צרו קשר
ּ

האם חובת המזונות של גבר כלפי אשתו או ילדיו הקטינים יכולה להביא לכילוי העזבון ולמצב בו היורשים לא יקבלו את חלקם בעזבון

שלמה התגרש מאשתו הראשונה ממנה הביא לעולם שני ילדים ונישא לחווה, אשר הייתה צעירה ממנו משמעותית, וזאת עשה לקראת הגיעו לגיל 55.

מנישואיו השניים נולדו לשלמה עוד שני ילדים. פער הגילאים בין שלמה לחווה היה 27 שנה, והיה ברור לחווה כי שלמה, כטיבו של עולם ילך לבית עולמו לפניה, וגם היה ברור לה כי ידאג לה, הגם שיחסיו עם ילדיו מנישואין ראשונים היו חמים.

בניגוד לכל היגיון, וככל הנראה חווה לא קיבלה כל עצה משפטית, חווה לא דאגה לעצמה או לילדיה, ולא עיגנה את זכויותיה בהסכם ממון. חווה יכולה הייתה לשמור על האינטרסים שלה באמצעות הסכם ממון בין בני זוג או להציע לשלמה לערוך צוואה הדדית. לא זה ולא זה היה במקרה של חווה ושלמה.

 

לצוואה לא הוגשה התנגדות

בערוב ימיו הובא שלמה על ידי ילדיו מנישואיו הראשונים לעורכת דין והוחתם על צוואה לפיה הוא מותיר את הרכוש שצבר במהלך חייו (העזבון) אך ורק לילדיו מנישואין ראשונים. שלמה נפטר וניתן צו קיום צוואה.

חווה בתמימותה השלימה עם המצב, וסברה כי ממה שהיא משתכרת תוכל לגדל את הילדים שהיו אז בני עשרה ובצירוף קצבת שארים, תוכל לתת לילדים חינוך טוב ואת כל צרכיהם, וכך עשתה.

חווה לא הגישה התנגדות לצוואה, על אף שתמהה כיצד בעלה עמו חייתה שנים לא מעטות הותיר את העיזבון רק לילדיו מנישואין קודמים ולא הותיר לה מאומה, אך הסתפקה בעובדה שיש לה קורת גג. חווה התגוררה בדירה שהיא ושלמה רכשו עם הנישואין, ולא העלתה על דעתה כי מאן דהוא יבקש להוציאה מן הדירה.

ילדיה של חווה בגרו, התגייסו ועזבו את הבית, ואז למרבה ההפתעה גילתה חווה כי ממתינה לה תביעה לפירוק שיתוף, שכן ילדיו של שלמה מנישואין ראשונים מבקשים את חלקם בדירה (מחצית הדירה), מכוח הצוואה שהקנתה להם את רכושו של אביהם המנוח, ובין היתר מחצית הדירה המשותפת לו ולחווה.

חווה הבינה כי עשתה טעות שלא הגישה התנגדות לצוואה ואולם בחלוף שנים, מקבלת צו קיום צוואה לא היה ניתן לעשות מאומה בנושא.

 

מזונות, מדור וכתובה מן העזבון

חווה פנתה לייעוץ משפטי, אצל עו"ד המתמחה בדיני משפחה ולאחר ההחלטה שאין מנוס מנקיטת הליכים משפטיים על מנת להגן על זכויותיה, ובמיוחד על מנת שלא תושלך לרחוב, הוגש כתב הגנה לתביעה לפירוק שיתוף ובו זמנית הוגשו שתי תביעות: מזונות מן העיזבון וכן כתובה מן העיזבון.

 

כילוי העיזבון

הבאת הכתובה לערכים ריאליים הביאה לגילוי המפתיע כי שווי הכתובה ותוספת הכתובה עולה משמעותית על שווי מחצית הדירה שהייתה אמורה להיות של ילדי המנוח מנישואין ראשונים.

יתר על כן חווה טענה באמצעות עורכי דינה כי אם הדירה תימכר היא תיאלץ לעבור להתגורר בשכר דירה, אזי ההוצאה החודשית שלה תעלה משמעותית והיא תזדקק לתשלום של מדור מן העיזבון, שהוא מרכיב במזונות אישה.

זכותה של חווה לתבוע תביעות מן העיזבון עומדת לה כל עוד לא חולק העיזבון, ומאחר והדירה לא נמכרה – הרי שהעיזבון לא חולק.

מזונות מן העזבון

חוק הירושה מסדיר את תשלום מזונות מן העזבון – בפרק על מזונות מן העזבון – באופן הבא:

סעיף 57 לחוק קובע כי זכות למזונות היא

  • לבן-זוגו של המוריש – כל זמן אלמנותו, אולם רשאי בית המשפט לתת מענק חד-פעמי לאלמנת המוריש הנישאת שנית אם נראה לבית המשפט לעשות כן בנסיבות הענין ובשים לב לזכויות ילדי המוריש;
  • לילדי המוריש – עד גיל 18 לילד נכה – כל זמן נכותו, לילד שהוא חולה נפש – כל עוד הוא חולה נפש, ולילד עם מוגבלות שכלית-התפתחותית – כמשמעותו בחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), תשכ"ט-1969.
  • לילד בגיר של המוריש שבית המשפט ראה לפי הנסיבות שמן הראוי לקבוע לו מזונות – עד גיל 23.
  • להורי המוריש שהדאגה לפרנסתם הייתה עליו ערב מותו – כל ימי חייהם.

 

מתי לא ישולמו מזונות מן העיזבון?

בן-זוג שערב מות המוריש נשללה ממנו זכותו לקבל מזונות ממנו, אינו זכאי למזונות מהעיזבון. משמע אם היו הליכים בין חווה לשלמה, ובית הדין או בית המשפט היו קובעים כי לחווה לא מגיעים מזונות – אזי חווה לא הייתה יכולה לתבוע את העיזבון בתביעת מזונות ומדור.

 

האם ידועים בציבור זכאים למזונות זה מזו? התשובה לכך חיובית שכן על פי חוק הירושה נקבע כי:

איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף (משמע ידועים בציבור) אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העיזבון כאילו היו נשואים זה לזה.

ילד, לעניין מזונות – לרבות ילד שנולד אחרי מות המוריש, ילד שלא מנישואין, ילד מאומץ, וכן נכד של המוריש שנתייתם לפני מות המוריש או שהדאגה לפרנסתו הייתה על המוריש ערב מותו ואין הוריו יכולים לספק לו מזונותיו.

 

מה השיקולים של בית משפט בקביעת הזכות למזונות?

 

בקביעת הזכות למזונות ומידתם יתחשב בית המשפט, על פי סעיף 60 לחוק הירושה, בין השאר בפרמטרים הבאים

(1) בשווי העזבון;

על פי סעיף 62 לחוק הירושה– אין לחייב יורש לפי סעיף זה בתשלום מזונות אלא כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון, ואם קיבל מנכסי העזבון בתום לב – כדי שוויו של מה שנשאר בידו; ואין לחייב זכאי למזונות בהחזרת תשלום חד-פעמי שקיבל, אלא כדי שוויו של מה שקיבל, ואם קיבל בתום לב – כדי שוויו של מה שנשאר בידו.

 

סעיף 63 לחוק הירושה קובע כי:

  • לא היה בעזבון כדי סיפוק מזונות לכל הזכאים להם, רשאי בית המשפט לראות כחלק מן העזבון מה שנתן המוריש בלי תמורה נאותה תוך שנתיים לפני מותו, למעט מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות הענין.
  • בית המשפט רשאי לחייב את המקבל להחזיר לעזבון או לשלם מזונות כדי שוויו של מה שנשאר בידו בזמן מות המוריש, ואם קיבל שלא בתום-לב – כדי שוויו של מה שקיבל.
  • המקבל רשאי להפחית את התמורה שנתן או שוויה ממה שעליו להחזיר או לשלם.

כילוי העזיבון

ילדי שלמה המנוח טענו כי תשלום מזונות לאלמנה או כתובה יכלה את העזבון.

האם אפשר לכלות את העיזבון על מנת לשלם מזונות לנזקקים התלויים במנוח

סעיף 63(א) לחוק הירושה מלמד לכאורה לפחות, כי מזונות מהעזבון עשויים לכלות את העזבון ואף להביא לביטול הענקות שניתנו בלא תמורה נאותה. זכויות התלויים עדיפים על זכויות היורשים, ואין מניעה שהעזבון עד תומו ישמש לסיפוק המזונות (ראה: ת"ע (תל-אביב) 3300/99 מחפוד נעמי נ' עז' המנוח מחפוד עובדיה) .

טענת הילדים כי תשלום מזונות או כתובה מן העיזבון תביא לכילוי העיזבון לא עמדה להם, והשופטת שבאולמה התקיים ההליך המשפטי הבהירה לילדים כי כיסוי חובות העיזבון – במובן של תשלום מזונות/מדור או תשלום הכתובה ותוספת כתובה, יהיה בעוכריהם, ולפיכך היא מציעה כי יגיעו לפשרה עם חווה, אלמנת אביהם, אשר הייתה מסורה ואוהבת כלפיו, וכי יאפשרו לה להתגורר בדירה.

הילדים קיבלו את העצה וחתמו על הסכם פשרה עם האלמנה לפיו תוכל להתגורר ללא תשלום בדירה כל ימי חייה ורק לאחר מכן יקבלו את חלקם בעיזבון, וטוב שכך נעשה. הילדים אמנם ימתינו לעיזבון אך זה בסופו של יום יגיע אליהם וכך גם יאפשרו לחווה להתגורר בדירה ללא מפריע עד ליומה האחרון או עד שתיכנס לבית אבות מתאים, ועדיין הם שומרים על רכושם שיגיע לידיהם בבוא העת.

 

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב

יצירת קשר: 03-6969916

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ