מרכז גישור בדיני משפחה

א’ - ה’ : 18:00 - 09:00
050-969-3850
תובל 40, רמת גן
עו"ד אלינור ליבוביץ

מחפשים עורך דין לענייני משפחה?

הגעתם למקום הנכון אלינור ליבוביץ עו"ד גישור, גירושין, דיני משפחה, צוואות וירושות

    האם זכאי יורש לבקש גילוי מסמכים של חשבון העיזבון

    בית המשפט לענייני משפחה בתמ"ש (חיפה) 28419-02-23 פלוני נ' אלמוני  דן בשאלה האם זכאי אחד מן היורשים לקבל לרשותו עותק של דפי חשבון בנק שהיה בבעלות המנוחה ושל אחיו, בנה של המנוחה.

    בית המשפט לענייני משפחה אישר את הבקשה ודחה את ההתנגדות בקבעו כי נקודת המוצא היא היותם של הצדדים שניהם יורשי עזבון המנוחה על פי צו ירושה עליו אין חולק. משכך רשאי כל יורש לקבל מידע ומסמכים אודות החשבון באשר הוא נכנס בנעלי המנוחה.

    יורש נכנס בנעליו של המנוח וזכאי לקבלת מסמכים ומידע באשר לחשבון

    כך נקבע כי מעצם מעמדו של התובע כיורש של המנוחה, הרי שהוא נכנס בנעליה וזכאי לקבל מידע בכל הנוגע לחשבונותיה גם על מנת לכלכל צעדיו, וכל זאת בהסתמכו על פסק דין מקיף בנושא שנדון בבש"א (י-ם) 14231-09-16 בסון נ' אדטו גורן  שם נכתבו הדברים הבאים:

    "אדם, שנעשה לבעליו של חשבון-בנק, אפילו היה זה מכוחה של צוואה, בא בנעליו של המנוח, שהיה מורשה בחשבון הזה עוד בחייו. ביחסים שבין היורש לבין הבנק, נעשה היורש צד להסכם, שמכוחו פעל המנוח בחשבונו…….. מעצם-העובדה כי בעליו המקורי של החשבון הסתלק לבית-עולמו, יש ליורש, לדעתי, את אותם הכוחות בחשבון, שעמדו למנוח בחייו. לזאת יש להוסיף את מה, שהוא יסוד בדיני-הירושה. ככל שלא אדם אחד לבדו ירש את החשבון כי אם מספר אנשים, כל עוד לא חוּלק העיזבון הרי הללו הם שותפים בחשבון-הבנק. כוחם לעשות בו עשיית-בעלים מוגבלת לעובדה, שאין כל אחד מהם – בעלים יחיד של נכס פרטני, אלא חולק הוא את הבעלות בנכסי-העיזבון כולם, יחד, עם יורשים נוספים.

     …………….

    הכוח לבקש תדפיסים מן החשבון עמד, ודאי, למנוח בחייו לפי החוזה שנקשר בינו לבין הבנק עם פתיחתו של חשבון-הבנק והפעלתו. הכוח הזה – בין שהוא מוגבל בפרק-הזמן, שאליו מתייחסים התדפיסים; באופן-המצאתם או בכל ענין אחר ובין שלא – עומד ליורשיו הבאים בנעליו כבעלי-החשבון….".

    בפסק הדין ב-תמ"ש (נצ') 3691/03 עזבון המנוח ש.פ נ' י.א  גזר ביהמ"ש על סוגיית העיון בחשבון גזירה שווה על פי הדינים הנוגעים לתביעה למתן חשבונות, בציינו את יחסי הנאמנות הקיימים בין השותפים לחשבון ועל כך שעם מותו של אחד השותפים, נכנס עזבונו בנעליו: "… אילו היה מדובר בתביעה אזרחית רגילה המוגשת נגד המשיב 2, כי אז הייתה עמדתו צודקת, מאחר ואין זה חלק משיטתנו להעניק לתובע הזכות לחדור לפרטיותו של נתבע ולדרוש מידע ממנו כדי לבסס את סכום התביעה או את מקום הימצאם של הכספים או נכסים שמהם יגבה כל סכום בו יזכה בפסק הדין. ברם, לא כך בענייננו, כשמדובר בדרישתו של מנהל עזבון נגד בנו של המנוח. דרישה מהסוג הזה ניתן להקיש להליך האזרחי המקובל של מתן חשבונות, לפיו זכאי התובע לקבלת מידע אודות רכוש המוחזק או המנוהל על ידי הנתבע. כידוע, צו למתן חשבונות יינתן רק בהתקיים שני תנאים מצטברים, … ראשית עליו להראות קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע המצדיקה מתן חשבונות… שנית עליו להוכיח – ולו לכאורה – כי קמה לו "זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות"… במקרה דנן, הגורם הדורש את החשבונות הרי הוא מנהל עזבון, העומד בנעליו של המנוח. המנוח והמשיב 2, כשותפים בחשבונות של המנוח, עמדו ביחס של נאמנות אחד לשני, ועם מותו של המנוח עברה חובת הנאמנות של המשיב 2 מן המנוח אל העזבון".

    בפסק דין זה נקבע כי כוח יחסי הנאמנות בין השותפים בחשבון בנק משותף ונוכח מעמדו של יורש הנכנס בנעלי המנוח, אין מניעה למתן הסעד המבוקש של גילוי המידע הנדרש, לתקופה קצובה בזמן בהתאם לדיני ההתיישנות.

    גילוי מסמכים בבית המשפט לענייני משפחה

    הכלל המנחה בתקנות סדר הדין האזרחי הוא כי לכל צד ניתנת הזכות לעיין במסמכים שבאמתחתו של חברו לו רק יבקש, וכלשונו של כב' הש' ש. לוין בספרו תורת הפרוצדורה האזרחית, ה"ש 165 עמי 150 יש – "לשחק בקלפים גלויים למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראיה בלתי צפויה".

    מתי לא תאושר בקשה לגילוי מסמכים

    על רעיון זה חזר כב' הש' לוין בפסק הדין ברעא 4249/98 – שמעון סוויסה נ׳ הכשרת הישוב – חברה לביטוח (1999) אם כי בצד הדברים הנזכרים הביא את האידך גיסא, והבהיר מתי אין להיעתר לבקשת הגילוי –

    "הדעה המקובלת כיום היא שיש לאפשר לבעלי הדין "לשחק" בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראייה בלתי צפויה וכך יכשיל את יריבו, שלא הייתה בידו אפשרות לבדקה ולהכין חומר ראיות לסתור. לפיכך הכלל הוא, שרשאי בעל דין לקבל מידע על מסמכי היריב, בין שהם "מועילים" ובין שהם "מזיקים". "מסמכים מועילים" – הם מסמכים היכולים לתמוך במבקש ו"מסמכים מזיקים" הם מסמכים התומכים בעמדת המשיב, ואפשר שאם יגיעו מראש לידיעת המבקש, יוכל ליטול את עוקצם בראיות אחרות… אך הכלל האמור אין כוחו, בהכרח, יפה לגבי מי שכל גרסתו במשפט כוזבת והוא מבקש את הגילוי כדי להכין ראיות כוזבות שיש בהן כדי לסתור את הראיות שבידי יריבו; אכן מטרתו של גילוי מסמכים הוא, כרגיל, להביא לחקר האמת, ואם סבור בית המשפט כי הגילוי לא ישרת מטרה זו, יש להשאיר לו שיקול דעת שלא להתירו"

    הליכי הגילוי נועדו, אפוא, לפשט את ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות ולאפשר לבעלי הדין להכין את משפטם מתוך הסתמכות גם על מסמכים המצויים בידי הצד שכנגד (פר׳ יצחק כהן, דיני המשפחה בישראל- פרוצדורה ומהות, בורסי, 2019 עמי 451).

    משחק בקלפים פתוחים

    מטרתו העיקרית של הליך גילוי המסמכים בדיני ירושה היא לאזן בין הצדדים להליך המשפטי בשלב של איתור ראיות בבית המשפט לענייני משפחה.

    בהתייחס לסכסוכי ירושה, ידוע כי בתחילת בירור ההליך, נמצא מי שמתנגד לצוואה בחסר ראייתי, כלומר הוא בעמדה נחותה, מאחר והוא אינו מחזיק בכל המסמכים שנמצאים אצל יריבו, התובע את קיום הצוואה.

    באמצעות הגילוי המוקדם  נעשה ניסיון של בית המשפט להביא למצב שהצדדים ישחקו ב-"קלפים פתוחים".

     

    עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

         כתובת המשרד: תובל 40, מגדל ספיר, רמת גן 

           יצירת קשר: 03-6969916

    רוצים להתייעץ?

    השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!




      חווים אלימות במשפחה? אני כאן כדי לעזור!

      לתיאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

      מלאו את הפרטים שלכם | ונחזור אליכם בהקדם

        חברת קידום אתרים חברת קידום אתרים