האם גבר יכול להשיג משמורת משותפת ללא הסכמת האם ולמרות התנגדותה

משמורת משותפת מהי?

משמורת משותפת הינה סוג של הסדר אשר במסגרתו שני ההורים נוכחים באופן שווה, או כמעט שווה, בחיי ילדיהם, והם הורים מעורבים פעילים וכיוצ”ב ולא זו אף זו אלא שהם חולקים בזמנים של הילדים כמעט שווה בשווה, משמע 7/7 או 6/8 בסבב של שבועיים. זאת כמובן מתייחס למצב בו ההורים התגרשו או נפרדו.

במהלך השנים האחרונות, חל שינוי מפליג ואף דרמטי בכל הנוגע לזכויות גברים ועל אף שיהיו אלו שעדיין יתמרמרו על מעמדם והחובות המוטלים עליהם עדיין חובה לומר כי המזונות הנקבעים בהסכם או בפסק דין בוטלו או הופחתו דרמטית.

גם בתי המשפט לענייני משפחה גם עובדים סוציאליים, וגם פקידי הסעד המטפלים במשפחות של מתגרשים אימצו לעצמם גישה חדשה בתכלית לפיה הגבר זכאי גם הוא להיות הורה משמורן ביחד עם האם וכי חלוקת הזמנים צריכה להיות כזו שתהיה שוויונית באופן מלא או שוויונית כמעט לחלוטין, ובכל מקרה כי האב צריך להלין את ילדיו לפחות פעמיים בשבוע בביתו. זאת בימי החול ומובן שלכך גם מתווספים הסדרי מפגש נרחבים בסופי שבוע בחגים ובחופשות.

בקרב עורכי הדין לענייני משפחה בכלל ו-משמורת ילדים בפרט מתקיימת מגמה חדשה לפיה לצורך התפתחות תקינה ובריאה של הילדים לשני ההורים צריך להיות תפקיד משמעותי בחיי הילדים.

לאור זאת קשה היום לשכנע פקידת סעד העורכת תסקיר או בית משפט כי טובת הילד אינה מאפשרת משמורת משותפת.  למעשה אפשר לומר כי הנטל התהפך וכי האם צריכה לשכנע מדוע הינה מתנגדת למשמורת משותפת, במידה ואין בידה עילה טובה הדבר לא יעלה בידה והיא צריכה להסביר בצורה משכנעת מדוע למנוע זמן שהייה עם האב.

 בית המשפט יפסוק משמורת משותפת ללא הסכמת האם

לא אחת נאמר בפסקי הדין שניתנו זה מכבר כי בשנים האחרונות החלה להתפתח גישה חדשה אשר מבקשת לדחוק את התפיסה המשפטית המיושנת העוסקת בהחזקת קטינים ובקביעת הורה משמורן, ובמקומה להנחיל עקרונות משפטיים חדשים אשר מתבססים על מודל של אחריות הורית משותפת.

נקבע בפסקי דין רבים כי השאיפה היא לאחריות הורית משותפת.

בתי המשפט מנמקים מודל חדש זה שיש ליישם בהתבסס על ממצאי מחקרים שהצביעו על חשיבות תפקידם של שני ההורים בהתפתחות ילדיהם. חשיבות שהופכת למשמעותית עוד יותר כאשר ההורים מתגרשים.

מסקנותיהם של אותם מחקרים היו שככל שאבות היו מעורבים בחיי ילדיהם וניתנה להם הזדמנות להעניק (לילדים) תמיכה רגשית ובטחון והם סייעו במתן מענה לצרכיהם הלימודיים, התפקודיים והחברתיים, אותם קטינים תפקדו ברמה חברתית טובה יותר והסתגלו למצב שנוצר בעקבות הגירושין, טוב יותר מאלו שלא זכו בשני הורים תומכים ושותפים לגידולם.

עוד נמצא שמתן עדיפות להורה אחד על פני האחר על ידי קביעתו כהורה המשמורן מעניקה לאותו הורה יתרונות ביכולת ההשפעה על הילדים, ביחס שלהם כלפי ההורה האחר ויש חשש מיצירת ניכור בין הילדים להורה האחר כפי שקורה לאחרונה בלא מעט מקרים בהם ההורה המשמורן עושה שימוש בילד על מנת להשיג הישגים כלכליים ואחרים וגורם לניכור הורי ואפילו לנתק מוחלט או חלקי במסגרת המאבק שלו, שכן ישנם הורים שאין להם קווים אדומים…

ומה אם האם מתנגדת ועומדת על הרגליים האחוריות?

אם הגבר לא יאמר נואש ובהנחה שאין זה ממין המקרים בהם אין עילה למנוע מהאב משמורת משותפת , בית המשפט יכול לכפות משמורת משותפת על האם בפסיקתו. טענה לפיה האם הייתה ההורה העיקרי כל עוד בני הזוג היו נשואים אינה טענה משכנעת ובית המשפט יצא מהנחה שהאב יכול לתפקד היטב גם הוא וכי המערכת משתנה כאשר מתגרשים וחלוקת התפקידים יכולה להשתנות בין ההורים.

בנסיבות בהן ההורים שניהם תפקדו כהורים ראויים בתפקוד הורי שווה, מילאו מטלות הוריות באופן שווה, אין מקום להעניק משמורת לאחד מהם, תוך נישול ההורה האחר מהזכות והחובה להיות ההורה המשמורן.

בית המשפט יפסוק כי בהיעדר נסיבות המצדיקות להעדיף את האם על פני האב, תינתן משמורת משותפת ללא הסכמת האם.

מה באשר להסכמים אשר נכרתו בעבר והעניקו משמורת ויתרון לאם והאם ניתן לשנותם?

אבות רבים שואלים את עצמם, האם ניתן לשנות מצב בו בעבר ניתנה משמורת מלאה לאם? האם הדבר הפיך?

במצב כזה יש להגיש תביעת משמורת (לאחר הגשת הליך בו תוגש בקשה ליישוב סכסוך) ועל האב לשכנע את בית המשפט כי הרחבת הסדרי המפגש בינו לבין הילדים תיטיב עם הילדים.

הגישה הנכונה היא קודם לבחון עם הילדים האם הדבר תואם את רצונם ואת טובתם והאם האב יכול להסתדר מבחינת שעות עבודתו עם הסדרי מפגש מורחבים ורק לאחר שהתשובה לשאלות אלו תהיה חיובית הרי שניתן לפנות להליך המשפטי הנוגע לשינוי המשמורת.

בעקרון הכל הפיך ומשמורת אינה דבר שהינו בלתי הפיך. הפסיקה קובעת כי סוגיית המשמורת וסוגיית המזונות לעולם אינן סופיות ומכאן שאפשר לשנות הסדרי שהות חלוקת זמנים והסדרי משמורת ואחריות הורית ולהביא למצב של משמורת משותפת ו/או אחריות הורית משותפת.

העברת משמורת מהאם לאב

פעמים רבות אני נשאלת על ידי אבות מה הסיכויים שלהם לקבל משמורת בלעדית על הילדים. אותם אבות טוענים כי הם הורים הרבה יותר טובים מהאם וכי יש להם יתרון ברור.

התשובה לכך היא כי כל עוד האם אינה מזיקה או מסוכנת לא ישללו ממנה משמורת בצורה גורפת, אלא לכל היותר תיקבע משמורת משותפת אך לא מעבר לכך.

המצבים היחידים בהם יקבל גבר את המשמורת על הילדים הם כאשר האם אינה מעוניינת במשמורת (נתקלתי בכך לא מעט וקיימים מצבים בהם האם מכירה בחוסר היכולת שלה או שהיא מעוניינת בהרבה פנאי ואינה רוצה להשקיע בילדים) או אם האם מאושפזת בבית חולים לחולי נפש או לוקה בנפשה באופן ששירותי הרווחה חוששים לחיי הילדים או כאשר האם עוקרת לחו”ל ואינה מקבלת רשות ליטול את הילדים עמה (תביעת הגירה).

ברגיל, גבר לא יקבל משמורת בלעדית גם אם הוא איכותי ועדיף פי כמה על האם.  בשביל כך אולי צריכות לעבור עוד כמה שנים אבל אין ספק שהתקדמנו עד מאד בעשר השנים האחרונות מבחינת תפיסת האב את תפקידו.

אז אם עולה השאלה האם אב יכול לקבל משמורת משותפת הרי שהתשובה  לכך הינה חיובית גם אם האם אינה מסכימה לכך.

משרדנו טיפל באלפי מקרים ולמעלה מכך במהלך השנים ונשמח לעמוד לרשותכם בסוגיית משמורת ילדים ומשמורת משותפת.

עו”ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב

יצירת קשר: 03-6969916