיו הרגילים של הקטין או חלקם תוך שההורים יהיו פטורים משתלום זה.
ההכרעה תהיה תמיד ספציפית ולא כללית ועל פי נסיבות המקרה שעל הפרק ובכלל זה – מידת נכותו של הקטין, צרכיו המיוחדים, חלוקת נטל הטיפול בקטין בין ההורים ומצבו הכלכלי של כל אחד מההורים.
נציין כי בתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), תש"ע – 2010, בסעיף 2 לתקנות, הגמלה מוגדרת בזו הלשון: "גמלה לסידורים מיוחדים – גמלה חודשית להשתתפות בהוצאות לסידורים מיוחדים". ובהרחבת הדברים [ראה בפרסומי הביטוח הלאומי] נקבע: "גמלה לילד נכה נועדה לעודד ולאפשר להורים לטפל בילד במסגרת המשפחתית." מההגדרות הנ"ל נגזר שהגמלה משולמת רק לילד נכה שגדל בחיק המשפחה והיא מועברת להורה המשמורן לצורך הטיפול בו.
בהתאם לאמור, הגמלה נועדה להורה המשמורן – לאפשר לו לנהל אורח חיים תקין, כשמטבע הדברים הטיפול בילד הנכה מייצר עומס טיפול כבד ולא שגרתי. לכן, גם כאשר אין צרכים טיפוליים ורפואיים מיוחדים, ההורים של הילד יקבלו את הגמלה בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו בנדון.
ומה אם יש שני הורים משמורנים החולקים בטיפול בקטין שווה בשווה? איך תחולק הגימלה? התשובה אינה פשוטה. היום יש יותר ויותר הורים משמורנים או בשפה המודרנית והעדכנית הורים החולקים אחריות של הורות משותפת ביניהם ובמצב כזה מי אחראי על הקצבה, מי יקבל אותה אליו ומה יקבל את העודף ככל שיש עודף והצרכים הרפואיים פחותים מגובה הקצבה ואין הוצאות מיוחדות לילד.
מכלל הדברים שנאמרו ונכתבו בפסיקה – הללו נשמע שהגמלה היא תוספת על ההוצאות הרגילות של כל ילד, ולא במקומן. הואיל וכך ברוב המקרים ייקבע כי אין מקום לפטור את האב מחובת תשלום מזונות רגילים בגלל קבלת קצבת הנכות, בהדגשה על שייתכן שללא קבלת הקצבה האב היה מחויב בדמי מזונות גדולים יותר לילד נכה. הדברים גם משתנים מילד לילד וממקרה למקרה.
מנגד יש מי שיאמר שעל אף האמור אין ספק שעם קבלת הקצבה, חלק מההוצאות הרגילות למזונות הילד מסופקות על ידי הקצבה. במקרים בהם מתקבלת קצבת נכות עבור הילד מהביטוח הלאומי, יש לבחון האם הקצבה מספיקה לכל צרכי הילד. במקרה ואכן כך הוא, לעיתים לא יקבעו מזונות ולעיתים כן. כל מקרה לגופו. אין פסיקה אחידה לנושא ובבית הדין הרבני הפסיקה לעיתים שונה מבית המשפט לענייני משפחה.
בבע"מ 2083/19 נקבעה קביעה עקרונית חדשה על ידי בית המשפט העליון באלו המילים: "עם זאת, במקרים מהסוג שלפנינו, יש מקום כי בית המשפט לענייני משפחה יתן את דעתו על העניין בבואו לקבוע את שיעור המזונות, והחלוקה בין ההורים. בחינה נקודתית, בין היתר של האפשרות להקצות את כספי הגמלה לצרכיו המיוחדים של הילד, תוך הפקדת היתרות השוטפות בחשבון ייעודי שיועמד לרשותו בבגרותו ומבלי להפחית בשל כך ממזונותיו השוטפים, עולה בקנה אחד עם הפסיקה הקיימת (בע"ם 8994/18, ובג"ץ 448/21 שהוזכרו לעיל). סבורני כי הערכאה המבררת – שברגיל מזמינה עדים, ובוחנת ראיות – היא הפורום המתאים לשמור על טובת הילד, ולמנוע מצב שבו הורה שהכנסתו גבוהה יחסית לא יידרש לשאת במזונותיו, בהסתמך על גמלה שנועדה לספק את צרכיו הייעודיים של ילד עם מוגבלות".
היסטוריה של המקרה שהגיע לבית המשפט העליון
בפסק הדין הראשוני ברמת בית המשפט לענייני משפחה נקבע כי במקרה בו קצבת הנכות של ילד הסובל מאוטיזם מכסה את כלל צרכיו אין מקום לפסוק לו מזונות נוספים (תמ"ש (טב') 29222-05-14 כב' השופט הבכיר א. זגורי).
על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי ובהמשך הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון אישר את קביעת בית המשפט לענייני משפחה ופסק כי יש להתחשב בקצבת הנכות של הקטין במלואה, בבואו של בית המשפט לפסוק מזונות. המשמעות היא, כי ייתכנו מקרים בהם צרכי הקטין יכוסו במלואם על ידי קצבת הנכות, ובמקרים אלה לא תוטל על האב חובת תשלום מזונות מעבר לקצבת הנכות. בית המשפט העליון ציין את הקושי שיש ב"פטור" מלא של האב מתשלום מזונות, ואף הוצע על ידו כי תישקל אפשרות להשתמש בחלק מהקצבה כחיסכון עתידי עבור הקטין.
פסק דין של בית הדין הרבני הגדול
נביא לתשומת לב פסק דין של בית הדין הרבני הגדול בירושלים בתיק 1200993/1 בו נקבע שהתוספת לקצבת הילדים המוגדרים נכים, שלא היתה ידועה לאב בזמן חתימת הסכם הגירושין, תחולק בין שני ההורים בהתאם לחלוקת זמני השהות.
האם קבלת קצבה לאחר החתימה על הסכם גירושין מהווה שינוי נסיבות מהותי
התשובה לכך הינה חיובית ככל הנראה. בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בעמ"ש(ת"א) 20337-04-13 פלוני נ' פלונית בחן ביהמ"ש בחן את אומד דעתם של הצדדים בעת עריכת ההסכם וקבע כי ברור כי הצדדים לא ידעו ולא תיארו לעצמם, בעת עריכת ההסכם והחתימה עליו, כי הקטין יהיה זכאי לקצבה גבוהה מאת המוסד לביטוח לאומי ומשלא ידעו זאת – קבעו והסכימו מה שקבעו. לו היו יודעים כי המצב יהיה אחר – היה הנתון הנוסף משמש בסיס להחלטותיהם ומשום כך יש לראות במצב שינוי נסיבות מהותי המצדיק דיון מחדש במזונות.
ההסכמה שהנטל בגין ההוצאות המיוחדות של הילד, ייפול על כתפי שני ההורים, התבססה על ההנחה שאין מקור חיצוני אשר יממן את ההוצאות הרבות של הקטין. מעת שקיים מקור שכזה, יש להתחשב בו. לאור האמור, נפסק כי על האב יהיה להשתתף במחצית מאותן הוצאות רפואיות וחינוכיות חריגות, העולות על מחצית מהקצבה, כפי שתהא מעת לעת ובחישוב אשר יערך מידי 3 חודשים.
משמע- קודם כל יעשה שימוש בקצבה לצרכיו של הילד והאב לא ישתתף בהן, ולאחר מכן הוא ישתתף במחצית העודפת, ככל שתהא הוצאה שהינה גבוהה מגובה הגימלה המשולמת עבור נכותו של הילד. בסופו של יום הגימלה היא של הילד ולא של ההורה.
עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן
יצירת קשר: 03-6969916
