בית המשפט לענייני משפחה הכריע בשאלה האם חשש לממזרות הוא השיקול היחיד על מנת שלא להורות על בדיקת אבהות או שמא קיימים שיקולים נוספים שעל בית המשפט לשקול במסגרת הליך תביעת אבהות.
בית המשפט הורה על הזמנת תסקיר שידון בשאלה האם נכון וראוי לבצע בדיקת אבהות במקרה זה
במסגרת ההליך עו”ס נפגשה עם הקטין ללא שהסבירה לו מהי מטרת התסקיר ולא יידעה אותו כי מטרתה היא לבחון אפשרות בדיקת האבהות.
הקטין שיתף את העו”ס בפרטי האב ומסר כי האב אינו רוצה בקשר עמו וכן הוא גם אינו מעוניין להיות עמו בקשר. הקטין ידע לומר לעובדת הסוציאלית מהו שם אביו ושם משפחתו ומסר כי האב עובד בסופר מרקט.
בביקור הבית ראתה העו”ס מגוון אלבומי תמונות של הקטין עם אביו ובני משפחתו.
מניעיו של האב היו נסיון להתחמק מתשלום המזונות
העו”ס סיכמה בתסקיר כי התרשמה שהמניע העיקרי להגשת התביעה הוא עניין תשלום המזונות לקטין. לדבריה באם תתבצע הבדיקה ויימצא שהאב אינו אביו של הקטין, הרי שהאב יפסיק לשלם מזונות ויימחק ממשרד הפנים כאביו של הקטין.
נזק לקטין
לדידה של העו”ס הדבר עלול לגרום לטלטלה רגשית עצומה עבור הקטין שלא מכיר אב אחר זולתו. לדברי העו”ס אמנם אין קשר בין הקטין לבין האב, אך לקטין יש לפחות תמונה ונרטיב שבו מוכר לו התובע כאביו.
הקטין הוא בגיל שבו כבר מבין את משמעות הבדיקה הגנטית והדבר יערער את סיפור חייו. לדבריה לא הוצגה כל ראיה שמחזקת את החשד הנטען של האב כי הקטין אינו בנו.
התביעה אינה בגדר האינטרס של הקטין וטובתו
לכן טוענת העו”ס בתסקיר כי לא מדובר בתביעה המיטיבה עם הקטין ואין מקום להמשיך בבירורה באמצעות בדיקה גנטית.
עמדת ב”כ היועמ”ש שהינו תמיד צד להליך של תביעת אבהות
ב”כ היועמ”ש הבהיר כי מדובר במקרה שבו אין חשש ממזרות ולכן מבחינה זו אין מניעה לביצוע בדיקה גנטית, יחד עם זאת, הבהיר ב”כ היועמ”ש כי לשיטתו לא מתקיימים התנאים שקבועים בסעיף 28ד(א) לחוק מידע גנטי התש”ס – 2000 והנזק שעלול להיגרם לקטין כתוצאה מבירור התביעה ועריכת בדיקה גנטית גובר על התועלות הטמונות בכך.
פסק הדין
בית המשפט לענייני משפחה קובע כי תביעה זו מוטב היה שלא תוגש ואין כל מקום להמשיך את בירורה, וכל. זאת לא רק לאור הוראת סעיף 28ד(א) לחוק מידע גנטי התש”ס – 2000 אלא גם מכוח הוראת תקנה 2(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) התשפ”א – 2020 הקובע כי בהליכים המתנהלים בין בני משפחה טרם קבלת החלטה בעניינו של ילד ישקול בית המשפט את טובת הילד ובכלל זה את מכלול זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו וכן את רצונו בהתחשב בגילו ובנתונים האחרים שלו.
גישת האב ועמדתו
עמדת האב העולה כחוט השני דרך כתבי טענותיו, תגובותיו ותסקיר הסעד ועמדה זו מלמדת על אב שלנגד עיניו טובתו שלו בלבד והאינטרסים האישיים בלבד וטובת בנו ורווחתו וצרכיו אינם לנגד עיניו.
האב אינו עסוק כלל בשאלה מה יעלה בגורל בנו והתפתחותו הרגשית אך בשל הניסיון לברר את עניין האבהות. עצם הגשת התביעה עלולה לסכן את הקטין שמא ייוודע לו הספק בעניין אבהותו ולא היה כל מקום להגישה.
ידיעותיו של הקטין בנוגע לאב ותפיסתו
הקטין לא מכיר שום דמות אב אחרת זולת האב הנוכחי. היה לו קשר עם האב לפחות עד אמצע 2014. הוא יודע היכן הוא עובד, פוגש בו באקראי וקיימת בנפשו תמונה משפחתית ברורה אודות מיהות וזהות הוריו.
המדובר בקטין בגיל 11 בתחילת גיל ההתבגרות וגיבוש הזהות העצמית. עצם העלאת ספקות בעניין אבהותו בשלב קריטי זה להתפתחותו הרגשית, כאשר מדובר בנושא שכלל לא מעסיק אותו או מוטל אצלו בספק, הינו מהלך שיש לגדוע בראשיתו ולא לאפשר אותו.
האם טענה שהאב הינו דמות חשובה עבור הקטין
האם טענה ארוכות לקיומה של התקשרות בין האב לבין הקטין והיות האב דמות הורית פסיכולוגית חשובה עבור הקטין. האב ניסה לגמד עניין זה וטען שאין לו כל קשר עם הקטין מאז לידתו. האב כיזב בהקשר זה לבית המשפט וממילא בין אם נוצרה התקשרות בין הקטין לבין האב ובין אם לאו, ברור לבית המשפט לחלוטין כי הנרטיב בחיי הקטין אודות דמויות הוריו, התגבש והתקבע.
הטלת ספק באבהות הרשומה והפסיכולוגית משמעותה סדיקת הנרטיב שעמו ולאורו חי הקטין ומתנהל. לכך עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת.
קיום וחידוש הקשר בין הקטין לבין האב יכול היה להיות השיקול או היתרון היחידי בביצוע בדיקה גנטית בנסיבות העניין אם קיים סיכוי שהאב יחדש קשר עם הקטין, אך במקרה זה יתרון זה מוטל בספק רב ועל כן הכף נוטה בבירור לעבר דחיית התביעה. מעבר לכך לביצוע בדיקה עלולות להיות השלכות בעניין הפסקת מזונותיו של הקטין.
על כך יש להוסיף כי לקטין אין כל ספק בעניין האבהות ולא מדובר במקרה שבו אינטרס בירור האמת מבחינת הקטין מהווה שיקול כלשהו שיש לקחתו בחשבון ותמצא כי בנסיבות המקרה לא מתקיים החריג לסעיף 28ד(א) לחוק מידע גנטי המאפשר ביצוע בדיקה גנטית מקום שהוכח שהצורך בכך גובר על הפגיעה הכרוכה בבדיקה.
על משמעותה של אי אמירת אמת בהליך האבהות
עיון בכתבי הטענות של הצדדים לא רק בהליך זה אלא גם בהליכים קודמים וקשורים שהתנהלו לפניי מעלה כי האב אינו דובר אמת בכתב התביעה הנוכחי עת הוא טוען כי מאז הלידה אין לו קשר עם הקטין.
כך למשל בתביעה שהגיש האב בעבר, תביעה להסדרת הקשר טען הוא כי הוא היה שותף מלא ופעיל בגידולו ובחינוכו של הילד. הוא זה שהאכילו מדי לילה כשחזר ממשמרת ערב ממקום עבודתו כתב טענות אחר מציין כיצד הוא מבקש שהאם תביא אליו את הקטין להסדרי שהות ומבקש לשוב להסדרים קודמים שנקבעו בין הצדדים ואף מצטט מסרונים בין הצדדים בהקשר זה.
באף אחד מכתבי הטענות הקודמים לא טען האב ולו ברמז כי יש לו ספקות שהוא אינו אבי הקטין (הגם שטען כי האם לא הייתה נאמנה לו במהלך היחסים והדבר נודע לו בדיעבד).
מכל אלה נובע שהטיעון של האב בכתב התביעה ובתגובתו לתסקיר כאילו אין לו קשר עם הקטין מאז לידתו, לא זו בלבד שאינו נכון, אלא הועלה בחוסר תם לב משווע ככל הנראה במטרה לצייר תמונה של היעדר כל קשר עם הקטין כך שבירור עניין האבהות לא יזיק לו.
אי אמירת אמת בכתב תביעה ובכתבי טענות אחרים בנושאים הנוגעים לילדים ובאופן שעלול להטעות את בית המשפט לסבור כי תמונת המצב העובדתית היא שונה מהמציאות, הינו מהלך חמור ביותר שאין לעבור עליו לסדר היום.
תום לב והגינות דיונית
לא בכדי תקנות סדר הדין האזרחי מחייבות בעלי דין לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית (תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע”ט – 2018), לאמת כתבי טענות בתצהיר, לצרף רשימת מסמכים הנוגעים לדבר ועותקיהם ולגלות כל המידע שבידיהם לבית המשפט (תקנה 16(א), 143, תקנה 17(א), (ב) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) התשפ”א – 2020) וזאת בין השאר כדי להגיע לחקר האמת (תקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע”ט – 2018).
אי אמירת אמת מצד האב בהליך האבהות משליכה גם על (חוסר) האמון שבית המשפט ייתן בו כאשר הוא מצהיר לפני בית המשפט כי אם תיערך בדיקה גנטית ויימצא שהוא האב, יפעל לחידוש וקימום קשר עם הקטין.
לאור כל האמור לעיל, אין כל מקום להמשך בירור התביעה וזו תידחה.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן
יצירת קשר: 03-6969916