חוות דעת פסיכיאטרית לצוואה כוללת שיחה, תשאול ומבחן קוגניטיבי
צוואה היא מסמך משפטי בעל חשיבות רבה, מאחר שבאמצעותו קובע המצווה – עורך הצוואה ומי שחותם עליה, מה ייעשה ברכושו לאחר מותו.
בתי המשפט מתייחסים ברצינות רבה לצוואתו של אדם, מתוך הרצון לכבד את רצונו לאחר מותו. ישנה חשיבות עליונה לרצונו של הנפטר ולכיבוד מטרותיו כפי שהובעו בצוואה שערך וחתם עליה. עם זאת, למרבה הצער, יש לא מעט מקרים שבהם נוצלו אנשים על ערש דווי וחתמו על צוואה, מבלי שהבינו על מה הם חותמים ומדוע הם חותמים. ישנם מקרים בהם הופעל לחץ לא מידתי על אנשים על מנת שיורישו רכושם לאדם כזה או אחר, עד כדי שלילת הרצון החופשי.
כדי למנוע מצבים כאלה, קבע החוק כי יש להוכיח –כל אימת שיש ספק או פגם צורני בצוואה – שבעל הצוואה היה צלול בעת החתימה, חתם מרצונו החופשי והבין על מה הוא חותם, מדוע הוא חותם, מה “נפח” הרכוש שלו, מהן ההשלכות העשויות להיות להחלטות שקיבל וכיוצ”ב.
כיצד ניתנת חוות דעת פסיכיאטרית לצוואה?
חוות דעת פסיכיאטרית לצוואה ניתנת על ידי פסיכיאטר או על ידי פסיכוגריאטר, שנפגש עם המצווה סמוך ככל האפשר למועד החתימה (לרוב, החתימה מתבצעת מיד לאחר הבדיקה או שעות ספורות לאחר מכן).
הבדיקה כוללת שיחה, תשאול ומבחן קוגניטיבי, שמטרתו לבדוק את מצב הזיכרון של האדם, הריכוז, עד כמה הוא מבין את הסיטואציה ואת השלכותיה, מהן הסיבות שגרמו לו להחליט את ההחלטות שקיבל בצוואה וכיוצ”ב.
האם מצווה חולה או מבוגר חייב לצרף חוות דעת רפואית לצוואתו
שאלה מעניינת שאני נשאלת מעת לעת היא האם במסגרת תפקידו של עורך דין עליו להפנות את מי שעורך צוואה לקבלת חוות דעת מקצועית מאת פסיכוגריאטר, כאשר מי שעומד לחתום על הצוואה הוא קשיש או חולה, או שניהם גם יחד.
התשובה לכך אינה שחור או לבן. אכן רצוי עד מאד שכל אימת שצץ לו ספק בדבר כשירות המצווה כי קודם לחתימה על צוואה ייבדק מי שעומד לחתום על צוואה על ידי רופא מומחה, אשר יחווה דעתו בדבר מצבו הקוגנטיבי וכשירותו לביצוע פעולות משפטיות לרבות חתימה על צוואה, אך החוק אינו מחייב זאת בצורה גורפת.
הפסיקה ממליצה על הזמנת חוות דעת למי שחותם על צוואה כזו אך אינה מחייבת
בבע”מ 3777/12 פלוני נ’ פלונית נקבע על ידי כב’ השופט דנציגר: “סבורני שצדק השופט י’ שנלר כאשר ציין כי מוטב יעשו עורכי דין העורכים צוואה בעדים אם יבחנו האם מתעורר חשש שהמצווה אינו כשיר לצוות, במיוחד כאשר מדובר במצווים באים בימים הסובלים מבעיות קוגניטיביות ובעיות רפואיות שונות… בדיקה רפואית מוקדמת כאמור… תסיר את החשש שמא הצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של המצווה כיוון שהוא אינו כשיר לצוות… עם זאת יודגש כי כפי שציין השופט י’ שנלר, המחוקק לא קבע דרישה להצגת אישור רפואי בצוואה בעדים, וגם בפסיקה טרם התגבשה דרישה כזו”.
בדיקה רפואית אינה חובה אך מומלצת
משמע, חוק הירושה, אינו מחייב את המצווה לעבור בדיקה רפואית קודם לחתימה על צוואה אך מנגד, אם תהא חוות דעת כזו, יהיה קל יותר להתמודד עם התנגדות לצוואה בטענה של העדר כשירות לערוך צוואה ו/או כל פעולה משפטית אחרת.
לכן, ועל אף שאין דרישה בדין להמציא חוות דעת שכזו, אני סבורה שבנסיבות מסויימות ובהתקיים הנתון של אדם חולה או קשיש העומד לחתום על צוואה הרי שיש לקבוע כי על עורך הצוואה להקדים לחתימה על הצוואה – הפנייה של המצווה לבדיקה פסיכיאטרית, כדי שיהיה ברור מראש ולא בדיעבד, כי המצווה כשיר לערוך צוואה.
עריכת תעודה רפואית מקדימה לעריכת צוואה משמעותה, כי המצווה ייבדק על ידי פסיכיאטר/פסיכוגריאטר באופן מקדים לעריכת הצוואה וזה יחווה את דעתו בכתב לגבי כשירות המצווה לערוך את הצוואה למועד עריכתה או העדר כשירות זו.
החשיבות בעריכת תעודה רפואית מקדימה הינה רבה מאוד, שכן תעודה רפואית מתאימה תסייע לצמצם מקרים של מחלוקת לגבי תוקף הצוואה וכשירות המצווה, ועל כן עשויה היא למנוע סכסוכי ירושה ו/או לסייע לבתי המשפט להכריע בשאלת תוקפה של צוואה כזו או אחרת.
צוואה נוטריונית
למרות החשיבות הרבה של הצוואה כמסמך משפטי ולמרות היתרון המשמעותי הגלום בעריכת תעודה רפואית מקדימה, המחוקק לא מצא לנכון לקבוע חובה חוקית, המחייבת עריכת תעודה רפואית מקדימה לעריכת צוואה.
יחד עם זאת כאשר עסקינן בעריכת צוואה נוטריונית, המחוקק ראה לנכון לקבוע בתקנות הנוטריונים שאישור פעולה משפטית באמצעות נוטריון (לרבות עריכת צוואה נוטריונית), כאשר עושה הפעולה שוהה בבית חולים או מרותק לביתו – מחייבת תעודה רפואית מקדימה לעשיית הפעולה וזאת בנוסח הקבוע בתקנות.
זהו מקרה הנוגע לעריכת צוואה נוטריונית, ורק כאשר המוריש מצוי בנסיבות המתוארות לעיל, בבית חולים או מרותק לביתו, אולם תקנה זו לא חלה על עריכת צוואות אחרות.
כאשר הצוואה הינה נוטריונית ואין תעודה רפואית כמתחייב על פי החוק הרי שהנטל יעבור לצד המבקש לקיים את הצוואה ולא יוטל על הצד המתנגד לצוואה
יש לציין, כי אי צירוף תעודה רפואית מקדימה על ידי נוטריון בעת עריכת צוואה נוטריונית אינה מהווה פגם מהותי בצוואה וזו לא תיפסל ללא תנאי, אלא שזה מהווה פגם צורני בצוואה ומשמעותו, כי נטל ההוכחה יתהפך לחובת מבקש קיום הצוואה, אשר יהא עליו להוכיח את אמיתות הצוואה וכי זו נערכה ברצון חופשי, בגמירות דעת של המצווה ושיש לקיימה למרות המחדל ואי צירוף התעודה הרפואית באופן מקדים לעריכת הצוואה.
למרות שאין כל חובה חוקית מוגדרת בדין לעריכת תעודה רפואית מקדימה לעריכת הצוואה, בפסיקות רבות שניתנו בבתי המשפט אלה ממליצים על כך ורואים בכך חשיבות רבה במקרים המצדיקים זאת.
משכך, בכל מקרה שבו עושה הצוואה הינו אדם מבוגר ו/או חולה ו/או בכל מקרה שיש לעורך הצוואה ספק או חוסר ידע אודות מצב המצווה אז מומלץ מאוד בטרם עריכת הצוואה כי המוריש ייבדק כאמור לעיל ותיעשה בעניינו חוות דעת רפואית מקדימה ועצמאית, אשר תפרט את מסוגלותו וכשירותו של המוריש לערוך צוואה לאותו המועד או את העדר הכשירות.
חשוב, כי הצוואה תיערך באותו המועד, ממש באותו יום, שבו נערכה חוות הדעת ו/או התעודה הרפואית בעניין המצווה ו/או ללא דיחוי לאחר מכן ואולם בסמוך מאד.
בצוואה נוטריונית יש להקפיד הקפדה יתירה על כללים מסויימים
מקריאת החוק והפסיקה בעניין זה על נוטריון המאשר עשיית צוואה לוודא כשרותו של המצווה שבפניו לצוות ולוודא כי מבין הוא באופן מלא את משמעות הפעולה שלו ופועל מרצונו החופשי.
יתר על כן ככל שהמצווה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, על הנוטריון לאשר עריכת הצוואה בכפוף להצגת תעודה רפואית בפניו באשר לכשרות המצווה ועליו לצרפה לאישור שניתן על ידו.
ככל שהמצווה סובל מאילמות, חרשות או עיוורון, צריך הדבר לבוא לידי ביטוי מפורש באישור הנוטריון לצד הבהרה באשר לאופן בו שוכנע הוא שהמצווה הבין משמעותה של הפעולה המבוצעת, עריכת הצוואה, על ידו למרות הלקות הקיימת.
עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי
כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן
יצירת קשר: 03-6969916